פסק דין תמצית התביעה: בתאריך 2.5.07, הזמינו התובעים חבילת תיור, בטיסת שכר מת"א-לאמסטרדם וחזרה באמצעות נתבעת 3. על פי חבילת התיור, התובעים, היו אמורים לטוס חזרה בטיסה של נתבעת 1. דא עקא, התובעים לא אשררו את הטיסה ומועד הטיסה הוקדם בשעה ומחצה. לאור זאת, התובעים לא הורשו לעלות לטיסה. לפיכך, נאלצו התובעים לרכוש על חשבונם כרטיסי טיסה חלופיים ולטוס באיחור של יום. התובעים טוענים, כי נשללה מהם הזכות והיכולת לעלות לטיסה, עקב אשמם ורשלנותם של הנתבעות, ביחד ולחוד, וזאת מאחר ונבצר מהם לאשרר את הטיסה כנדרש, בגלל שהטלפון לאשרור, לא היה זמין ולא הודע להם מבעוד מועד, על הקדמת שעת ההמראה. נתבעת 3 טוענת, כי לתובעים אשם תורם, מאחר והם עדכנו אותה, רק בדיעבד, משהתברר להם, כי אין באפשרותם לעלות לטיסה. בנוסף, היא טוענת, כי אמנם, נתבעת 2 עדכנה אותה, כי שעת ההמראה הוקדמה, בשעה ומחצה, אך בכך אין כדי לאיין את אחריותה בנדון. זאת ועוד, מאחר ולא היה לה קשר עם התובעים, הודיעה לה נתבעת 2, כי על התובעים, בכל מקרה, לאשרר את מועד הטיסה, ובמועד זה הם יקבלו ממילא עדכון על השינוי בשעת הטיסה. נתבעת 2, מסירה את אחריותה לנזקי התובעים וטוענת, כי האחריות לאירוע מוטלת על התובעים, אשר לא אשררו את הטיסה כנדרש, בכל טיסה ובפרט, בטיסות שכר. בנוסף, האחריות לעדכון שינוי מועד הטיסה, מוטלת על הנתבעת 3, אשר אמור להיות לה קשר עם התובעים. לעניין הסירוב של נתבעת 1, לאפשר לתובעים לעלות למטוס, מוטלת האחריות על נתבעת 1, אשר טיסתה היתה בתפוסה מלאה. נתבעת 1 טוענת, כי היא הודיעה, כנדרש, לנתבעת 2 על שינוי מועד הטיסה וזאת האחרונה היתה צריכה, בהתאם לתנאים הכלליים, לעדכן את התובעים בעצמה או בדרך אחרת, על השינוי הצפוי. התובעים, לא הגיעו לטיסה בשעה היעודה, למרות שהיו מחויבים להגיע כ-3 שעות לפני הטיסה. לפיכך, למרות שהם הוגדרו NO SHOW, עדיין כרטיסיהם לא נמכרו. לדידה, גם בהתחשב בכך שהטיסה הוקדמה בשעה ומחצה, עדין לא היתה מניעה להעלות את התובעים, מאחר והטיסה המריאה עם 4 מקומות פנויים. דיון: אין מחלוקת, כי היה על התובעים לאשרר את הטיסה כ-72 שעות לפי מועד הטיסה המתוכנן, ומעדותם עולה, כי הם היו מודעים לכך. לטענתם, הם ניסו מספר רב של פעמים ליצור קשר עם הנתבעת 1, לאשרור הטיסה, אך לשווא. המחלוקת נסובה, האם באשמת התובעים, הם לא אשררו את הטיסה חזרה, או שקו הטלפון לא היה תקין. התובע העיד, כי "הטלפון הזה הוא לא נכון הוא לא נותן תשובה, אלא צליל תפוס שאין לו מענה ולא צליל תפוס בגין שיחה" (עמוד 3 שורות 10-9). התובע הוסיף, כי בדיעבד הוא יודע שהקידומת היתה צריכה להיות, ולא נרשמה (עמוד 3 שורות 11-10). הנתבעת 3 טענה, בסעיף 14(ג) לכתב ההגנה, כי למיטב ידיעתה, נראה כי מס' הטלפון לאשרור שגוי וכפי הנראה סדר רישום הספרות אינו כשורה. לפיכך, האחריות