דוגמא לכתב תביעה נגד הום סנטר קניית ריצוף קרמיקה

##דוגמא לכתב תביעה## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים, מר _________ וגב' _________, ת.ז. _________ ו-_________, בהתאמה, תושבי _________, _________, אשר רכשו אריחי קרמיקה מהנתבעת. 2. הנתבעת, חברת "_______ בע"מ", ח.פ. _________, חברה העוסקת במכירת מוצרי בנייה ועיצוב לבית, ולה סניפים ברחבי הארץ, לרבות סניף ב_________ בו בוצעה הרכישה נשוא התביעה. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 12,000 ₪, המהווה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתרשלותה והפרת חובותיה של הנתבעת, כמפורט להלן. סכום זה כולל, בין היתר, את עלות פירוק הקרמיקה הקיימת, רכישת קרמיקה חדשה לכל שטח הריצוף והתקנתה מחדש על ידי קבלן. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום 15/3/06, רכשו התובעים בחנות הנתבעת, הממוקמת ב_________ של _________, 26 מ"ר אריחי קרמיקה בגודל 33/33, מסוג "ה.ס.גריק", לצורך ריצוף משטח היציאה מביתם לגינה. התובעים שילמו לנתבעת סך של 1,040 ₪ עבור רכישה זו. 6. לאחר שהקבלן שעבד בביתם של התובעים סיים לרצף את כמות האריחים שנרכשה, התברר כי הכמות לא הספיקה לריצוף המשטח כולו, וכי יש צורך בכמות נוספת של אריחים. 7. ביום 15/3/06, ניגשה התובעת לסניף הנתבעת ב_________ והזמינה 10 מ"ר נוספים מאותו סוג אריחים, ושילמה בתמורה סך של 400 ₪. 8. בעת ביצוע ההזמנה השנייה, נאמר לתובעת על ידי עובדת הנתבעת, גב' _________, כי האריחים המבוקשים אינם נמצאים במלאי בסניף, אך קיימים במלאי במחסן הנתבעת ב_________, וכי יסופקו לתובעים לאחר שיגיעו לסניף. 9. בפועל, סופקו לתובעים אריחים בצבע שונה באופן מהותי מצבע האריחים שסופקו להם בהזמנה הראשונה, ולכן סירבו התובעים לקבלם. 10. מאחר והאריחים הזהים לא סופקו עד היום, ונאמר לתובעים כי האריחים אזלו מהמלאי, נותרו התובעים עם משטח ריצוף חלקי ובלתי אסתטי, כפי שניתן לראות בתמונה מוצג ת/2. 11. עילת התביעה נולדה במועד בו סופקו לתובעים האריחים השונים בגוונם, וכן במועד בו הודיעה הנתבעת כי אין באפשרותה לספק אריחים זהים, ובכך נגרם לתובעים נזק ממשי. ## ד. הנזקים ## 12. כתוצאה מהתרשלותה והפרת חובותיה של הנתבעת, נגרמו לתובעים נזקים כספיים משמעותיים, הכוללים: א. עלות פירוק אריחי הקרמיקה שכבר הותקנו, אשר אינם תואמים את האריחים הנדרשים להשלמת הריצוף. ב. עלות רכישת אריחי קרמיקה חדשים בכמות מספקת לכל שטח הריצוף, על מנת להבטיח אחידות בגוון ובסוג. ג. עלות התקנת הקרמיקה החדשה על ידי קבלן מקצועי. ד. עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן ניכרים, אשר נגרמו לתובעים עקב התנהלות הנתבעת, לרבות הצורך בביצוע פניות חוזרות ונשנות, נסיעות לסניף הנתבעת ועיכוב בהשלמת עבודות הריצוף בביתם. 13. סך הנזקים הישירים והעקיפים מוערך על ידי התובעים בסך של 12,000 ₪, וזאת מבלי לגרוע מזכותם לתבוע סכומים נוספים ככל שיתבררו. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת זהירות ורשלנות ## 14. הנתבעת, כספקית מקצועית של מוצרי בנייה, חבה חובת זהירות כלפי לקוחותיה, ובכלל זה כלפי התובעים, לוודא כי המידע הנמסר להם אודות זמינות מוצרים וגווניהם הינו מדויק ואמין, וכי היא מסוגלת לספק את המוצרים שהוזמנו. 