החלטה זוהי בקשה למתן צו עשה זמני להחזרת המבקש, מורה במקצועו, לעבודתו באגף החינוך בעירית תמרה. להלן עובדות המקרה: 1. מחמד היבי (להלן: "המבקש") שימש כמורה וכמחנך במשרה מלאה במשך כ27- שנה בביה"ס התיכון ע"ש הישאם אבו רומי (לחלוף "בית הספר") השייך לאגף החינוך של עירית תמרה (להלן: "המשיבה"). במשך השנתיים האחרונות שימש המבקש בתפקיד רכז מקצועי ומחנך כתה בביה"ס. 2. בסוף שנת הלימודים תש"ס קיבל המבקש הודעה, כי החל משנת הלימודים תשס"א יוקצאו תפקידים בהתאם לצורכי ביה"ס. 3. כשבוע ימים לפני תחילת שנת הלימודים תשס"א קבל המבקש הודעה בע"פ מסגן מנהל ביה"ס, מר יזיד עוואד, כי המבקש יפסיק לעבוד בתפקיד מחנך הכתה. 4. בשיחה עם סגן המנהל וכן בשיחה נוספת עם מנהל ביה"ס, מר ג'האד חג'אזי, הביע המבקש את התנגדותו הנחרצת לכל ניסיון של המשיבה לשלול ממנו את תפקידו כמחנך כתה בביה"ס, שכן הדבר עלול לפגוע בתנאיו הסוציאליים ובשכרו. 5. עם תחילת שנת הלימודים תשס"א ביום 2.9.2000 נודע למבקש באופן סופי כי הנהלת ביה"ס העדיפה לשבץ במקומו כמחנך כתה - מורה אחר, אשר מעולם לא שימש קודם לכן בתפקיד מחנך כתה. 6. בסוף יום הלימודים ב2.9.00- התכנסה בביה"ס ישיבת מורים, אשר נכחו בה מורי ביה"ס, הנהלת ביה"ס, ראש עירית תמרה ומנהל אגף החינוך במשיבה, וכן ועד הורי ביה"ס. 7. במסגרת אותה ישיבה פנה המבקש אל מנהל אגף החינוך במשיבה ואל מנהל ביה"ס בדרישה לשקול מחדש את שיבוצו בתפקיד מחנך כתה. גם לאחר כ10- ימים בהם שב והפציר מחדש במנהליו להיעתר לבקשתו ולמנותו מחדש למחנך כתה, לא נענתה בקשתו ואף לא נתקיימה בעניינו ישיבה כלשהי, וזאת חרף הבטחות המנהלים לנהל ישיבה ולדון בעניינו של המבקש. 8. ביום 12.9.2000 פנה המבקש אל מנהל ביה"ס במכתב רשום בבקשה לדון בעניינו. עותקים נוספים ממכתב זה נשלחו אל מנהל אגף החינוך במשיבה, אל יו"ר ועד המורים בביה"ס ואל יו"ר ועד ההורים של ביה"ס. 9. המבקש לא קיבל תשובה למכתבו, לכן ביום 2.10.2000 פנה אל מנהל ביה"ס וליתר הגורמים המצויינים בסעיף 8 דלעיל בבקשה להסדיר את ענייניו וזאת טרם פנייה לערכאות משפטיות. 10. לאחר פניה זו הובטח למבקש ע"י מנהל ביה"ס, כי תכונס בהקדם ישיבה בהשתתפותו של יו"ר אגף החינו במשיבה, אך הבטחה זו לא מומשה. 11. יש לציין כי במהלך שנת הלימודים הקודמת תש"ס הועלו כלפי המבקש טענות על תפקוד לקוי כמחנך כיתה. הטענות היו : אי ביצוע מעקב אחר נוכחות תלמידים בכיתה. אי טיפול ביומן הכיתה. אי טיפול בבעיות תלמידים. יחס מזלזל כלפי התלמידים וכו'. לכן הוחלט להפסיק את מינויו כמחנך כיתה החל משנת הלימודים תשס"א. 12. כמו-כן יש לציין, כי ב15.8.00- התקיימה פגישה עם מנהל ביה"ס בה נדון תפקודו המקצועי של המבקש והודע לו, כי לא ישמש מחנך כיתה בשנת הלימודים תשס"א (ראה פרוט' הישיבה שצורף לתצהירו של מר ג'יהאד חג'אזי מנהל ביה"ס). טענות המבקש: 13. א. חלה הרעה ממשית בתנאי עבודתו של המבקש, שכן משרת מורה כוללת בחובה 24 שעות עבודה שבועיות, בעוד שמורה המשמש גם כמחנך כתה זוכה לתוספת של 4 ש"ש נוספות. אמנם, 3 ש"ש מתוך 4 השעות הנוספות, המוגדרות "שעות מנהליות" במסגרת תפקידו כמחנך כתה, אינן מבוצעות בפועל, אך הן מזכות את המבקש בתוספת של 9% לשכרו וכן לכבוד ויקר בקרב בני קהילתו. ב. החלטת מנהל ביה"ס נגועה בשיקולים זרים ובלתי מקצועיים והראיה לכך הינה, כי במקום המבקש מונה למשרת מחנך כתה מורה אחר, אשר מעולם לא שימש במשרת מחנך כתה. 14. טענות המשיבה: א. מספר הכתות בביה"ס הופחת מ24- כתות ל21- כתות, ועל כן נדרשו פחות מחנכים בשנת הלימודים תשס"א. ב. המבקש התרשל בתפקידו, בפרט ביחס לניהול מעקב שוטף אחר נוכחות תלמידיו וביחסו האישי אל תלמידי ביה"ס. ג. המבקש לא פוטר, אלא ממשיך לשמש כמורה בביה"ס תוך שהוא זוכה לתוספת גמול חינוך כתה בשיעור של 5.75% למשכורתו, בעוד שכאשר שימש כמחנך כיתה קבל תוספת של 9% למשכורתו. ד. מטרתו העיקרית של סעד צו המניעה הזמני הינה שינוי מצב קיים, בעוד שאין הדבר כך בעניינינו. המבקש עדיין משמש כמורה בביה"ס ועל כן לא מתקיימות דרישות הפסיקה לצורך מתן צו עשה בעניינינו, שכן לצורך קבלת צו עשה דרושות נסיבות יוצאות דופן באופיין. ה. קיים שיהוי רב בפניית המבקש לביה"ד לעבודה, וזאת מאחר והמבקש ידע כי לא ישמש כמחנך החל משנה"ל תשס"א. הדבר הובהר לו בשיחה עם מנהל ביה"ס ביום 15.8.2000. בפועל הוגשה הבקשה למתן צו עשה זה רק ביום 22.10.2000, למעלה מחודשיים לאחר תשובת המנהל. המבקש נימק זאת בטענת שווא בטענו כי : "לא ידעתי עד סוף ספטמבר שאני יכול לגשת לביה"ד לעבודה" (ראה: עמוד 2 שורה 4 לפרוטוקול). ו. עם מינויו של מורה אחר תחת המבקש אין אפשרות להוציא מן המסגרת את חליפו, או לחילופין כל מורה אחר במקומו, ולשבץ במקומם את המבקש כמחנך כתה. ז. אי צירופו של המורה אשר החליף את המבקש בתפקידו עלול לפגוע בעבודתו. אותו מורה כלל לא צורף כמשיב ואין זה ראוי כי יינתן צו כנגד מי שלא צורף לבקשה. ח. המבקש עתר לביה"ד שלא בניקיון כפיים בכך שהעלים את שיחתו עם מנהל ביה"ס מיום 15.8.2000. זאת ועוד, המבקש טען כי נגרע משכרו 9%, בה בשעה שהוא זוכה לתוספת "גמול חינוך" בשיעור של 5.75% לשכרו, כך שהפגיעה בשכרו הינה בשיעור של 3.25% בלבד. ט. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן הפגיעה בשכרו של המבקש אינה עולה בקנה אחד עם פיטוריו של אדם אחר המשמש בתפקידו מזה מספר חודשים. יתר על כל, הדבר עלול לפגוע קשות בתלמידי הכתה, ביתר מורי ביה"ס וביציבות מערכת הלימודים בביה"ס. י. הסעד העיקרי בעניינינו הוא צו עשה זמני. הפררוגטיבה של מנהל ביה"ס הינה לשבץ מורה כמחנך עם תחילתה של כל שנת לימודים. מתן צו זמני בעניין בו אנו עסקינן - משמעותו היא הפיכת הצו הזמני לצו העיקרי. לשון הפסיקה היא שאין ליתן סעד זמני במקרה של זהות סעדים (ראה: לובוצקי, סדרי הדין בבתי הדין לעבודה (1997), עמ' 276). כ. למרות התייעצויות עם הנהלת בית הספר והיועץ הארגוני של ביה"ס נכשל כל ניסיון להסדיר פשרה כלשהי בעניינינו. לאור האמור לעיל , אנו קובעים כדלקמן : 15. קיים שיהוי רב בהגשת הבקשה לביה"ד. אין חולק על כך כי התקיימה ישיבה מסכמת עם המבקש ביום 15.8.00 והראיה לכך הוא פרוטוקול הדיון. המבקש לא המציא לביה"ד כל מסמך המאשש את טענותיו לפיהן היה שרוי באבל על דודו באותו המועד, וכי לא נכח בישיבה. על כן אלו הן טענות בעלמא שאין בהן כל ממש. בכל מקרה החל מ2.9.00- ידע המבקש כי לא יכהן בתפקיד מחנך כיתה בשנת הלימודים הנוכחית, אך לא אצה לו הדרך לפנות לביה"ד. 16. כלל גדול הוא כי מי שנעדר ניקיון כפיים או שהשתהה בפנייתו לבית הדין - יתר על המידה - אינו יכול לקבל סעד של צו מניעה זמני או צו עשה. שיהוי מצד המבקש ימנע הענקת סעד זמני, בייחוד במקרים שבהם הסעד המבוקש הוא מניעת פטורים, או סעד שנועד להגביל את חופש עיסוקו של אדם (ראה: לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 276 - 277). 17. בעניינינו, המבקש ידע באופן ברור וחד משמעי כי בכוונת הגורמים המוסמכים להשעותו מתפקידו כמחנך כתה כבר ביום 15.8.2000, וכן ביום פתיחת הלימודים בביה"ס ב- 2.9.00. העתירה לביה"ד הוגשה באיחור רב, רק ביום 22.10.2000. 18. המבקש לא טרח לצרף כצד לדיון את המורה שהחל לכהן בתפקיד מחנך כיתה במקומו. לא יינתן סעד זמני כאשר זכויות צד שלישי עלולות להיפגע ממתן הסעד המבוקש. בנסיבות אלה המורה שלא צורף לדיון בתיק זה עלול להיפגע בהיקף עבודתו - אם ביה"ד יעתר לבקשת המבקש. 19. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה לטובת ביה"ס והתלמידים הלומדים בו, אשר הספיקו להתרגל בינתיים למחנך שקיבלו בכיתתם. 20. לאור כל האמור לעיל - הבקשה למתן צו עשה זמני להחזרת המבקש לעבודתו לתפקיד מחנך כיתה - נדחית בזאת. 21. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 1,500.- ש"ח + מע"מ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. דיני חינוךהחזרת עובד לעבודהצוויםמוריםצו עשה