## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע: מר איתן כהן, ת.ז. _________, מרחוב שמלצר 40, באר טוביה. התובע הינו אדם פרטי אשר נפגע בתאונה נשוא תביעה זו. 2. הנתבעת 1: עיריית נצרת עילית, ח.פ. _________, מרחוב הגליל 1, נצרת עילית. הנתבעת 1 הינה רשות מקומית המפעילה את מרכז הפיס הקהילתי בו אירעה התאונה. 3. הנתבעת 2: "ביטוח הצפון" חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. _________, מרחוב הירדן 15, תל אביב. הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' במועד הרלוונטי לתביעה. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, בסך כולל של 500,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 5. הסכום המבוקש כולל, בין היתר, פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר והכנסה לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' והוצאות נלוות נוספות, אשר יפורטו בהרחבה בחוות דעת רפואית ובמסמכים שיוגשו לבית המשפט. 6. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפלסטיקה, אשר יקבע את שיעור הנכות הפלסטית שנותרה לתובע כתוצאה מהתאונה, וכן מומחים רפואיים נוספים ככל שיידרש. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, אגרות בית משפט, שכר מומחים והוצאות נוספות, בתוספת מע"מ כחוק. 8. כבוד בית המשפט מתבקש להצהיר כי הנתבעות אחראיות במלואן לנזקי התובע כתוצאה מהתאונה, וכי עליהן לפצותו בגין כל נזקיו, לרבות נזקים עתידיים שטרם התגבשו. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 9. ביום 20.9.2000, השתתף התובע במשחק כדורסל במרכז פיס קהילתי המופעל על ידי הנתבעת 1 בעיר נצרת עילית. 10. לאחר תום המשחק, בעת יציאתו של התובע מאולם מרכז הפיס, התנגש התובע בדלת זכוכית אשר נשברה וגרמה לפציעתו הקשה. 11. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובע נזקי גוף חמורים, לרבות נכות פלסטית, אשר פגעו קשות באיכות חייו, ביכולת השתכרותו ובתפקודו היומיומי. 12. עילת התביעה נולדה ביום 20.9.2000, מועד התרחשות התאונה, והיא מבוססת על עוולת הרשלנות של הנתבעת 1, ועל חבותה של הנתבעת 2 מכוח פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג'. 13. הנתבעת 1, כבעלת ומפעילת מרכז הפיס, חבה חובת זהירות כלפי המשתמשים במתקניה, לרבות התובע, לדאוג לבטיחותם ולמנוע סיכונים בלתי סבירים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה נובעת מסכום התביעה, העולה על 2,500,000 ש"ח, ובהתאם לסעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 15. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה נובעת מכך שמקום מגוריו של התובע, מקום מושבה של הנתבעת 1, ומקום התרחשות התאונה, נמצאים כולם בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 16. התביעה מוגשת בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, פקודת הנזיקין [נוסח חדש], וחוק הספורט, התשמ"ח-1988, ככל שהם רלוונטיים לעניין. 17. התביעה מוגשת במועד, בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, וזאת בהתחשב במועד התרחשות התאונה ובמועד גילוי מלוא הנזקים. 18. כבוד בית המשפט מתבקש לדון בתביעה זו ולהכריע בה, תוך מתן סעד הולם לתובע בגין נזקיו. ## ה. פירוט הטענות ## ## אחריות הנתבעת 1 מכוח עוולת הרשלנות ## 19. הנתבעת 1, כבעלת ומפעילת מרכז הפיס הקהילתי, חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע, כמשתמש במתקניה, לדאוג לבטיחותו ולמנוע סיכונים בלתי סבירים העלולים לגרום לו נזק. 20. הנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בכך שלא דאגה לתחזוקה נאותה של דלת הזכוכית, לא התקינה בה סימונים בולטים, ולא נקטה באמצעי זהירות סבירים למניעת התנגשות בה, ובכך יצרה סיכון בלתי סביר למשתמשים. 