ביטול הסכם רכישת יחידת נופש בספרד - פיצויים חוסר תום לב עגמת נפש

ביטול הסכם רכישת יחידת נופש בספרד - פיצויים חוסר תום לב עגמת נפש הינו נושא שנדון בפסיקה הישראלית. להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט מנחם (מריו) קליין בבית משפט השלום בתל אביב העוסק בנושא רקע : מונחת בפני תביעה כספית בסך 41,530 שקלים. גב' ענת אנקונה (להלן: "התובעת") הוזמנה יחד עם בעלה המנוח, מר דב אנקונה ז"ל לפגישה במשרדי חברת הוואנה טרוול קלאב בע"מ (להלן: "הנתבעת") לאחר שהלה יצרה עימה קשר טלפוני בנוגע להצעה "מעניינת במיוחד" ליחידת נופש. הפגישה נערכה בתאריך ה - 13/02/04. במהלכה, נציגת הנתבעת פירטה כיצד התובעת תהיה חברה במועדון נופש אשר תקנה לה ולבעלה זכות שימוש ביחידת נופש בספרד או בכל אתר אחר השייך לחברה. כמו-כן נמסר לה כי החברות במועדון הנ"ל יקנה לה ולבעלה הנחות רבות בכל הקשור לטיסות, הנחות נוספות באתרי נופש בארץ ובחו"ל וכד'. הפגישה דנן ערכה שעות ארוכות, כאשר התובעת ובעלה, אשר באותם הימים היה בן 76, החלו להתעייף. או אז החלה הנתבעת באמצעות נציגיה להפעיל על התובעת ובעלה לחצים רבים התובעת ובעלה היו באותה העת הבעלים של זכויות נופש ב "קלאב הוטל" בעיר אילת אשר לא הייתה בשימוש על ידם ומידע זה נמסר לנתבעת במהלך אותה פגישה. בני הזוג לא נזקקו ליחידת הנופש באילת כלל והעניין אשר שכנע אותם לקחת חלק בעיסקה עם הנתבעת היה העובדה כי הנתבעת התחייבה לקחת מהתובעת ובעלה את הזכויות בקלאב הוטל כנגד קיזוז "המחיר" של רכישת יחידת הנופש האמורה בספרד בסוף הפגישה התבקשו התובעת ובעלה לחתום על חוזה העיסקה ואף הוסדרו התשלומים. אולם, זמן קצר לאחר שהתובעת ובעלה שבו לביתם החלו לחוש כי ההתקשרות בעיסקה דנן בוצעה בטעות. לתובעת ובעלה לא היה כל צורך ביחידת נופש בספרד, הם אף לא משתמשים כלל ביחידת הנופש שכבר נמצאת באמתחתם בעיר אילת. משכך, יצרו התובעת ובעלה קשר עם נציג הנתבעת בשם עמי בן יעיש (להלן: "עמי") והודיעו לו על רצונם לבטל את העיסקה דא עקא, כי במקום לקבל את בקשתם של התובעת ובעלה לבטל את העיסקה שנחתמה, החליטה הנתבעת לזמנם בשנית למשרדיה. כך, בתאריך ה - 20/02/04 שוב הגיעו התובעת ובעלה למשרדי הנתבעת ושוב הופעלו עליהם לחצים כבדים ומסעות שכנועים בכדי לשכנעם לא לבטל את העסקה. בין היתר, הציעה הנתבעת להפחית סכום נוסף מעלות העיסקה ואף להתחלק עם התובעת ובעלה ברווחים של מכירת יחידת הנופש באילת, כאשר התובעת ובעלה יקבלו 80% מכספי המכירה והנתבעת תיטול לידיה 20% בלבד. הנתבעת מנעה מהתובעת ובעלה להתייעץ על העניין בפרטיות ושוב הוחתמו על מסמכים חדשים המלמדים על שינוי העיסקה, הפחתה במחירה וטופס נוסף המאשר את זכותם של התובעת ובעלה לקבל חלק ממכירת יחידת הנופש באילת בחודשי הקיץ של שנת 2004 גילו התובעת ובעלה כי הנתבעת לא הניפה אצבע לעניין לקיחת הזכויות ביחידת הנופש באילת כאשר נשלח לביתם דרישה לתשלום. על אף שבעלה של התובעת יצר קשר עם הנתבעת לעניין זה והנתבעת התחייבה לשאת בתשלום דמי הניהול והאחזקה של היחידה, קיבלה התובעת דרישת תשלום נוספת מחברת קלאב הוטל בחודש ספטמבר