תביעת שיבוב - סוברוגציה - תחלוף - תביעה של חברת ביטוח נגד צד ג' -נזקים לרכב

תביעת שיבוב - סוברוגציה - תחלוף - תביעה של חברת ביטוח נגד צד ג' -נזקים לרכב, הינו נושא שנדון בבית משפט השלום בפתח תקוה, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט רחמים כהן. הקדמה: לבית המשפט הוגשו שתי תובענות אשר אוחדו ועניינן תאונת דרכים שארעה ביום 7/10/03. התובעת בת.א 3380/04, איילון חברה לביטוח, (להלן: "איילון") הגישה תביעת שיבוב ע"ס 13,222 שקלים כנגד הנהג ברכב מסוג רנו מס' רשוי 23-615-06 (להלן" ז'אן קלוד") בגין הנזקים אשר נגרמו לרכב מבוטחה מס' רשוי 66-130-36 (להלן: "רכב המבוטח") בעקבות התאונה. ז'אן קלוד הגיש בת"א 3380/04 הודעת צד ג' ובת"א 1817/05 תביעה, כנגד מר אסא שמואל (להלן "אסא"), הבעלים של רכב מסוג "סיאט" מ.ר 61-433-07 (להלן "סיאט") וכנגד מר יובל ברהום אשר רכש את הרכב מאסא, בגין אחריות לתאונה ולפיצוי בגין נזקים ע"ס 9,498 שקלים שנגרמו לז'אן קלוד עקב התאונה. התאונה ארעה בתאריך 7/10/03 בשעה 15:15 בבוקר או בסמוך לכך כאשר נהג המבוטח ברכבו לכיוון אזור ומשהאט ועצר מול רמזור אדום במסלול הפונה שמאלה, התנגש בו ז'אן קלוד עם רכבו לאחר שרכב הסיאט התנגש ברכבו של ז'אן קלוד - להלן: התאונה. תמצית טענות התובעת בת.א 3380/04 - איילון: כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים שבגינם שילמה איילון למבוטחה פיצוי בסך 12,591 שקלים וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 425 שקלים. התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותו של ז'אן קלוד שהתנגש ברכב המבוטח ועל כן חייב הוא לפצות את איילון בגין מלוא הנזקים. תמצית טענות הנתבע בת.א 3380/04- ז'אן קלוד: ז'אן קלוד אינו אחראי לתאונה שכן התאונה ארעה לאחר שרכב הסיאט נהוג בידי אסא שמואל או יובל ברהום ,הצדדים השלישיים בת.א 3380/04 והנתבעים בת.א 1817/05, פגע בז'אן קלוד מאחור וכתוצאה מכך רכבו של ז'אן קלוד נהדף אל מסלול רכב המבוטח והתנגש בו. נהג רכב הסיאט הציג עצמו במועד התאונה כאסא שמואל ומסר את פרטיו.הנהג ברכב הסיאט לא שמר מרחק מרכבו של ז'אן קלוד, נהג במהירות ולא בלם את מכוניתו במועד במידה ויחוייב ז'אן קלוד בתשלום כלשהו בגין התאונה, על אסא וברהום, לשפות אותו בסכום שיקבע.כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבו של ז'אן קלוד נזקים אשר הוערכו ע"י שמאי מומחה בסכום של 7,823 שקלים, כמו כן נשא ז'אן קלוד בתשלום שכ"ט המומחה בסך 708 שקלים. בנוסף, נגרמו לז'אן קלוד הפסד ימי עבודה וטרדה בסך 1,000 שקלים. אם יתברר כי אסא לא נהג ברכב בזמן התאונה, עדיין יש לחייבו לפצות את ז'אן קלוד הואיל והתרשל בכך שלא דאג לבצע העברת בעלות ברכבו ובכך התיר שימוש ברכב וגרם ברשלנותו להטעיית התובע ולחוסר אפשרות לאתר את נהג הסיאט במועד ולקבל ממנו פיצוי בגין הנזקים. תמצית טענות צד ג' 1 בת.