##דוגמא לכתב תביעה## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעות: גב' _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, המתגוררות ברחוב _________, _________, אשר מסרו בגדים לניקוי אצל הנתבעת. 2. הנתבעת: "מכבסת הברק" בע"מ ח.פ. _________, מכבסה הממוקמת ברחוב _________, _________, אשר קיבלה את הבגדים לניקוי וגרמה להם נזק. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעות סך כולל של 3,600 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבגדים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום _________ מסרו התובעות לנתבעת 3 סטים של בגדים יוקרתיים, שנתפרו במיוחד לאירוע משפחתי, מבד משי פראי ואיכותי, לצורך ניקוי יבש. 6. התובעות הדגישו בפני נציגי הנתבעת את אופיים המיוחד של הבגדים ואת הצורך בניקוי יבש עדין, המתאים לסוג הבד הרגיש. 7. לאחר קבלת הבגדים מהנתבעת, התברר לתובעות כי הבגדים נהרסו כליל: צבעם השתנה באופן אחיד והפך לכהה יותר, מרקמם הפך ל"מסמורטט", והם נקרעו ו"נפלו", באופן שהפך אותם לבלתי לבישים. 8. התובעות מסרו שאריות מהבד למכבסה אחרת, אשר ביצעה ניקוי יבש כנדרש, והתוצאות היו שונות לחלוטין, ללא כל נזק לבד. 9. עילת התביעה נולדה ביום _________, עת התגלה הנזק לבגדים לאחר קבלתם מהנתבעת, והתובעות נאלצו להתמודד עם אובדן הבגדים היקרים והייחודיים. ## ד. הנזקים ## 10. הנזק העיקרי שנגרם לתובעות הוא אובדן מוחלט של 3 סטים של בגדים יוקרתיים, שנתפרו במיוחד לאירוע משפחתי, אשר הפכו לבלתי שמישים. 11. עלות הבד ששימש לתפירת הבגדים עמדה על 19 מטרים במחיר 80 ₪ למטר, ובסה"כ 1,520 ₪, בתוספת בד תחרה בעלות של 600 ₪. 12. עלות התפירה המיוחדת של הבגדים עמדה על סך של 1,500 ₪, שכן מדובר בתפירה אישית ומורכבת. 13. סך הנזקים הישירים שנגרמו לתובעות עומד על 3,620 ₪, בגין עלות הבדים והתפירה, אשר ירדו לטמיון עקב רשלנות הנתבעת. 14. בנוסף לנזק הישיר, נגרם לתובעות עוגמת נפש רבה ואכזבה עמוקה, שכן הבגדים נועדו לאירוע משפחתי חשוב והיו בעלי ערך סנטימנטלי רב. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הזהירות המקצועית ## 15. הנתבעת, כמכבסה מקצועית, חבה חובת זהירות כלפי לקוחותיה, ובכלל זה כלפי התובעות, לדאוג לניקוי הבגדים באופן מקצועי, זהיר ובהתאם לסוג הבד והוראות הניקוי הנדרשות, חובה שהופרה במקרה דנן. 16. הנתבעת הייתה צריכה לדעת, או לכל הפחות לבדוק, כי בגדי משי פראי דורשים ניקוי יבש בלבד, וכי הרטבתם עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, כפי שאכן קרה במקרה זה. 17. התנהלות הנתבעת, אשר ככל הנראה הרטיבה את הבגדים במקום לבצע ניקוי יבש, מהווה רשלנות מקצועית חמורה והפרה בוטה של חובת הזהירות המוטלת עליה. 18. חובת הזהירות כוללת גם את החובה לוודא כי העובדים המבצעים את הניקוי מיומנים ומודעים לדרישות הספציפיות של בדים עדינים ויוקרתיים, וכי הם פועלים בהתאם לסטנדרטים המקובלים בענף. 19. אי ביצוע ניקוי יבש, כפי שמתבקש מסוג הבד, מהווה סטייה מהסטנדרט המקצועי הסביר של מכבסה, ועל כן הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו כתוצאה מכך. ## רשלנות בביצוע הניקוי ## 20. הנתבעת פעלה ברשלנות חמורה כאשר לא ביצעה ניקוי יבש לבגדים, אלא הרטיבה אותם, פעולה שהובילה באופן ישיר להרס הבגדים ולשינוי צבעם ומרקמם. 21. העובדה כי שאריות הבד שנמסרו למכבסה אחרת נוקו בהצלחה ללא כל נזק, מחזקת את הטענה כי הנתבעת היא זו שפעלה ברשלנות ובאופן שאינו מקצועי. 22. הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות סבירים ולא בדקה את הוראות הניקוי המתאימות לבד משי פראי, ובכך גרמה לנזק בלתי הפיך לבגדים היקרים. 23. רשלנות הנתבעת מתבטאת גם באי-התאמת שיטת הניקוי לסוג הבד, ובכך שהיא לא פעלה כפי שמכבסה סבירה ומקצועית הייתה פועלת בנסיבות דומות. 24. הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת הנזק, ועל כן יש להטיל עליה את האחריות המלאה לרשלנותה בביצוע עבודת הניקוי. ## הפרת הסכם ## 25. בין התובעות לנתבעת נכרת הסכם למתן שירותי ניקוי יבש לבגדים, כאשר הנתבעת התחייבה לבצע את הניקוי באופן מקצועי ובהתאם לדרישות הבד. 26. הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא ביצעה ניקוי יבש, אלא הרטיבה את הבגדים, ובכך גרמה להרס מוחלט של הפריטים. 27. התובעות שילמו לנתבעת תמורה עבור שירותי הניקוי, והיו זכאיות לקבל בחזרה את בגדיהן נקיים ותקינים, ולא הרוסים ובלתי שמישים. 28. הפרת ההסכם על ידי הנתבעת גרמה לתובעות נזקים כספיים ישירים, המהווים את עלות הבגדים והתפירה, ועל כן הנתבעת חבה בפיצוי התובעות. 29. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לספק שירותי ניקוי מקצועיים וראויים, ובכך הפרה את תנאי ההסכם המשתמעים בין הצדדים. ## אחריות קבלן שירות ## 30. הנתבעת, כקבלן שירותים, אחראית לנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשיה או מחדליה בביצוע השירות שהתחייבה לספק. 31. אחריותה של הנתבעת נובעת מהיותה בעלת מקצוע, אשר קיבלה לידיה חפצים יקרי ערך לצורך טיפול, וחובה עליה להחזירם במצב תקין. 32. הפסיקה קבעה כי קבלן שירותים חב בחובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיו, במיוחד כאשר מדובר בטיפול בנכסים בעלי ערך. 33. הנתבעת לא עמדה בחובת הזהירות המוגברת המוטלת עליה, ובכך הפרה את אחריותה כקבלן שירותים, ועל כן עליה לפצות את התובעות. 34. אחריות הנתבעת אינה מותנית בהוכחת כוונת זדון, אלא די בהוכחת רשלנות או אי-עמידה בסטנדרטים המקצועיים המקובלים בענף. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 35. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין פעולת הנתבעת, אשר הרטיבה את הבגדים במקום לבצע ניקוי יבש, לבין הנזק שנגרם לבגדים. 36. העובדה כי הבגדים שינו את צבעם באופן אחיד, הפכו לכהים יותר ו"מסמורטטים", וכי עליונית שלא נמסרה לניקוי נותרה תקינה, מוכיחה את הקשר הסיבתי. 37. המסקנה כי רטיבות היא זו ששינתה את צבע הבד וגרמה ל"נפילתו" נתמכת בראיות שהוצגו, לרבות תוצאות הניקוי במכבסה אחרת. 38. ללא פעולת הרטבת הבגדים על ידי הנתבעת, הבגדים היו נשארים תקינים וראויים ללבישה, כפי שהיו לפני מסירתם לניקוי. 39. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כל גורם אחר שיכול היה לגרום לנזק לבגדים, ועל כן יש להסיק כי פעולתה היא הגורם היחיד והישיר לנזק. ## נטל ההוכחה ## 40. במקרים של נזק שנגרם לחפץ שהופקד בידי בעל מקצוע, נטל ההוכחה עובר לבעל המקצוע להוכיח כי לא התרשל וכי הנזק לא נגרם באשמתו. 41. הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ולא הוכיחה כי פעלה באופן סביר ומקצועי, וכי הנזק נגרם מסיבות שאינן קשורות לרשלנותה. 42. טענת הנתבעת בדבר תפירה חובבנית או לכלוך קשה אינה רלוונטית, שכן הנזק שנגרם הוא שינוי צבע ומרקם אחיד, המעיד על טיפול שגוי. 43. הנתבעת לא הציגה כל ראיה התומכת בטענותיה, ולא הצליחה לסתור את המסקנה כי הרטבת הבגדים היא שגרמה לנזק. 44. אי-הצגת הוראות ניקוי על הבגדים אינה פוטרת את הנתבעת מחובתה לבדוק את סוג הבד ולפעול בהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים. ## אחריות לטיב השירות ## 45. הנתבעת, כנותנת שירותים, אחראית לטיב השירות שהיא מספקת, וחובה עליה לספק שירות ברמה סבירה ומקצועית. 46. שירות הניקוי שסיפקה הנתבעת היה לקוי באופן מהותי, שכן הוא גרם להרס מוחלט של הבגדים במקום לנקותם. 47. הפסיקה קבעה כי ספק שירותים אחראי לנזקים הנגרמים כתוצאה משירות לקוי, גם אם לא הוכחה כוונת זדון. 48. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק שירות איכותי ותקין, ובכך הפרה את אחריותה לטיב השירות, ועל כן עליה לפצות את התובעות. 