ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

פסק דין 1. התובעים הגישו תביעה כספית על סך 80,000 ש"ח כנגד הנתבעת, וזאת בגין ליקויי בבניה בדירה שנבנתה על ידי הנתבעת. בהתאם לאמור בכתבי הטענות ובתצהירים מטעם הצדדים, ניתן לסכם את הפן העובדתי הראושני, כדלקמן: א. ביום 22.11.94 נכרת ההסכם. ב. בחודש ינואר 98 הוכנה חוות דעת של מומחה מטעם התובעים, הקובע עלות התיקונים ו/או ירידת ערך, בסך כולל של כ-60,000 ש"ח. ג. בעקבות חוות הדעת, הוכנה חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת, וזאת בחודש מרץ 98. ד. בחודש נובמבר 98 לערך, במשך כשלושה ימים, בוצעו תיקונים על ידי הנתבעת. ה. הדירה לכאורה מושכרת על ידי התובעים. 2. התובעים טוענים, כי התיקונים לא בוצעו כלל או שלא בוצעו באופן תקין. מאידך, הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי היא מודה שאכן קיימים ליקויים, אולם בחרה שלא לתקן את אותם ליקויים שאין "הצר שווה בנזק המלך", לתקנם, בחינת מאזן הנוחיות. יחד עם זאת, מבקשת הנתבעת לתקן את אשר יצריך תיקון. 3. עוד יש להוסיף, שלכאורה, לא הוגשה חוות דעת מסודרת וערוכה כדין על ידי המומחה מטעם התובעים, לאחר ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת. 4. א. בהסכמה, מונה מומחה מטעם בית המשפט, וכשכל צד נשא במחצית משכרו. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי סך עלויות התיקונים שמהראוי לתקנם מסתכם בסך של 8,200 ש"ח במחירי קבלן, ואם הם יבוצעו על ידי הנתבעת. מאידך, אם יבוצעו תיקונים אלו על ידי מי מטעם התובעים, העלות הכוללת הינה 12,300 ש"ח כולל מע"מ. בהתייחס לליקויים שמהראוי לפצות ללא תיקון, או שלא ניתן לתקנם, קובע המומחה את שיעורם בסך 3,400 ש"ח. ב. אמנם, בתשובות לשאלות הבהרה עולה, כי חלק קטן מאשר נקבע כי לא ניתן לתיקון, ניתן לתיקון אם הקבלן יבצעו - אולם לאור האמור להלן, לא אזקק לכך. ג. כן קובע המומחה בתשובות לשאלת הבהרה, כי אם התיקונים יבוצעו במקביל, מדובר על פרק זמן של שבועיים לביצועם. 5. ב"כ הצדדים ביקשו כי "בית המשפט יתן החלטה ו/או פסק דין, בהתאם לחומר שבתיק, ומבלי הצורך בשמיעת ראיות. אם בית המשפט יחליט כי אין מקום כי הנתבעת תבצע את התיקונים, ינתן פסק דין כספי. מאידך, אם יקבע כי יש מקום לכך, אזי ינתנו הוראות בהתאם", כל זאת לאחר הגשת טיעונים קצרים. 6. במגוון רחב של פסקי דין, נדונה הבחינה בדבר מתן אפשרות תיקון נוספת לקבלן שבנה. הגישה הינה, בחינת התנהגותו הפסולה וחסרת האחריות של הנתבע/הקבלן הבונה. כך בת"א (ירושלים) 580/95 יהודית קופנהגן נ' בן אבו ואח', תקדין מחוזי, כרך 98 (3), שם פורטו התחמקויותיה של הנתבעת והתעלמותה מדרישות התובעים ואת מספר הפגישות הרב שנערכו ובהם סוכם כי יתוקן אשר סוכם, אך לבסוף, דבר לא נעשה. כך גם בע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) נ' נ.ג.ר., תקדין עליון, כרך 94 (3) 600. שם נדון ענין התיקון החוזר, הצביע בית המשפט המחוזי על "הסחבת והנסיונות הכושלים לתיקון הליקויים שהיו מנת חלקם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה", כשדעתו מאומצת ומתקבלת על ידי בית המשפט העליון. כך גם בע"א 472/95 - 553/95, זלוצקין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ ואח', פ"ד נ (2) 858, מביא השופט טל את השתלשלות הסחבת ואת בקשותיהם המרובות של הדיירים כשבעמ' 864 מציין השופט טל: "הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו (ההדגשה שלי - י.ש.) ספק רב בעיני אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או מזלזל בהם מראש". 