א 3380/04 והנתבע 1 בת.א 1817/05- אסא: אסא מעולם לא היה מעורב בתאונת הדרכים נשוא תביעה זו .ביום 10/6/02 מכר אסא את רכבו לצד ג' 2, מר יובל ברהום.במעמד רכישת הרכב, התחייב ברהום לבצע העברת בעלות ברכב למחרת היום. חרף התחייבותו לא דאג ברהום לבצע העברת בעלות ברכב. בסיפא של זכרון הדברים שנערך בינו לבין ברהום צויין כי "מתחייב להעביר בעלות, במידה ולא העביר בעלות כל הדוחות והחובות מיום 10.6.02".ביום 11/6/02 , יום לאחר מכירת הרכב, הודיע אסא לסוכנות הביטוח "מרוז" על מכירת הרכב וביקש לבטל את הביטוח. ביום 18/6/02 קיבל אסא החזר פרמיה בסך 1,639, בגין ביטוח החובה. תמצית טענות צד ג' 2 בת.א 3380/04 והנתבע 2 בת.א 1817/05- ברהום: דין התובענה כנגדו להימחק מחוסר יריבות ובהעדר עילה.בחודש אוגוסט שנת 2002 עזב ברהום עם משפחתו את ישראל ועבר להתגורר באוסטרליה. מאז ועד היום, ביקר ברהום בארץ פעם אחת בלבד במהלך שנת 2005. במועד התאונה, לא היה ברהום הבעלים ו/או הנהג ברכב הסיאט שכן הרכב נמכר על ידו למר מילבסקי עובר לתאונה. דיון והכרעה: טרם אדון בטענות הצדדים אציין כי ביום 25/4/06 ניתנו על ידי פסקי דין בשני התיקים .ביום 1/1/07 קבע ביהמ"ש המחוזי כי: "פסק הדין ככל שהוא נוגע הן למערער (יובל ברהום-א.ד.ג) והן למבקש בבר"ע (אסא שמואל) יבוטל...". בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש המחוזי נקבע גם כי: "מוסכם שהנהג יצורף על-ידי משיבה 1 (איילון-א.ד.ג) מבלי שיש בכך כדי למנוע מהמשיב 2 (ז'אן קלוד-א.ד.ג) לצרף את הנהג אם יראה לנכון. פרטי הנהג ימסרו על ידי עו"ד הראל. תיק 3380/04 - תביעת שיבוב: זו תביעת השיבוב שהגישה איילון כנגד ז'אן קלוד. מבטח המגיש תביעת שיבוב כנגד צד שלישי נדרש להוכיח שלושה יסודות ורק בהתקיימותם עוברת זכות המבוטח כלפי הצד השלישי - למבטח: האחד, חבות המבטח עפ"י הפוליסה. השני, תשלום בפועל ע"י המבטח למבוטח בהתאם לחבות עפ"י הפוליסה. והשלישי, חבות של הצד השלישי לפצות את המבוטח. לגבי שני היסודות הראשונים אין כל מחלוקת. המחלוקת היחידה היא האם צד ג' גרם לתאונה ולפיכך חב הוא בהטבת נזקי התובעת. אין מחלוקת כי רכבו של ז'אן קלוד פגע בחלק האחורי של הרכב המבוטח, וז'אן קלוד אף הודה בעדותו כי התנגש ברכב המבוטח: "יש בצומת 4 נתיבים..הייתי בנתיב השמאלי לא הקיצוני, אלא השלישי מימין, כאשר רכב מסוג סיאט..שנע בעוצמה אדירה פגע בי בצידי הימני. מעוצמת החבטה איבדתי השיטה על ההגה וסטיתי לנתיב החיצוני בו עמד העד של איילון" (ליאוניד מקבורד-א.ד.ג) - עמ' 6 לפרוטוקול הדיון. מאחר וזא'ן קלוד אינו מכחיש כי פגע ברכב המבוטח הרי שעליו להוכיח כי רכבו נהדף לעבר רכב המבוטח.משלא הביא ז'אן קלוד את הנהג שנהג ברכב הסיאט לעדות, הרי שלא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת העדר אחריותו לתאונה ומשכך אני קובע שבתביעת השיבוב, איילון עמדה בנטל להוכחת שלושת היסודות כנדרש בתובענות מסוג זה ומשכך התביעה מתקבלת. אשר על כן , אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 13,222 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (16/04/04 ) ועד מועד התשלום המלא בפועל בצירוף אגרות בימ"ש ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 שקלים כולל מע"מ. ת.א 1817/05 וההודעה לצדדים שלישיים בת.א 3380/04: ז'אן קלוד טוען כי האחריות לתאונה רובצת על הנהג ברכב הסיאט. לטענת ז'אן קלוד כי לאחר התאונה יצא מרכבו לצורך לקיחת פרטים מיתר המעורבים בתאונה, וכי הפרטים שנמסרו לו היו פרטיו של אסא שמואל כנהג הרכב: "ת. הפרטים שנמסרו לי היו של אסא ברכב שפגע בי. מי שנהג ברכב הציג לי ת"ז של אסא שמואל. אלו הפרטים שהופיעו בתעודה. ש. אתה זוכר אם ראית ת"ז אוטנטית או דף מצולם? ת. לא זוכר..לא זוכר אם זה היה צילום או לא ..". - עמ' 6-7 לפרוטוקול הוראת סעיף 27ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מאפשרת הטלת אחריות פלילית על אדם, גם אם אינו מי שביצע את העבירה בפועל, בסעיף נקבע כדלקמן: "27ב. (א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. (ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק. בתי המשפט נהגו בדרך זו גם בעניינים אזרחיים כאשר הטילו אחריות על הבעלים של רכב שגרם נזק, בהעדר ידיעה מי היה הנהג ברכב במועד התאונה. זאת, מתוך הנחה, שבהעדר ראיה סותרת, הבעלים (או מי מטעמו) הינו זה שנהג ברכב באותה עת. אם לא הובאו ראיות סותרות, תוטל אחריות אזרחית על בעלי הרכב גם אם יתכן שהבעלים לא נהג ברכב במועד הרלוונטי. (ראה ת.א. (ת"א) 182192/02 אישי ישיר ואח' נ' "אגד", מפי כבוד השופט טובי וכן ת.א. (ת"א) סיגנלור בע"מ נ' מ.כ.ת אוטו-רנט בע"מ. כאמור לעיל, מר אסא שמואל טען בכתב הגנתו ובחקירתו כי כלל לא היה מעורב בתאונה וכי הוא מכר את רכבו זמן רב לפני התאונה למר יובל ברהום : "לא הייתי בתאונה זו ואין לי מושג מה קרה שם...לפני מספר שנים מכרתי את המכונית שלי ליובל ברהום ..עשיתי פתק שבו יובל מצהיר ..ומתחייב להעביר הבעלות לרכב עד סוף אוגוסט לפני שנוסע לאוסטרליה ובנוסף השארתי לו צילום של ת"ז שלי..ומאותו רגע לא שמעתי דבר על האוטו, הנחתי כי הועברה בעלות. דובר בבחור נחמד בשם יובל, האמנתי לבן אדם. כאשר התחייב בפני ולא קיבלתי הודעות לעניין הרכב, הנחתי כי בוצעה העברת בעלות". ש. מאיזו סיבה לא הועברה הבעלות מיד? ת. השעה הייתה 20:00, הוא היה לחוץ. הייתי גם אמור לנסוע לחו"ל..היה אמון בין שני אנשים שזה יבוצע עד סוף אוגוסט..חתמתי שאני מאשר העברת בעלות..נתתי לו יפוי כוח. נתתי לו אורכה לעשות העברת בעלות עד סוף אוגוסט, למרות שבכתב ההגנה כתבתי כי ניתן לבצע את העברת הבעלות למחרת וזה היה בע"פ." - עמ' 8 לפרוטוקול. לביסוס טענתו צירף אסא לכתב הגנתו את זכרון הדברים המקורי (נ/3) אשר נחתם בינו לבין ברהום לפיו הרכב נמכר למר ברהום למעלה משנה לפני התאונה, מזכרון הדברים עולה כי ברהום מכיר באחריותו המלאה לכל חוב או דוח החל מיום 10/6/02. מר ברהום כלל לא הכחיש בכתב הגנתו כי הרכב נמכר לו אלא טען כי עובר לתאונה עזב את הארץ וטרם שנסע מכר את הרכב למר מילבסקי יצחק. מר מילבסקי הובא לעדות והודה בחקירתו הנגדית כי רכש את הרכב ממר ברהום וכי אף הוא מכר את הרכב עובר לתאונה: "ש. ברהום מכר לך את הרכב? ת. כן, לפני בערך 5.5 , 6 שנים. כבר מכרתי אותו. ש. למי מכרת? ת. לרפי ברזילי... ש. מתי עשיתם העברת בעלות? ת. לא עשינו..לא זוכר אם קיבלתי מסמכי העברת בעלות. מלכתחילה לא רציתי להחזיק את הרכב זמן רב ולכן לא חשבתי לעשות העברת בעלות..יובל הוא חבר של שכן שלי..זו גם הייתה אחת הסיבות שלא עשיתי העברת בעלות, הכרתי את האדם" (עמ' 9-10 לפרוטוקול). לכתב ההגנה של ברהום צורף זכרון הדברים שנערך בין מילבסקי יצחק לבין רפי ברזילי. לאור האמור לעיל, אני קובע כי אסא וברהום עמדו בנטל להוכיח כי הרכב לא היה בחזקתם וכי הם לא נהגו ברכב בשעת התאונה ומשכך לא ניתן להטיל על מי מהם אחריות לתאונה. אשר לטענה כי האחריות לתאונה רובצת על מר אסא מאחר והיה רשום כבעלים של הרכב, הרי שלא מצאתי לנכון להטיל את האחריות לתאונה על אסא רק מאחר והיה הבעלים הרשום של הרכב, שכן כבר נקבע שהערך של הרישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד והוכח בפני מעבר לכל ספק כי אסא מכר את הרכב למעלה משנה לפני התאונה. משכך הנסיון ליצור יריבות בין ז'אן לאסא רק מחמת שלא דאג שתתבצע העברת בעלות, הוא נסיון מלאכותי שאין בו ממש.בענין זה אציין כי כבר במועד קבלת כתב ההגנה ידע ז'אן כי הרכב לא היה בחזקת מי מהנתבעים אולם מסיבותיו הוא, בחר ז'אן שלא לצרף את מר מילבסקי ו/או את מר ברזילי כנתבעים. סוף דבר: מאחר ולז'אן היה ידוע כי הרכב לא היה בחזקת מי מהנתבעים (אסא וברהום) בעת התאונה וכי הרכב נמכר למר מילבסקי אשר מכר אותו למר ברזילי, הרי שבכדי להוכיח את נסיבות התאונה, היה על ז'אן לצרף את מר ברזילי כנתבע. משלא עשה כן, לא עמד בנטל להוכיח כי האחריות לתאונה רובצת על הנהג ברכב הסיאט ומשכך אני קובע כי התביעה בת.א1817/05 וההודעה לצד ג' בת.א 3380/04 נדחות. בנסיבות העניין, איני מוצא מקום לחייב את שולח ההודעה לצד ג' /התובע בתיק 1817/05 בתשלום הוצאות.רכבתביעת שיבובחברת ביטוחפוליסהנזק לרכב