49. הנתבעת לא יכולה להתנער מאחריותה בטענה כי הבגדים היו במצב של לכלוך קשה, שכן תפקידה היה לנקותם מבלי לגרום להם נזק. ## עוגמת נפש ## 50. בנוסף לנזק הכספי הישיר, נגרמה לתובעות עוגמת נפש רבה ואכזבה עמוקה עקב הרס הבגדים, שנתפרו במיוחד לאירוע משפחתי חשוב. 51. הבגדים היו בעלי ערך סנטימנטלי רב עבור התובעות, והרסם גרם להן תסכול רב ועוגמת נפש ניכרת. 52. התובעות נאלצו להתמודד עם אובדן הבגדים היקרים והייחודיים, ועם העובדה שלא יכלו ללבוש אותם לאירוע המתוכנן. 53. הפסיקה מכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת הסכם או רשלנות, במיוחד כאשר מדובר בנזק לרכוש בעל ערך אישי. 54. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעות פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן, בנוסף לפיצוי בגין הנזק הישיר. ## חובת הוכחת הנזק ## 55. התובעות הציגו בפני כבוד בית המשפט את הבגדים שניזוקו, והוכיחו את הנזק שנגרם להם באופן ויזואלי וברור. 56. למרות שלא הומצאו חשבוניות כדין על מלוא הסכום הנתבע, התובעות הציגו ראיות מספקות להוכחת עלות הבדים והתפירה, לרבות אישור מבעל חנות הבדים. 57. הפסיקה קובעת כי במקרים מסוימים, ניתן להעריך את הנזק גם ללא קבלות מפורטות, במיוחד כאשר מדובר בנזק לרכוש. 58. כבוד בית המשפט מתבקש להעריך את הנזק שנגרם לתובעות בהתאם לראיות שהוצגו, ולקבוע פיצוי הולם המשקף את מלוא הנזק. 59. העובדה כי הבגדים הפכו לבלתי לבישים לחלוטין, וכי לא ניתן לתקנם, מחזקת את טענת התובעות בדבר הנזק המלא שנגרם. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן פסק דין לדוגמא:## 1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעות בשל נזק שנגרם לבגדים שנמסרו על ידן למכבסה של הנתבעת. לטענת התובעות בכתב התביעה, הן מסרו 3 סטים של בגדים שנתפרו במיוחד לאירוע במשפחה, מבד משי פראי, יוקרתי ואיכותי, ולאכזבתן הבגדים נהרסו. התובעות טוענות כי מסרו שאריות מהבד למכבסה אחרת, והתוצאות היו שונות לחלוטין. לטענתן, הובהר להן כי הנתבעת לא ביצעה ניקוי יבש אלא הרטיבה את הבד, וכתוצאה מכך הוא נקרע, "נפל", וחל שינוי בצבע באופן שלא ניתן ללבישה. 2. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הבגדים נתפרו בתפירה חובבנית ולא היו שום הוראות ניקוי. לטענתה, הבגדים היו במצב של לכלוך קשה וחל שינוי צבע מתחת לבית השחי. 3. בדיון שהתקיים בפני ביום 23.12.07 הוצגו הבגדים נשוא התביעה. מדובר בסטים של חצאיות ועליוניות בצבע זהב מבד משי פראי נוקשה. חלק מהפריטים לא נמסרו לניקוי ולכן ניתן היה להשוות בינם לבין אלה שנמסרו לניקוי. התוצאה - הפריטים שנמסרו לניקוי שינו את צבעם באופן אחיד, הפכו לכהים יותר ו"מסמורטטים" ולכן הסטים הפכו לבלתי לבישים, שכן העליוניות שלא נמסרו לניקוי אינן תואמות עוד בצבען ובמרקמן לחצאיות שנמסרו לניקוי, ולהפך. 4. לאחר שהתרשמתי מהבגדים ועיינתי במסמכים, לרבות בתוצאות הניקוי במכבסה האחרת, הגעתי למסקנה שקיימת סבירות גבוהה שהנתבעת אכן הרטיבה את הבגדים במהלך הניקוי ולא בצעה ניקוי יבש, כפי שמתבקש מסוג הבד. הדבר נתמך בעובדה שבאחת העליוניות, שלא נמסרו לניקוי, התגלה בבית השחי צבע כהה, שמקורו כנראה בזיעה, והוא דומה לצבע שהתקבל לאחר הניקוי באותם בגדים שנמסרו לניקוי. מכאן המסקנה, שרטיבות היא זו ששינתה את צבע הבד ואף גרמה ל"נפילתו". 5. אשר לסכום אותו דורשות התובעות - לא הורם הנטל המוטל עליהן להוכחת מלוא הסכום הנתבע על ידן בסך 3,600 ₪. התובעות אמנם טוענות כי קנו 19 מטר בד לפי 80 ₪ למטר, וכן בד תחרה במחיר 600 ₪, וכי מחיר התפירה היה 1,500 ₪ - אולם לא המציאו חשבוניות כדין על סכומים אלה. ("אישור" בעל חנות "בית השאריות קניון הבדים" אינו יכול להחשב כחשבונית). על כן אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעות, תוך 30 ימים, סכום כולל של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.2.07) ועד לתשלום בפועל, וכן 500 ₪ הוצאות משפט. הפקדון יוחזר לתובעות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. כתב תביעהמסמכיםפיצוייםבגדים (הגנת הצרכן)