##דוגמא לכתב תביעה:## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, מדריך חוגי סיור במקצועו. 2. הנתבעת, חברת "_______ בע"מ" ח.פ. _________, תאגיד המפעיל שירותי תחבורה ציבורית בישראל. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 1,505 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. סכום זה כולל: א. סך של 305 ₪ בגין נזקים ישירים, הכוללים החזר עבור כרטיסיות נסיעה שנרכשו מראש, עלות הסעה פרטית שהוזמנה עקב מחדלי הנתבעת, והוצאות טלפון למרכז המידע של הנתבעת. ב. סך של 1,200 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובע ולקבוצת הנערים שהייתה עמו, עקב סיום הטיול באופן לא מוצלח, המתנה ממושכת בתנאי מזג אוויר קשים, והצורך בהזמנת הסעה חלופית. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום _________ יצא התובע, מדריך חוגי סיור, עם קבוצה של 16 בני נוער בגילאי 14-15 לטיול בן יומיים בהרי ירושלים. 6. עקב תנאי מזג אוויר גשומים, הוחלט לסיים את הטיול בישוב _________. 7. ביום _________, בסמוך לשעה 15:00, בירר התובע טלפונית במרכז המידע של הנתבעת אודות לוחות הזמנים של קו אוטובוס _________ מנטף לירושלים. 8. נציג הנתבעת מסר לתובע כי קו אוטובוס _________ יוצא בשעה 16:00 מ_________ ונכנס לישוב _________ בסביבות השעה 16:10. 9. בהסתמך על המידע שנמסר לו, הגיע התובע עם קבוצת הנערים לתחנת האוטובוס ב_________ בשעה 15:55, אך האוטובוס המובטח לא הגיע. 10. בשעה 16:20, התקשר התובע שוב למרכז המידע של הנתבעת, ונמסר לו כי האוטובוס יצא כרגיל וכי עליהם להמתין לאוטובוס הבא, שאמור להגיע בשעה 19:10. 11. גם האוטובוס המיועד לשעה 19:10 לא הגיע ל_________ כמובטח, והקבוצה נותרה ממתינה בתחנה בתנאי מזג אוויר קשים. 12. עקב מחדלי הנתבעת, נאלץ התובע להזמין הסעה פרטית, אשר הגיעה ל_________ בשעה 21:00 ופינתה את קבוצת הנערים, אשר היו רטובים וקפואים לאחר כ-5 שעות של המתנה ממושכת. 13. עילת התביעה נולדה ביום _________, עם אי הגעת האוטובוסים המובטחים ונגרמו לתובע נזקים ישירים ועוגמת נפש. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. סכום התביעה מצוי בגבולות סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 15. מקום מגורי התובע מצוי בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות במתן מידע שגוי ## 16. הנתבעת, באמצעות מרכז המידע שלה, התרשלה במתן מידע שגוי ובלתי מדויק לתובע אודות מסלול וזמני הגעת קו אוטובוס _________ לישוב _________, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי ציבור הנוסעים. 17. התרשלות הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שנציגיה מסרו לתובע מידע שאינו תואם את המציאות, לפיו האוטובוס ייכנס ל_________ בשעה 16:10, מבלי לציין כי כניסה זו מותנית ב"צורך" של נוסעים מ_________ ולא של נוסעים מ_________. 18. הנתבעת לא סיפקה הסברים מספקים וברורים לתובע אודות תנאי הכניסה של האוטובוס ל_________ בשעות מסוימות, ובכך יצרה מצג שווא שהוביל את התובע להסתמך על מידע חלקי ומטעה. 19. התנהלות הנתבעת, אשר לא דאגה להכשיר את נציגי מרכז המידע שלה למסור מידע מדויק ושלם, מהווה רשלנות מובהקת אשר גרמה לתובע ולבני הנוער נזקים ועוגמת נפש ניכרים. 20. