החלטה א. המבקשים עותרים לעיון חוזר בהחלטתי הקודמת (בש"א 5594/07) מיום 3.5.07, שניתנה בכל הנוגע למסמכים שאמורים להישלח למומחים הרפואיים שנתמנו בתחום הנפשי לגבי התובעים מס' 1 ומס' 3. לגבי חלק מן המסמכים קבעתי שאין להמציא את המסמכים למומחים הרפואיים אלא יש להמציא למומחים את כרטיס הטיפולים האותנטי או את פלטי המחשב, וכן תרשומות שנעשו על ידי עורכי המסמכים. ב. אלה המסמכים בהם עסקינן: 1. מכתב העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד מיום 29.11.05, שעניינו טיפול בתובע מס' 1 ובני משפחתו (עמ' 4 של ההחלטה בבש"א 5594/07, פיסקה 5). 2. סיכום טיפול זמני של העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד מיום 28.8.06 (עמ' 6 של ההחלטה, פיסקה 8). 3. מסמך העובד הסוציאלי מר אבי אלנקוה מיום 27.2.07 (עמ' 7 של ההחלטה פיסקה 10). ציינתי לגבי מסמך זה שראוי להמציא את הרישומים האותנטיים שנעשו על ידי מר אלנקוה בפגישותיו, בתרשומות, כרטיסים או פלטי מחשב. 4. מסמך העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד והפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי, מיום 10.4.06 (עמ' 8 של ההחלטה, פיסקה 6. 5. מכתב הפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי מיום 19.3.07 (עמ' 9 של ההחלטה פיסקה 9). ג. כותב ב"כ המבקשים בבקשתו הנוכחית כי פנה לעורכי המסמכים במטרה לקבל מהם את עותקי התרשומות, כרטיס הטיפולים האותנטי או פלטי המחשב, אך מסתבר שאלה אינם קיימים. על יסוד תשובותיהם של עורכי המסמכים כותב ב"כ המבקשים שאין בידי עורכי המסמכים כרטיס טיפולים או פלטי מחשב כמשמעותם המילולית הואיל ואלה נערכו כסיכומים תקופתיים. לטענתו, גם אם יש במסמכים אלה קורטוב חיווי דיעה חזקה על המומחה הרפואי שיידע למיין את החמר שלפניו. מוסיף ב"כ המבקשים שהמסמכים בהם מדובר נעשו כסיכומי טיפול שהועברו לבית-החולים אלי"ן עפ"י דרישת בית החולים, וכן למטפלים השונים. טוען ב"כ המבקשים ששלושת עורכי הדו"חות מטפלים בתובעים משך תקופה ארוכה, ולכן אין לפסול העברת מסמכים כה חשובים לידי המומחים הרפואיים שיעבירו מסמכים אלה תחת שבט ביקורתם. מניעת האפשרות כי התובעים יציגו מסמכים אלה למומחים (נוכח העדר הרישומים כפי שנדרשים על ידי בית המשפט) עלולה להביא לקיפוח המבקשים. לחלופין, מציע ב"כ המבקשים שבית המשפט יאפשר למומחים הרפואיים להיפגש עם שלושת המטפלים: מר פלד, מר אלנקוה, וד"ר רינסקי. ב"כ המבקשים גם מפנה לאמור ע"י כב' השופט א. ריבלין בספרו "תאונת הדרכים", מהדורה שלישית, עמ' 574, המציין שאין לאסור על מומחה בתחום הנפשי לשוחח עם אנשים העשויים לתת למומחה מידע מועיל על הנבדק, וזאת כדי שתוצג התמונה השלמה בפני המומחים הרפואיים. ד. בתגובתו כותב ב"כ הנתבעת שאין להמציא מסמכים אלה למומחים, ואין לאפשר מפגש בין המומחים לבין המטפלים. מדובר במסמכים פסולים הכוללים מימצאים