החלטה 1. המפרקים הזמניים חייבים על פי חוק להגיש דו"ח. ודווקא העובדה שהגישו דו"ח כזה על פי טענותיו של עו"ד מסר צריכה לשמש רועץ. עו"ד מסר מלין על כך שהדו"ח לא הובא לידיעתו והוא לא ראה אותו ויכול להיות שהדברים שנכתבו בו עשויים להשפיע על בית המשפט מבלי שלמרשתו היתה הזדמנות לעיין בו ולהגיב עליו. 2. "קווי אשראי" (להלן: "חברה האם") עמדה בראש אשכול חברות. כאשר לטענת מפרקיה, היא עצמה פעלה בעיקר דרך חברות בנות וחברות נכדה. 3. "חברת מרכז" היתה חברת בת כאשר כ- 97% ממניותיה שייכות לחברת האם. 4. "חברת א.ש." היתה חברת נכדה ("בת של חברת מרכז") אשר: 60% ממניותיה שייכות לחברת מרכז. 40% ממניותיה שייכות לחברת אביגדור. דע עקא כי בתקופה האחרונה, לפחות, כל ניהולה היה אך ורק בידי חברת אביגדור. לבעלי מניות הרוב הלכה למעשה, אין כרגע נציג בחברה. 5. חברת האם נכנסה לפירוק, והמבקשים הם מפרקיה הזמניים. חברת הבת נכנסה לכינוס נכסים ועו"ד ישראל קנטור מונה לכונס הנכסים. הבקשה דנן היא של מפרקיה הזמניים של חברת האם לפרק גם את החברה הנכדה וכן להניח להם לעיין במסמכיה שכן יש להם חששות כבדים למעשים בלתי כשרים והעלמות כספים שנעשו בחברה דנן. 6. לטענת המפרקים הזמניים, המאזן האחרון של חברת הבת שנמצא בידיהם, מוכיח בעליל כי היא חדלת פרעון. כפי שהטיב לומר זאת ב"כ הכנ"ר. מאזן בוחן מצביע על חובות של חברה אחת לשניה וקיים חשש כי אם כך מבדיקה מדגמית עלול הדבר להחמיר בבדיקה יסודית ולא מדגמית. 7. על פי טענת המפרקים הזמניים חברת הבת חבה לחברת האם כ- 108 מיליון ש"ח. ואילו חברת הנכדה חבה לחברת הבת כ- 47 מיליון ש"ח. 8. לטענת המפרקים הזמניים, המאזן האחרון של חברת הבת שנמצא בידיהם מוכיח בעליל כי היא חדלת פרעון. כמו כן כי אין החברה מקיימת כל פעילות מלבד גביית חובות ישנים. המפרקים הזמניים טוענים כי בעלי השליטה בחברה דנן לא שיתפו עימם פעולה. כמו כן הם טוענים כי מסמכים וחומר מחשב של הנהלת חשבונות הועלמו או נשרפו, וכן הם קובלים כי לא הועמדו לרשותם מסמכים אחרים ונוספים אשר הם דרשו לעיין בהם. 9. לאחר הגשת כתבי הטענות ניתן צו על ידי בית משפט זה לרישום נכסים כנגד חברת הנכדה. מאוחר יותר נכנסה גם חברת הבת להליכי פירוק והמבקשים מונו למנהליה. 10. חברת אביגדור, היא המשיבה 2, הגישה את תגובתה ובעיקרם של דברים טענתה היא כי אין עילת פירוק כלשהי כלפי החברה אלא מדובר באוסף של טענות כלליות כוללות סתמיות ולא מוכחות. אני לעומת זאת סבורה כי דווקא מתגובתה של חברת אביגדור עולה כי חברת הנכדה ששימשה כזרוע של ה"קומפלקס" למתן הלוואות זאת כאשר רוב המימון שלה וכן הנהלת החשבונות שלה בידי חברת הבת, כך שהשיקים שנגבו על ידי "הנכדה" הוסבו כמעט תמיד לחברת הבת, וזו פיקחה פיקוח שוטף על חברת הנכדה. מאידך גיסא, טוענים המשיבים כי האחרונה פעלה במשרדים עצמאיים. 11. למבקשים, שהם המפרקים הזמניים של חברת האם, אין כל זכות לנציגות בחברת הנכדה. זכות השמורה לחברת הבת. זאת ועוד; כונס הנכסים של חברת הבת סירב ליטול חלק בהנהלה למרות שהדבר הוצע לו. 12. מוכחש על ידי אביגדור כי אי שיתוף הפעולה, וכמו כן, אם אכן יש ממש בטענות, מעלה היא את השאלה מדוע לא נקטו המפרקים הזמניים בבקשה להוצאת צווים אישיים כנגד מנהלי חברת הנכדה. 13. עיסוק בגביית חובות ישנים אינו חוסר פעילות. מלבד זאת, מחדלי חברת הבת והמפרקים הזמניים הם הם שגרמו לדרדור חברת הנכדה בכך שנתקו את צינור האשראי שלה. 14. כמו כן, מכחישה אביגדור את החוב לו טוענים המפרקים הזמניים. היא מעלה שפע של טענות כנגד הנהלת חברת הבת כאילו היא רומתה, נגבתה ממנה ריבית בלתי חוקית וכיוצא באלה. כמו כן, טוענת היא כי גם אם החוב היה קיים הרי מדובר בחוב לטובת חברת הבת ולא לטובת חברת האם. 15. טענה אחרונה אותה היא מעלה היא כי גם אם יש זהות מוחלטת בין חברת האם לחברת הבת הרי לא כך הם הדברים לגבי חברת הנכדה, אשר 40% ממניותיה מוחזקים בידי אביגדור. אין סיבה, כך היא טוענת, לפרק חברה אם אחד מבעלי מניותיה נקלע לכינוס או לפירוק. עד כאן העובדות כפי שמעלים הצדדים ולמקרא מסקנתי נקל יהיה להווכח כי חששו של עו"ד מסר ההחלטה תושתת על אותו דו"ח אותו לא ראה יתבדה. 