פסק דין 1. 1. תנאים מאכזבים שקיבלו התובעת ובנותיה בבית המלון בלורט ספרד, במסגרת טיול מאורגן, הם מושא התביעה. 2. 2. התובעת ושתי בנותיה יצאו לטיול מאורגן שאורגן על ידי הצד השלישי. את הטיול המאורגן רכשה התובעת במשרדי הנתבעת 1. הטיול היה לשבוע בספרד. 3. 3. כאשר הגיע התובעת למלון ביום 6.9.06 בשעה 24:00, התברר כי המלון הינו ברמה של שלושה כוכבים, מלון סלווה - מאר (SELVAMAR). לדברי התובעת מדובר במלון שבו השרות והנוחות מתחת לכל ביקורת. לא היה אף איש שיעזור עם המזוודות. בחדר היו ליקויים. מזרונים מלאים בפיפי, טלפון מקולקל, ריח בלתי נסבל בחדר, שירותים שבורים. לאחר 4 לילות העבירו את התובעת ואת שאר חברי הקבוצה למלון 4 כוכבים OASIS PARK. טוענת התובעת לעוגמת נפש בסך של 15,000 ₪. 4. 4. הנתבעת בכתב ההגנה ציינה כי מכרה לתובעת את הכרטיסים של הטיול שארגנה הצד השלישי. נטען כי הצד השלישי אישרה כי המלונות שילונו הנוסעים יהיו אואזיס או פנלס. נטען כי הנתבעת הפנתה את התובעת להוראות הכלליות שבחוברת. נטען כי התובעת התקשרה לנתבעת ביום 7.9.06 והתלוננה על כי המלון הינו מדרגה נמוכה. נטען כי הנתבעת כסוכן אינה אחראית אלא לידע את רוכשי חבילות הנופש במידע. הנתבעת טענה כי אין עילה נגדה אלא ככול שיש עילת תביעה זו צריכה להיות מופנית כלפי הצד השלישי. הנתבעת במפורש טענה כי נאמר לה שהלינה לא תהיה במלונות "תיירות טובה" אלא באחד משני המלונות 4 כוכבים שהוזכרו. לפיכך ובין היתר נשלחה הודעת צד שלישי. 5. 5. הצד השלישי טענה להגנתה כי הודעת הצד השלישי סתמית וכי יש בה גיבוב של דברים להצדקת הבטחות שכנראה ניתנו לתובעת. עוד טענה הצד השלישי כי התביעה קנטרנית שכן בהתאם לתנאי הטיול, אין התחייבות למלון 4 כוכבים אלא אפשר גם לאכסן את הנוסעים במלונות תיירות טובה שהינם מלונות 3 כוכבים. צויין גם כי הצד השלישי שמרה את הזכות לשנות את בתי המלון. הצד השלישי טוענת כי היא פועלת כמתווך מול חברות התעופה והספקים המקומיים. 6. 6. הצד השלישי הכחישה מפורשות כי הבטיחה למי מאנשי הנתבעת כי המלון יהיה דווקא מלון 4 כוכבים. נטען כי הצד השלישי באופן מפורש שלחה לנתבעת 6 ימים לפני הטיסה רשימה של מקומות האכסון ובה בית המלון סלוה - מאר ולא כל מלון אחר. נטען כי משיקולי יחסי לקוחות הועברו חברי הקבוצה של התובעת למלון משודרג יותר בשלושת הימים האחרונים של הטיול. 7. 7. הצד השלישי טענה כי סכומי הנזק לא הוכחו ובכל מקרה הינם מופרכים ומוגזמים ויש לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות לדוגמא את המודיעה וכן את התובעת. 8. 8. ביום הדיון, בעדותה בפני, חזרה התובעת על גרסתה. התובעת העידה על הסבל שסבלה במלון ועל כי היה ממש טיול נורא בשל התנאים במלון. 9. 