ומסקנות ובאופן מעשי הינם בגדר חוות דעת "מטעם" ואין להמציאם למומחים, ואין נימוק ממשי המצדיק דיון חוזר בהחלטה. עמדת ב"כ הנתבעת היא שהטענה בדבר גריסת הרישומים והמסמכים הרפואיים שנעשו זה לא מכבר תמוהה, טעונה בירור ומנוגדת להוראות הדין המחייבות שמירת תיקים ומסמכים רפואיים למשך שנים. אין לסטות מהוראות החוק והתקנות ואין הצדקה להכשיר מסמכים שמלכתחילה אסורים להמצאה לעיונם של המומחים הרפואיים, הואיל והדבר עלול לגרום להפרת האיזון בין הצדדים לדיון, ותפגע באורח קשה בזכויותיה של הנתבעת. מוסיף ב"כ הנתבעת שבמקרים חריגים, בהם המסמך הרפואי כשלעצמו היה כשיר להמצאה, אך כָּלל בתוכו מימצאים ומסקנות, החליט בית משפט זה בעבר להמציא את המסמך רק לאחר השמטת החלק הכולל מסקנות ומידע אסור. כמו כן דוחה ב"כ הנתבעת את ההצעה שעורכיהם של המסמכים ייפגשו עם המומחים הרפואיים. מוסיף ב"כ הנתבעת שהמסמכים שהומצאו על ידי העובדים הסוציאליים אינם, כשלעצמם, בגדר מסמכים שניתנו אגב טיפול רפואי, הואיל ועורכי המסמכים אינם מוסמכים ליתן טיפול רפואי כמשמעותו בחוק, כך שמלכתחילה אין המבקשים רשאים להמציא מסמכים אלה לעיונו של המומחה הרפואי. ב"כ הנתבעת הוסיף וביקש שטענות המבקשים לפיהן לא ניתן להשיג את כרטיס הטיפולים האותנטי תוצגנה בתצהיר, וכן ביקש לזמן את עורכי המסמכים לבית המשפט לצורך חקירתם באשר לגורל התיקים והרישומים האותנטיים. ה. בהחלטה מיום 1.7.07 הוריתי למבקשים לתמוך בתצהיר את הטענות העובדתיות שבבסיס הבקשה, ובכלל זה את הטענה לפיה לא ניתן להשיג את כרטיס הטיפולים האותנטי. בתצהירו מיום 9.7.07 (מסומן א') כותב ד"ר חיים רינסקי שהוא טיפל במסגרת ת.ל.מ בתובע מר משה רוטמן. ד"ר ח. רינסקי כותב בתצהירו שבמסגרת השירות אין מאגר ממוחשב של תהליך הטיפול, כמו כן אין כרטיס טיפולים כמקובל בקופת חולים. תהליך הטיפול נרשם בדפים נפרדים מחומר האבחון, וזאת במעמד של רשומות פרטיות של המטפל. כותב ד"ר ח. רינסקי שעל סמך הרישומים שהוא רשם לעצמו בכתב יד הוא ערך סיכומים, והחומר בכתב יד נגרס, ומכאן, לטענתו, שהמסמכים בחתימתו מיום 10.4.06 ומיום 19.3.07 הם אותנטיים, ואינם מסמכים פרטיים מוזמנים. ו. מר אליעזר פלד, שהוא עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי, כותב בתצהירו מיום 3.7.07 שסיכומי הטיפול של הקטין רז רוטמן ובני משפחתו, דהיינו, דו"ח ביניים מיום 29.11.05 , סיכום זמני מיום 28.8.06, וכן המסמכים שנערכו בשיתוף עם ד"ר ח. רינסקי מיום 10.4.06, ומיום 19.3.07, בנוגע לתובע מר משה רוטמן, אינם מסמכים פרטיים אלא סיכומים שנתיים שוטפים שנערכו לבקשת גורמי הטיפול בבית החולים אלי"ן, בכל שנה לקראת אשפוזו של התובע, הקטין רז רוטמן (אשפוז שנועד לטיפול אינטנסיבי לשימור וחיזוק מצבו הנפשי והגופני של רז). מוסיף מר אליעזר פלד שאת הסיכום האחרון הוא ערך עבור המטפל דן שרון, שהחליף את מר פלד עם סיום עבודתו עם רז