21. התרשלותה של הנתבעת 1 באה לידי ביטוי, בין היתר, באי-בדיקה תקופתית של תקינות הדלת, אי-התקנת זכוכית בטיחותית העומדת בתקנים הנדרשים, ואי-הצבת שלטי אזהרה או סימונים ברורים על הדלת השקופה. 22. כתוצאה ישירה ובלעדית מהתרשלותה של הנתבעת 1, התנגש התובע בדלת הזכוכית ונפגע, ועל כן קיימת אחריות ישירה של הנתבעת 1 לנזקיו של התובע מכוח עוולת הרשלנות. 23. הנזקים שנגרמו לתובע היו צפויים מראש, שכן התנגשות בדלת זכוכית שאינה מסומנת כראוי או אינה עשויה מזכוכית בטיחותית, עלולה לגרום לפציעות חמורות, והנתבעת 1 הייתה צריכה לצפות סיכון זה ולפעול למניעתו. ## חבות הנתבעת 2 מכוח פוליסת ביטוח אחריות ## 24. הנתבעת 2 ביטחה את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' במועד הרלוונטי לתאונה, ועל כן חבה היא בכיסוי נזקי התובע מכוח פוליסה זו. 25. פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' נועדה לכסות נזקים שנגרמו לצדדים שלישיים כתוצאה ממעשי או מחדלי המבוטח, ובמקרה דנן, נזקי התובע נגרמו כתוצאה מהתרשלות הנתבעת 1. 26. אין בפסק הדין שדחה את התביעה על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות לפי חוק הספורט כדי לפגוע בזכותו של התובע לקבל פיצוי מכוח פוליסת ביטוח האחריות, שכן מדובר בעילות תביעה נפרדות לחלוטין. 27. הנתבעת 2, כחברת ביטוח, מחויבת לכבד את תנאי הפוליסה ולשלם את תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לתובע, וזאת בהתאם לחובותיה על פי חוק חוזה הביטוח. 28. סירובה של הנתבעת 2 לשלם את תגמולי הביטוח מהווה הפרה של חובותיה החוזיות והחוקיות, ומצדיק את חיובה בתשלום הפיצויים המלאים לתובע. ## הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק ## 29. קיים קשר סיבתי ישיר ועובדתי בין התרשלותה של הנתבעת 1, כפי שתוארה לעיל, לבין התנגשות התובע בדלת הזכוכית ונזקי הגוף שנגרמו לו. 30. אלמלא התרשלותה של הנתבעת 1 באי-תחזוקה נאותה, אי-סימון הדלת ואי-התקנת זכוכית בטיחותית, התאונה לא הייתה מתרחשת והתובע לא היה נפגע. 31. הקשר הסיבתי המשפטי מתקיים אף הוא, שכן הנזקים שנגרמו לתובע הם תוצאה ישירה וצפויה של התרשלות הנתבעת 1, והם אינם מרוחקים או בלתי צפויים. 32. התאונה והנזקים שנגרמו בעקבותיה הם בגדר "מעגל הסיכון" שהנתבעת 1 הייתה צריכה לצפות ולמנוע, ועל כן קמה אחריותה המלאה. 33. אין כל גורם זר מתערב שניתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת 1 לנזקי התובע, והתובע לא תרם ברשלנותו להתרחשות התאונה. ## נזקי הגוף שנגרמו לתובע ## 34. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובע נזקי גוף חמורים, לרבות שברים, חתכים עמוקים, ופגיעות נוספות אשר הותירו בו נכות פלסטית משמעותית. 35. הנכות הפלסטית מתבטאת בצלקות מכוערות, עיוותים אסתטיים, ופגיעה תפקודית באזורים שנפגעו, אשר גורמים לתובע כאב וסבל רב, מגבלות תנועה ופגיעה בדימוי העצמי. 36. התובע נאלץ לעבור טיפולים רפואיים רבים, לרבות ניתוחים, פיזיותרפיה וטיפולים פסיכולוגיים, ויידרש לטיפולים נוספים בעתיד, אשר כרוכים בהוצאות כספיות ניכרות. 37. נזקי הגוף שנגרמו לתובע פגעו קשות ביכולתו להשתכר, הן בעבר והן בעתיד, וגרמו לו להפסדי שכר והכנסה משמעותיים, וכן לפגיעה בקידומו המקצועי. 