למחדל, זה רובצת על נתבעות 1 ו-2. נציגי נתבעות 1 ו-2 העידו, כי 26 מתוך 28 הנוסעים אשררו את הטיסה במספר הטלפון הנ"ל, ובכך יש גם להעיד כי הקו היה תקין והאשרור היה אפשרי (עמוד 5 שורות 11-6). בישיבה מיום 25.11.07, ניתנה החלטה לפיה התובעים רשאים, כבקשתם, להגיש אישור מבזק כי קו הטלפון של הנתבעת 2 לא היה תקין וזאת תוך 15 יום, וניתנה רשות למתן תגובה של הנתבעת 2. התובעים, לא הגישו אישור מבזק, במועד שהוקצב לכך, וחזקה עליהם שהיו מגישים את הראיה, אילו פעלה לטובתם. בתאריך 16.12.07, הגישה נתבעת 2 אישור כי קו הטלפון לאשרור הטיסות היה פעיל. לראיה הציגה הנתבעת 2 אסמכתא, של נוסע, אשר אשרר את טיסתו חזרה באמצעות, הקו לאשרור הרשום על כרטיס הטיסה. לטענה זו הצטרפה נתבעת 3 בתגובה מטעמה. לעניין שינוי מועד הטיסה, טענה נתבעת 1 בכתב ההגנה, כי היא עדכנה את הנתבעת 2 כבר ביום 25.5.07 בשעה 10:31 (48 שעות לפני הטיסה), על שינוי מועד החזרה המתוכנן, לשעה 08:45 במקום 10:15. (סעיף 13 לכתב ההגנה). נתבעת 3, טענה בסעיף 20 לכתב ההגנה, כי נתבעת 2, אכן עדכנה אותה על השינוי ביום 25.5.07 בשעות הבוקר. מסתבר אם כן, כי כל הנתבעות, ידעו על השינוי המתוכנן כבר ביום ו' בבוקר. התובע העיד, כי הוא יצר קשר עם הנתבעת 2 ב - 24.5.07, אך נמסר לו כי עדין מוקדם מידי לאשרר ואם יהיה שינוי, יעדכנו את נתבעת 3 וכן הוא התבקש על ידה להתקשר מחר (ת/1). למחרת, ניסה התובע, ליצור קשר עם נתבעת 1 ונתבעת 2 בטלפונים הקיימים ברשותו, אך ב'שישי שבת' לא היה מענה, אף לא בטלפון חרום. בנוסף, העידו התובעים, כי בררו באתר האינטרנט ובשדה התעופה באמסטרדם (עמוד 5 שורה 1 +ת/1), אך מועד הטיסה לא שונה. לפיכך, סברו התובעים כי המועד, נשאר כמות שהוא. נתבעת 3 טענה בכתב ההגנה (סעיפים 27-23) כי היא ניסתה לעדכן את התובעים בדבר שינוי מועד ההמראה, בטלפון בירושלים ובפלאפון הסלולארי, אך לא היה מענה למרות שניסתה מספר פעמים. אמת הדבר, אכן לא היה מענה, וזאת הואיל והתובעים נמצאו בחו"ל באותה עת. מאחר ונתבעת 3 היא היחידה מכל הנתבעות, לה אמור להיות קשר ישיר עם התובעים והיא גם בעלת המידע, היכן נמצאים התובעים בחופשתם, ובכלל זה באיזה בית מלון. כך עולה מעדותו של התובע: "חב' פטרא ידעה על העיכוב והקטינה ראש היא יצרה קשר עם העבודה של אשתי שיודעת שהיא בחו"ל והסוכנת היא מכרה שלנו והיא אמורה לדעת איפה אנו נמצאים ובאיזה בית מלון" (עמוד 4 שורות 4-3). חובה על הסוכנת לפעול בשקידה למניעת נזק מהתובעים ומן הראוי היה שהנתבעת תעשה שימוש במידע זה, בהיותה הסוכנת שלהם. התרשמתי, כי הנתבעת 3, לא עשתה את המירב, כפי שמצופה ממנה כסוכנת של התובעים, בכדי ליצור קשר עם התובעים, בסיוע הסוכנת רינה, שידעה על מקום שהותם של התובעים בבית המלון בחו"ל. תשובתה, בעמוד 5 שורה 22, כי "צלצלתי אל רינה הסוכנת