7. במקרה דנן, יש לבחון את השיקולים הבאים: א. לא מדובר על נתבעת שהתעלמה מדרישות תיקון, אלא בחרה לבחון על ידי מומחה מטעמה, את הליקויים הנטענים. ב. מאידך, החליטה הנתבעת, על דעת עצמה, מהו מאזן הנוחיות הראוי לתיקון אשר נטען על ידי התובעים. בכך לכאורה, מיצתה הנתבעת את זכות התיקון. לא מקובל עלי, כי קבלן יחליט על דעת עצמו, כי תיקון זה או אחר, בחינת מאזן הנוחיות, אין מקום לתיקונו. מקובל עלי, שבמקרה כזה, יפנה הקבלן לדייר, יפרוש בפניו את מערכת השיקולים שלו וינסה להגיע להסכמה בדבר הפיצוי שינתן בגין אותם ליקויים. אולם, ביחס לאותם ליקויים שהקבלן סובר שלא כדאי לתקנם, אין הוא יכול שלא להציע פיצוי כספי זה או אחר, ולהתעלם מהם כליל, עד שהדבר יצריך פניה לבית המשפט. מאידך, לכאורה גם לא נערכה פניה כדבעי לאחר מכן מצד הדיירים. ג. מחד, לכאורה עולה, שאכן חלק גדול מהליקויים שצויינו בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, אכן לא תוקנו. אולם מאידך, עולה שקיים פער משמעותי ביותר בין דרכי התיקון ועלותם, כפי שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים לבין אשר נקבע בחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט. ד. בנוסף, אין להתעלם מסוג הליקויים שקבע מומחה בית המשפט ועלות תיקונם. ביחס לחלק מאותם ליקויים מדובר על עלות קטנה יחסית, של מאות שקלים בלבד, וביחס לליקויים אחרים ובמיוחד בנושא צביעת כל הדירה על קירותיה ונושא הריצוף, לכאורה מדובר בעבודות שלא רק שביצוען יכול ויצריך פיקוח, אלא גם לאחר מכן, יכול ובחינתם תצריך השלמת חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט. 8. לאחר שבחנתי את השיקולים השונים, ובהתחשב במיוחד, בכך שלא ניתן לראות בנתבעת כמזלזלת ומתעלמת כליל מטענות הדיירים, לכאורה היה מקום לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים. מאידך, ואם אלך לשיטת הנתבעת ואבחן את "מאזן הנוחיות", דומני שבהתחשב בעלות התיקונים הנדרשת מחד, וההוצאות הנוספות שידרשו לתיקונן, אם אכן יבוצעו אלו על ידי הנתבעת, מאידך, יש מקום להורות, מחד כי לא יתאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים השונים, אולם מאידך, הפיצוי הכספי, ושוב בהתחשב בפערים הנמוכים יחסית, יכלול את אשר קובע מומחה בית המשפט כעלות לקבלן ובתוספת מע"מ בלבד. דומני, שבדרך זאת ימצא האיזון הראוי, ובמיוחד תמצא הדרך לסיום הסכסוך, ללא צורך בקשר נוסף בין הצדדים, בכל הקשור לנשוא התביעה. ככלל, עלי לציין, כי מהראוי לילך בדרך זו במקום ובו עלות הליקויים שנותרו לתיקון אינה מצדיקה המשך הקשר שבין הצדדים. 9. יחד עם זאת, אין מקום למנוע מהתובעים קבלת פיצוי בגין אותם שבועיים שבגינם - אם אכן יבחרו התובעים בתיקון הנדרש, - לא יוכלו להשכיר את הדירה. לכאורה, לאור חוזה השכירות שצורף, מדובר על הפסד של 225$ דולר, דהיינו של כ1,000- ש"ח בקרוב, אם נכלול נזקים נוספים בגין העדר השכרה כהוצאות ההחזקה. מאידך, לא ראיתי מקום, בנסיבות דנן, לפיצוי בגין עוגמת נפש ואוסיף פיצוי מה, בגין הצורך של התובעים להסדיר את נושא התיקונים, הוצאה שהיתה נגרמת אף אם הייתי מורה על ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת. בכל הקשור להוצאות המומחה, הרי מחד אכן נמצאו ליקויים, אולם מאידך, קיים פער משמעותי, מהפן הכספי, בין הנדרש על ידי התובעים, לבין מסקנותיו של מומחה בית המשפט. דברים אלו אף יפים לענין ההוצאות ושכ"ט עו"ד. 10. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 14,500 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בלבד בתוספת מע"מ - שני הסכומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. כל צד ישא בשאר הוצאותיו. בניהליקויי בניהקבלן