15. הנתבעת התרשלה בכך שמסרה לתובעת מידע שגוי ומטעה אודות זמינות אריחי הקרמיקה הזהים במחסנה ב_________, ובכך גרמה לתובעים להסתמך על מידע זה ולבצע הזמנה נוספת שלא ניתן היה לספקה בפועל. 16. רשלנות הנתבעת באה לידי ביטוי גם באי-בדיקה מספקת של מלאי האריחים לפני מתן ההתחייבות לתובעת, או לחילופין, במכירת האריחים שהיו במלאי לאחרים, למרות שהובטח לתובעים כי הם שמורים עבורם. 17. התנהלות הנתבעת, אשר הובילה לכך שהתובעים נותרו עם משטח ריצוף חלקי ובלתי אחיד, מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליה כעוסק סביר, וגרמה לתובעים נזק ישיר ועקיף. 18. אילו הייתה הנתבעת נוהגת בזהירות סבירה ומיידעת את התובעים מראש על חוסר היכולת לספק אריחים זהים, היו התובעים נמנעים מביצוע ההזמנה השנייה ומכל הנזקים שנגרמו להם בעקבותיה. ## הפרת חובת תום לב במשא ומתן ובקיום חוזה ## 19. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק כלפי התובעים, הן בשלב המשא ומתן לקראת ההזמנה השנייה והן בשלב קיום החוזה, בכך שמסרה מידע שגוי ומטעה אודות זמינות האריחים הזהים. 20. חובת תום הלב מחייבת צדדים לחוזה לנהוג בהגינות ובשקיפות, ולמסור מידע מהותי ואמיתי, במיוחד כאשר מדובר בפרטים קריטיים כגון זמינות מוצר וגוון, אשר משפיעים באופן ישיר על החלטת הלקוח. 21. הנתבעת, באמצעות עובדתה, יצרה מצג שווא בפני התובעת כאילו קיימים אריחים זהים במלאי, ובכך גרמה לתובעת להאמין כי תוכל להשלים את הריצוף באופן אחיד, למרות שידעה או הייתה צריכה לדעת שאין זה המצב. 22. הפרת חובת תום הלב של הנתבעת גרמה לתובעים להסתמך על הבטחותיה, לבצע תשלום נוסף ולבזבז זמן ומשאבים בניסיון להשיג את האריחים המובטחים, כל זאת לשווא. 23. התנהלות הנתבעת, אשר כללה הטעיה ואי-גילוי מידע מהותי, מהווה הפרה יסודית של עקרון תום הלב החל על צדדים לחוזה, ומצדיקה מתן פיצוי לתובעים בגין הנזקים שנגרמו להם. ## הטעיה והצגת מצגי שווא ## 24. הנתבעת, באמצעות נציגתה, הציגה בפני התובעת מצג שווא מפורש לפיו אריחי הקרמיקה הזהים לאלו שנרכשו בהזמנה הראשונה, זמינים במחסן הנתבעת ב_________, וכי יסופקו לתובעים. 25. מצג שווא זה היה מהותי וקריטי להחלטת התובעים לבצע את ההזמנה השנייה, שכן מטרתם הייתה להשלים את הריצוף הקיים באריחים זהים לחלוטין, הן בסוג והן בגוון. 26. הנתבעת ידעה או הייתה צריכה לדעת כי מצג זה אינו נכון, בין אם משום שהאריחים לא היו קיימים במלאי כלל, ובין אם משום שנמכרו לאחרים לאחר מתן ההבטחה לתובעים. 27. הסתמכות התובעים על מצג השווא של הנתבעת גרמה להם נזק ישיר, שכן שילמו עבור אריחים שלא סופקו להם בגוון המבוקש, ונאלצו להתמודד עם מצב של ריצוף חלקי ובלתי אחיד. 28. הטעיה זו מהווה עילה לביטול ההזמנה השנייה ולדרישת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהסתמכותם על המידע השגוי. ## הפרת חוזה ## 29. בין התובעים לנתבעת נכרת חוזה מחייב לרכישת אריחי קרמיקה זהים בהזמנה השנייה, כאשר התובעים שילמו את התמורה והנתבעת התחייבה לספק את המוצר המבוקש. 30. הנתבעת הפרה את החוזה הפרה יסודית בכך שלא סיפקה לתובעים את האריחים שהוזמנו בגוון הזהה לאריחים שסופקו בהזמנה הראשונה, ובכך לא עמדה בהתחייבותה החוזית. 31. העובדה שהנתבעת לא סיפקה את האריחים המבוקשים, ובמקום זאת הציעה אריחים בגוון שונה, מהווה אי-קיום מהותי של תנאי החוזה, שכן אחידות הגוון הייתה תנאי יסודי וברור לעסקה. 