ומשפחתו. כותב מר א. פלד בתצהירו שהוא לא ניהל רישום שוטף של כל פגישה עם רז ובני משפחתו, וכי מאחר וטיפל במשפחה טיפול רצוף לא היה לו צורך ברישום שוטף, ומבחינתו מדובר בתהליך טיפול רצוף ואין לו צורך ברישומים. עוד כותב מר א. פלד שהוא מוכן למסור כל מידע שיתבקש על ידי המומחה הרפואי בקשר לטיפול המקצועי שהוא נתן לרז ובני משפחתו. בנוסף, הומצא גם תצהירו של העובד הסוציאלי והמטפל המשפחתי מר אבי אלנקוה מיום 3.7.07. ז. בתגובת ב"כ הנתבעת מיום 26.7.07 (לאחר הגשת התצהירים) נכתב שאין הנתבעת מקבלת את טענות המטפלים כעולה מתצהיריהם, וכי אי-שמירת רשומה רפואית מנוגדת לדין ולתקנות, והנתבעת שומרת על זכותה לחקור את עורכי התצהירים. מוסיף ב"כ הנתבעת, שאין בעובדה שכרטיס הטיפולים האותנטי נגרס, כדי להכשיר את המסמכים שנפסלו על-ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 3.5.07, ובודאי שאין בכך כדי להצדיק סטייה מן התקנות. המסמכים נשוא הדיון, כך טוען ב"כ הנתבעת, פסולים, כוללים מימצאים ומסקנות, ובאופן מעשי הם בגדר חוות דעת "מטעם" האסורות בהמצאה לעיון המומחה. ח. בהחלטה מיום 31.7.07 הוריתי לב"כ שני הצדדים לתאם מועד לחקירתם של עורכי התצהירים, והבהרתי באותה החלטה שהדיון יתמקד אך ורק לענין העדר כרטיס הטיפולים ו/או הרישומים. בישיבת בית המשפט מיום 8.10.07 שמעתי את חקירותיהם הנגדיות של אותם מצהירים שהופיעו לדיון: ד"ר חיים רינסקי ומר אליעזר פלד. בדיון חזר וטען ב"כ הנתבעת שעצם אובדן המסמך או גריסתו אין בהם כדי להפוך מסמך פסול למסמך כשר. באשר לאותם מצהירים שהם עובדים סוציאליים טען ב"כ הנתבעת שהמסמכים שהם הנפיקו אינם כשרים מלכתחילה לבוא לעיונו של המומחה (הואיל ואין הם בגדר מסמכים של טיפול רפואי). ט. בחקירתו הנגדית הסביר ד"ר ח. רינסקי שהוא נפגש עם מר משה רוטמן ביום 29.3.06 לצורך ראיון אבחנתי, בתוקף היותו קו-תרפיסט. תפקידו היה לקבוע את האבחנה הקלינית, כשהאחראי על הטיפול במר משה רוטמן היה המטפל המשפחתי מר אליעזר פלד (שהיה ה- MANAGER - CASE). האבחנה של ד"ר ח. רינסקי מופיעה במסמך מיום 10.4.06. מסמך זה נערך ונכתב כולו על ידי מר אליעזר פלד, למעט האבחנה הנ"ל שנעשתה על ידי ד"ר ח. רינסקי. לטענת ד"ר ח. רינסקי הוא נתן בהמשך לאותו מפגש מיום 29.3.06, מרשמי תרופות למר משה רוטמן, אם כי אין ברשותו תיעוד על כך. פגישה שניה קיים ד"ר ח. רינסקי עם מר משה רוטמן באוקטובר 2006, ובהמשך, פגישות נוספות עד סוף מאי 2007. כעולה מעיון במסמך ב' (שהוא חשבון התשלומים בגין הפגישות) התקיימו תשע פגישות בין מר משה רוטמן לד"ר ח. רינסקי. י. מר אליעזר פלד מסר בעדותו שהוא בעל תואר שני בעבודה סוציאלית, מטפל משפחתי ומדריך מוסמך לטיפול משפחתי, וכי במסגרת התחנה לטיפול פסיכולוגי הוא נתן לבני הזוג רוטמן טיפול משפחתי, וכן טיפול פרטני (במסגרת טיפול משפחתי). מר א. פלד הבהיר בחקירתו הנגדית שהטיפול שניתן