38. התובע נזקק לעזרת צד ג' בביצוע פעולות יומיומיות, ויידרש לעזרה זו גם בעתיד, וכן נגרמו לו הוצאות נסיעה רבות לצורך קבלת טיפולים רפואיים. ## חובת הזהירות של בעל מקרקעין ## 39. הנתבעת 1, כבעלת השליטה וההחזקה במרכז הפיס הקהילתי, חבה חובת זהירות מוגברת כלפי המבקרים במתקניה, וזאת מכוח היותה "מזמין" או "מחזיק" במקרקעין. 40. חובה זו כוללת את הדאגה לתקינות ובטיחות המבנה, לרבות דלתות, חלונות וכל מתקן אחר, וכן את הצורך לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת פגיעה במבקרים. 41. הנתבעת 1 הייתה צריכה לצפות כי דלת זכוכית שאינה מסומנת כראוי או אינה עשויה מזכוכית בטיחותית, עלולה להוות מכשול מסוכן ולגרום לפגיעה במשתמשים, ובמיוחד במקום ציבורי הומה אדם. 42. אי-נקיטת אמצעי זהירות סבירים, כגון התקנת זכוכית מחוסמת או הדבקת מדבקות בולטות על הדלת, מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת 1 כבעלת מקרקעין. 43. הפסיקה קבעה כי על בעל מקרקעין מוטלת אחריות לדאוג לבטיחות המבקרים בשטחו, וכי עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת סיכונים, ובמקרה דנן, הנתבעת 1 כשלה בכך. ## פרשנות פוליסת ביטוח אחריות ## 44. פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' של הנתבעת 1, אשר נרכשה מהנתבעת 2, נועדה לכסות את אחריותה של הנתבעת 1 בגין נזקים שנגרמו לצדדים שלישיים כתוצאה מפעילותה או מחדליה. 45. פרשנות פוליסת ביטוח צריכה להיעשות באופן המגשים את תכליתה, שהיא מתן כיסוי ביטוחי למבוטח מפני סיכונים שונים, ובמקרה דנן, מפני תביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים. 46. הגישה המקובלת בפסיקה היא לפרש פוליסות ביטוח באופן המיטיב עם המבוטח, ובמקרה של ספק, לפרש כנגד המנסח, קרי, חברת הביטוח. 47. אין בפוליסת ביטוח האחריות כל החרגה מפורשת או משתמעת המונעת כיסוי למקרה של פגיעה בדלת זכוכית במרכז קהילתי, ועל כן יש לפרש את הפוליסה ככוללת כיסוי למקרה דנן. 48. תכליתה של פוליסת ביטוח אחריות היא להגן על המבוטח מפני תביעות נזיקין, ועל כן יש לפרש אותה באופן רחב, כך שתכלול את המקרה של התובע. ## היעדר תרומת רשלנות מצד התובע ## 49. התובע פעל באופן סביר וזהיר בעת יציאתו ממרכז הפיס, ולא הייתה כל רשלנות תורמת מצידו שהובילה להתרחשות התאונה. 50. התובע לא היה יכול לצפות את קיומה של דלת זכוכית שאינה מסומנת כראוי או אינה עשויה מזכוכית בטיחותית, ולא הייתה לו כל דרך למנוע את ההתנגשות. 51. הפסיקה קבעה כי במקרים של פגיעה במתקנים ציבוריים, נטל ההוכחה לרשלנות תורמת מוטל על הנתבע, ובמקרה דנן, הנתבעות לא יוכלו להוכיח רשלנות תורמת כלשהי מצד התובע. 52. התובע היה אורח תמים במרכז הפיס, והיה זכאי לצפות כי המקום בטוח לשימוש וכי לא ייתקל במכשולים בלתי צפויים. 53. גם אם הייתה קיימת רשלנות קלה מצד התובע, הרי שהיא זניחה ביחס לרשלנותה החמורה של הנתבעת 1, ואין בה כדי להפחית באופן משמעותי את הפיצויים המגיעים לו. ## חובת הפיקוח והתחזוקה של הנתבעת 1 ## 54. על הנתבעת 1, כרשות מקומית המפעילה מתקן ציבורי, מוטלת חובה מוגברת לפקח על תקינותו ובטיחותו של המקום, ולבצע בדיקות תחזוקה שוטפות ויזומות. 55. חובה זו כוללת את הצורך לבדוק באופן קבוע את תקינות דלתות הזכוכית, לוודא שהן עומדות בתקנים הנדרשים, וכי הן מסומנות כראוי למניעת התנגשות. 56. אי-ביצוע בדיקות תקופתיות, אי-תיקון ליקויים שהתגלו, ואי-התקנת אמצעי בטיחות נדרשים, מהווים הפרה של חובת הפיקוח והתחזוקה של הנתבעת 1. 