32. הפרת החוזה על ידי הנתבעת גרמה לתובעים נזקים ישירים ועקיפים, לרבות הצורך בפירוק הריצוף הקיים, רכישת אריחים חדשים והתקנתם מחדש, וכן עוגמת נפש רבה. 33. התובעים זכאים לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעת, בהתאם להוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, וזאת בנוסף לפיצויים בגין עוולת הרשלנות. ## אחריות הנתבעת כספקית ## 34. הנתבעת, כספקית מקצועית של מוצרי בנייה, נושאת באחריות מוגברת כלפי לקוחותיה לוודא את איכות המוצרים, זמינותם ואת התאמתם לצרכים שהוצגו על ידי הלקוח. 35. אחריות זו כוללת את החובה לספק מוצרים תואמים להזמנה, ובמקרה של חוסר יכולת לעשות כן, ליידע את הלקוח מראש ובאופן ברור, ולא להטעותו. 36. הנתבעת לא עמדה באחריותה זו, ובכך גרמה לתובעים נזק, שכן הסתמכו על הבטחותיה וציפו לקבל מוצר מסוים, אך קיבלו מוצר שונה שאינו עונה על צרכיהם. 37. הפסיקה קבעה כי על ספק מוטלת חובה מוגברת כלפי הצרכן, וכי עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע נזקים ללקוחותיו כתוצאה ממידע שגוי או מאי-אספקת מוצרים כפי שהובטח. 38. אי-עמידת הנתבעת באחריותה כספקית מקצועית מהווה עילה נוספת לחיובה בפיצוי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם. ## עוגמת נפש וטרחה ## 39. התנהלות הנתבעת, אשר כללה הטעיה, אי-אספקת המוצר המבוקש וגרימת מצב של ריצוף חלקי ובלתי אחיד, גרמה לתובעים עוגמת נפש רבה, טרחה ובזבוז זמן ניכרים. 40. התובעים נאלצו לבצע פניות חוזרות ונשנות לנתבעת, לנסוע לסניף מספר פעמים, ולבזבז שעות רבות בניסיון לפתור את הבעיה שנוצרה באשמת הנתבעת. 41. בנוסף, נגרמה לתובעים עוגמת נפש רבה בשל העיכוב בהשלמת עבודות הריצוף בביתם, והצורך להתמודד עם מראה בלתי אסתטי של משטח הגינה. 42. הפסיקה מכירה בזכותם של נפגעים לפיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה שנגרמו להם כתוצאה מהפרת חוזה או עוולה נזיקית, במיוחד כאשר מדובר במקרים בהם ההתנהלות הייתה רשלנית או בחוסר תום לב. 43. הפיצוי המבוקש בסך 12,000 ₪ כולל בתוכו גם רכיב משמעותי בגין עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לתובעים, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 44. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין רשלנותה של הנתבעת, הטעייתה והפרת חובותיה, לבין הנזקים שנגרמו לתובעים. 45. אילו הייתה הנתבעת נוהגת בזהירות סבירה, מוסרת מידע אמין ומדויק, ומקיימת את התחייבותה לספק אריחים זהים, לא היו נגרמים לתובעים כל הנזקים הנטענים. 46. העובדה שהתובעים נאלצו לשלם עבור אריחים שלא סופקו בגוון המבוקש, וכי נותרו עם ריצוף חלקי, נובעת באופן ישיר ובלעדי מהתנהלותה הרשלנית של הנתבעת. 47. הנזקים שנגרמו לתובעים הם תוצאה ישירה וצפויה של התנהלות הנתבעת, ועל כן קמה חובתה לפצותם בגין נזקים אלו. 48. הנתבעת לא הוכיחה כי קיים גורם זר מתערב שניתק את הקשר הסיבתי, ועל כן אחריותה לנזקים היא מלאה. ## חובת הקטנת הנזק ## 49. התובעים פעלו באופן סביר על מנת להקטין את נזקיהם, בכך שניסו לקבל מהנתבעת את האריחים הזהים שהובטחו להם, ורק לאחר שנואשו מכך, נאלצו לשקול חלופות אחרות. 50. התובעים לא יכלו להשלים את הריצוף באריחים שונים בגוונם, שכן הדבר היה פוגע באופן מהותי באסתטיקה ובאחידות המשטח, ועל כן סירובם לקבל את האריחים השונים היה סביר ומוצדק. 51. דרישת התובעים לפיצוי בגין פירוק הריצוף הקיים ורכישת ריצוף חדש לכל השטח, נובעת מהצורך להגיע לפתרון אסתטי ואחיד, ומהווה דרך סבירה להקטנת הנזק בנסיבות העניין. 52. הנתבעת היא זו שיצרה את המצב בו נאלצו התובעים לשקול פתרונות יקרים יותר, ועל כן אין היא יכולה לטעון כנגד דרך פעולתם הסבירה של התובעים להקטנת נזקיהם. 53. התובעים עשו כל שביכולתם למנוע את החמרת הנזק, אך לנוכח התנהלות הנתבעת, לא נותרה להם ברירה אלא לדרוש פיצוי שיאפשר להם להשיב את המצב לקדמותו. ## אחריות שילוחית ## 54. הנתבעת אחראית באופן שילוחי למעשיה ומחדליה של עובדתה, גב' _________, אשר מסרה לתובעת מידע שגוי ומטעה אודות זמינות האריחים. 55. גב' _________ פעלה במסגרת תפקידה כנציגת הנתבעת, ועל כן הנתבעת נושאת באחריות מלאה לכל נזק שנגרם כתוצאה מפעולותיה או מחדליה. 56. הפסיקה קבעה כי מעביד אחראי לנזקים שנגרמו על ידי עובדיו תוך כדי ועקב עבודתם, וזאת מכוח עקרון האחריות השילוחית. 57. אין חולק כי גב' _________ הייתה עובדת הנתבעת בעת מתן המידע השגוי, וכי פעלה במסגרת סמכויותיה לכאורה, ועל כן הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריותה. 58. אחריותה השילוחית של הנתבעת מבססת עילה נוספת לחיובה בפיצוי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם. ## סמכות עניינית ומקומית ## 59. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכות בית משפט השלום. 60. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שסניף הנתבעת בו בוצעה הרכישה ממוקם ב_________, וכן מכך שהנזק נגרם לתובעים בביתם הממוקם ב_________, הנמצאים בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 61. התובעים מתגוררים ב_________ והנתבעת מנהלת עסקיה, בין היתר, ב_________, ועל כן קיימת זיקה מספקת לבית משפט זה. 62. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מקום מגוריהם של התובעים ומקום עסקה של הנתבעת, כמו גם מקום יצירת ההתחייבות ומקום ביצועה, מקנים סמכות מקומית לבית משפט זה. 63. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי קיימת לו סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה זו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ## דוגמא פסק דין## בתאריך 15/3/06 רכשו התובעים בחנות הנתבעת, הממוקמת בקניון של עכו, 26 מ"ר אריחים בגודל 33/33, מסוג "ה.ס.גריק" (להלן: "ההזמנה הראשונה"), לצורך ריצוף משטח היציאה מביתם לגינה (להלן: "המשטח"). בתמורה שילמו התובעים לנתבעת סך של 1,040 ₪. לאחר שהקבלן שעבד בביתם של התובעים סיים לרצף את כמות אריחי הקרמיקה שנרכשה ע"י התובעים, התברר שהכמות לא הספיקה ויש צורך בכמות נוספת. לכן ניגשה התובעת ביום 15/3/06 לאותה חנות והזמינה 10 מ"ר נוספים של אותו סוג של אריחים ושילמה בתמורה 400 ₪ (להלן: "ההזמנה השניה"). מאחר ובאותו מועד לא היו במלאי של החנות אריחים מאותו סוג, אולם היו כאלה במלאי במחסן בתל-אביב, נאמר לתובעת שהאריחים יסופקו לאחר שיגיעו. בפועל סופקו לתובעים, לטענתם, אריחים בצבע שונה מצבע האריחים שסופקו להם בהזמנה הראשונה ולכן הם סירבו לקבלם. מאחר והאריחים לא סופקו עד היום ונאמר לתובעים, לטענתם, שהאריחים אזלו מהמלאי, הם לא השלימו את ריצוף המשטח ומצבו כיום נשאר כפי שרואים בתמונה מוצג ת/2. לכן הם הגישו את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 