הודעת השגה - סעיף 150 פקודת מס הכנסה

פסק דין

החלטה

ביום 17.5.98 הגיש המערער השגה בהתאם לסעיף 150 לפקודת מס הכנסה לשנים 94 עד 96.
ביום 16.5.99 נחתם מסמך הנושא את הכותרת "פירוט הנימוקים לקביעת השומה" ובמסמך זה מופיעים נימוקי השומה. המסמך כולל קביעת ההכנסה מהעסק בצו.
נימוקי שומה אלה נשלחו למערער ביום 23.5.99.


המערער טוען, שיש לראות את ההשגה כאילו התקבלה, כאמור בסעיף 152(ג) של הפקודה.
סעיף 152(ג) הנ"ל קובע כדלקמן:
אם תוך שנה מיום שהוגשה הודעת השגה לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (א), ולא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה; ואולם השגה שהוגשה על שומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), יראו אותה כאילו התקבלה רק אם לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו כאמור בסעיף זה, תוך 3 שנים מתום שנת המס שבה הוגשה.


לפי פרשנותו של ב"כ המערער, הרי המועד הקובע לענין ההוראה שבסעיף 152(ג), הוא המועד של משלוח הצו לנישום ומאחר והצו נשלח רק ביום 23.5.99, דהיינו יותר משנה לאחר הגשת ההשגה, יש לראות את ההשגה כאילו נתקבלה.
עוד טוען ב"כ המערער, כי נימוקי השומה אינם בבחינת צו כנדרש בסעיף 152(ב) לפקודה.


לעומת זאת טוענת ב"כ המשיב, כי יש לראות בנימוקי השומה צו כנדרש לפי סעיף 152(ב) וכי המועד הקובע הוא המועד של ההחלטה בהשגה ומאחר והחלטה זו נתקבלה ביום 16.5.99, היא נמצאת עדיין בתוך תחומי השנה שבמסגרתה אמורה השומה להקבע בצו.


אני מעדיף את עמדת המשיב על זו של המערער.
המטרה של ההוראה בסעיף 152(ב), היא לגרום לכך שפקיד השומה לא ישהה את החלטתו ולא תאופשר "סחבת" בטיפול בתיקים אלה.


כמובן, שיש גם חובה לשלוח הודעה לנישום כדי לאפשר לו לכלכל את עניניו וכן כדי לאפשר לו להגיש ערעור על הצו לפי הוראות סעיף 153 לפקודה.
אך בעוד שהמחוקק קבע לוח זמנים נוקשה להכרעה בהשגה, הוא לא קבע לוח זמנים כזה בכל הנוגע למשלוח ההודעה לנישום לפי סעיפים 148 ו- 149 לפקודה.
לפיכך, נראה לי שההודעה חייבת להשלח תוך זמן סביר, וזאת אם במישרין מכוח האמור בסעיף 41 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) ואם מכוח היקש מהוראות אלה (וראה גם סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם1980-).
לחילופין, יש לשלוח את ההודעה במהירות הראויה כקבוע בסעיף 11 לחוק הפרשנות התשמ"א1981-.


במקרה הנדון, נשלחה ההודעה מספר ימים לאחר מתן ההחלטה ולכן יש לקבוע שנשלחה במהירות הראויה ותוך זמן סביר כאחד.
אמנם ההודעה אינה קובעת את סכום המס שיש לשלם, אך כבר נקבע בעמ"ה 2012/98 הרפז נ' פקיד שומה חיפה, רואה החשבון כרך מ"ח חוברת 4 עמ' 494, שדי בכך שניתנה הכרעה בשומה ואילו ענין חישוב המס הוא בעל משמעות טכנית ואין צורך כי קביעת המס בצו כאמור, תכלול חישוב אריתמטי של סכום המס אותו יש לשלם.
עצם העובדה שהמחוקק לא קבע לוח זמנים נוקשה למשלוח ההודעה, מצביעה על כך, שהוא לא ראה לנכון להשתמש בסנקציה החמורה של קבלת ההשגה רק בשל כשל טכני-משרדי של איחור במשלוח ההודעה. לכן, בעוד שהעדר הכרעה בהשגה תוך שנה מביא בעקבותיו קבלה אוטומאטית של טענות הנישום, אין הדבר כך בכל הנוגע לאיחור במשלוח ההודעה.
מה גם שבעניננו כאמור, ההודעה נשלחה במועד הקבוע בדין ביחס למועד שבו ניתנה ההחלטה בהשגה (השוה גם עמ"ה 22/96 שמעון חנני בע"מ נ' פקיד שומה חיפה דינים מחוזי כרך כ"ו (9) 77).
לפיכך, נדחית הטענה המקדמית של המערער.

חיפוש פנימי באתר