16. הדבר הבולט ביותר עולה בקריאת כתבי הטענות ואני מדגישה מקריאת כתבי הטענות הוא לא כי לא היתה למעשה הפרדה אמיתית בין הישויות המשפטיות השונות באשכול החברות, וזאת גם אליבא דהטענות המשיבה עצמה. אין חולק כי לא ניתן לקבוע כי "הנכדה" שימשה מוקד עצמאי להפקת רווחים, ההיפך הוא הנכון. חברה שעצם הנהלת החשבונות שלה בידי חברה אחרת, וזו מסבה אליה מיידית את רוב השיקים שהיא מקבלת אינה פועלת כישות משפטית נפרדת ואין נפקא מינה אם יש זהות מוחלטת בין בעלי המניות. נראה כי בנסיבות המקרה דנן אביגדור לא היתה אלא "קבלן הלוואות" של חברת הבת תחת מסווה של חברה עצמאית. 17. כמו כן אין ספק כי חברת הנכדה הגיעה למעשה לסוף דרכה ואינה מנהלת עוד פעילות כלכלית אמיתית. זאת לאור העובדה שאין לה מקורות מימון עצמאיים רציניים משלה, וכאשר נקלעה חברת הבת לקשיים ופסק זרם האשראי, נפסקה גם כל פעילות בחברת הנכדה. אין רבותא בעניין כי חברת הנכדה גובה חובות ישנים. פעילות מסוג זה יכולה להתבצע גם בידי מפרק. כמו כן, מדובר בחברה שמעולם לא היתה עצמאית באמת ובתמים. האישיות המשפטית הנפרדת שלה לא היה אלא מסווה מלאכותי, דבר העולה במובהק מדברי המשיבה ומתגובתה. 18. קיימת מחלוקת עובדתית בענין החוב והיקפו - ואולם למעשה אין מניעה כי דבר זה יובהר בידי המפרקים הזמניים בבוא העת. טענות המירמה המועלות על ידי אביגדור מכוונות כלפי ההנהלה הקודמת של חברת הבת, לכן אין כל סיבה כי יתנגדו לחקירה על ידי המפרקים הזמניים; מפרקים אשר אין חולק כי לא היו שותפים במעל כלפי הנכדה, אם אכן היה מעל כזה. 19. אולם למעשה אין למפרקים הזמניים כל צורך לפתוח הליך פירוק בדרך "הרגילה" כנגד הנכדה, משמע שמרגע שהתמנו גם למנהלי חברת הבת הרי מני וביי הם בעלי השליטה בחברה וזכותם לנציגות ולשליטה בנכדה אינה מוטלת בספק. כל טענות המשיבה בענין זה נוגעות ונגעו למצב הקודם בה לא שלטו המפרקים הזמניים אלא בחברת האם בלבד. במצב הנוכחי נראה לי כי אין למשיבה כל זכות שבדין למנוע מהמפרקים הזמניים הן עיון ונטילת כל המסמכים, והן שליטה בחברת הנכדה מניי וביי, דבר אשר כאמור יכול בכל מקרה לגרור את ביצוע שני הדברים אותם מבקשים המפרקים הזמניים: א. חקירה מעמיקה בכל אשר התרחש בחברת הנכדה. ב. הכנסתה להליכי פירוק. כל זאת בכובעם כ"בעלי מניות הרוב" (הכובע "הפנימי") להבדיל מכובעם "החיצוני" כמפרקים זמניים. די בכל אלה כדי להכריע את הבקשה. בשולי הדברים אני סבורה שנכון יהיה להתייחס גם לדבריו האחרונים הקצרים והקולעים של ב"כ הכנ"ר יתכן ויכולתי למצת את החלטתי לאותם דברים בלבד. אם על פי אותו בוחן מדגמי לא ניתן לומר כי החברה חייבת כספים, דבר שב"כ הכנ"ר מסכים לו ואני מצטרפת לדעתו, הרי בודאי כי המקרה הנוכחי הוא מקרה לפירוק החברה מטעמי הצדק והיושר. אם לא די בכל אלה, הרי שאי הגשת דוחות ומאזנים, דבר שהוא בניגוד לחוק, מחזק רק עילה זו. סוף דבר שאני דוחה את ההתנגדות ומקבלת את הבקשה. א. החברה הנ"ל תפורק בידי בית-משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט1999- ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג1983-. ב. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים לעניין החברה שבפירוק. ג. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של החברה, וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע. עו"ד מרון ורו"ח רבינוביץ מתמנים בזה כמנהלים מיוחדים. כל אחד מהם יפקיד התחייבות אישית בסך 50,000 ש"ח. ד. נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו. חדלות פירעון