פסק דין 1. התובעת הינה חברת כוח אדם. ע"פ ההסכם ת\2 (להלן: "ההסכם"), התקשרו הצדדים בהסכם לאספקת כוח אדם לנתבעת. תביעה זו מתייחסת להעסקת עובד, (להלן: "העובד"), שסופק לנתבעת ע"י התובעת . 2. לטענת התובעת, העובד הועסק ע"י הנתבעת החל מ - 25.8.98, כאשר שכרו לחודשים, אוגוסט, ספטמבר , אוקטובר ונובמבר 98, שולם ע"י התובעת, לפי דו"חות חודשיים ששלחה לה הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים, היא באשר לתשלום עבור חודש נובמבר 98. 3. לטענת התובעת, היא קיבלה מהנתבעת את הדו"ח, ת\3, ושילמה על פיו את שכרו של העובד לחודש נובמבר. התובעת שלחה לנתבעת את החשבונית, ת\4, עבור התשלום המגיע לה ע"פ ההסכם, בסך 5,133 ש"ח. 4. הנתבעת סרבה לשלם חשבונית זו. לטענתה, ע"פ ההסכם, העובד הפך להיות עובד ישיר שלה, החל מ - 1.11.98 והיא גם שילמה לעובד את שכרו ישירות. אי לכך, לטענת הנתבעת, היא אינה מחויבת לשלם לתובעת מאומה. 5. אין מחלוקת בין הצדדים, באשר לעובדה, כי העובד קיבל שכר כפול בחודש נובמבר 98, הן מהתובעת והן מהנתבעת. 6. לטענת התובעת, מדובר בטעות כפולה של הנתבעת, שמצד אחד, שלחה לה את הדו"ח , ת\3, על פיו שילמה התובעת את שכרו של העובד ומצד שני, גם מפרשת לא נכון את ההסכם, כשהיא מחשבת 3 חודשים מיום 25.8.98 עד 31.10.98 בלבד. עוד טוענת התובעת, כי משהובררה הטעות, הוצע לנתבעת, לפי המכתב ת\5, לתקנה ע"י קיזוז שכרו של העובד בחודש דצמבר 98, שכן העובד המשיך לעבוד אצל הנתבעת. לטענת התובעת, העובד המשיך לעבוד אצל הנתבעת עד 31.1.99 וכפי שמסר לה העובד, הוא סיכם עם הנתבעת, שתשלום הכפל יקוזז ממשכורת עבודתו בחודש ינואר 99, וכך היה. 7. לטענת הנתבעת, מאחר שמדובר בטעות של התובעת, היא לא מצאה לנכון לקזז משכרו של העובד בחודש דצמבר. הנתבעת גם מכחישה, שהעובד עבד אצלה בחודש ינואר 99 וכי קוזז סכום כלשהו. 8. עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם חישוב 3 החודשים מסתיים ב - 25.11.98, הרי שאין מקום להעתר למלוא סכום התביעה, אלא את החלק היחסי, עבור 25 ימים בלבד. 9. מטעם התובעת העידו מנהלת התובעת והעובד, שנחקרו על תצהיריהם. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, שנחקר על תצהירו. 10. לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, אני מקבל את גירסת התובעת ודוחה את זו של הנתבעת. התרשמתי מכנות דבריו של העובד, שאכן עבד אצל הנתבעת עד 31.1.99 ושלא קיבל את משכורת חודש ינואר 99, שקוזזה ע"י הנתבעת, בגין השכר הכפול שקיבל בנובמבר 98. סיוע לגירסה זו של העובד, יש בתלוש המשכורת, ת\10, לפיו החל לעבוד בהום סנטר, כעובד של הום סנטר ב - 1.2.99. לציין, כי למעשה העובד עבד בהום סנטר מיום 25.8.98, כשנשלח לנתבעת ע"י התובעת, אלא שהחל מ - 1.2.99, החל לעבוד כעובד של הום סנטר ולא של הנתבעת. מול עדות כנה ואמיתית זו של העובד, איני מאמין למנהל הנתבעת, שהעובד הפסיק לעבוד אצל הנתבעת ב- 31.12.98. נראה, שבגלל הקיזוז המוסכם, הנתבעת לא הוציאה לעובד תלוש משכורת לחודש ינואר 99, דבר חמור כשלעצמו, וכדי לכסות על מחדל זה, הנתבעת מתבצרת בשקרים נוספים. 11. אינני מקבל גם את פרשנות הנתבעת להסכם. פרשנות זו היא תרוץ והתחמקות . ע"פ ההסכם, "לאחר 3 חודשים (600 שעות) במידה ותתבקש חברת "המתמיד" (התובעת ש' ח') להעביר את העובד לחברה כעובד קבוע, תענה חברת "מתמיד" ללא תשלום נוסף". ראשית, לאחר 3 חודשים, משמע צריך שייתמו 3 חודשים תמימים ולא חודש קלנדרי, כפי שגורסת הנתבעת. שנית, מצויינות גם 600 שעות, דבר הסותר את גירסת הנתבעת, כי גם יום אחד בחודש מסוים, משמעו חודש שלם. שלישית, על הנתבעת היה לבקש שהעובד יעבור אליה כעובד קבוע ולא עשתה זאת. אין מעבר אוטומטי. בנסיבות אלה, ברור שהטעות היא של הנתבעת, ששילמה את שכרו של העובד בחודש נובמבר 98. מה עוד, שהיא גם העבירה לתובעת את הדו"ח החודשי, ת\3, לפיו שולם שכרו ע"י התובעת. ת\3, נושא חותמת של הנתבעת ואין כל שחר לטענת מנהל הנתבעת, כאילו התובעת משלמת את שכרו של העובד, ע"פ דיווח של העובד בלבד ולא ע"פ דיווח שלה. 12. לתובעת מגיע איפוא התשלום שבחשבונית, ת\4, בדין, בכל מקרה, גם אם הנתבעת לא היתה מקזזת את שכרו של העובד, כפי שהיה, כי הטעות היא של הנתבעת בלבד. 13. אשר על כן , אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 5,390 ש"ח, בצירוף הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה, 24.5.99 ועד התשלום בפועל. 14. הנתבעת תשלם לתובעת גם את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. היה מקום לחייב בהוצאות בסכום גבוה יותר, אולם בהתחשב בהוצאות שנפסקו, ע"פ התוצאות בבקשה לרשות להגן, לא אעשה כן. חוזהאספקהחברות כוח אדםמשכורת