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי מידע שגוי אודות לוחות זמנים ומסלולי נסיעה עלול לגרום נזקים לנוסעים, ובפרט לקבוצת בני נוער הממתינה בתנאי מזג אוויר קשים, ולכן חלה עליה חובה למנוע רשלנות זו. ## הפרת חובת זהירות כלפי ציבור הנוסעים ## 21. הנתבעת, כחברת תחבורה ציבורית, חבה חובת זהירות מוגברת כלפי ציבור הנוסעים, ובכלל זה חובה לספק מידע אמין, מדויק ושלם אודות שירותיה, לרבות מסלולי נסיעה וזמני הגעה. 22. הפרת חובת הזהירות של הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שלא דאגה לוודא כי המידע הנמסר במרכז המידע שלה משקף נאמנה את המציאות התפעולית של קו _________, ובכך הציבה את התובע וקבוצתו בסיכון מיותר. 23. הנתבעת לא פעלה כפי שמצופה ממפעיל תחבורה ציבורית סביר והגון, אשר היה מוודא כי המידע הנמסר לציבור ברור, חד משמעי ואינו מותיר מקום לפרשנויות שגויות, במיוחד כאשר מדובר בכניסה לישוב מרוחק. 24. חובת הזהירות של הנתבעת כוללת גם את החובה לדאוג לרווחת הנוסעים, ובמקרה זה, אי הגעת האוטובוסים המובטחים הותירה את קבוצת הנערים חשופים לקור ולגשם למשך שעות ארוכות, תוך הפרה בוטה של חובה זו. 25. הנתבעת הייתה צריכה לנקוט באמצעים סבירים, כגון הבהרה מפורשת במרכז המידע או פרסום ברור של תנאי הכניסה ל_________ בלוחות הזמנים, על מנת למנוע את הנזק שנגרם לתובע ולקבוצתו. ## הטעיה והצגת מצג שווא ## 26. הנתבעת, באמצעות נציגיה במרכז המידע, הציגה בפני התובע מצג שווא לפיו קו אוטובוס _________ ייכנס ל_________ בשעה 16:10, מבלי לסייג זאת בתנאי "לפי צורך" של נוסעים מ_________ . 27. מצג שווא זה, אשר לא שיקף את המציאות התפעולית של הקו, הטעה את התובע וגרם לו להסתמך על מידע שגוי בתכנון חזרת הקבוצה לירושלים. 28. הנתבעת הייתה מודעת, או למצער הייתה צריכה להיות מודעת, לכך שהמידע הנמסר על ידה אינו שלם ועלול להטעות, ובכל זאת לא פעלה לתקן את המצב או להבהיר את הדברים באופן חד משמעי. 29. ההטעיה של הנתבעת גרמה לתובע נזקים ישירים ועוגמת נפש, שכן הוא נאלץ לשאת בעלויות הסעה פרטית ולחוות את אי הנוחות והדאגה לקבוצת הנערים שהייתה עמו. 30. הפסיקה קבעה כי הטעיה במתן שירות, גם אם אינה מכוונת, עלולה להקים עילת תביעה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממנה, ובמקרה זה, ההטעיה של הנתבעת הייתה מהותית וגרמה לנזק ממשי. ## הפרת חובה חקוקה ## 31. הנתבעת, כחברת תחבורה ציבורית, כפופה לחובות חקוקות שונות, לרבות חובות הנוגעות למתן שירות אמין, יעיל ובטוח לציבור, וכן חובות הנוגעות למסירת מידע מדויק ושלם. 32. הפרת חובות אלו, ובפרט החובה למסור מידע אמין אודות לוחות זמנים ומסלולי נסיעה, מהווה הפרה של חובה חקוקה, המקימה עילת תביעה בנזיקין. 33. הנתבעת לא עמדה בדרישות החוק והתקנות הרלוונטיות המסדירות את פעילותה כספקית שירותי תחבורה ציבורית, ובכך פגעה בזכותו של התובע לקבל שירות הולם ומידע מדויק. 34. הפרת החובה החקוקה של הנתבעת גרמה לתובע נזק, שכן הוא הסתמך על המידע השגוי שנמסר לו, ובעקבות זאת נגרמו לו הוצאות כספיות ועוגמת נפש. 35. עמדת בתי המשפט היא כי הפרת חובה חקוקה, אשר נועדה להגן על ציבור מסוים, מקימה עילת תביעה למי שנפגע כתוצאה מהפרה זו, ובמקרה זה, התובע נמנה על ציבור זה. ## אחריות שילוחית למעשי נציגי מרכז המידע ## 36. הנתבעת נושאת באחריות שילוחית למעשיהם ומחדליהם של נציגיה במרכז המידע, אשר פעלו במסגרת תפקידם ובשליחותה בעת מתן המידע השגוי לתובע. 37. נציגי מרכז המידע של הנתבעת הם שלוחיה, ועל כן, כל טעות, רשלנות או הטעיה מצידם, אשר נעשו במהלך מילוי תפקידם, מחייבת את הנתבעת באופן ישיר. 38. הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח שנציגיה ימסרו מידע מדויק ושלם, ובכך לא עמדה בחובתה לפקח על פעילות שלוחיה. 39. הפסיקה קבעה כי מעסיק אחראי למעשי עובדיו שנעשו במהלך עבודתם, ובמקרה זה, מתן המידע השגוי על ידי נציג הנתבעת נעשה במסגרת תפקידו ובשם הנתבעת. 40. אחריותה השילוחית של הנתבעת נובעת גם מהעובדה שהיא זו אשר יצרה את הסיכון באמצעות הפעלת מרכז מידע שאינו מספק מידע אמין, ולכן עליה לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו. ## עוגמת נפש וסבל ## 41. התובע וקבוצת הנערים חוו עוגמת נפש ניכרת וסבל רב כתוצאה מהמתנה ממושכת של כ-5 שעות בתחנת אוטובוס ב_________ בתנאי מזג אוויר קשים, קור וגשם, ללא מענה הולם. 42. סיום הטיול באופן כה לא מוצלח, תוך חוסר וודאות ודאגה לשלומם של בני הנוער, גרם לתובע תחושות תסכול, כעס וחוסר אונים, המהווים נזק בלתי ממוני בר פיצוי. 43. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי מחדליה יגרמו לעוגמת נפש לנוסעים, ובפרט לקבוצת בני נוער המלווה על ידי מדריך, ולכן עליה לפצות את התובע בגין נזק זה. 44. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת חובות על ידי ספקי שירות, ובמקרה זה, עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולבני הנוער הייתה משמעותית ומוצדקת. 45. סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך 1,200 ₪, משקף באופן הולם את הסבל והתסכול שנגרמו לתובע ולקבוצתו, ומהווה פיצוי סביר והוגן בנסיבות העניין. ## נזקים ישירים ## 46. כתוצאה ממחדלי הנתבעת, נגרמו לתובע נזקים ישירים בסך 305 ₪, הכוללים את עלות כרטיסיות הנסיעה שנרכשו מראש ולא נוצלו, עלות ההסעה הפרטית שהוזמנה, והוצאות הטלפון למרכז המידע של הנתבעת. 47. הוצאות אלו נגרמו לתובע באופן ישיר ומיידי כתוצאה מהסתמכותו על המידע השגוי שנמסר לו על ידי הנתבעת ואי הגעת האוטובוסים המובטחים. 48. התובע נאלץ לשאת בעלויות ההסעה הפרטית על מנת להבטיח את שלומם ופינויים של בני הנוער מ_________ בתנאי מזג אוויר קשים, וזאת לאחר שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה. 49. הפסיקה קבעה כי ניזוק זכאי לפיצוי בגין נזקים ישירים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות או הפרת חובה, וכי על המזיק לשאת בעלויות אלו. 50. סכום הנזקים הישירים הינו סכום קבוע ומוכח, ועל הנתבעת לפצות את התובע במלואו בגין הוצאות אלו. ## חוסר תום לב ## 51. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שלא סיפקה מידע מלא וברור לתובע אודות תנאי הכניסה של האוטובוס ל_________ בשעות מסוימות, ובכך יצרה מצג שווא שהוביל להסתמכות שגויה. 52. חוסר תום הלב של הנתבעת בא לידי ביטוי גם בסירובה להכיר באחריותה למחדלים, ובטענתה כי התובע לא בירר את מסלול הקו "לאשורו", למרות שהתובע פעל בתום לב והסתמך על המידע שנמסר לו. 53. הנתבעת, כגוף ציבורי, מחויבת לסטנדרטים גבוהים של תום לב והגינות כלפי ציבור לקוחותיה, ובמקרה זה, התנהלותה חרגה מסטנדרטים אלו. 54. הפסיקה קבעה כי חוסר תום לב עלול להקים עילת תביעה, ובמקרה זה, התנהלות הנתבעת, אשר לא סיפקה מידע מלא וברור, מהווה חוסר תום לב מובהק. 