מקרן פגום - תביעת פיצויים

פסק דין מבוא וטענות הצדדים 1. לפניי תובענה שטרית על שיק ביטחון בסך 8,047 ₪ שמשך הנתבע עבור בנו גיא, אשר מסר אותו לתובעת בהקשר של שכירת מכשירים ובהם המקרן הנדון ששוויו כ-70,000 ₪. 2. הנתבע טוען כי המקרן היה פגום כשגיא נטל אותו. אמנם, הפגם לא התגלה בבדיקה חפוזה שנערכה למקרן עובר לנטילתו, משום שלטענת הנתבע הטשטוש בתמונה המוקרנת נראה רק ב"חדר חשוך ובמרחק מה מהקיר" [סעיף 4 בתצהיר גיא], תנאים שלא אפיינו את הבדיקה האמורה. הפגם התגלה, אפוא, רק בשעת השימוש החברתי שלצרכו שכר גיא את המקרן. משהמקרן היה פגום, אין גיא חב בגין דמי השכירות שלו ובגין עלות תיקונו. לפיכך לא התקיים התנאי במסירתו של השיק לביטחון. 3. התובעת טוענת כי המקרן היה תקין כשגיא נטל אותו. 4. אין מחלוקת כי המקרן הוחזר כשהוא פגום בפגם הגורם לטשטוש בתמונה, כפגם שהתגלה לגיא בעת השימוש. 5. לטענת התובעת, הפגם נוצר בעת שהוחזק בידי גיא, ותוקן בעלות של 6,050 ₪. כמו כן, גיא חב בדמי ההשכרה של המקרן בסך 250 ₪. סכומים אלו, בצירוף מע"מ, הם רכיביו של הסכום שמילאה בשיק הביטחון. לפיכך היא זכאית לפירעונו. דיון והכרעה 6. נטל הראיה בתובענה שטרית זו מוטל על הנתבע. עליו הראיה שהמקרן היה פגום בעת נטילתו על ידי גיא. הנתבע לא עמד בנטל זה. 7. ככלל, עדי התובעת עשו עליי רושם יותר מהימן מעדי הנתבע. הסתירות בין עדות הנתבע וגיא היו מהותיות יותר, וההתייחסות אליהן מתחמקת יותר. לעומתן, אי-הדיוקים בתצהירי התובעת היו בפרטים שוליים, והיחלצותה של התובעת לתקנם עשתה רושם של מחויבות לאמת. 8. ממה נפשך: אם הבדיקה לא הייתה אפקטיבית, כטענת גיא, הרי שמבחינה מעשית גיא נטל את המכשיר ללא בדיקה נאותה. על מי שמקבל טובין לפי חוזה, לבדוק אותם על-אתר; כדי שאם נפלה בהם אי-התאמה, יתגלה הדבר במעמד המסירה, שהוא גם מועד העברת הסיכון, ולא ניתן יהיה לטעון שהפגם נפל לאחר שהטובין כבר עברו להחזקתו של המקבל [חוק המכר, סעיף 13]. משלא עשה כן, מנוע גיא מלהסתמך על אי-ההתאמה [שם, סעיף 14]. 9. אם הבדיקה הייתה אפקטיבית, כטענת התובעת, ברור שהפגם לא היה אותה שעה; שהרי גיא עצמו נכח בבדיקה והוא לא היה נוטל את המקרן סתם כך, ללא הסתייגות, עם הפגם היורד לשורשו של השימוש הייעודי בו. 10. אני מעדיף את גרסת התובעת שלפיה הבדיקה הייתה אפקטיבית. זו הייתה דעתו של העד המקצועי דני פיטוסי, והיא לא נסתרה על ידי עד מקצועי אחר. היא גם אוששה על ידי עדויותיהם של התובעת והעד אבי ביטון, שנכחו בבדיקה וראו כיתוב באנגלית שלא היו בו עמימות וטשטוש כלשהם. קביעתו של גיא כי הבדיקה לא הייתה עשויה לגלות את הפגם הנדון היא עדות סברה בלתי קבילה. מדובר בעניין שבמומחיות. גיא לא פירט את מקורות סברתו, והנתבע לא הביא עדות מקצועית כלשהי כדי לתמוך בה. 11. משאין מחלוקת בדבר הפגם שהיה במקרן בהחזרתו - אין משמעות לטענת השיהוי בטיפולה של התובעת בבדיקתו של המקרן לאחר החזרתו, ובהודעה לגיא או לנתבע על כך. תורף המחלוקת בענייננו הוא שאלת מצבו של המקרן בעת נטילתו על ידי גיא. 12. לעניין עלות התיקון - רצף האירועים והתיעוד, כמו גם ייחודיותו של המקרן הנדון, וכמובן העדויות שעשו עליי רושם מהימן כאמור, תומכים בגרסת התובעת שלפיה העלות הנקובה במסמכיה של חברת שארפ - טכנו ראלקו מתייחסת לתקלה הנדונה. 13. אמנם ניתן לראות שוני במספר הסידורי של המכשיר במסמכים, ותמיהה זו לא בוארה. אולם, לא מן הנמנע כי מדובר בטעות גרידא. 14. מכל מקום, לא מצאתי בכך צידוק מספיק לסתירת הגרסה בדבר עלות התיקון. יצוין כי אין מחלוקת שהיה במקרן פגם, ומן הסתם תיקונו כרוך בעלות. שוויו הנטען של המקרן, בסך כ-70,000 ₪ [עדות פיטוסי, איש שארפ], לא נסתר. על רקע זה, עלות של 6,050 ₪ בגין תיקון העדשה או החלפתה אינה נתון בלתי סביר. לא נסתרה גרסת התובעת כי היה מדובר בפגם בעדשה. התיעוד שצורף מתייחס במפורש לליקוי מן הסוג הנדון. לצורך העניין, אפילו התיעוד מתייחס למכשיר אחר - דבר שסבירותו בעיניי נמוכה - ניתן להקיש ממנו על עלותו של התיקון שנדרש בענייננו. 15. הנתבע לא הביא ראיה מקצועית לסתור את נחיצותו בנסיבות האמורות של התיקון שבוצע, או לסתור את סבירותו של מחיר התיקון האמור. לפיכך הנתבע לא הרים את הנטל להראות שמילוי הסכום האמור בשיק לביטחון לא היה מוצדק. 16. הנתבע גם לא הציג קבלה, או אסמכתא אחרת, בדבר תשלום דמי השכירות. לפיכך הוא לא סתר את גרסת התובעת כי דמי השכירות לא שולמו, ועל כן הוספו כדין לסכום שנרשם בשיק. 17. התובעת הציגה תיעוד שלפיו נדרש מע"מ על מחיר התיקון, על ידי חברה גדולה ובעלת מוניטין כחברת שארפ - טכנו ראלקו. לפיכך חזקה שאמנם התיקון היה כרוך בהוספת סכום המע"מ. אולם התובעת לא הציגה תיעוד שלפיו נשאה במע"מ על דמי השכירות. מכל מקום, הפרש זעיר זה נבלע באי-פסיקת הוצאות לזכות התובעת, כלהלן. 18. התובעת לא הציגה חשבונית בגין עסקת השכירות, לא הציגה שובר מסירה של המקרן, לא סיפקה הסבר לפער שבין המספרים הסידוריים בתיעוד בדבר תיקון המקרן שאותו הציגה, ולא צירפה קבלה על תשלום התיקון בפועל, לרבות המע"מ. אף שלא ראיתי בכל אלה כדי לשנות מן התוצאה שלעיל, לאור הטעמים האחרים התומכים בה - ראיתי בהתנהלות זו משום צידוק שלא לפסוק הוצאות משפט לזכות התובעת. סיכום 19. לאור המקובץ, התובענה מתקבלת. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)פיצוייםאחריות על מוצרים פגומים