פסק דין 1. עניינה של התביעה שלפנינו, פיצוי התובע בשל אי הגעתו של אוטובוס הנתבעת לישוב נטף ביום 21.1.07. על פי כתב התביעה, התובע שהוא מדריך בחוגי סיור, יצא ביום 20.1.07 עם קבוצה של 16 בני נוער בגילאי 14-15 לטיול בן יומיים בהרי ירושלים. עקב תנאי מזג אוויר גשום הוחלט לסיים את הטיול בישוב נטף. התובע טוען כי בדק טלפונית במודיעין של הנתבעת ונאמר לו שקו אוטובוס 187 יוצא בשעה 16:00 מהר אדר ובערך בשעה 16:10 נכנס לנטף. לטענתו, הקבוצה היתה בתחנה בשעה 15:55 אך האוטובוס לא הגיע. בשעה 16:20 התקשר התובע שוב לנתבעת ונאמר לו שהאוטובוס יצא כרגיל ושעליהם להמתין לאוטובוס הבא, שאמור להיות בשעה 19:10. הואיל וגם אוטובוס זה לא הגיע, הוזמנה הסעה פרטית, שהגיעה בשעה 21:00 לנטף ולקחה את קבוצת הנערים, רטובים וקפואים לאחר כ-5 שעות של המתנה. 2. לטענת הנתבעת, על פי רשיון קו 187, אוטובוס שיוצא מהר אדר לכיוון ירושלים לא נכנס לישוב נטף אלא לפי צורך, ורק במידה שאחד הנוסעים מבקש להיכנס לנטף. לטענתה, אוטובוס היוצא בשעות 16:00 ו-19:00 אינו אמור להיכנס לנטף אלא על פי צורך, ומאידך בין השעות הללו יוצאים לצומת שני אוטובוסים נוספים הנוסעים בקו זה אשר מסלולם כולל כניסה לתוך הישוב נטף. לטענתה, אילו חיכה התובע והקבוצה בתחנה לאורך כל הזמן שתואר על ידי התובע הרי שהיה מגיע אוטובוס שיצא מהר אדר בשעה 17:00, אשר במסלול נסיעתו נכללת כניסה לישוב נטף. 3. הנתבעת טוענת כי התובע לא בירר את מסלול הקו לאשורו במרכז המידע של הנתבעת ומשכך - אין לו להלין אלא בפני עצמו על הזמן הרב שחלף עד שהגיעה ההסעה הפרטית שהוזמנה על ידו. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי להעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבעת לענין הבירור במודיעין של הנתבעת. סביר להניח שמדריך שיצא לטיול עם קבוצת בני נוער בתקופת החורף והחליט לסיים את הטיול בישוב נטף, אכן בירר במודיעין מתי יש אוטובוס מנטף לירושלים. זאת ועוד, הנתבעת טוענת, כאמור, כי כניסת האוטובוס לנטף בשעה 16:00 ו-19:00 מותנית בכך שאחד הנוסעים באוטובוס מבקש להיכנס לנטף ("לפי צורך"). "צורך" זה הוא של אחד הנוסעים מהר אדר. אך מה עם נוסעים מנטף בשעות אלה? האם להם אין "צורך" שהאוטובוס יכנס לנטף ויקחם לירושלים? האם זה סביר שנוסע מנטף יצטרך ל"הזמין" את האוטובוס במיוחד כאשר מדובר בקו קבוע? בהקשר זה יצויין כי במסמך נ/1, שהוצג על ידי נציג הנתבעת במהלך הדיון מופיעה הערה בכתב יד: "במרכז מידע לא אומרים שהאוטובוס אוסף נוסעים בנטף אלא מסבירים שהכניסה היא על פי צורך". מכאן, שהתובע הבין, כנראה, שאוטובוס של הנתבעת יכנס לנטף בסביבות שעה 16:00 ובהתאם לכך תכנן את חזרתה של הקבוצה לירושלים. גם אם התובע טעה בהבנת הענין, נראה שטעות זו מקורה בהסברים בלתי מספיקים שניתנו לו במרכז המידע של הנתבעת. עוד יצויין, כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי בשעה 17:00 היה אמור להכנס אוטובוס לנטף בכל מקרה גם אם לא התעורר "צורך". 5. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה, וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 305 ₪ בשל נזקיו הישירים (החזר עבור כרטיסיות שנקנו מראש, ההסעה הפרטית והוצאות הטלפון למרכז המידע של הנתבעת), וכן 1,200 ₪ עבור הוצאות משפט ועוגמת הנפש של התובע ושל הקבוצה לגבי הסיום הלא מוצלח של הטיול. בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע, תוך 14 ימים, סכום של 1,505 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.5.07) ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. אגד