תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

פסק דין בתביעה זו בגין ליקויי בנייה, תבעו התובעים, עשרה במספר, את "נאות גת" חברה קבלנית לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), אשר זכתה בשנת 1995 במכרז מספר 11/95 שהופץ על ידי המועצה המקומית קריית מלאכי, משרד הבינוי והשיכון והחברה הכלכלית לפיתוח קריית מלאכי בע"מ, לביצוע עבודות בנייה של דירות מגורים לזכאי משרד הבינוי והשיכון בקריית מלאכי. על פי תנאי המכרז ביצעה הנתבעת את עבודות הבנייה בהתאם לתוכניות ומפרטים שהונחו בפניה על ידי המזמינים. 1. התובעים חתמו מול הנתבעת על הסכמים לרכישת דירות בבנין מגורים בקריית מלאכי. התובעים עדי ואורה אטיאס (להלן: "התובעים 1 ו- 2") רכשו את דירה מספר 10 ברחוב ספרא 5 ב', קריית מלאכי. התובעים בת שבע וסימון סימה (להלן: "התובעים 3 ו- 4") רכשו את דירה מספר 22 ברחוב ספרא 5 א', קריית מלאכי. התובעים אלי ונינה זרי (להלן: "התובעים 5 ו- 6") רכשו את דירה מספר 21 ברחוב ספרא 5 א', קריית מלאכי. התובעים שלום ואסתר שבתאי (להלן: "התובעים 7 ו- 8") רכשו את דירה מספר 14 ברחוב ספרא מספר 5 א', קריית מלאכי. התובעים יורם ואפי מועלם (להלן: "התובעים 9 ו- 10") רכשו את דירה מספר 13 ברחוב ספרא 5 א', קריית מלאכי. כל הרכישות הללו נעשו על פי הסכמי רכישה מהשנים 1995-1996 (להלן: "חוזה הרכישה"). כאמור, על פי חוזה ההתקשרות שנערך בין הצדדים, הרי שחוזה זה שונה מחוזי בנייה אחרים, בכך שהנתבעת אינה כקבלן רגיל המוכר דירות בשוק הפתוח, אלא, התקשרות התובעים עם הנתבעת הוא למתן שירותי בנייה מוגדרים ולפי תוכניות בנייה ותנאים שלא הנתבעת קבעה אותם. כלומר, הנתבעת לא יזמה, תכננה או פיקחה על הפרוייקט, ולכן טוענת היא, כי אין לחייבה בגין כל הליקויים שנתגלו בדירות התובעים, הנובעים מפיקוח לקוי או תכנון לקוי. 2. מפתחות הדירות נמסרו לתובעים בתחילת שנת 1997, כאשר "תקופת הבדק" על פי סעיף 9 לחוזה הרכישה הינה כדלקמן: "לצורך חוזה זה תקופת הבדק פרושה 12 חודשים או תקופות ארוכות יותר הכל כמפורט בנספח הבדק. בנוסף לאמור לעיל ובנספח הבדק מובהר, כי הוראות חוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973, חלות על בניית יחידת דיור ויראו את הקבלן כמוכר לעניין חוק זה.". לטענת התובעים, נתגלו בדירותיהם ליקויים ובגינם הוגשה תביעה זו. התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת של מהנדס מומחה, מר יולי ברנאוזן, אשר ערך ביקור בדירות התובעים ביום 19/6/97, כאשר חוות דעתו התייחסה לכל דירה ודירה בנפרד, ואילו הנתבעת מצידה, בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית. 3. יחד עם זאת, על פי החלטת בית משפט זה ביום 27/4/98 ובהסכמת הצדדים, הוסכם כי בית המשפט ימנה מומחה אשר יחווה דעתו בשאלת היקף הליקויים אשר קיימים בדירות התובעים. בהתאם לכך, מיניתי את מר יצחק פינטו, אשר קבע בחוות דעתו, כי נותרו ליקויים בדירות ואף קבע את עלות תיקון אותם הליקויים. לנתבעת ניתנה הזדמנות לתקן את הליקויים בדירות בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה וזו אכן תיקנה חלק מהליקויים. בתום עבודותיה, ערך המומחה חוות דעת משלימה ובה קבע כי בדירות נותרו עדיין ליקויים רבים. 4. על פי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש הליקויים שנותרו בדירות מסתכמים בעלויות הבאות: בדירת התובעים 1 ו- 2, על פי הערכת המומחה, נותרו ליקויים בסך של 11,070 ש"ח. בדירת התובעים 3 ו- 4 על פי הערכת המומחה, נותרו ליקויים בסך של 55,530 ש"ח. בדירת התובעים 5 ו- 6, על פי הערכת המומחה, נותרו ליקויים בסך של 62,200 ש"ח. בדירת התובעים 7 ו- 8, על פי הערכת המומחה, נותרו ליקויים בסך של 40,020 ש"ח. בדירת התובעים 9 ו- 10, על פי הערכת המומחה, נותרו ליקויים בסך של 21,000 ש"ח. כשלסכומים הנ"ל יש להוסיף מע"מ כחוק. עם זאת, יש לציין כי בחוות דעתו כלל המומחה גם נזקים אשר האחריות עליהם אינה מוטלת על הנתבעת, כי אם על היזם, מתכנן או מפקח. אי לכך, נוכו סכומים אלו מחוות דעת המומחה והנתבעת תחוייב רק בגין הנזקים להם היא אחראית. 5. השאלה אשר עמדה לדיון היא היקף הנזק שנגרם לתובעים בשל ליקויי הבנייה, לרבות שיעור עוגמת הנפש שנגרמה להם. 6. בהתאם לכך, הסכימו הצדדים, כי בית משפט זה יתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. 7. כאמור, לנתבעת ניתנה הזדמנות לתקן את הליקויים בבתי התובעים, אך כאשר החליפה הנתבעת חלק מהמרצפות בדירות התובעים נמצא כי לא הצליחה למצוא מרצפות התואמות את רצפת דירות התובעים, ולכן אף לאחר תיקוני הנתבעת, נותרו ליקויים בבתי התובעים. 8. ב"כ התובעים ביקש לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכן להוסיף ולפצותם בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. הנתבעת כפרה באחריותה בחלק מן הליקויים שנטענו בטענה, כי מדובר באחריות היזם, או המתכנן בהתאם לחוות דעת המומחה. הנתבעת גם השיגה אחר קביעות המומחה בחוות דעתו המשלימות, בעניין משפחות סימה זרי ושבתאי, שם קבע כי הליקויים במרצפות מחייבים החלפת כל הריצוף בדירות והעריך זאת בסכומים גבוהים בשונה מחוות דעתו הראשונית בקשר לדירות אלו, שעל פיה בוצעו התיקונים. 9. לאחר שחזרתי ועיינתי בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי במסמכים שהונחו בפני, אני סבורה כי חוות דעתו המשלימה של המומחה לגבי כל אחת מן הדירות מתייחסת לליקויים בדירה הרובצים לאחריותו של הקבלן (המומחה בחוו"ד המשלימה מתעלם בנושא התקנת וונטה בחדרי אמבטיה - השייך לאספקט תכנוני). אשר לעלות תיקון הריצוף בדירות של סימה זרי ושבתאי, סבורתני כי די בקיומן של מרצפות בודדות אשר אינן דומות בגוון לשאר המרצפות בדירה כדי להצדיק החלפת כל הריצוף בדירה. הגיעה העת בה יבין נותן השירות, כי אין דרכי קיצור ועליו ליתן מוצר תקין ומושלם לצרכן, ואם ביקש לחסוך ישלם ביוקר. יחד עם זאת, בהתחשב בעלויות מחירון דקל שהוצג בפני ובאפשרות של הדבקת אריחי קרמיקה, אני פוסקת למשפחות סימה זרי ושבתאי פיצוי כולל של 20,000 ש"ח בגין החלפת הריצוף, ולא כפי שקבע המומחה. ובסך הכל אני פוסקת לתובעים את הסכומים הבאים: 9.1 הנתבעת תפצה את התובעים 1 ו- 2 בסך של 12,952 ש"ח כולל מע"מ, בגין ליקויי הבנייה וכן תוסיף ותפצה בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בסכום נוסף של 1,500 ש"ח. 9.2 הנתבעת תפצה את התובעים 3 ו- 4 בסך של 41,570 ש"ח כולל מע"מ בגין ליקויי הבנייה וכן תוסיף ותפצה בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בסכום נוסף של 4,000 ש"ח. 9.3 הנתבעת תפצה את התובעים 5 ו- 6 בסך של 49,374 ש"ח כולל מע"מ בגין ליקויי הבנייה וכן תוסיף ותפצה בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בסכום נוסף של 5,000 ש"ח. 9.4 הנתבעת תפצה את התובעים 7 ו- 8 בסך של 35,123 ש"ח כולל מע"מ בגין ליקויי הבנייה וכן תוסיף ותפצה בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בסכום נוסף של 3,500 ש"ח. 9.5 הנתבעת תפצה את התובעים 9 ו- 10 בסך של 24,570 ש"ח כולל מע"מ בגין ליקויי הבנייה וכן תוסיף ותפצה בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בסכום נוסף של 2,000 ש"ח. כמו כן, תוסיף הנתבעת ותשלם לתובעים הוצאות משפט, מימון חוות דעת מומחה התובעים ומימון חלקם של התובעים בשכר טרחת מומחה בית משפט ושכ"ט עורך-דין בסך כולל של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, כשסכום זה ישא ריבית והצמדה חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. בניהפיצוייםמקרקעיןליקויי בניהקבלן