דמי הסכמה למינהל

פסק דין ח.פיזם, שופט, ס.נשיא (אב"ד) 1. ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה (להלן: בימ"ש קמא) על ידי כב' השופט ש.לבנוני (להלן: שופט קמא) מיום 14.01.99, בתיק אזרחי 907/96. בישיבה שהתקיימה בפני השופט ח.פיזם, אב"ד, בבית משפט זה, ביום 20.03.2000, הסכימו הצדדים כי פסק הדין של בימ"ש קמא הנ"ל יבוטל, ובמקום זה יפסוק בית המשפט שלערעור על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984 (להלן: חוק בתיהמ"ש). 2. בבימ"ש קמא הסכימו הצדדים כי שופט קמא יתן פסק דין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א' לחוק בתיהמ"ש. זאת לגבי מה שנותר שנוי במחלוקת בין הצדדים היה, על מי חובת התשלום של דמי ההסכמה למינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), בגין העיסקה לגבי הנכס בבית ברח' הרצל 31 פינת שפירא 19, חיפה (להלן: הנכס) על פי החוזה מיום 18.05.93 (להלן: החוזה). באשר לשאר העניינים שהיו במחלקות בין הצדדים בבימ"ש קמא, הגיעו הצדדים לידי הסדר, אשר קיבל תוקף של פסק דין עוד לפני כן. יצויין, כי מוכרי הנכס הם המשיבים, והקונה הוא המערער. 3. בימ"ש קמא לאחר שניתח את החוזה ואת נסיבות העיסקה, הגיע למסקנה כי עיקר החיוב לתשלום דמי ההסכמה למינהל הוא על הקונה, המערער (85% מדמי ההסכמה, והיתרה 15% על המוכר, המשיבים). אף על פי שהנורמה המקובלת היא, שהחיוב על דמי ההסכמה חל על המוכר, בנדונינו המשיבים. (ראה סעיף 2ג' לחוזה החכירה של הנכס, וכן החלטת מועצת המינהל מס' 534 ישיבה 274 מיום 29.06.92, ילקוט פרסומים התשנ"ג - עמ' 19). זאת על פי הכלל, כי אין שום מניעה שבמסגרת עיסקה מוסכמת, יטול על עצמו צד להתקשרות לשאת בהוצאה או במס, שהחוק מטיל אותם על הצד האחר. אכן, התחייבות כזו מחייבת את הצדדים בינם לבין עצמם, הגם שהחבות כלפי הרשות תישאר על מי שהחוק הטיל עליו את החיוב. לכן, אין כל חשיבות על כי על פי החוק מוטל מס רכישה על המוכר, וכי ממנו תוכל הרשות לתובעו, אך משקבעו בעלי הדין כי על הקונה לשלם, הרי שהוראה זו מחייבת ביניהם, ואין מקום לשנותה. (עא 713/84, א.בניאס ואח' נ. ש.רפאל ואח' פד' מ פרק(2) 602, 608). בימ"ש קמא חייב את המשיבים ב- 15% כאמור, לפנים משורת הדין משום שפסק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתיהמ"ש, הגם שדעתו היתה נחרצת כי מעומק הדין, משמעות החוזה שבין הצדדים, והנסיבות חייבו שכל דמי ההסכמה יחולו על הקונה, בנדונינו המערער. 4. כאמור, הסכימו הצדדים שפסק הדין של בימ"ש קמא יבוטל, ובמקומו, על פי הסמכות שהעניקו הצדדים לבימ"ש שלערעור, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, יקבע ביהמ"ש שלערעור, על מי החובה בתשלום דמי ההסכמה. לאחר שעיינתי בחוזה, ובטענות הצדדים וסיכומיהם המפורטים, דעתי היא כי יש לכבד את הסכמת הצדדים, ולפיכך לקבוע כי דמי ההסכמה חלים על המערער. לפיכך, אני מציע לחבריי לדחות את הערעור מטעם המערער, ולקבל את ערעור המשיבים. כתוצאה, יש לבטל את חיוב המשיבים, לשלם למערער את הסך של 29,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה. אני מציע לחייב את המערער לשלם למשיבים את הוצאות הערעור, לרבות שכ"ט עו"ד סך של 3,000 ש"ח, בצרוף מע"מ כחוק. _______________ ח.פיזם, שופט,ס.נשיא (אב"ד) השופט ס.ג'ובראן אני מסכים. ______________ ס. ג'ובראן, שופט השופט י.דר 1. לאחר שעיינתי בחוות דעתו של האב"ד, החלטתי להצטרף לדעתו. עם זאת, אני רואה חובה לעצמי להוסיף מלים מספר: 2. השופט לבנוני בחן את החומר שהיה בפניו והגיע למסקנה שהדין עם המוכרים, וכי במערך היחסים בינם לבין הקונה סירבו ליטול על עצמם חובת תשלום דמי הסכמה. מקריאת פסק הדין עולה, כך נראה לי, שהשופט לבנוני שוכנע שכך הוסכם בין הצדדים (אם כי לא נכתב כך במפורש, וכנראה במכוון), אבל בחר להטיל על המוכרים חלק מן הסכום (15%) מכיוון שעליו ליתן פסק דין על דרך הפשרה. אם אכן הבנתי את דברי השופט לבנוני, ראה עצמו אנוס "לפשר" בין עמדות הצדדים. 3. בענין זה דעתי שונה. על פי תפישתי, בית המשפט אמור ליתן את פסק הדין הנראה לו נכון על פי החומר שבפניו. בהעדר תנאי מפורש של הצדדים, רשאי בית המשפט, בפסיקה על דרך הפשרה (בין אם על פי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד1984- ובין אם על פי ס' 4ג' לחוק פצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-), לדחות תביעה או לקבלה במלואה. (ע"א 3598/95 אדמונד שמעון נ. עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', תקדין עליון כרך 96(1) 487; ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ. הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, דינים עליון, כרך נה, 532). 4. מטבע הדברים, מכיוון שהראיות המוגשות בהליך כזה מצומצמות בהיקפן ובמהותן מאלה המובאות בהליך שאינו על דרך הפשרה, התמונה שבפני בית המשפט פחות מושלמת, פחות חדה, ולכן פסק הדין עשוי להיות נחרץ פחות מאשר אילו ניתן בעקבות שמיעת הראיות. אם לנקוט לשון ציורית, בהכרעה על דרך הפשרה עשויים להיות יותר גוונים של אפור ופחות שחור-לבן. אם צומצם החוב ל85%- במקום לפסוק מלוא הסכום מחמת שיקול זה, ספק אם הצמצום היה מוצדק. שאלות אלה הפכו אקדמיות משהסכימו באי כח הצדדים לבטל את פסק דינו של השופט לבנוני ולאפשר לנו להכריע על דרך הפשרה. י. דר, שופט לפיכך הוחלט כמפורט בחוות דעתו של אב"ד השופט פיזם. בניהדמי הסכמה