פסק דין 1. בהתאם להסכמת הצדדים - פסק הדין ניתן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. 2. עסקינן בתביעה הסובבת סביב ליקויים נטענים במכשיר הטלפון הנייד אשר רכש התובע מהנתבעת במסגרת מבצע שדרוג ביום 28/2/06. ליקויים אשר, לטענתו, לא תוקנו במועד ו/או בכלל וכפועל יוצא מכך נגרמו לו נזקים שונים ובכללם אובדן שעות עבודה, אובדן הכנסות עקב אי קבלת שיחות, עוגמת נפש וכיוצא בזה. 3. במהלך הדיון הרחיבו הצדדים בטענותיהם ההדדיות ואף ביקשו להמציא מסמכים נוספים וקבלו רשות לעשות כן, ואך תמצית טענותיהם תובא להלן: 3.1 התובע טוען כי המכשיר אשר התקבל איננו בעל האיכויות והמאפיינים אשר הציגה בפניו הנתבעת בעת מבצע השדרוג (כך למשל לעניין העדר דיבורית לרכב בסוג זה של המכשיר). מעבר לכך בפי התובע טענות רבות כנגד הנתבעת והשירות אשר ניתן לו, או ליתר דיוק לא ניתן לו, לטענתו, על ידה. התובע פרס בפני מסכת ארוכה של פניות חוזרות ונשנות מצידו אל הנתבעת בקשר לתקלות חוזרות ונשנות במכשיר הטלפון הנייד ובכלל זה זמן פעולה קצר של מצבר המכשיר שבגינן נדרש על ידי הנתבעת לרכוש חלקים חלופיים (בטריה ומטען - ראה להלן) ועוד. התובע טען עוד כי בדיעבד נודע לו כי במכשיר זה קיימת תקלה בייצור וזו הסיבה, לטענתו, שהנתבעת יצאה במבצע שדרוג של המחזיקים מכשיר מסוג זה. התובע טען כי תחילה נדרש לתשלום בגין בטריה חלופית העומד על סך של כ-200 ₪. התובע לא רכש את הבטריה למרות, שלדבריו, עקב זמן הפעולה הקצר של המצבר הוא לא קיבל פניות מצרכנים ובהיותו קבלן חשמל, איש שטח, אשר פרנסתו מבוססת על קריאות באמצעות הטלפון הנייד נגרם לו הפסד הכנסה גבוה מאוד. התובע לא הציג נתונים בדבר אובדן הכנסות ו/או ירידה בהכנסות בתקופה הרלבנטית. התובע טען עוד כי מאוחר יותר, עקב תקלות חוזרות ונשנות, נתבקש לרכוש מטען חדש והוא אכן עשה כן ושילם סך של 50 ₪. 3.2 הנתבעת הכחישה מכל וכל את כל טענות התובע. לדבריה, המדובר במכשיר איכותי ומקצועי. הנתבעת טענה עוד כי למרות שהליקויים הנטענים לא אומתו היא הציעה לתובע מכשיר חלופי באותה עת אך הוא לא הסכים לכך. עוד טוענת הנתבעת כי כמות הפניות המתועדת בידה, לפי מסמכים שהומצאו לבית המשפט, אינה תואמת את תלונת התובע ומעבר לכך - גם כאשר פנה התובע לא היה זה בגין תקלות אשר הוא טוען להן כיום ומכל מקום, כל התקלות אם וככל שנמצאו כאלה, תוקנו על ידה. הנתבעת הדגישה כי מבצעי שדרוג נעשים כדבר שבשגרה ואין הדבר קשור למוצר זה או אחר. 3.3 הנתבעת טענה עוד כי התובע היה רשאי בכל עת להפסיק את התקשרותו עמה אך במהלך הדיון הודתה כי הדבר היה כרוך בקנס של כ-400 ₪. התובע מצידו טען כי לא יכול היה לעשות כן מאחר ובכל הפרסומים מופיע מספר הטלפון של מכשירו הנייד הנוכחי ומעבר לחברה אחרת, היה מחייב אותו להחליף את כל הפרסומים וגורם לאובדן הכנסות. 