התיישנות תביעת השתתפות של חברת ביטוח נגד חברת ביטוח - כפל ביטוח, הינו נושא שנדון בבית משפט השלום ברמלה, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט זכריה ימיני כללי : השאלה העומדת לדיון היא האם על הנתבעת להשתתף עם התובעת במחצית מתגמולי הביטוח ששילמה התובעת למבוטח ששתי בעלות הדין ביטחו אותו בביטוח כפל? שתי בעלות הדין הינן חברות ביטוח הרשומות בישראל כדין. בכל זמן הרלוונטי לתביעה משאית מ.ר. 7128300 (להלן-"המשאית") היתה בבעלותה של חברת די.אר. תשתיות בע"מ - להלן-החברה ביטוחי הרכוש של המשאית לתקופה הרלוונטית לתביעה : התובעת ביטחה בביטוח רכוש את המשאית. פוליסת הביטוח האחרונה של התובעת לביטוח המשאית הינה פוליסה מס' 65142391902, שבעת הוצאתה היתה בתוקף מיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02. הביטוח נעשה באמצעות "אציל סוכנות לביטוח כללי" שהוא שם העסק של סוכן הביטוח אייל אציל, שהיה סוכן ביטוח הן של התובעת והן של הנתבעת (להלן-"סוכן הביטוח"). במהלך שנת 2002 העבירה החברה את ביטוח הרכוש של המשאית מהתובעת לנתבעת, והחל מיום 21.4.02 ביטחה הנתבעת גם היא את המשאית בביטוח רכוש על פי פוליסה מס' 562020473/02. התובעת ביטלה את ביטוח המשאית ביום 24.5.02, עקב סעיף שעבוד שהיה קיים בפוליסה נסיבות עריכת שני הביטוחים בשתי בעלות הדין פורטו במכתב של סוכן הביטוח (ללא תאריך), אשר צורף כנספח ד' לתצהירו של מר צבי בר-ניר, העד מטעם התובעת. וכה כותב סוכן הביטוח במכתבו: המבוטח החזיק בפוליסת ביטוח באמצעות מגדל ברצף של כ-7 שנים עם חידוש הפוליסה לתקופה נוספת שבין 1.01.02 ועד 31.12.02. במסגרת ההתקשרות של המבוטח עם הסוכנות המטפלת לא הגיע המבוטח להסכמה בנוגע לתעריפי הביטוח לשנת 2002. בהמשך לכך נמסר למבוטח ע"י הסוכנות, כי הפוליסות יבוטלו החל מתאריך 21.4.02 במידה ולא ישולמו למבוטח על פי דברי הסוכנות לא ניתנה כל ארכה שהיא ולכן פעל המבוטח לבצע הביטוחים באמצעות חברות ביטוח אחרות. החל מתאריך 21.04.02 התקשר המבוטח עם חברת הביטוח כלל ואילון באמצעותינו אציל סוכנויות ויועצים לביטוח. כאמור החל מתאריך זה עובר לארוע החל הכיסוי גם בגין המשאית נושא מכתב זה, בפוליסה אשר מספרה 56202047302 באמצעות אילון חברה לביטוח בע"מ. עפ"י בדיקתינו הפוליסות בוטלו בחברתכם רק בתאריך 24.5.02 כולל הפוליסה של המשאית וזאת בגין סעיפי שיעבוד אשר היו קיימים בפוליסות..." ממכתב זה עולה בבירור שבתקופה מיום 21.4.02 ועד ליום 24.5.02 היה למשאית כפל ביטוח רכוש, הן על ידי התובעת והן על ידי הנתבעת התאונה : ביום 2.5.02 התהפכה המשאית והתדרדרה למדרון באזור בית חנינא ליד ירושלים (להלן-"התאונה"). החברה הגישה את דרישתה לתגמולי ביטוח לשתי בעלות הדין, אך הנתבעת אמרה לחברה שמאחר והפוליסה של התובעת היתה בתוקף בעת התאונה, שתגבה את תגמולי הביטוח מהתובעת. לאחר שהתובעת ביררה את נסיבות התאונה, אישרה ביום 30.10.02 את התביעה, וביום 31.10.02 קיזזה מחובות החברה לתובעת את תגמולי הביטוח שהיתה צריכה לשלם לחברה בגין התאונה, ובכך למעשה שילמה לחברה את תגמולי הביטוח התביעה : התובעת דרשה מהנתבעת לשלם לה מחצית מתגמולי הביטוח, כולל שכ"ט שמאי והוצאות גרר לחילוץ המשאית, אך הנתבעת סירבה לעשות כן, בטענה שנסיבות התאונה נכנסות לגדר החריג המופיע בפוליסת הביטוח של הנתבעת שהפוליסה אינה מכסה נזק למשאית שאירע בעת פריקה או טעינה. על כן, ביום 