והיא לא היתה זמינה", אינה מספקת, בנסיבות העניין, להוכחת קיום חובתה כנותנת שירות. יתירה מזאת, התובעים אף ציינו במפורש בת/1 כי "ביום ראשון בדקנו בדלפק המלון אך שום הודעה לא הושארה עבורנו". במידה ונתבעת 3, היתה יוצרת קשר עם המלון בו שהו התובעים, היה עולה בידה לעדכן את התובעים על השינוי. מנגד, תגובתה של נתבעת 3 לעניין משלוח פקס עדכון למלון בו שהו התובעים מפלאה ומתמיהה "אין לי תשובה לגבי משלוח פקס למלון של התובעים. זה קשור גם לאיבוד הפלאפון" (עמוד 5 שורה 26). לעניין תקינות קו הטלפון, לא מצאו התובעים לנכון להמציא אישור מבזק כי הקו לאשרור לא היה תקין. מנגד, הנתבעות 1 ו-2 הציגו ראיה לפיה 26 מתוך 28 נוסעים אשררו את נסיעתם ועלו על הטיסה חזרה לישראל, ובנוסף צרפה נתבעת 2 אסמכתא, על אשרור ספציפי של נוסע בטיסה הרלוונטית בקו הטלפון הנדון. לפיכך, לא הוכח ע"י התובעים כי הקו לא היה תקין, כגרסתם,הגם שהשתכנעתי, מעדות התובעים כי הם עשו מאמץ לאשרר את הטיסה. בה בשעה היה על הנתבעת 3, לשקוד על מסירת הודעה לתובעים על הקדמת הטיסה. האחריות מוטלת גם על נתבעת 3, לעדכן את התובעים בדבר שינוי מועד הטיסה. היה עליה לעשות מאמץ רב יותר, והדבר אף היה אפשרי מצידה ולא עסקינן בנסיבות בהן לסוכן, אין כל מידע או יכולת לאתר את הלקוח. תשובותיה של הנתבעת 3,בעניין מתמיהות. כגון: "אין לי תשובה לגבי משלוח פקס למלון של התובעים. זה קשור גם לאיבוד הפלאפון" (עמוד 5 שורה 26). "נציגת נתבעת 2 אמרה לי כאמור לעיל שאין מה לדאוג, כי הם צריכים לעשות אשרור" (עמוד 6 שורה 11). נכונים הדברים, בפרט היכן שלנתבעת 3, היתה יכולת ליצור קשר עם התובעים, הואיל ובידה היה מידע בדבר פרטי המלון בו שהו התובעים. במידה והנתבעת 3, היתה מעדכנת את התובעים לגבי הקדמת מועד הטיסה, אז סביר להניח כי התובעים היו עולים על הטיסה, למרות שלא אשררו את טיסתם חזרה, שכן, השתכנעתי שנותרו מקומות פנויים בטיסה בעת ההמראה. יחד עם זאת, לאור התנהלות התובעים, אני קובעת כי יש להם רשלנות תורמת בכך שלא מילאו אחר חובתם, לפי תנאי הטיסה, לאשרר את הטיסה, בין עם בטלפון ובין אם באינטרנט, או באמצעות הסוכנת בארץ, ממנה היו שומעים על שינוי שעת הההמראה, כפי שעשו והצליחו יתר הנוסעים, באחת או בכמה מהדרכים. לפיכך אני קובעת כדלקמן: א. א. הנתבעת 3 תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, פיצוי בגין נזקיהם, בהתחשב גם ברשלנות התורמת שלהם, בסך כולל של 2,200 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪. ב. ב. התובעים ישלמו, לכל אחת מהנתבעות 1 ו-2, הוצאות משפט בסך של 250 ₪. ג. ג. התשלומים, ישולמו תוך 30 יום מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה, ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. תביעות נגד חברות תעופהתעופהאיחור טיסה