תביעה על התנגשות בדלת זכוכית - ביטוח תאונות אישיות

תביעה על התנגשות בדלת זכוכית - ביטוח תאונות אישיות, הינו נושא שנדון בבית משפט השלום בנצרת, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט עאטף עיילבוני

הקדמה
התביעה שבפניי עניינה פיצוי כספי על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות שהונפקה לפי חוק הספורט, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, אשר השתתף במשחק כדורסל במרכז פיס קהילתי במתנ"ס עיריית נצרת, כאשר לאחר תום המשחק, במהלך יציאתו ממרכז הפיס, התנגש בדלת זכוכית שנשברה וגרמה לפציעתו. עילת התביעה דנא בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לפי חוק הספורט, להבדילה מתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף על פי פוליסת ביטוח אחריות - לפי פקודת הנזיקין

עובדות המקרה והשאלות שבמחלוקת
עובדות המקרה שבפנינו אינן שנויות במחלוקת, הצדדים הסכימו כי הגירסה העובדתית המשמשת תשתית לתביעה תהא הגירסה כדלקמן: "ביום 20/9/00 השתתף התובע במשחק כדורסל במרכז פיס קהילתי - מתנ"ס עיריית נצרת, לאחר תום המשחק ובמהלך יציאתו מאולם מרכז הפיס, התנגש בדלת מזכוכית ונשברה עליו". בעטיה של התאונה האמורה, נותרה בתובע נכות פלסטית

בנוסף על ההסכמה לגבי הגירסה העובדתית, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה פסק הדין ידון ויכריע בשתי השאלות השנויות במחלוקת בשלב זה, והן: ראשית, האם נסיבות התאונה מהוות מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה? שנית, ככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהא חיובית - האם נכות פלסטית מכוסה עפ"י תנאי הפוליסה

טענות הצדדים
הנתבעת, היא המבטחת, טוענת כי פוליסת הביטוח שעיריית נצרת רכשה עפ"י חוק הספורט אינה מכסה את האירוע מאחר ואינו מהווה מקרה ביטוח על פי הגדרתו בפוליסה, משום שהתובע לא נפגע במהלך "פעילות ספורט", שכן בעת הפגיעה, סיים, זה מכבר, את הפעילות הגופנית עצמה, ומשהחל לצאת ממבנה המתנ"ס, נותק הקשר לפעילות הספורט. בנוסף, המבטחת ממשיכה וטוענת כי נכותו הפלסטית של התובע, באם קיימת, אינה מכוסה במסגרת הפוליסה, לאור החרגה בתנאי הפוליסה

מאידך, לטענת התובע, הכיסוי הביטוחי המוענק במסגרת הפוליסה, כולל גם פעילות הנלווית למשחק הכדורסל עצמו ועל כן פגיעתו אירעה בעת השתתפותו ב"פעילות ספורט" ונופלת במסגרת הסיכון שהפוליסה נועדה לכסות. כמו כן, התובע טוען, כי אין כל החרגה בפוליסה לעניין נכות פלסטית, ועל כן, הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה מזכה אותו בתגמולי ביטוח על פי הפוליסה הנ"ל

הערה לפני דיון
ברור כי אם ייקבע שהתאונה שנסיבותיה מפורטות לעיל אינה עונה להגדרת מקרה הביטוח המכוסה בפוליסה ואור לכך אין תחולה של הפוליסה על התאונה דנא, הרי אז נהיה פטורים מהכרעה בשאלת המחלוקת השניה - אם הפוליסה מכסה נכות פלסטית. באשר לשאלת המחלוקת הראשונה, הרי נדרשים אנו לתחום את גבולות "מקרה הביטוח" שבהתרחשותו מקבל המוטב פיצוי. מלאכה זו תיעשה על פי כללי הפרשנות הידועים, בכפוף לחוקים הרלוונטיים ובהתאם לכוונת הצדדים ותכלית החקיקה והפוליסה

הסיכון הביטוחי המכוסה בפוליסה
סעיף 1.1 לתנאי הפוליסה (הג'קט) מגדיר מיהו המוטב לעניין הפוליסה וזו לשון הסעיף: "... 1.1.3 מי שרשום כמשתתף בחוג ספורט ו/או בפעילות ספורט המאורגנת על ידי המבוטח". אין חולק שהתובע נכנס להגדרה זו ולכן הוא מוטב במובן הפוליסה. אותה "פעילות ספורט" מוגדרת בסעיף 1.2 לפוליסה, בזו הלשון: "פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני ואשר המשתתף נדרש להפעיל בה מיומנויות גופניות, המיועדת לפיתוח ו/או שמירה ו/או הצגה ו/או הפגנה של הכושר הגופני של המשתתף בה". יצויין כי הגדרה זו דומה להגדרת "ספורט" או "פעילות ספורט" שבחוק הספורט, התשמ"ח-1988