לבני הזוג רוטמן היה טיפול משפחתי, החל משנת 2003. אין זה בגדר טיפול רפואי, והוא איננו עושה אבחנות רפואיות. מר א. פלד הוסיף שבמפגשים המתקיימים עם מטופלים הוא רושם לעצמו רישומים של אנמנזות, ולא במחשב. בנוסף לכך, מכין מר א. פלד סיכומים תקופתיים, או בסוף הטיפול, או אחת לשנה. בעניינה של משפחת רוטמן, הבן הקטין רז נכנס אחת לשנה לטיפול בבית החולים אלי"ן, ולכן הכין מר א. פלד סיכום שנתי כדי לעדכן את בית החולים. בנוסף, סיכום אחרון הוא הכין כשהעביר את המשך הטיפול למר דן שרון. לדברי מר א. פלד הוא הכין שלושה סיכומים עבור בית החולים אלי"ן, וסיכום אחד עבור המטפל שהחליפו, מר דן שרון. את התרשומות הפנימיות נוהג מר א. פלד לגרוס באותו יום (עמ' 37 סיפא לפרוט'). בהתייחס למסמך מיום 10.4.06 הסביר מר א. פלד שזהו סיכום התייעצות שערך מר פלד בעקבות התייעצותו עם הפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי, וכדברי מר א. פלד: ”אני ניסחתי את רוב המסמך וד"ר רינסקי הוסיף את כל מה שמתייחס לבעיות הפסיכיאטריות ושנינו חתמנו עליו” (עמ' 38 לפרוט' ש' 22-21). עוד הבהיר מר א. פלד שההתייעצות הנ"ל היתה בעניינו של התובע מר משה רוטמן (ולא בעניינו של הקטין רז). י"א. עד כה סקרתי את השתלשלות העניינים ואת עמדותיהם של שני הצדדים, ועתה לעיצומה של המחלוקת. כזכור, הועדתי את חקירתם הנגדית של המצהירים לענין העדר כרטיס טיפולים ו/או רישומים, כפי שצויין בהחלטה מיום 31.7.07: ”.. הדיון יתמקד אך ורק לענין העדר כרטיס טיפולים ו/או רישומים ” בסוגיה זו ניתן לקבוע כבר עתה שטענתו העובדתית של ד"ר ח. רינסקי, בתצהירו המסומן א', לפיה על סמך הרישומים שרשם לעצמו בכתב יד הוא עורך סיכומים, וכי החומר שבכתב יד נגרס, לא נסתרה ולא הופרכה בחקירה הנגדית. גם טענתו העובדתית של מר. א. פלד, בתצהירו המסומן ד', לפיה הוא לא ניהל רישום שוטף של כל פגישה עם רז ובני משפחתו, הואיל והוא טיפל במשפחה טיפול רצוף ולא היה לו צורך ברישום שוטף, לא נסתרה ולא הופרכה בחקירה הנגדית. י"ב. כזכור, קבעתי בהחלטה מיום 3.5.07 (בש"א 5594/07) כי את המסמכים של מר אליעזר פלד אין להעביר למומחה הרפואי אלא את כרטיס הטיפולים האותנטי, או את פלטי המחשב המתייחסים לטיפולים אלה. כפי שכבר פירטתי לעיל עולה מתצהירו ומחקירתו הנגדית של מר אליעזר פלד ששלושה מן המסמכים שלו נערכו מידי שנה כסיכום שנתי לקראת אשפוזו של התובע הקטין רז רוטמן לביקורת בביה"ח אלי"ן, והסיכום האחרון נערך עבור המטפל המחליף שלו מר שרון. עוד כותב מר פלד שהוא לא ערך רישומים שוטפים אודות טיפולו במשפחת רוטמן, וכי את התרשומות הפנימיות הוא נוהג לגרוס באותו יום. השאלה היא האם יש במידע זה, כמפורט לעיל, כדי להביא לשינוי בהחלטתי הקודמת הקובעת שיש להמציא לעיון המומחה הרפואי רק את כרטיס הטיפולים האותנטי או את פלטי המחשב בדבר ביקוריהם של בני משפחת רוטמן אצל מר א. פלד וד"ר