9. נציג הצד השלישי אף הוא חזר על גרסת הצד השלישי. נטען כי שמות בתי המלון הועברו שבוע לפני היציאה. נטען כי באותה עת היו 5 טיולים מאורגנים של ישראלים לקוסטה ברווה. נטען כי מדובר בקבוצות של ישראלים המדברים אחד עם השני וכולם יצאו ביחד כך יצא שהיתה דינמיקה קבוצתית נגד המלון סלווה - מאר, לאחר שהיו השוואות מחירים. נטען כי לא הובטח מלון אואזיס שהינו מלון 4 כוכבים ורק משיקולים של לפנים משורת הדין ולאחר שהתפנו חדרים במלון אואזיס הועברו התיירים מקבוצת התובעת למלון זה. נטען כי חלק מהתיירים אף רצו להישאר במלון סלווה - מאר. נציג הצד השלישי הציג את פרוספקט המלון ובו תמונות של המלון. 10. 10. נציגת הנתבעת גב' שוש בן שטרית העידה על נסיבות ההתקשרות. נטען כי מצאו לתובעת את הטיול המאורגן. העדה ציינה כי כנראה המלון לא מצא חן בעיני התובעת כפי שהתברר בדיעבד. העדה טענה כי כאשר ישבה התובעת לפני הטיול אמר הספק כי הוא לא יכול להתחייב למלון מסויים אך טענה היא כי הספק ציין את המלונות שבדרך כלל הצד השלישי עובדת עימם. העדה טענה כי כנראה המלון לא עמד בדרישות של התובעת. 11. 11. העיד בפני מר ישראל לייבל שהינו נציג ההזמנות של הצד השלישי. עד זה העיד על כי רק לקראת היציאה נסגרת רשימת בתי המלון כך שלא ניתן היה להתחייב על מלונות. 12. 12. מדריך הטיול מר יורם מרגלית אף הוא העיד. המדריך העיד על כי הקבוצה שלו קיבלה מלון 3 כוכבים בעוד הקבוצות האחרות קיבלו מלון 4 כוכבים. המדריך העיד על כי המלון הוא המרכיב השולי בטיול שכן רוב הזמן המטיילים מחוץ למלון. המדריך העיד על כי היתה תלונה על החדר אך הוא לא נתקל בבעיות ריח. כן העיד הוא על כי יתכן והתובעת מכוונת לחומר חיטוי מעט חריף יותר ממה שאנו רגילים בישראל. בכל מקרה העיד הוא כי לא היה כל ריח של שתן. 13. 13. עוד טען נציג הצד השלישי כי כל הטיול שנרכש עלותו עמדה על 10,000 ₪ והתביעה הינה על 15,000 ₪ דבר המעיד על ההפרזה הגדולה שבתביעה. דיון 14. 14. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויותיהם אני מגיע למסקנה כי התביעה מוגזמת ומנופחת. עיינתי בתמונות המלון השונות ולא הצלחתי להבין, לפחות מבחינה חיצונית מה פגם נמצא במלון סלווה - מאר. במלון בריכות, מתקני ספורט, מדשאות, ספא, חדרי כושר ועוד. 15. 15. יש ממש בטענת המדריך כי המלון בטיול מאורגן אינו עיקר הטיול ואף התובעת עצמה ציינה כי לדוגמא בלילה הראשון הגיעו למלון בחצות הלילה, כאשר יש להניח כי מוקדם בבוקר המשיכו המטיילים ויצאו מהמלון לטיול. 16. 16. חרף האמור, אין ספק כי אם מדובר במלון ברמה של שלושה כוכבים, אשר לא צויין בפני התובעת לפני הטיול ומתברר כי החדרים ברמה ירודה, הרי גם שהייה קצרה רק לישון במלון כזה הנמוך ברמתו מהמובטח בהצעה המקורית, עשויה להוליד עילת תביעה בשל עוגמת נפש למטייל. 17. 17. עיינתי בתנאי הטיול והשתכנעתי כי בטיול שכזה, יכולים היו מארגני הטיול לשכן את המטיילים גם במלון מסוג "תיירות טובה" שלושה כוכבים ולאו דווקא במלון 4 כוכבים כמו מלון אואזיס. 18. 