פרק א' לפוליסה - הוא הפרק הרלוונטי משום שלפיו הוגשה התביעה - עניינו ביטוח תאונות אישיות, ו"מקרה ביטוח" מוגדר בו כדלקמן: "פגיעה גופנית בלתי צפויה, כתוצאה מתאונה שאירעה למוטב במהלך פעילות ספורט המאורגנת באופן מלא או חלקי על ידי המבוטח ו/או מטעמו ו/או פעילות ספורט המאורגנת על ידי אחרים שהמוטב השתתף בה מטעמו של המבוטח, שנגרמה במישרין על ידי סיבה חיצונית". (ההדגשה שלי - ע.ע.) הלכה היא כי פרשנות פוליסת ביטוח צריכה לאמץ אותה אופציה פרשנית המלמד על כוונת המתקשרים ושיש בה איזון בין האינטרסים של הצדדים, ומקיימת את תכלית הפוליסה: "אכן, פוליסת הביטוח היא בבחינת התקשרות חוזית, הבאה ליתן למבוטח הגנה מפני נזק מסוג מסוים, אולם, מאידך גיסא, הפוליסה גם נותנת ביטוי למידת המחויבות שחברת הביטוח מוכנה ליטול על עצמה ולהיקף הסיכונים שהיא מקבלת על עצמה לכסות, הכול על-פי התנאים המפורטים באותה התקשרות חוזית... הפרשנות לפוליסת הביטוח צריכה איפוא לאמץ אותה אופציה פרשנית אפשרית, המלמדת על כוונתם של המתקשרים ושיש בה סבירות ואיזון..." (ע"א 124/89 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' יוסף כהן ואח', פ"ד מו(2) 372, בעמ' 382-381) אחד הקווים המנחים בפרשנות של חוזה ביטוח הינו הגנה על הצד החלש בעיסקה, דהיינו - המבוטח. הכרה זו באה לידי ביטוי בהעדפת הפרשנות המחמירה עם המבטח - המנסח של הפוליסה - והיא עולה מהרקע החקיקתי לחקיקת חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ומהפסיקה (ראה למשל ע"א 1845/90 רוני סיני, נ' מגדל - חב' לביטוח בע"מ

במקרה דנן, כאמור, מוגדר מקרה הביטוח כפגיעה גופנית בלתי צפויה כתוצאה מתאונה "במהלך פעילות ספורט", ולאור הכלל הפרשני דלעיל בדבר פירוש כנגד המנסח, סבור אני כי יש לפרש המונח "במהלך פעילות ספורט", ככולל גם פעילות נלווית לפעילות הספורט עצמה. עמדתי היא כי יש לפרש את הביטוי "במהלך פעילות ספורט, ובייחוד את המונח "במהלך", ככולל שרשרת של אירועים היוצרים רצף של פעילות ספורטיבית, כך שטווח האירועים המכוסה בפוליסה אינו רק רגע הפעילות הגופנית עצמה, אלא השתלשלות של פעולות הסמוכות לפעילות הגופנית, הן לפניה, הן במהלכה והן לאחריה, הנופלות גם הן לגדר הסיכון המכוסה בפוליסה. כך למשל, עשויה ליפול בגדר הפוליסה פגיעה בעת עליה לפרקט עובר למשחק הכדורסל, פגיעה בעת ישיבה על הספסל בצידי המגרש במהלך ההפסקה ולאחר סיום המשחק, או פגיעה בעת שימוש במתקן שתיית המים, בין במהלך המשחק ובין בסיומו, ואו פגיעה שמתרחשת בחדר ההלבשה וכיוצא בכך, בתנאי שהפעולה במהלכה נפגע הספורטאי קשורה בטבורה בפעילות הספורט עצמה

נראה לי כי לא בכדי בחרה המבטחת להגדיר את מקרה הביטוח תוך שימוש במונח "במהלך פעילות ספורט" - ביטוי שיש בו כדי להצביע על המשכיות והתקדמות בפעולה מסויימת ולא פעולה ספציפית ומוגדרת, הנוגעת לרגע המשחק בלבד - וזאת להבדיל מהגדרה שונה בה יכלה המבטחת להשתמש, כגון הגדרת מקרה הביטוח כפגיעה גופנית "בפעילות ספורט", הגדרה שהינה מרוכזת ותמציתית יותר, שלון שמתקין תקנות הספורט (ביטוח) תשנ"ה-1994 השתמש בה בתקנות, כפי שעוד יצוטט בהמשך

יחד עם זאת, אנו צריכים להכריע במקרה שבפנינו, האם פגיעה תוך כדי יציאה ממרכז הפיס, לאחר שהפעילות הספורטיבית בה השתתף התובע הסתיימה, עדין נכנסת ל-ד' אמות הפוליסה, החוק והגדרותיהם, ועדיין מכוסה תחת חסות פוליסת הביטוח הספציפית שבפנינו. לאחר שדשתי ודרשתי רבות בנושא, נחה דעתי כי לא יהיה נכון - אף לפי כללי הפרשנות המחמירים עם חב' הביטוח, להרחיב את זרועות הפוליסה הספציפית של תאונות אישיות, כדי לחבוק המקרה דנא