4. מטעם הנתבעת העיד בפני מנהל המעבדה, מר יוסי מלול, אשר הודה כי הוא מכיר את תלונות התובע אך מחודש פברואר 2007, קרי: מספר חודשים לאחר תחילת הליקויים להם טוען התובע. לדבריו, בפעם הראשונה כאשר הגיע התובע הוא לא טיפל בו, אך משהגיע התובע בפעם שנייה, כעבור שבועיים-שלושה, הוא טיפל בו באופן אישי, מצא כי המכשיר תקין, צייד אותו במטען חלופי ואף בסוללה מסוג משני ומאוחר יותר הוא טרח לוודא כי התובע שבע רצון מהתיקון. מר מלול הודה כי אכן הוא זוכר שהיתה הדבקה בצד המכשיר הנייד כטענת התובע (התובע טען, בין היתר, כי ביצע הדבקה זו מחמת ליקוי אחר במכשיר - ניתוק שיחות). לדבריו, לא ידוע לו על כל בעייה מבנית בסוג זה של מכשיר. התובע לא סתר את עדותו של מר מלול בכל הקשור לתיקונים (להבדיל מטענתו שהוכחשה על ידי הנתבעת באשר לבעייה גורפת במכשיר מסוג זה), יחד עם זאת דווקא בעדותו זו של מר מלול יש משום חיזוק לטענות התובע באשר לתלונות חוזרות ונשנות בדבר ליקויים במכשיר הנייד, תלונות אשר, למצער, לא כולן מצאו את רישומן ברישומים אשר הומצאו מטעם הנתבעת. מה גם שעורכי רישומים אלה לא הופיעו בפני ויש למצוא כשל זה לחובת הנתבעת. עם זאת יש בכך עדות כי נעשה ניסיון מצד הנתבעת לפתור את התקלות החוזרות ונשנות עליהן התלונן התובע. 5. במהלך הדיון הובהר כי ביום 13/5/07, קרי: לאחר הגשת התביעה, הוחלף מכשיר הטלפון של התובע וכיום אין לתובע תלונות בקשר למכשיר הנייד שלו. בגין החלפה זו שילם התובע סך של 62 ₪ לאחר זיכויים שונים וכן חוייב בהחזקת המכשיר החדש לתקופה של 36 חודש החל מחודש מאי 2007 כאשר הקנס בגין הפסקת השימוש קודם לכן, עומד על סכום של 400 ₪ לערך. התובע הודה כי המכשיר החדש משמש אותו היטב מזה כ-5 חודשים ואין לו כל טרוניה ביחס למכשיר זה. 6. לא הוכח בפני כי עסקינן במוצר פגום שאינו בטיב שהוצג לתובע ערב הרכישה ו/או במכשיר בו קיים פגם מבני. יחד עם זאת, לא אכחד כי התמונה שנפרסה בפני באשר לצורך התובע, לפנות חדשות לבקרים, לנתבעת לשם תיקון ליקוי זה או אחר שנתגלה במכשירו והעדר מענה לאלתר, אינו עומד בקנה אחד עם חובות הנתבעת כספק שירותים, גם אם אקח בחשבון כי קיימת הפרזה מסויימת בתאור הדברים. מנגד, למצער, בשלב מאוחר יותר, עשתה הנתבעת מאמצים כנים ליתן שרות מקצועי וסביר ואף הציעה לתובע מכשירים חלופיים, אשר תחילה לא היו לשביעות רצונו ומאוחר יותר הוחלף המכשיר על ידה לשביעות רצונו. 7. הנתבעת אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי התובע היה רשאי בכל עת שיחפוץ להתנתק משירותי הנתבעת כאשר בגין פעולה זו היא מחייבת את הצרכנים בתשלום. מה גם שנהיר, שעלולות להיות לצרכן הוצאות נוספות עקב כך. 8. יחד עם זאת, לצד חובות הנתבעת קיימת גם חובת התובע להקטנת נזקו. התובע, טען לאובדן הכנסות באלפי שקלים, אך בחר שלא לקנות סוללה בסכום של 200 ₪ או להחליף את מכשיר הטלפון בעלות של 175 ₪ או לשאת בעלות ההתנתקות משירותי הנתבעת (כ-400 ₪), במטרה לייתר או לכל הפחות לצמצם את הנזקים הנגרמים לו, לטענתו. כך גם לא ניתן לטעון בנשימה אחת כי לא ניתן היה להתנתק משרותי הנתבעת מאחר ופעולה מעין זו תחייב את שינוי המספר על גבי כל הפרסומים מטעם התובע ובד בד לתבוע סך של 4,400 ₪ בגין הצורך בשינוי פרסום ורכישת מכשיר אמין. מכל מקום, נהיר כי פעולה זו לא בוצעה על ידי התובע בסופו של יום, הגם שלא הובאה כל ראיה בדבר עלות הפרסומים. כך גם לא הובאה בפני כל ראיה לענין אובדן הכנסות ו/או גובה ההכנסות של התובע. 9. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין ובכלל אלה המפורטים לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,250 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 150 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. עוגמת נפש / נזק לא ממוניפלאפוןסלולר (תביעות)