פסק דין השופט נ. הנדל: 1. ושוב נדרש בית משפט להגדיר מהי תאונת דרכים לפי חוק הפלת''ד. הוואריאציה העובדתית במקרה זה הינה כדלקמן: המערער הגיע למפעל עם משאית להובלת בטון לצורך הטענתה בבטון. הוא החנה את המשאית בחצר המפעל, עלה למשאית כדי לבדוק שמן, ולאחר שמילא שמן החליק ונפצע. המערער העיד כי את הפעולה האמורה נוהג הוא לבצע במשך שנים פעם בשבוע, כחלק מהתחזוקה של הרכב. הפעולה נעשית כאשר הרכב חונה בחניית המפעל והמנוע כבוי. התאונה ארעה איפוא במהלך חניית הרכב בחצר המפעל, טרם קיבל המערער את סידור העבודה שלו, שלאחריו היה אמור להמתין בין שעה למספר שעות. התיאור האמור עולה מפסק דינו של בית משפט קמא. העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא א. יעקב, בית משפט השלום באר-שבע) קבע שלא מדובר בתאונת דרכים. המערער חולק על כך. טענתו כפולה. לגישתו מדובר בטיפול דרך ובירידה מרכב. 2. נדמה שאדם מן היישוב היה מופתע לגלות עד כמה קשה להגדיר מהי תאונת דרכים לצרכי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כידוע ההגדרה עברה גלגולים שונים הן בפסיקה והן בחוק. כיום ההגדרה המופיעה בסעיף 1 לחוק בנויה מעגלים-מעגלים. נדמה שלרוב מלאכת הפרשנות תבוא אל המנוחה על ידי חשיבה מסודרת והליכה מדודה במבחני החוק. סעיף 1 לחוק מגדיר תאונת דרכים כך: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה... "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב..." מהאמור עולה שתחילה יש לקבוע שעסקינן בשימוש ברכב מנועי, היה וכן, יש לבדוק האם השימוש נעשה למטרות תחבורה. 3. טיפול דרך אינו כל טיפול. המילה "דרך" הינה חלק מההגדרה. כפי שקבע הנשיא ברק בעניין דראושה: "אכן, ה"טיפול" הוא "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידי (ראה: י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - עדכון משולב (יהלום, תשנ"ו) 76)" (ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 475, 482). בספרו מסתייג כב' השופט ריבלין מהמגמה, בעיקר של שופטי בתי משפט השלום, להרחיב את הדיבור "טיפול דרך או תיקון דרך". הוא מציג את עמדתו בלשון זו: "אכן נראה כי ראוי להגשים את כוונת המחוקק המשתקפת בתיקון מתשנ"א - 1990 כרוחה ואף כלשונה וליחד דרך זו של שימוש ברכב רק לתיקוני פתע, או טיפולים בלתי צפויים, שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה. י' אנגלרד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עדכון משולב, תשנ"ו, 78) סבור כי המבחן הבלעדי לקביעה אם מדובר בתיקון דרך הוא זמן ביצוע התיקון (אגב הנסיעה של הרכב). זהו מבחן ברור שיתרונו בנוחות יישומו. נראה כי ראוי גם ליתן משקל לשאלה אם התיקון היה אקראי ובלתי מתוכנן מראש ואם הטיפול היה בלתי צפוי" (תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת, עמ' 178). עינינו הרואות כי השופטים המלומדים ברק, אנגלרד וריבלין תמימי דעים בדבר הדרך בה יש להגדיר את המונח "טיפול דרך ותיקון דרך". בא כוח המערער סבור שאין לאמץ מבחן גיאוגרפי, קרי באיזה מקום נעשה הטיפול או התיקון. לדעתי העניין מובן ממילות החוק. חייב להיות קשר בין הטיפול או התיקון לבין פעולת הנסיעה. אמור להיות קשר בין הטיפול או התיקון לבין תנועת הרכב. כמובן, הטיפול, או התיקון, אפשר שיעשה בעוד הרכב חונה, ועדיין ייחשב כטיפול או תיקון דרך. הדבר תלוי בהקשר ובסמיכות. הטיפול או התיקון חייב להיות בדרך ולא, כפי שכאן, בדרך אל הדרך. דרישת ה"דרך" בהגדרה מובילה לכך שהפעולה דינמית, ולא מתוכננת ברמה של תחזוקה שוטפת. יש צורך בזיקה ברורה ונקודתית בין הטיפול או התיקון של הרכב לבין מהלך הנסיעה והמשכה המיידי. המערער החנה את רכבו, ערך בדיקה שגרתית ולא היה אמור לצאת לנסיעה באותו שלב, או בסמוך לאותו שלב. מבחן הסמיכות אינו עניין של תחשיבי זמן גרידא, אבל הוא יכול להוות אינדיקטור לעמידה בהגדרה. בראייה זו אינני סבור שיש מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא, ויש לקבל את פסיקתו. 