18. בנוסף ולגבי החדר במלון, גם אם החדר לא היה מהמעולים ביותר לא הוכח כי מדובר בחדר שאינו ברמה סבירה ולא הוכח בפני כי מדובר בחדרים מלאי שתן או מרעין בישין אחרים. אני נוטה לקבל כי חומר חיטוי חזק מהמקובל הוא שיצר את התחושה הלא טובה של התובעת. 19. 19. ענין אחד אינו מקובל עלי. נטען על ידי הנתבעת באופן מפורש, בסע' 4 לכתב ההגנה וכן סע' 8 להודעה לצד השלישי כי הנתבעת התקשרה על פי בקשת התובעת ובנוכחותה לוודא את זהות המלון בו היא צפויה להתארח ובשיחה טלפונית אישר לטענת הנתבעת ישראל העובד אצל הצד השלישי כי המלונות שנוסעי הקבוצה ילונו בהם יהיו אחד משניים: אואזיס או פנלס וכי המלון סלווה - מאר לטענת הנתבעת לא הוזכר אלא לאחר הפעם הראשונה שהתובעת התקשרה לנתבעת מספרד ביום 7.9.06 להתלונן על רמת מלון נמוכה ממה שהתחייבה הצד השלישי. 20. 20. בעת הדיון בפני, העידה הגב' בן שטרית, כי לא הייתה התחייבות למלון. עדה זו אישרה ביום הדיון כי אותו ישראל אמר שהם לא יכולים להתחייב למלון אך ציין הוא את המלונות שבדרך כלל הצד השלישי עובדת עימם. 21. 21. מכאן למד אני כי הנתבעת סותרת את עצמה. מצד אחד טענה בהחלטיות כי המלון סלווה - מאר לא הוזכר מראש וכי הלינה תהיה רק באחד משני מלונות. מצד שני ובעת הדיון בפני היה הסבר ולפיו אין התחייבות על מלון אולם הצד השלישי בדך כלל משכן באחד מהמלונות 4 כוכבים שהוזכרו. 22. 22. לפיכך סבור אני כי הנתבעת לקחה על עצמה התחייבות מעל ומעבר למה שיכולה הייתה להתחייב כלפי התובעת בשמה של הצד השלישי. מכאן עולה שיש ממש בטענות התובעת ולפיהן היתה התחייבות למלונות מסוימים, מלונות שלא הצד השלישי התחייבה עליהם אלא הנתבעת. 23. 23. המקובץ מהאמור הינו שהנתבעת כשלה בהעברת מידע מפורש לתובעת, מידע הנוגע לרמת בתי המלון בה תשוכן התובעת, דבר שגרם לאכזבה לתובעת. 24. 24. אני מביא בחשבון גם את העובדה ולפיה איני סבור כי אם הנתבעת הייתה מעבירה את המידע כפי שהוא היתה התובעת משנה את תוכניותיה ומבקשת לבטל את הטיול אלא שבהעברת המידע השגוי נוצרה ציפייה מסוימת אצל התובעת, ומכאן גם אכזבה מסוימת. 25. 25. הנני סבור כי הנזקים לה טוענת התובעת מוגזמים, אולם נזק מסוים נגרם לתובעת. לאחר שהבאתי בחשבון את כלל נסיבות הענין אני קובע כי הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת ולבנותיה כתוצאה מהתרשלות זו של הנתבעת, שלא דייקה בדבריה ויצרה ציפייה בלב התובעת, עומד על סך של 1,500 ₪. 26. 26. אשר להודעה לצד השלישי, נוכח הקביעה ולפיה הנתבעת העבירה את המידע השגוי על טיב המלונות וזהות המלונות בהם ישתכנו המטיילים, ללא שהדבר נבע מאשמת הצד השלישי, פטורה הצד השלישי מכל אחריות לנזקים שנגרמו לתובעת. 27. 27. לפיכך אני דוחה את ההודעה לצד השלישי. 28. 28. הנתבעת תשלם בנוסף הוצאות התובעת וכן הוצאות הצד השלישי בסך של 500 ₪ כ"א. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. בית מלוןפיצוייםבתי מלון (תביעות)