לאותה השנה. נציגי קלאב הוטל הבהירו לתובעת כי היא זו הרשומה בספריהם כבעלת היחידה וכי לפי תקנונה של קלאב הוטל חברה כגון הנתבעת איננה יכולה להיות בעלת הזכויות ביחידת הנופש האמורה. בלית ברירה, ומחשש להיות חשופה לתביעות משפטיות שילמה התובעת את דמי האחזקה השנתיים אולם בד בבד יצרה קשר עם עמי בכדי שהנתבעת תשפה אותה על הסכום ששולם במהלך אותם החודשים נפטר בעלה של התובעת בעקבות מחלה קשה. לשיטת התובעת עובדה זו מלמדת על כך שהתובעת ניצלה את חולשתו עת שכנעה אותו לחתום על ההסכם. מחודש ספטמבר 2005 ניסתה התובעת להגיע להידברות עם הנתבעת ועם נציגה, עמי. התובעת סיפרה לו על התאלמנותה ועל נסיבות מותו של בעלה ובעקבות זאת חזרה על הטענה כי אין לה כל צורך ביחידת הנופש. עמי, הבטיח כי ייצור קשר עם מנהל הנתבעת אולם מאותו רגע ואף לאחר שנשלח לנתבעת מכתב התראה מבא כוחה בחודש מאי לשנת 2006, נדחו טענותיה בשיטת "לך ושוב" ללא כל מענה ספציפי לעניינה ולבקשותיה. משכך, ובלית כל ברירה אחרת הגישה תביעה זו לרבות פיצויים בסך 7,000 שקלים עקב פועליה של הנתבעת בחוסר תום לב לעניין ביטול העיסקה וכן סך נוסף של 10,000 שקלים בגין נזקיה הלא ממוניים בעקבות התנהלותה של הנתבעת הנתבעת הכחישה את טענות התובעת מכל וכל. ראשית לומר, כי התובעת נכנסה בין כותלי בית המשפט שלא בידיים נקיות לאחר שמכרה את יחידת הנופש שנרכשה מהנתבעת לצד שלישי, חברת ריאליטי ייזום פרוייקטים בע"מ (להלן: "ריאליטי") בסך נכבד של 180,480 שקלים. סכום גבוה מספר מונים מהסכום של היחידה כאשר נרכש על ידי התובעת ובעלה מהנתבעת. שנית, הכחישה הנתבעת את כל טענותיה של התובעת לעניין לחצים, "שטיפות מוח", שכנועים ועוד כפי שפירטה זאת התובעת שכתב תביעתה. לשיטתה של הנתבעת כל אשר נוהל בין נציגיה לבין התובעת ובעלה הינו משא ומתן לגיטימי בין ספק ולקוח שלישית, בין התובעת והנתבעת נחתם הסכם, ערוך, מפורט וברור. הסכם זה, נחתם על ידי התובעת ובעלה המנוח כדין בהיותם אנשים בגירים ומשכך עליהם לכבד את ההסכם שנחתם. ההסכם נחתם בין הצדדים כאשר לתובעת ובעלה היו זכויות ביחידת נופש בקלאב הוטל שבעיר אילת ומשכך הינם מכירים את נושא יחידות הנופש עובר לחתימתם על ההסכם. עובדה זו מלמדת כי התובעת ובעלה ידעו על מה הם חותמים. כמו כן, לשיטתה של הנתבעת הרי שהתובעת היא זו אשר לא עומדת בתנאי ההסכם ואשר מנעה את העברתה של יחידת הנופש באילת לידיה של הנתבעת. הנתבעת נתנה תמורה מלאה עבור יחידת הנופש של התובעת אולם התובעת נמנעה מלהעביר את היחידה על שמה ולא מסרה לנתבעת את תעודת הבעלות על היחידה. הנתבעת קיזזה סך של 8,000$ מעלות העיסקה אותה ביצעה מול התובעת ובעלה תמורת הזכויות ביחידת הנופש האמורה ומשכך, הלכה למעשה הרי שזו התובעת אשר חייבת כספים לנתבעת ולא להיפך לעניין הפגישה השנייה שנערכה בין התובעת ובעלה ונציגי הנתבעת הרי שנציגי הנתבעת כלל לא התבקשו לבטל את העיסקה על ידיהם. נהפוך הוא, כל אשר ביקשו התובעת ובעלה מן הנתבעת היה "לשפר" את תנאי העיסקה. הנתבעת, לפנים משורת הדין, ניאותה לעשות זאת כאשר הפחיתה סך נוסף של 7,345 שקלים מעלות העיסקה הכוללת הנתבעת סבורה