12,000 ₪ שזה, לטענתם, "מחיר פרוק הקרמיקה הקיימת, רכישת קרמיקה חדשה לכל הריצוף והתקנה ע"י הקבלן". לטענת הנתבעת, מכיוון שיש הבדלי גוון בין משלוח למשלוח, שכן מדובר בסדרות יצור שונות, לא ניתן היה לספק לתובעים בהזמנה השניה אריחי קרמיקה בגוון זהה לגוון של האריחים שסופקו בהזמנה הראשונה, עוד טענה הנתבעת שהובהר לתובעת כי "בתוספת כמויות להזמנה המקורית יתכנו שינויים בגוון". לכן עותרת הנתבעת לדחיית התביעה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה שהתובעים זכאים לקבל פיצוי מהנתבעת על כך שלא עלה בידה לספק להם, בהזמנה השניה, אריחים זהים לאלה שסופקו בהזמנה הראשונה. אולם סכום הפיצוי לו הם זכאים קטן בהרבה מהסכום אותו הם תובעים. להלן הנימוקים לכך: 1. אין חולקין שהנתבעת סיפקה לתובעים את כל כמות האריחים שהוזמנה בהזמנה הראשונה, וכי אריחים אלה היו בצבע ובגוון זהה. 2. אין חולקין שהכמות שהוזמנה בהזמנה הראשונה לא הספיקה לריצוף המשטח כולו ולכן היה צורך בהזמנה נוספת. 3. אין חולקין שאין זו אשמתה של הנתבעת שבהזמנה הראשונה הוזמנה כמות אריחים קטנה מהדרוש. האשמה בקשר לכך רובצת כולה על כתפי התובעים ו/או הקבלן שלהם שאמר להם, לטענתם , איזו כמות לקנות. 4. אין חולקין שיש הבדלי גוון בין אריחים מאותו סוג, כאשר הם מיוצרים בסדרות שונות. 5. כפי שעולה מדברי התובע, עיקר טרוניתם של התובעים כלפי הנתבעת הינה בשל כך שנאמר לתובעת, עת הוזמנה ההזמנה השניה, שיש אריחים כאלה במלאי, במחסן בתל-אביב, למרות שבפועל לא היו או שהיו ונמכרו לאחרים ובשל כך לא סופקו לתובעים. עוד עולה מדברי התובע שאילו נאמר לתובעת, עת באה להזמין את ההזמנה השניה, שאין אריחים זהים במלאי, "לא היינו באים אל הנתבעת בטענות". 6. מאמין אני לדברי התובעים כי נאמר לתובעת, ע"י עובדת של הנתבעת בשם לובה, שבמלאי שבמחסן בתל-אביב יש אריחים זהים. אין ספק בעיני שהנתבעת התרשלה במקרה זה - הרשלנות קיימת בין אם התשובה שניתנה כי יש אריחים במלאי היתה מוטעית ובין אם כן היו אריחים במלאי בתל-אביב, אולם הם נמכרו לאחרים ולא סופקו לתובעים. לכן זכאים התובעים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות זו. 7. נשאלת השאלה מה הנזק שנגרם. בהתאם לדיני הנזיקין, על הפיצוי להיות כזה שיעמיד את הניזוק, ככל האפשר, באותו מצב בו היה אלמלא התרשלותו של המזיק. במקרה שבפניי, אילו אמרה לובה לתובעת שאין יותר במלאי אריחים מאותו סוג ו/או באותו גוון, לא היתה התובעת מזמינה את ההזמנה השניה ולא היתה משלמת תמורתה. במקרה כזה גם לא היו לתובעים כל טענות לנתבעת, כדברי התובע. מכאן שהנזק שנגרם הוא תשלום הסך של 400 ₪ עבור ההזמנה השניה. בנוסף, כפי שעולה מדברי התובעים, הנתבעת טרטרה את התובעים או מי מהם בלך ושוב ובטלפונים, עד שנאמר לתובעים כי אין להם אפשרות לספק אריחים זהים לאלה שסופקו בהזמנה הראשונה. אין ספק בעיני שגם בגין כך זכאים התובעים לפיצוי. אני מעריך נזק זה בסכום של 1,000 ₪. אני קובע, איפוא, כי סכום הפיצוי לו זכאים התובעים מסתכם בסכום של 1,400 ₪. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 28/6/07 ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום כולל של 300 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כתב תביעהקרמיקהסוגי אריחים (רצפה)מסמכיםריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף