בקשה פיצול סעדים - תביעה על פנסיה

פסק דין סגנית הנשיא אלישבע ברק 1. בית הדין הארצי בפסק דין דב"ע 118/98 - 3 מיום 19.07.1999 קבע כי אין מניעה בעד המערער "מלהגיש תביעה חדשה לעניין פנסיית היסוד לבית הדין האזורי לעבודה". 2. המערער נהג לפי הנחיית בית הדין הארצי והגיש לבית הדין האזורי בקשה לפיצול סעדים (בש"א 3024/99). על מנת שיוכל להגיש תביעה חדשה בעניין "אי ביטוחו בפנסיית יסוד במבטחים". 3. בית הדין האזורי מפי השופט חיים ארמון קבע כי "לא ניתן לקבוע שתביעתו החדשה של המבקש היא קנטרנית או טורדנית" "ואין מקום למנוע את פיצול הסעדים רק בשל כך שיש למשיבה טענת הגנה טובה כנגד חלק מהתביעה". עם זאת, הוסיף בית הדין האזורי וקבע שמן הראוי לתת משקל "לאכזבת צפייתה של המשיבה" שיבוא סיום להתדיינויות המשפטיות בינה למבקש. מטעם זה, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי יש להשית על המערער הוצאות אשר "באות לשפות את המשיבה על עצם ההתדיינות הנוספת", "ועל כן מוצדק יהיה לחייב את המבקש כתנאי, לקבלת בקשתו לפיצול הסעדים" בהוכחת תשלום ההוצאות תחילה. בית הדין האזורי חייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,500 ₪ בצירוף מע"מ. בית הדין חייב את המערער להודיע למזכירות האם ההוצאות שולמו, שרק לאחר תשלומן "תרשום המזכירות את התביעה החדשה והיא תיקבע לדיון". בית הדין האזורי קבע עוד כי "אם המערער לא ישלם את ההוצאות - הרי שלא יתקיים דיון בתביעה החדשה". 4. על כך בא הערעור בפנינו. בפתח הדיון הודיעה לנו המשיבה באמצעות בא כוחה, כי היא מסכימה להסרת התנאי. עם זאת הוסיפה המשיבה שהיא עומדת על עצם החיוב בהוצאות. האם כדין התנה בית הדין את קבלת התביעה בהוכחת תשלום ההוצאות? 5. בית הדין ככלל אינו מוסמך להתנות דיון בפניו בתשלום הוצאות משפט. מי שזכה בהוצאות משפט רשאי לגבותן בדרכי הגבייה הרגילות. אין בית הדין בדרך כלל משים עצמו מוציא לפועל. חשוב לציין כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ואין לשלול אותה ממתדיין המבקש להגשים את זכותו המהותית לקבלת סעד מבית המשפט בהעמדת תנאי החוסם את דרכו. על אחת כמה וכמה תנאי ממין זה, שמהותו למעשה היא הוצאה לפועל של פסיקת בית הדין. יש לזכור שבידי ראש ההוצאה לפועל דרכים לבדיקת יכולת וכיוצא בהן סמכויות שאינן בסמכותו של בית הדין. (השווה פסק הדין רע"א 1958/00 אריה נדב - סלון מרכזי למכונות כביסה ואחרים פ"ד נה (5) 43, בעמ' 47). 6. אשר על כן יפה עשתה המשיבה - באמצעות בא כוחה - שלא עמדה על קיומו של "התנאי". 7. לעניין השתת ההוצאות ושיעורן, להבדיל מעצם ההתנייה, לא מצאנו מקום להתערב. יפים לענייננו דברים שנאמרו על ידי השופט ברנזון בפסק הדין עבודות עפר (ע"א 3394/66 עבודות עפר נ' סימקין, פ"ד כ(4) 250, 251): "נכון הדבר, כי ישגה בעל דין או פרקליטו בעניין שבסדר הדין, שגיאה הגורמת טרחה מיותרת לבעל דינו או לפרקליטו, עליו לשלם עבור השגיאה. אך העונש חייב להיות מותאם למידת הטרחה הנוספת או אי הנוחות שנגרמה לבעל הדין האחר על ידי פסיקת הוצאות מתאימות ולא שישא בעונש מכסימלי של דחיית עניינו מכל וכל ללא בירור". 8. סוף דבר, הערעור מתקבל. מאחר והמשיבה הסכימה לקבלת הערעור אין צו להוצאות. פיצול סעדיםפנסיה