55. הנתבעת הייתה צריכה לנהוג בשקיפות מלאה ובאופן הוגן כלפי התובע, ובמיוחד כאשר מדובר במידע קריטי הנוגע לתחבורה ציבורית, אך היא נמנעה מכך. ## אחריות חוזית ## 56. בין התובע לנתבעת נוצר חוזה מכללא למתן שירותי תחבורה ציבורית, כאשר התובע הסתמך על המידע שנמסר לו במרכז המידע של הנתבעת ורכש כרטיסיות נסיעה. 57. הנתבעת הפרה את החוזה מכללא בכך שלא סיפקה את השירות המובטח – כניסת האוטובוס ל_________ בשעות שצוינו – ובכך גרמה לתובע נזקים. 58. הפרת החוזה על ידי הנתבעת באה לידי ביטוי גם באי-הגעת האוטובוס השני המובטח, בשעה 19:10, מה שהחמיר את מצבם של התובע וקבוצתו. 59. הפסיקה קבעה כי הפרת חוזה, גם אם הוא חוזה מכללא, מקימה זכות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מההפרה. 60. התובע עמד בחלקו בחוזה, בכך שהגיע לתחנה בזמן עם כרטיסיות תקפות, אך הנתבעת לא עמדה בחלקה, ולכן עליה לפצות את התובע בגין הפרת החוזה. ## אחריות על פי חוק הגנת הצרכן ## 61. הנתבעת, כעוסק המספק שירותי תחבורה ציבורית, כפופה להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. 62. מתן מידע שגוי או חלקי אודות שירות, כפי שנעשה במקרה זה, מהווה הטעיה צרכנית אסורה על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן. 63. הנתבעת לא סיפקה לתובע, כצרכן, מידע מהותי אודות תנאי הכניסה של האוטובוס ל_________ ובכך הפרה את חובתה על פי חוק הגנת הצרכן. 64. הפסיקה קבעה כי הטעיה צרכנית מקימה זכות לפיצויים, לרבות פיצויים בגין עוגמת נפש, וזאת ללא צורך בהוכחת כוונת הטעיה. 65. התובע, כצרכן, זכאי לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהטעיה זו, לרבות הנזקים הישירים ועוגמת הנפש. ## אחריות על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט ## 66. הנתבעת קיבלה תמורה עבור שירות שלא סיפקה, שכן התובע רכש כרטיסיות נסיעה בהסתמך על המידע השגוי, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבון התובע. 67. אי הגעת האוטובוסים המובטחים, לאחר שהתובע שילם עבור השירות, מהווה עשיית עושר ולא במשפט מצד הנתבעת, שכן היא קיבלה תמורה מבלי לספק את התמורה הנגדית. 68. הנתבעת התעשרה על חשבון התובע בכך שחסכה בעלויות תפעוליות של כניסה ל_________ מבלי ליידע את התובע על כך מראש, ובכך גרמה לו נזק. 69. הפסיקה קבעה כי מי שהתעשר שלא כדין על חשבון אחר, חייב להשיב את העושר שקיבל, ובמקרה זה, על הנתבעת להשיב לתובע את עלות הכרטיסיות וההוצאות הנוספות שנגרמו לו. 70. על הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים ששולמו על ידו בגין שירות שלא סופק, וכן לפצותו בגין הנזקים הנוספים שנגרמו לו כתוצאה מהתעשרותה שלא כדין. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין:## 1. עניינה של התביעה שלפנינו, פיצוי התובע בשל אי הגעתו של אוטובוס הנתבעת לישוב נטף ביום 21.1.07. על פי כתב התביעה, התובע שהוא מדריך בחוגי סיור, יצא ביום 20.1.07 עם קבוצה של 16 בני נוער בגילאי 14-15 לטיול בן יומיים בהרי ירושלים. עקב תנאי מזג אוויר גשום הוחלט לסיים את הטיול בישוב נטף. התובע טוען כי בדק טלפונית במודיעין של הנתבעת ונאמר לו שקו אוטובוס 187 יוצא בשעה 16:00 מהר אדר ובערך בשעה 16:10 נכנס לנטף. לטענתו, הקבוצה היתה בתחנה בשעה 15:55 אך האוטובוס לא הגיע. בשעה 16:20 התקשר התובע שוב לנתבעת ונאמר לו שהאוטובוס יצא כרגיל ושעליהם להמתין לאוטובוס הבא, שאמור להיות בשעה 19:10. הואיל וגם אוטובוס זה לא הגיע, הוזמנה הסעה פרטית, שהגיעה בשעה 21:00 לנטף ולקחה את קבוצת הנערים, רטובים וקפואים לאחר כ-5 שעות של המתנה. 2. לטענת הנתבעת, על פי רשיון קו 187, אוטובוס שיוצא מהר אדר לכיוון ירושלים לא נכנס לישוב נטף אלא לפי צורך, ורק במידה שאחד הנוסעים מבקש להיכנס לנטף. לטענתה, אוטובוס היוצא בשעות 16:00 ו-19:00 אינו אמור להיכנס לנטף אלא על פי צורך, ומאידך בין השעות הללו יוצאים לצומת שני אוטובוסים נוספים הנוסעים בקו זה אשר מסלולם כולל כניסה לתוך הישוב נטף. לטענתה, אילו חיכה התובע והקבוצה בתחנה לאורך כל הזמן שתואר על ידי התובע הרי שהיה מגיע אוטובוס שיצא מהר אדר בשעה 17:00, אשר במסלול נסיעתו נכללת כניסה לישוב נטף. 3. הנתבעת טוענת כי התובע לא בירר את מסלול הקו לאשורו במרכז המידע של הנתבעת ומשכך - אין לו להלין אלא בפני עצמו על הזמן הרב שחלף עד שהגיעה ההסעה הפרטית שהוזמנה על ידו. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי להעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבעת לענין הבירור במודיעין של הנתבעת. סביר להניח שמדריך שיצא לטיול עם קבוצת בני נוער בתקופת החורף והחליט לסיים את הטיול בישוב נטף, אכן בירר במודיעין מתי יש אוטובוס מנטף לירושלים. זאת ועוד, הנתבעת טוענת, כאמור, כי כניסת האוטובוס לנטף בשעה 16:00 ו-19:00 מותנית בכך שאחד הנוסעים באוטובוס מבקש להיכנס לנטף ("לפי צורך"). "צורך" זה הוא של אחד הנוסעים מהר אדר. אך מה עם נוסעים מנטף בשעות אלה? האם להם אין "צורך" שהאוטובוס יכנס לנטף ויקחם לירושלים? האם זה סביר שנוסע מנטף יצטרך ל"הזמין" את האוטובוס במיוחד כאשר מדובר בקו קבוע? בהקשר זה יצויין כי במסמך נ/1, שהוצג על ידי נציג הנתבעת במהלך הדיון מופיעה הערה בכתב יד: "במרכז מידע לא אומרים שהאוטובוס אוסף נוסעים בנטף אלא מסבירים שהכניסה היא על פי צורך". מכאן, שהתובע הבין, כנראה, שאוטובוס של הנתבעת יכנס לנטף בסביבות שעה 16:00 ובהתאם לכך תכנן את חזרתה של הקבוצה לירושלים. גם אם התובע טעה בהבנת הענין, נראה שטעות זו מקורה בהסברים בלתי מספיקים שניתנו לו במרכז המידע של הנתבעת. עוד יצויין, כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי בשעה 17:00 היה אמור להכנס אוטובוס לנטף בכל מקרה גם אם לא התעורר "צורך". 5. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה, וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 305 ₪ בשל נזקיו הישירים (החזר עבור כרטיסיות שנקנו מראש, ההסעה הפרטית והוצאות הטלפון למרכז המידע של הנתבעת), וכן 1,200 ₪ עבור הוצאות משפט ועוגמת הנפש של התובע ושל הקבוצה לגבי הסיום הלא מוצלח של הטיול. בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע, תוך 14 ימים, סכום של 1,505 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.5.07) ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. אגד