57. הנתבעת 1 הייתה צריכה להכיר את הסיכונים הטמונים בדלתות זכוכית שאינן מסומנות, ועל כן היה עליה לנקוט ביוזמתה באמצעי זהירות מתאימים. 58. הפסיקה קבעה כי רשות מקומית חבה חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור המשתמש במתקניה, וכי עליה לפעול באופן אקטיבי למניעת סיכונים. ## נזק לא ממוני - כאב וסבל ## 59. התובע סבל ועדיין סובל מכאב וסבל פיזי ונפשי ניכרים כתוצאה מהתאונה, לרבות כאבים עזים, סבל נפשי, פגיעה בדימוי העצמי, ופגיעה באיכות חייו. 60. הכאב והסבל מתבטאים בצלקות מכוערות, מגבלות תנועה, קשיים בשינה, חרדות, דיכאון, ופגיעה ביכולתו ליהנות מפעילויות פנאי וחברה. 61. הפסיקה מכירה בזכותו של נפגע לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, וזאת בהתחשב בחומרת הפגיעה, שיעור הנכות, גיל הנפגע, והשפעת הפגיעה על חייו. 62. הפיצוי בגין כאב וסבל ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו, ובהתחשב בנסיבות המקרה הספציפיות ובפסיקה דומה. 63. התובע זכאי לפיצוי משמעותי בגין כאב וסבל, אשר ישקף את הפגיעה הקשה שנגרמה לו ואת הסבל הרב שעבר ועודנו עובר. ## נזק ממוני - הפסדי שכר והכנסה ## 64. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובע הפסדי שכר והכנסה ניכרים, הן בעבר והן בעתיד, וזאת עקב אי-יכולתו לעבוד או לעבוד במלוא הקיטור. 65. הפסדי השכר לעבר יחושבו בהתאם לשכרו של התובע טרם התאונה, ובהתחשב בתקופות בהן לא עבד או עבד באופן חלקי. 66. הפסדי השכר לעתיד יחושבו בהתאם לשיעור הנכות התפקודית שנותרה לתובע, ובהתחשב בתוחלת חייו ובפוטנציאל השתכרותו טרם התאונה. 67. הפסיקה קבעה כי נפגע זכאי לפיצוי מלא בגין הפסדי שכר והכנסה, וכי יש לחשבם באופן שישקף את מלוא הנזק שנגרם לו. 68. התובע יגיש לבית המשפט תלושי שכר, אישורי העסקה, וכל מסמך רלוונטי אחר, אשר יתמוך בטענותיו לעניין הפסדי השכר וההכנסה. ## נזק ממוני - הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' ## 69. התובע נאלץ לשאת בהוצאות רפואיות רבות, לרבות תרופות, טיפולים, בדיקות, וניתוחים, ויידרש להוצאות נוספות בעתיד. 70. התובע נזקק לעזרת צד ג' בביצוע פעולות יומיומיות, כגון ניקיון, בישול, וטיפול אישי, ויידרש לעזרה זו גם בעתיד. 71. הפסיקה מכירה בזכותו של נפגע לקבל פיצוי בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד ג', וזאת גם אם העזרה ניתנה על ידי בני משפחה. 72. התובע יגיש לבית המשפט קבלות, חשבוניות, וכל מסמך רלוונטי אחר, אשר יתמוך בטענותיו לעניין הוצאותיו הרפואיות ועזרת צד ג'. 73. הפיצוי בגין הוצאות אלו ייקבע בהתאם להוצאות שהוצאו בפועל, ובהתחשב בהוצאות עתידיות צפויות, כפי שיוכחו בחוות דעת רפואית. ## חובת הקטנת הנזק ## 74. התובע פעל ופועל באופן סביר להקטנת נזקיו, וזאת על ידי קבלת טיפולים רפואיים, שיקום, וניסיונות לחזור לעבודה. 75. התובע שיתף פעולה באופן מלא עם כל הגורמים הרפואיים והשיקומיים, ופעל בהתאם להמלצותיהם. 76. אין כל טענה כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו, וכי התנהלותו גרמה להגדלת הנזק. 77. הפסיקה קבעה כי על נפגע מוטלת חובה להקטין את נזקיו, אך חובה זו אינה מוחלטת, וכי יש לבחון אותה בהתחשב בנסיבות המקרה. 78. במקרה דנן, התובע עמד בחובת הקטנת הנזק באופן מלא, ועל כן אין כל עילה להפחית את הפיצויים המגיעים לו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםביטוח תאונות אישיותהתנגשותהתנגשות בדלת זכוכית