כי לכל היותר, מדובר ב "טעות בכדאיות העיסקה" ומשכך, ועם כל הצער בנוגע למות בעלה של התובעת, הרי שאין כל מקום לבטל את העיסקה האמורה, במיוחד לאור העובדה כי לתובעת ובעלה היו 14 יום לדרוש את ביטולה של העיסקה. משלא עשתה זאת התובעת וניגשה לבית המשפט בדרישה לבטל את העיסקה כשלוש שנים לאחר חתימתה, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה. משכך, ולאור כל האמור לעיל, ביקשה הנתבעת את דחיית התביעה. תביעה זו הוגשה בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי דיון : לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על המסמכים המצויים בתיק וכן על שאר הראיות שהוגשו לבית המשפט, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה והכל כפי שיפורט להלן. בתיק זה עולות שתי שאלות עיקריות שיש להכריע בין גרסאות וטיעוני הצדדים והן עניין עיסקת ריאליטי ועניין ביטול העיסקה נשוא התביעה עיסקת ריאליטי : אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט. התובעת העלתה בכתב תביעתה עיסקה אשר ביצעה עם חברת ריאליטי בנוגע ליחידת הנופש נשוא תביעה זו. לשיטתה, לאחר שהבינה כי הנתבעת פועלת בעניין היחידה בשיטת הלך ושוב, נראה היה לה, בתחילה כי מכירת היחידה לריאליטי "תגאל" אותה מן הבעלות האמורה. אולם, גם במקרה זה גילתה התובעת כי למעשה הולכה שולל לאחר שהתבקשה לשלם לחברת ריאליטי סך נוסף של למעלה מ - 70,000 שקלים. התובעת פירטה בכתב תביעתה כיצד בקושי רב הצליחה לבטל את העיסקה האמורה וכספה הושב לה. משכך, נותרה היא "הבעלים" של זכויות יחידת הנופש של הנתבעת הנתבעת טענה אחרת, לשיטתה לא רק שהעיסקה שביצעה התובעת עם ריאליטי שוכללה עד תום, הרי שהתובעת אף גרפה רווחים רבים לאחר שהרווחיה מעל ל - 180,000 שקלים עבור מכירת היחידה. כאשר יחידת הנופש כלל איננו בבעלותה של התובעת, הרי שלתביעה זו אין כל בסיס ודינה להידחות. סבורני כי התובעת דוברת אמת לעניין זה ומשכך אינני יכול לקבל את טענות הנתבעת. כנגד המכירה בעיסקת ריאליטי הייתה התובעת "זכאית" לזכויות בנכסי דלא ניידי פלונים ולא ידועים. "המכירה" של יחידת הנופש הייתה למעשה דרישה לתשלום נוסף של 70,000 שקלים. אינני יכול לראות זאת כעסקה בה התובעת "זכתה" בכספים כלשהן. נהפוך הוא, העיסקה דומה מאוד לעסקה שבוצעה על ידי התובעת ובעלה עם הנתבעת. עצם העובדה שהתביעה דנן הוגשה מלמדת כי העיסקה עם חברת ריאליטי לא יצא לפועל ראוי לציין לעניין זה שני דברים. ראשית, העד מטעם הנתבעת חזר בעדותו בפני על הסכומים אותם הציגה הנתבעת בכתב הגנתה. ראה עדותו של מר ירום רוזנברג לעניין זה - "ש. בסעיף 5 לתצהירך אתה מציין שהתובעת מכרה את יחידת הנופש בסך 180,480 שקלים - מאיפה לקחת את הנתון הזה? ת. יכול להיות שהעיסקה 180,000 שקלים, לא יודע. אני חתמתי על המספרים. לגבי המספרים אני יודע שהם עושים עיסקאות בסך כזה. ש. למעשה זו השערה. ת. אני יודע שיש עסקאות שנית, באם הנתבעת כל כך "בטוחה" כי ההסכם לא בוטל, שואל אני מדוע לא דאגה לזמן מי מטעמה של ריאליטי בכדי שיעיד לטובתה? לעניין זה ראה גם ספרו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה ביטול העיסקה ושכלולה : סבורני כי העיסקה בין הצדדים בוטל כדין על ידי התובעת. בהסכמים שנחתמו צוינו מפורשות זכויותיה של התובעת ושל בעלה המנוח לפעול לשם ביטול העיסקה תוך 14 ימים מיום החתימה על ההסכם. התובעת אמנם לא ביקשה את ביטול העיסקה בכתב אך עפ"י חוק החוזים וחוק הגנת הצרכן לא קיימת דרישה כזו בכלל. התובעת ובעלה הגיעו לפגישה נוספת אצל הנתבעת ונציגיה לאחר שהודיעו על רצונם לבטל את העיסקה והופעלו עליה ועל בעלה לחצים שאינם כדין למען אי ביטול ההסכם. יתרה מזאת, לשיטתי ההסכם שנחתם בין הצדדים לא השתכלל במלואו. כאשר חלק מן ההסכם לא בוצע, ע"י הנתבעת הרי שבמקרה זה, זכאית התובעת היתה לבטלו הנתבעת לא הניפה אצבע בכדי שיחידת הנופש באילת תועבר לידיה. הנתבעת טענה כי התובעת התרשלה לעניין זה למרות ש"קיבלה" את מלוא תמורתה של היחידה על דרך "הקיזוז". לדוגמא, התובעת לא המציאה את תעודת "הבעלות" של היחידה באילת לידיה של הנתבעת. אולם, במהלך חקירתו, מר רוזנברג הבין שנפל לידי טעות: "ש. יוכל לתאר לי אם בכלל ראית אי פעם כיצד נראית תעודת בעלות של קלאב הוטל? ת. לקלאב הוטל אין תעודת בעלות, למיטב ידיעתי, יש חוזה. ש. למה אתה טוען בתצהיר שלך בסעיף 15.1 שהתובעת לא המציאה את תעודת הבעלות? ת. התכוונו למסמכי הבעלות." ניתן היה להיווכח מעדותו של מר רוזנברג שהוא מנסה להחזיק בשתי קצוותיו של המקל. מחד, ניסה העד לשכנע את בית המשפט כיצד נתקל במקרים רבים בהם רוכשי יחידות הנופש מעוניינים להיפטר מזכויותיהם ביחידות נופש בארץ אולם לא יכל לענות על שאלות מהותיות הנוגעות לעניינים אלו והתחמק ממתן תשובות ענייניות. ראה המשך עדותו של העד - "ש. אתה יודע מה התנאים שקלאב הוטל דורשת לצורך העברת הבעלות? ת. עלות של אחוז עד שני אחוז. ש. אתה לא יודע על תנאים נוספים? ת. כל מה שקשור לנתבעת אענה לך. אני לא אחראי על קלאב הוטל. ש. היה לכם ניסיון קצת לרכוש יחידות נופש של קלאב הוטל לפני? ת. כן אני יודע שזה בין אחוז לשני אחוז. ש. אז כשהתובעת ובעלה המנוח הגיעו אליכם והצעתם לרכוש את היחידה של קלאב הוטל? ת. הצענו לעזור להם במכירה. קלאב הוטל לא מעבירים לחברות. ש. סעיף 10 לתצהיר שלך - אתה אמרת לי שבכלל לא רוכשים יותר יחידות נופש של קלאב הוטל ופה כתוב שהנתבעת הסכימה לרכוש על דרך קיזוז של 8000 $. ת. סומך פה על המחלקה המשפטית של החברה בנקודה זו של החקירה בוצע שינוי חזית על ידי הנתבעת. גם בכתב הגנתה וכן בתצהירו של מר רוזנברג לא היה יכול הקורא להבין כל מסקנה אחרת למעט העובדה כי התובעת מונעת את "העברת הבעלות" של הזכויות בקלאב הוטל מידיה לידי הנתבעת. והנה, מסתבר כי הנתבעת כלל איננה יכולה להיות בעלת זכויות וכל אשר רצתה היה לעזור לתובעת למכור את יחידת הנופש שבאמתחתה. שואל אני, על מה ניתן הקיזוז? אף לפי דרכה של הנתבעת הרי שהסכום של 8,000$ נועד עבור קבלת החזקה בזכויות התובעת ביחידה בקלאב הוטל. אולם, במהלך דיון ההוכחות בפני נראה כי למעשה הקיזוז האמור ניתן ללא כל קשר לנ"ל. הנחה לשם ההנחה חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 קובע בסעיף 15 כדלקמן - "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" — לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן." סבורני כי במקרה זה בוצעה הטעיה על ידי הנתבעת ונציגיה ומשכך זכאית התובעת לביטול העיסקה. כל אשר חפצה בו התובעת היה כי יחידת הנופש של קלאב הוטל על זכויותיה וחובותיה ירדו מגבה. הנתבעת התחייבה לעשות כן אולם בפועל לא נעשה דבר. מסתבר כי הנתבעת כלל איננה יכולה להיות הבעלים של יחידת נופש שכזו. משכך, הרי שהתובעת הוטעתה לעניין נושא מהותי בעיסקה. היחידה בקלאב הוטל דורשת מבעלי הזכויות בה בין היתר דמי ניהול ודמי אחזקה בסך של אלפי שקלים בשנה. כאשר הצפייה האמיתית של התובעת היה העברת הזכויות של היחידה לנתבעת וכאשר תנאי זה לא בוצע, הרי שיש לראות את העיסקה בין הצדדים כעיסקה שמעולם לא השתכללה שכן תנאי מהותי זה לא בוצע כאשר ניתן קיזוז של 8,000 שקלים כנגד יחידת הנופש של התובעת באילת הרי שהנתבעת לא יכולה להתנער מכך ולטעון כי "זה לא כתוב בהסכם". ברור שכוונת התובעת ובעלה היתה להתפטר מיחידת הנופש באילת, אשר הפכה מ"נכס" ל"נטל" עבורם. אני מאמין שהנתבעת הבטיחה זאת לתובעת. הן לפי טענות התובעת, והן לפי טענות הנתבעת בכתב הגנתה ובתצהירו של מר רוזנברג ניתן ללמוד כי הייתה כוונה אמיתית של שני הצדדים כי הזכויות על היחידה יעברו מהתובעת לנתבעת ולא כפי שנטען במהלך דיון ההוכחות כי הנתבעת רצתה רק "לעזור" לתובעת למכור את הזכויות סבורני כי פרשנות זו יש בה משום יציקת תוכן לתוך ההסכם על פי כל המסמכים שהוצגו בפני עדויות הצדדים מהדיון ב - 17/10/07. כפי שציין כב' הש' לוין כשהתייחס לעניין ניסוח חוזים ולפרשנות הראויה שיש ליתן להם בע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ, פ"ד לט(4) 561, שם בעמ' 572: "יש להתייחס אל הניסוח הכולל ואל המלים שנבחרו למתן הביטוי לכוונת המתקשרים בראייה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת דבר החקיקה או כתב ההסכם ולתכלית שביקשו להשיג. לכן נמצא לא מעט חריגים לכלל הראשוני והפשטני, שהתייחס אליו בא-כוח המשיבה, ויתברר, כי במקרה המתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליבראלי, אפילו הוא עומד, לכאורה, בניגוד למלים המפורשות, כפי שנכתבו בכתב הפוליסה. זאת, על-מנת להגיע לאותה משמעות הגיונית ואמיתית, שאליה נתכוונו המתקשרים בכתב הפוליסה, וכך, כמובן, כאשר קריאה כוללת של הכתוב מביאה אותנו לכלל המסקנה, שהמלים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב סוף דבר : הנני מקבל את התביעה, מצהיר על בטלות ההסכם ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 24,530 שקלים, צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. הנני פוסק לזכותה סכום נוסף בסך של 10,000 שקלים בגין התנהגות חסרת תום לב של הנתבעת ונזקים לא ממוניים שנגרמו לה בעקבות התנהלותה של הנתבעת, מתוך סך של 17,000 שקלים שנדרשו ע"י התובעת. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת לרבות סך של 3,600 שקלים + מע"מ בעבור שכ"ט עו"דחוזהנופשפיצוייםעוגמת נפש / נזק לא ממוניתום לבביטול חוזהביטול עסקה (יחידות נופש)