ח. רינסקי, אך לא את מסמכי הסיכום. י"ג. לאחר ששקלתי את טיעוניהם ועמדותיהם של ב"כ שני הצדדים, אני סבור שיש לשקול את מאזן האינטרסים של שני הצדדים באופן שמחד גיסא יגיע המידע החיוני לידיעת המומחים הרפואיים, בכל הנוגע למהלך הטיפול בנפגעים, שהרי בהעדר מידע יכול והתמונה שתעמוד לנגד עיניהם של המומחים תהא לוקה בחסר, ומאידך גיסא, יש להקפיד על כך שהמסמכים שיומצאו למומחים הרפואיים לא יהיו בבחינת חוות דעת שאין להמציאן למומחים. י"ד. נזכור, שהמומחים שנתמנו במקרה נשוא הדיון הינם מומחים רפואיים בתחום הנפשי וכפי שנאמר ב-רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור, פ"ד מ"ט (4) 865, בעמ' 874: ”לעתים קל לקבוע מה נחשב לחוות דעת. לעתים יש קושי לתחום את קו הגבול בין תיאור טיפולי אותנטי לבין חוות דעת. כל דיאגנוזה היא - במידה מסויימת - חוות דעת, ואין טיפול ללא קביעת דיאגנוזה. ככל שאנו גולשים לתחום הנפשי, הולך וגדל תחום חיווי הדעה” (ההדגשה שלי - י.ג. ) בהמשך נכתב, שם, בעמ' 874, תוך ציטוט מ-ת"א (מחוזי חיפה) 1342/89: ”..... מובן שהמומחה רשאי להגיע למסקנות והערכות שונות מאלו של הרופא המטפל על כל פנים הוא עצמאי להגיע למסקנות המקצועיות הנראות לו על-פי החמר שלפניו, על-פי הבדיקות שהוא עורך ועל פי התרשמותו הישירה. הדברים הנ"ל נכונים במיוחד במקרים של פגיעה נפשית שבה חלק מהבדיקות אינן בדיקות מעבדה אובייקטיביות ומדויקות אלא פרי התרשמות של הרופא המטפל ושל המעקב שנערך אחרי הנפגע” (ההדגשה שלי - י.ג.) עוד מביא בית המשפט ב-רע"א 5638/95 הנ"ל (ענין מגדל נ. שמור), שם, בעמ' 875, מן האמור ב-ת"א (מחוזי חיפה), 375/91, [וכן ב-רע"א 3906/95 אמר נ. הדר בע"מ, פ"ד מ"ט (3), 303, בעמ' 308]: ”......לא הרי אורטופד, "החי" בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון מכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור” ובהמשך: ”עם זאת, לא כל חומר שאיננו רפואי צריך, עקרונית, להפסל ולא כל חומר רפואי צריך לקבל הכשר (כגון "חוות דעת" באיצטלה של רישום רפואי אוטנטי")” ט"ו. בהחלטה הקודמת שנתתי ביום 3.5.07 (בש"א 5594/07) כתבתי שמר א. פלד הוא פסיכולוג. בתצהירו מיום 3.7.07 (מסמך ד') מסביר מר א. פלד שהוא עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי ומדריך מוסמך. בחקירתו הנגדית הוסיף והסביר מר א. פלד שהוא בעל תואר שני בעבודה סוציאלית, מטפל משפחתי, ומדריך מוסמך לטיפול משפחתי, וכי הטיפול שהוא נתן לבני משפחת רוטמן איננו טיפול כפסיכולוג אלא טיפול משפחתי ופרטני, כשהטיפול המשפחתי הוא נגזרת של טיפול פסיכולוגי, ועניינו בצד החברתי, הזוגיות והתמודדות המשפחה בעיתות משבר (עמ' 36 לפרוט'). בסוגיה אחרת שלא בה אנו דנים כאן, דהיינו, בסוגיה של ליווי הנפגע על ידי בני משפחתו בשעת הביקור אצל המומחה הרפואי נכתב ב- רע"א 7265/95 גלדשטיין נ. בראל, פ"ד נ' (3) 214, בעמ' 217: ”בהעדר טעמים מיוחדים, אין לאסור על מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה - להבדיל, בדרך כלל, ממומחים אחרים - להשתמש במכשיר החשוב והחיוני, המקובל בתחום זה, של שיחות, ואף ראיונות, עם אנשים היכולים לתת למומחה, לפי דעתו המקצועית, מידע מועיל הנובע מקרבתם לנבדק בעבר או בהווה. בעזרת מידע זה ייטיב המומחה לחקור את מצבו של הנבדק וכך תהיה התמונה שיציג לפני בית המשפט שלמה ומדוייקת ככל האפשר. עם אנשים אלה נמנים בני משפחה , מורים ואף אחרים, שהמומחה החליט שיש לו צורך במידע שבידיהם. למותר לומר שעל המומחה להשתמש רק במידע אמין, שיהיה ככל יכולתו גם בדוק ומאומת, ועליו להזהיר את עצמו שלא להשתמש בסבָרוֹת,בהשערות או במסקנות של נותני המידע....” ט"ז. ענייננו כאן אמנם שונה מזה אשר נדון ב-רע"א 7265/95 (גלדשטיין נ. בראל), ואולם, גם מן האמור שם עולה שכאשר עסקינן בבדיקה על ידי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה ראוי שלרשות המומחה יעמוד מידע מועיל של מי אשר קרובים לנפגע ויכולים לשפוך אור על מצבו של הנבדק בעבר או בהווה על-מנת שהמומחה יקבל תמונה שלמה ומדוייקת, כשברור שעל המומחה להשתמש רק במידע אמין, שיהא ככל יכולתו גם בדוק ומאומת. י"ז. במקרה שבפנינו עולה מעדותו של מר א. פלד שהוא טיפל בבני משפחת רוטמן משנת 2003 עד 2006, ואם כך הרי הצטבר אצלו מידע שיש בו כדי להועיל למומחה הרפואי בתחום הנפשי בגיבוש התמונה המלאה באשר לבני משפחת רוטמן בתקופת טיפולו בהם. כידוע, אין למנוע ממומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה קבלת מידע מועיל המבוסס על קירבה לנבדק בעבר או בהווה, וזאת כדי שהמומחה יוכל לגבש לעצמו תמונה מגובשת (רע"א 7265/95 הנ"ל, בעמ' 217). יחד עם זאת יש להקפיד על כך שבמסמכים הנשלחים למומחה יופיעו במידת האפשר אותם נתונים שהמומחה בתחום הנפשי זקוק להם לקבלת מידע רלוונטי אודות מצבו של הנבדק, והטיפול שקיבל, ורק חלקים אלה של המסמכים יומצאו למומחה בתחום הנפשי כפי שאורה להלן, ספציפית לגבי כל אחד מן המסמכים. י"ח. לגבי מכתבו של מר אליעזר פלד מיום 29.11.05, דו"ח ביניים באשר לטיפולו בתובע מס' 1 ובני משפחתו אני מתיר משלוח המסמך החל מסעיף מס' 1, הקטע המתחיל במלים : "טיפול משפחתי", ועד סיומו של סעיף 1.4, דהיינו, עד המלים "עד לרמה הקונקרטית והעניינית". סעיף 1.5 של המסמך לא יומצא למומחים. כמו כן אני מתיר משלוח המסמך החל מסעיף 2: "טיפול אינדיווידואלי ברז", ועד סיומו של סעיף 2.3 המסתיים במלים "למשל, בעיות עם המטפלים וההורים". מסעיף 2.4 ועד סיום המסמך - אין להמציא למומחים. י"ט. סיכום טיפול זמני של מר אליעזר פלד מיום 28.8.06: להתיר משלוח המסמך החל מסעיף 1 "טיפול זוגי והדרכת ההורים", ועד סיומו של המסמך, המחזיק שני עמודים. כ. מכאן עלי לעבור למסמך המשותף של ד"ר ח. רינסקי ומר א. פלד מיום 10.4.06 שנכתב על ידי מר אליעזר