ברור כי אין בקביעה שהתובע לא יהיה זכאי לפיצוי על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות כדי לפגוע בזכותו, ככל שקיימת, לקבל פיצוי מכוח פוליסת ביטוח האחריות של עיריית נצרת בתביעה על פי פקודת הנזיקין, בהיותה עילה נפרדת לחלוטין. אפרט את קביעתי לעיל. כאמור, פרק א' של הפוליסה דנא, הוא הפרק הרלוונטי לתביעה שבפניי, נועד לתת מענה לחובת הביטוח שבחוק הספורט ולכן כותרתו: "ביטוח לפי חוק הספורט" ומטרתו היא לבטח את העוסקים בפעילות ספורטיבית ולכסות נזקי גוף שחוק הספורט קבע כי פוליסה כגון זו צריכה לכסות

יוצא, איפוא, שניתן ללמוד על תכליתה ופרשנותה הראויה של הפוליסה גם מנוסחה שלה וגם מנוסח החוק (שהוא כמעט זהה) וניתן להיעזר בתכלית החקיקתית כדי להבין ולהתחים את תכלית הפוליסה והפרשנות הראויה לה. חוק הספורט, תשמ"ח-1988, קובע בסעיף ההגדרות שלו, סעיף 1, כלהלן: " "ספורט" או "פעילות ספורט" - פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני". ובסעיף 7 לחוק הספורט, נקבעה חובת הביטוח בזו הלשון: "7. ביטוח (א) אגודת ספורט... יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות... את סכומי הביטוח... בתקנות הספורט (ביטוח), תשנ"ה-1994, נקבע בתקנה 2, כלהלן: "פרטי הביטוח לכל ענפי הספורט יהיו מפורטים להלן, ובלבד שמקרה הביטוח אירע בפעילות ספורט מאורגנת". בפוליסת הביטוח, ברשימה, בפתח פרק א', צויין מפורשות שתגמולי הביטוח ישולמו למקרה ביטוח שאירע למוטב "תוך כדי היותו משתתף בפעילות ספורט", ובהמשך, בג'קט, הוגדרו המונחים "פעילות ספורט" ו"מקרה הביטוח" כמפורט לעיל, כאשר צויין בהם שהפגיעה צריכה להתרחש במהלך פעילות ספורט

תכלית החוק וכך גם תכלית הפוליסה, לשפות ספורטאי שניזוק בגופו תוך שעסק בפעילות ספורט, כביטוח נוסף על זכותו לתבוע על פי פקודת הנזיקין, כשנפגע בעוולה. חוק הספורט, ובעקבותיו הפוליסה, לא התכוונו לבטח את "הספורטאי" בכל מקום ובכל שעה, אלא ייחדו את הכיסוי הביטוחי לפגיעות במהלך פעילות ספורט, להבדיל, למשל, מביטוח תאונות אישיות לתלמידים, המכסה את התלמיד 24 שעות ביממה ובכל מקום. שילוב כל הנתונים לעיל, תכליתה של הפוליסה והחוק, לשונם של הפוליסה והחוק מובילים אותנו לפרשנות תכליתית אחת ויחידה, שכוונת המחוקק והפוליסה לכסות נזק גוף שנגרם ל"ספורטאי" שנפגע במהלך הפעילות הספורטיבית עצמה, עם פעולות הלוואי הקשורות קשר הדוק עם הפעילות הספורטיבית כגון: ישיבה בספסל כמחליף, שתיה תוך כדי המשחק, פניה למתקני שתיה ושירותים במהלך המשחק או בהפסקותיו, ירידה לחדר הלבשה וכדו', כמפורט לעיל, אבל לא מעבר לכך

המרחק בין פעילות נלווית כנ"ל לבין פגיעה מדלת היציאה של מרכז הפיס אחרי סיום הפעילות הספורטיבית הוא גדול. טול דוגמא שמשתתף בפעילות ספורט מסיים את הפעילות הספורטיבית עצמה, יושב לנוח, לשתות קפה ולקרוא עיתון ואחרי כשעה מחליט ללכת לביתו ומתרחשת אותה תאונה שבפנינו, האם יעלה על הדעת לקבוע שהוא מכוסה תחת כנפי פוליסה? לדידי - ברור שלא. אוסיף עוד ואומר - לדידי, אין הבדל מהותי בין המקרה האחרון הנתון בדוגמא לבין המקרה שבפנינו, ריחוק הנזק מהפעילות הספורטיבית מביא את האירוע ליפול אל מחוץ לשטח המכוסה בפוליסת ביטוח תאונות אישיות של ספורטאים על פי חוק הספורט ועל פי נוסח הפוליסה שבפנינו

עפ"י הפרשנות שקבעתי, לא ניתן לייחס לצדדי החוזה - הפוליסה - כוונה לכסות המקרה דנא בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, אלא בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג', שאינה רלוונטית לענייננו. בנסיבות האמורות דין התביעה להידחות משום שהתאונה אינה מהווה מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה ספציפית זו, ומשכך אין צורך עוד לדון בשאלה השניה, אם נכות פלסטית מכוסה בפוליסה אם לאו

סיום
אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים ומע"מ כחוק, סכום אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל