##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, עוסק במקצועו ככירולוג מאבחן. 2. הנתבעת, אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ח.פ. _________, תאגיד המאוגד כדין בישראל, המפעיל שירותי תחבורה ציבורית ברחבי הארץ, לרבות קווי אוטובוס מ_________ ל_________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 4,650 ₪, בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו עקב איחור האוטובוס ביום _________, כמפורט בסעיף 19 לכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי התובע. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע ריבית והצמדה על סכום הפיצויים מיום _________ ועד למועד התשלום המלא בפועל, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט בהליך קודם בין הצדדים. 5. כמו כן, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום _________, בשעות הבוקר המוקדמות, התייצב התובע בתחנת האוטובוס ב_________ על מנת לנסוע בקו _________ של הנתבעת ל_________. 7. התובע, כירולוג מאבחן, קבע פגישות עבודה רבות ב_________ לאותו יום, והיה תלוי בהגעת האוטובוס במועד על מנת להגיע לפגישותיו. 8. האוטובוס של הנתבעת, אשר היה אמור לצאת בשעה _________, הגיע באיחור ניכר, אשר מנע מהתובע להגיע לפגישותיו במועד. 9. כתוצאה מאיחור האוטובוס, נאלץ התובע לבטל את כל פגישותיו המתוכננות לאותו יום, ובכך הפסיד יום עבודה מלא והכנסות צפויות. 10. עילת התביעה נולדה ביום _________, עם איחור האוטובוס וגרימת הנזקים לתובע. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. עניינה של תביעה זו הוא בסכום כספי שאינו עולה על 2,500,000 ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום. 12. מקום מגוריו של התובע הוא ב_________, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום ב_________. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת זהירות כלפי נוסעים ## 13. הנתבעת, כחברת תחבורה ציבורית, חבה חובת זהירות מוגברת כלפי נוסעיה, הכוללת את החובה להסיע אותם בבטחה, ביעילות ובזמנים סבירים, וזאת בהתאם לציפיות הנוסעים וללוחות הזמנים המפורסמים. 14. חובת הזהירות של הנתבעת כוללת גם את החובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע איחורים בלתי סבירים בנסיעות, ולצמצם את נזקי הנוסעים במקרים של איחורים בלתי נמנעים, לרבות מתן הודעה מוקדמת וחלופות תחבורה. 15. הנתבעת התרשלה במילוי חובת הזהירות שלה כלפי התובע, בכך שלא דאגה להגעת האוטובוס במועד שנקבע, ובכך גרמה לו לאיחור משמעותי שהוביל להפסד יום עבודה מלא. 16. התרשלות הנתבעת באה לידי ביטוי גם בהיעדר מנגנוני פיצוי הולמים ומהירים לנוסעים שנפגעו מאיחורים, ובכך שהתובע נאלץ לנקוט בהליכים משפטיים על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו. 17. התנהלות הנתבעת, אשר דחתה בתחילה את כל טענות התובע בכתב הגנה מפורט, ולאחר מכן חזרה בה והציעה פיצוי חלקי בלבד, מעידה על חוסר אחריות וזלזול בזכויות הנוסעים. ## הפרת חוזה הסעה ## 18. בין התובע לנתבעת נכרת חוזה הסעה מכללא, לפיו הנתבעת התחייבה להסיע את התובע מ_________ ל_________ במועד שנקבע, ובתמורה התובע שילם את דמי הנסיעה. 19. איחור האוטובוס במועד שנקבע מהווה הפרה יסודית של חוזה ההסעה, שכן מרכיב הזמן הוא מהותי וקריטי עבור נוסעים המסתמכים על לוחות הזמנים לצורך תכנון יומם ופעילותם. 20. הפרת החוזה על ידי הנתבעת גרמה לתובע נזקים ישירים ועקיפים, לרבות הפסד הכנסה, עוגמת נפש והוצאות נלוות, אשר הנתבעת מחויבת לפצות עליהם. 21. הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות כלפי התובע, ובכך הפרה את עקרון תום הלב בקיום חוזים, המחייב צדדים לחוזה לנהוג בהגינות וביושר. 22. העובדה שהנתבעת הציעה פיצוי חלקי בלבד לאחר הגשת כתב התביעה, אינה פוטרת אותה מאחריותה המלאה לנזקים שנגרמו לתובע עקב הפרת החוזה. ## נזקים כספיים ישירים ועקיפים ## 23. כתוצאה מאיחור האוטובוס, נגרמו לתובע נזקים כספיים ישירים ועקיפים, אשר פורטו בסעיף 19 לכתב התביעה המקורי, ואשר הנתבעת מחויבת לפצות עליהם במלואם. 24. הנזקים כוללים, בין היתר, הפסד הכנסה בגין ביטול פגישות עבודה ככירולוג מאבחן, אשר כל פגישה כזו מייצרת הכנסה משמעותית עבור התובע. 25. בנוסף להפסד ההכנסה הישיר, נגרמו לתובע נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין המקצועי, אובדן אמון מצד לקוחות פוטנציאליים, ועוגמת נפש רבה. 26. הפיצוי המבוקש בסך 4,650 ₪ משקף הערכה סבירה והוגנת של הנזקים שנגרמו לתובע, וזאת בהתחשב בהפסד יום עבודה מלא ובאופי עבודתו כעצמאי. 27. הנתבעת, כספקית שירותי תחבורה ציבורית, הייתה צריכה לצפות כי איחורים משמעותיים יגרמו לנזקים כספיים לנוסעים, ובמיוחד לאנשי מקצוע המסתמכים על לוחות זמנים מדויקים. ## עוגמת נפש וטרחה ## 28. איחור האוטובוס גרם לתובע עוגמת נפש רבה, תסכול, כעס וטרחה מיותרת, שכן הוא נאלץ לבטל את כל תוכניותיו לאותו יום ולשנות את סדר יומו באופן בלתי צפוי. 29. עוגמת הנפש נבעה לא רק מהאיחור עצמו, אלא גם מההשלכות שלו על עבודתו ועל יחסיו עם לקוחותיו, אשר ציפו לו לפגישות שנקבעו מראש. 30. הטרחה כללה גם את הצורך לנהל התכתבויות עם הנתבעת, להגיש תביעה, ולהתייצב לדיונים בבית המשפט, כל זאת על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו. 31. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת חוזה ורשלנות, ובמיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים כמו תחבורה ציבורית. 32. הפיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה מהווה מרכיב חשוב בפיצוי הכולל, ונועד לפצות את התובע על הסבל והאי-נוחות שנגרמו לו מעבר לנזקים הכספיים הישירים. ## אחריות הנתבעת כספק שירות ציבורי ## 33. הנתבעת, כספקית שירותי תחבורה ציבורית, נושאת באחריות מוגברת כלפי הציבור, ונדרשת לרמת שירות גבוהה, אמינות ועמידה בלוחות זמנים. 34. איחורים חוזרים ונשנים, ובמיוחד איחורים משמעותיים כמו במקרה דנן, פוגעים באמון הציבור בשירותי התחבורה הציבורית ומצדיקים הטלת אחריות על הנתבעת. 35. הנתבעת מחויבת לפעול בהתאם לדיני הגנת הצרכן, אשר מחייבים אותה לספק שירותים באיכות סבירה, במועד שנקבע, וללא הטעיה. 36. איחור האוטובוס מהווה הפרה של חובות הנתבעת כספק שירות ציבורי, ועל כן היא נושאת באחריות מלאה לנזקים שנגרמו לתובע. 37. הטלת אחריות על הנתבעת במקרים כאלה תעודד אותה לשפר את שירותיה, להקפיד על לוחות זמנים, ולנקוט באמצעים למניעת איחורים עתידיים. ## חובת הנתבעת למנוע נזקים ## 38. הנתבעת הייתה יכולה וצריכה למנוע את הנזקים שנגרמו לתובע, בין אם על ידי הקפדה על לוחות זמנים, ובין אם על ידי מתן הודעה מוקדמת על האיחור ומתן חלופות תחבורה. 39. אי מתן הודעה מוקדמת על האיחור מנע מהתובע את האפשרות לתכנן מחדש את יומו, למצוא חלופות תחבורה, או לבטל את פגישותיו מראש באופן מסודר. 40. הנתבעת לא נקטה באמצעים סבירים על מנת לצמצם את נזקי התובע, ובכך הגדילה את היקף הנזק שנגרם לו. 41. חובת הנתבעת למנוע נזקים נובעת מעקרונות הרשלנות והפרת החובה החוזית, ומחייבת אותה לפעול באופן סביר וזהיר. 42. העובדה שהנתבעת לא פעלה למנוע את הנזקים, או לצמצם אותם, מחזקת את טענת התובע בדבר אחריותה המלאה. ## התנהלות הנתבעת לאחר האירוע ## 43. התנהלות הנתבעת לאחר האירוע, אשר כללה דחייה גורפת של טענות התובע בכתב הגנה מפורט, ולאחר מכן חזרה בה והציעה פיצוי חלקי בלבד, מעידה על חוסר תום לב וניסיון להתחמק מאחריות. 44. הנתבעת ניסתה לגרור את התובע להליך משפטי ארוך ויקר, למרות שהייתה מודעת לאחריותה, ובכך גרמה לו לטרחה ועוגמת נפש נוספים. 45. הצעת הפיצוי החלקי, בסך 800 ₪, אינה משקפת את מלוא הנזקים שנגרמו לתובע, ומהווה ניסיון להפחית את אחריותה של הנתבעת באופן בלתי סביר. 46. התנהלות זו של הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות מחברת תחבורה ציבורית גדולה ואחראית, ופוגעת באמון הציבור. 47. כבוד בית המשפט מתבקש להתחשב בהתנהלות זו של הנתבעת בעת קביעת גובה הפיצויים, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. ## תיקון כתב התביעה וכתב ההגנה ## 48. התובע קיבל רשות לתקן את מועד האירוע בכתב התביעה, ועל סמך תיקון זה, הנתבעת תיקנה את כתב הגנתה והביעה נכונות לפצות את התובע בסך 800 ₪. 49. תיקון כתב ההגנה על ידי הנתבעת, והצעת הפיצוי, מהווים הודאה באחריותה לאירוע ולנזקים שנגרמו לתובע, גם אם באופן חלקי. 50. העובדה שהנתבעת חזרה בה מטענותיה המקוריות וקיבלה את גרסת התובע לעניין מועד האירוע, מחזקת את טענות התובע בדבר אחריותה. 51. הצעת הפיצוי בסך 800 ₪, למרות שהיא נמוכה מהנזק הממשי שנגרם לתובע, מהווה אינדיקציה לכך שהנתבעת מכירה באחריותה העקרונית. 52. כבוד בית המשפט מתבקש להתייחס לתיקון כתב ההגנה ולהצעת הפיצוי כהודאה באחריות, ולפסוק לתובע את מלוא הפיצוי המגיע לו. ## סעיף 79א לחוק בתי המשפט ## 53. הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק פסק דין של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וזאת לאחר שהוסברה להם משמעות ההסכמה. 54. משמעות הסכמה זו היא שבית המשפט אינו חייב לנמק את פסק דינו, אלא די שיקבע את הסכום שלפי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים. 55. למרות שפסק דין של פשרה אינו מחייב נימוק, בית המשפט רשאי לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי מקרים כאלה נדירים. 56. הרעיון מאחורי סעיף 79א הוא לאפשר לבית המשפט להכריע בסכסוך על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, כאשר הצדדים מוכנים לסמוך על הערכה זו מראש. 57. במקרה דנן, לאור הודאת הנתבעת באחריותה (גם אם חלקית), ולאור הנזקים המוכחים שנגרמו לתובע, כבוד בית המשפט מתבקש לקבל את התביעה במלואה במסגרת סמכותו לפי סעיף 79א. ## עקרונות פסיקת פיצויים בפשרה ## 58. אף שפסק דין של פשרה אינו מחייב נימוק, ראוי שבית המשפט יתחשב בעקרונות הדין המהותי ובנסיבות המקרה, על מנת להגיע לתוצאה צודקת והוגנת. 59. הפסיקה קבעה כי פשרה אינה בהכרח ממוצע אריתמטי או גיאומטרי, אלא הכרעה המבוססת על הערכה כוללת של סיכויי התיק ועל עשיית צדק. 60. במקרה זה, כאשר הנתבעת הודתה באחריותה ורק גובה הפיצוי שנוי במחלוקת, יש מקום לפסוק לתובע פיצוי המשקף את מלוא נזקיו. 61. התחשבות בדין המהותי במקרה זה מובילה למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי מלא בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת החוזה והתרשלות הנתבעת. 62. כבוד בית המשפט מתבקש, במסגרת סמכותו לפסוק פסק דין של פשרה, לקבוע כי התובע זכאי למלוא סכום התביעה, וזאת על מנת להביא לסילוק מלא ומוחלט של התביעה באופן צודק. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין## התובע, תושב גינות שומרון, התכונן לנסוע באוטובוס של הנתבעת לירושלים. התובע הוא כירולוג מאבחן והיו לו פגישות רבות באותו היום. האוטובוס שחיכה לו הגיע באיחור רב. התובע הפסיד את אותו היום מבחינת העבודה והפגישות שקבע. הוא פרט בכתב התביעה את נזקיו הכספיים עקב אי הגעת האוטובוס במועד. תחילה דחתה הנתבעת את כל טענותיו של התובע בכתב הגנה שהשתרע על עשרות עמודים אולם מאוחר יותר חזרה בה ובכתב הגנה מתוקן הביעה נכונות לפצות את התובע ב-800 ₪. לפני הגשת כתב ההגנה המתוקן שגה התובע ברישום מועד הארוע וקיבל רשות לתקנה ועל סמך התיקון תיקנה הנתבעת את הגנתה. התובע אמד את נזקיו ב-4,650 ₪, כפי שפרט בסעיף 19 לכתב התביעה. לאחר דיון לא ארוך נעתרו בעלי הדין להצעת בית המשפט והסכימו, שהוא יפסוק פסק דין של פשרה, לפי הסמכות הקנויה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בית המשפט הסביר לבעלי הדין את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין שלו, אלא די שיקבע את הסכום שלפי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים, אם יחליט בית המשפט לקבל את התובענה. סעיף 79א אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הענין נדירות (ע"א 3958/95 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', תקדין עליון, 1, 96, 487). "הרעיון הוא - הסמכת בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, שבעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש": ד"ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 167, עמ' 155. ראו גם ספרו של כב' הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 315-314 (רע"א 9311/04 רונן נ' סמואל ואח', כב' השופט א. רובינשטיין בבית המשפט העליון, פס"ד מיום 21.2.2005). עם זאת, הסביר בית המשפט לצדדים, כי ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש למדי שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג, 1, 337; וראו גם רע"א 8101/04 חוסיין נ' אלון טבעון בע"מ, מיום 29.12.2004; וכן רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' סגל, מפי כב' השופט א. רובינשטיין, החלטה מיום 22.7.2004: "... ככלל, החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לאו דווקא באמצע ה"גיאומטרי" או ה"אריתמטי"), ורוב הפשרות היו כאלה מימות עולם וכך יהיו מן הסתם גם בעתיד. זו גם משמעותה הלשונית הבסיסית של הפשרה. המילון העברי גור מגדיר פשרה כ"משפט שלום בין בעלי דין, התרת סכסוך וטענות ותביעות בין רבים וניצים על דרך ממוצע ושווי, שכל אחד מוותר על זכויותיו". אין בכך כדי לסתור כל עיקר התחשבות בדין המהותי, שהרי מבקש בית המשפט לעשות צדק והדין המהותי אמור הוא מטבעו לשקף צדק. הדעת נותנת, כי המקרים שבהם יקבע בית המשפט בהליך פשרה, בלכתו בעקבות הדין המהותי, כי יש מקום לקבל או לדחות את התביעה בשלמותה - יהיו נדירים וחריגים.)." בית המשפט חזר אפוא ועיין בכל הנספחים לכתבי הטענות. על יסוד אלה הוא פוסק, שכדי להביא לסילוק מלא ומוחלט של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין לנזקים שנגרמו לתובע, תשלם לו הנתבעת את הסכום של 1,500 ₪. הסכום ישא ריבית כדין והצמדה מיום 17.4.07, ועד התשלום המלא בפועל. היות שמדובר בפסק דין של פשרה, ישא כל צד בהוצאותיו. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום. ניתן היום ב' בחשון, תשס"ח (14 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים. ג. שטרסמן, שופט (בדימוס) סיגי - ק כתב תביעהמסמכיםפיצוייםאגדאיחור אוטובוסאוטובוס