פלד. מסמך זה כולל אבחנה בתחום הנפשי שנעשתה על ידי הפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי (על יסוד מפגש של מר משה רוטמן עם ד"ר ח. רינסקי מיום 29.3.06). בעדותו בפניי מיום 8.10.07, עמ' 30 לפרוט', ציין ד"ר ח. רינסקי שהפיסקה שהוא כתב היא מן המילים "עתה משקיבל את הודעת הפיטורין" ועד "מעקב אצל ד"ר ח. רינסקי". כאמור כבר לעיל, עולה מעדותו של ד"ר ח. רינסקי שהתקיימו תשעה מפגשים בינו לבין מר משה רוטמן בין 29.3.06 לבין 28.5.07 (מסמך ב' שהוגש ביום 8.10.07), וכי ד"ר ח. רינסקי גם רשם מרשמי תרופות למר משה רוטמן. אני סבור שיש לאפשר את המצאת השורות שנכתבו על ידי ד"ר ח. רינסקי, במסגרת המסמך המשותף לו ולמר אליעזר פלד, למומחה הרפואי, על -מנת שמידע רלוונטי זה יעמוד לרשותו של המומחה הרפואי. כ"א. לכן, לגבי המסמך המשותף הנ"ל של מר א. פלד וד"ר ח. רינסקי מיום 10.4.06 אני מורה כדלקמן: עמ' 1 - אין לשלוח. עמ' 2 - יש לשלוח החל מן המילים "בתאריך 29.3.06 נערכה התייעצות פסיכיאטרית..." ועד עמ' 3 (כולל). האבחנה שבעמ' 2 היא רלוונטית מבחינת הטיפול התרופתי כפי שניתן למר משה רוטמן (לרבות פגישות המעקב). למותר לציין שאין המומחה הרפואי קשור במסקנותיו של הפסיכיאטר והמטפל המשפחתי שטיפלו בנבדק. רשאי המומחה הרפואי לערוך בדיקות עצמאיות ולהגיע למסקנות עצמאיות, הכל כפי שייראה לו לנכון. יש להפנות לכך את תשומת לבם של המומחים הרפואיים במכתבי הלוואי. כ"ב. לגבי המסמך ש"ד ר. ח. רינסקי מיום 19.3.07 אל ד"ר סעדי - אין באמור במכתב זה כדי להוסיף על המצוי כבר בסיכום מיום 10.4.06, כולל האבחנה שבו, אך למעט הטיפול התרופתי שצויין במסמך זה, דהיינו: ”מטופל ע"י רמוטיב, טריבמין וטרוקטיל בתגובת הקלה חלקית” שורה זו בלבד יש להמציא למומחה הרפואי. כ"ג. האמור בהחלטה זו חל גם על המסמכים שסומנו כמס' 3 ומס' 4 ביחס לתובעת מס' 2 (גב' אסתר רוטמן) בהחלטתי מיום 15.6.07 בש"א 8027/07. כ"ד. במכתב הלוואי למומחים הרפואיים יש להדגיש שבית המשפט אישר משלוח חלקים בלבד מתוך המסמכים על פי המפורט לעיל, ולכן נשלחים לעיון המומחים חלקים בלבד ממסמכים אלה. עוד יש להפנות את תשומת לבם של המומחים לכך שהם רשאים לערוך בדיקות עצמאיות ולהגיע למסקנות עצמאיות, הכל כפי שייראה להם לנכון. כ"ה. הצדדים יפעלו בהתאם לאמור בהחלטה זו. כל צד ישא בהוצאותיו בגין הליך זה, פרט לכך שאני מורה כי הנתבעת תישא בשלב הנוכחי בהוצאות הופעתו של מר אליעזר פלד, בדיון מיום 8.10.07, בסכום של 700 ₪ כפי שקבעתי בעמ' 39 לפרוט'. את הוצאות הופעתו של ד"ר ח. רינסקי בדיון מיום 8.10.07, עמ' 35-34 לפרוט', אני מעמיד, לפי הערכתי, על סכום של 1,700 ₪. אני מורה שהנתבעת תישא בשלב הנוכחי בהוצאות הופעתו של ד"ר ח. רינסקי, כמצויין לעיל. בפסק הדין אקבע על מי מן הצדדים חלות הוצאות אלה בסופו של דבר. מסמכיםמומחה מטעם בית המשפטמומחהעובדים סוציאלייםשאלות משפטיות