4. בכדי לקבוע האם המערער עשה שימוש ברכב על ידי "כניסה לתוכו או ירידה ממנו", יהא זה מועיל לפרט יותר את העובדות. אין מחלוקת שלאחר שסיים המערער למלא שמן במנוע המשאית, ותוך כדי הירידה ממנה, נפל ונחבל. המערער צירף לכתב התביעה תמונות שאמורות להוות מעין שחזור של התאונה כאשר מדובר בשתיים-עשרה תמונות, וכל אחת מהן מתארת שלב אחר באירוע (נ/ח לתצהירו בבית משפט קמא). מהתמונות ומהתצהיר של המערער עולה שהוא עמד על הקרקע בכדי לפתוח את מכסה המנוע. בשלב הזה עלה על מדרגות הרכב, המובילות לדלת מושב הנהג, בכדי להגיע לגלגל הקדמי של הרכב ומשם לבצע את פעולת מילוי השמן. הוא נעמד על הגלגל הקדמי ומילא שמן במנוע. לאחר סיום הפעולה, ותוך כדי מעבר מהגלגל למדרגה, נפל ונחבל. בא כוח המערער טוען שהסיפור האמור מתעד פגיעה עקב ירידה מרכב, ומשכך עונה המעשה על ההגדרה "שימוש ברכב". כב' הנשיא ברק הבהיר, בעניין עוזר: "אחד משימושי הלוואי התעבורתיים לרכב למטרת נסיעה הוא בכניסה לרכב או ביציאה ממנו במהלך הנסיעה או בסיומה. על-כן נזק גוף הנגרם עקב כניסה לרכב או יציאה ממנו הוא נזק הנגרם עקב שימוש ברכב "למטרות תחבורה"... ומזווית ראייה אחרת היא כניסה או יציאה (ועל-כן בגדר "שימוש")" (רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 532, 564, 566). מכאן, קבע בית משפט קמא: "כוונת המחוקק במונח "כניסה לתוכו או ירידה ממנו" היתה לדבר והיפוכו כלומר, כניסה לרכב ויציאה ממנו". בא כוח המערער טוען שהמונח המופיע בחוק הינו "ירידה" ולא יציאה, ואין לקבל את הפרשנות האמורה. ואולם, עיון בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק מלמד שהוא כולל אפשרויות שונות. לשם הבירור נחזור על הדברים: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב...". המחוקק מנה רשימה של פעולות, חלקן עומדות לבד, דוגמת "נסיעה ברכב", וחלקן עומדות כיחידה הכוללת שתי פעולות, כגון: "דחיפתו או גרירתו". כך גם "כניסה לתוכו או ירידה ממנו" היא יחידה אחת. צא וראה שלא מדובר ב"ירידה" במובן זה שאדם עומד על כל חלק של רכב, דוגמת גלגל, ויורד ממנו אלא שהוא נכנס לרכב, או יורד ממנו לאחר שנכנס אליו. בצורה זו ניתן להבין מדוע מצא כב' הנשיא ברק לנכון להחליף את המילה ירידה במילה יציאה. הפרשנות המוצעת על ידי בא כוח המערער אינה מתאימה איפוא למילות החוק. הנפקות הינה זו: אין בפעולת המערער משום ירידה מהרכב כהגדרתה בחוק. עמידתו על הגלגל בכדי למלא שמן במנוע הינה טיפול ברכב - ודוק: לא טיפול דרך, במקרה זה - אך אינה קשורה לכניסה לרכב או ירידה ממנו. יודגש שוב שהמערער עמד על הקרקע ועלה על מדרגות המשאית בכדי להגיע לגלגל על מנת למזוג את השמן, סיים את הפעולה ונפל. כאמור, אין כאן - לא כניסה לתוך רכב ולא ירידה ממנו. 5. המסקנה הינה שהמערער לא עשה שימוש ברכב מנועי, כהגדרתו בחוק. מכאן, לא מדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד שכן המאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף חייב להיות עקב שימוש ברכב מנועי - תנאי שאינו מתקיים כאן. הייתי מציע איפוא לחברותי המלומדות לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות משפט בערעור זה בסך 10,000 ש"ח להיום. __ נ. הנדל - שופט כב' השופטת ש. דברת: אני מסכימה. ___ ש. דברת - שופטת כב' השופטת ו. מרוז: אני מסכימה. ___ ו. מרוז - שופטת לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט הנדל. תאונת דרכיםשאלות משפטיות