12.7.05 הגישה התובעת את תביעתה זו כנגד הנתבעת. בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתביעה התיישנה, שהתאונה נכנסת להחרגה בפוליסת הביטוח של הנתבעת, והתובעת למעשה התנדבה לשלם לחברה את תגמולי הביטוח בישיבת יום 26.3.06 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי המחלוקת ביניהם היא לגבי אופן אירוע התאונה, וכי לאחר שמיעת עדותו של נהג המשאית ובעל החברה שראה את התאונה וקבלת פוליסות הביטוח, ניתן לסכם את טענות המצדדים בתיק זה. בישיבת יום 16.10.06 חזרה בה ב"כ הנתבעת מההסכמה הנ"ל, וב"כ התובעת הסכים לכך, ועל כן נקבע התיק לשמיעת כל הראיות, וללא כל הסכמות שהן. לאחר שמיעת הראיות, סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם, ולמעשה חזרו בסיכומים על טענותיהם שבכתבי הטענות התיישנות : התאונה ארעה ביום 2.5.02. התובעת שילמה לחברה את תגמולי הביטוח ביום 31.10.02 באמצעות קיזוז חוב. התובעת הגישה את תביעתה כנגד הנתבעת ביום 12.7.05, למעלה מ-3 שנים לאחר התאונה. טוענת הנתבעת כי בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, ה'תשמ"א-1981 התיישנה תביעת התובעת, שכן היה עליה להגיש את התביעה עד 3 שנים מיום קרות התאונה. טוענת התובעת שיש לדחות טענה זו, שכן ההתיישנות של תביעה בין מבטחות הינה 7 שנים, וכן שעילת התביעה של התובעת כנגד הנתבעת מתחילה ביום בו שילמה התובעת את תגמולי הביטוח לחברה סבור אני שיש לדחות את טענת ההתיישנות מהסיבות אותן פירטה התובעת בסיכומיה. דעתי היא כדעת השופטים הסוברים שתקופת ההתיישנות של 3 שנים הינה תקופת התיישנות בתביעת מבוטח כלפי מבטח, אך לא בתביעת השתתפות של מבטח כלפי מבטח אחר במקרה בו היה ביטוח כפל, ואחד המבטחים שילם למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח בגין מקרה ביטוח. פסקי הדין עליהם הסתמך ב"כ התובעת בסיכומיו, ואשר צירף לסיכומיו, הינם כדלקמן: תיק אז' 4301/95 (שלום בת-ים) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אריה חברה לביטוח בע"מ, פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת זהבה אגי; תיק אז' (שלום ת"א) 104568/01 בש"א 100749/02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, החלטה שניתנה ע"י כב' השופטת רונית פינצ'וק-אלט; תיק אז' (מחוזי ת"א) בש"א 2245/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ, פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת צפורה ברון; תיק אז' 90877/98 (שלום ת"א) המגן חברה לביטוח בע"מ נ. הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ, פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי; תיק אז' 6336/01 (שלום ראשל"צ) המגן חברה לביטוח בע"מ נ. חתמי ללוידס ואח', פס"ד שניתן ע"י סגן הנשיא אילן שילה; תיק אז' (שלום ת"א) 58402/03 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, פס"ד שניתן ע"י כב' השופט אבי זמיר גם אם אקבל את טענת הנתבעת שתקופת ההתיישנות גם בתביעות בין מבטחים הינה 3 שנים, הרי שזכות התביעה של התובעת לדרוש את השתתפות קמה רק מהיום שבו שילמה התובעת את תגמולי הביטוח. ההנמקה לכך משלבת הן את הוראות סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח והן את הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 לענין ריבוי חייבים ונושים. סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח קובע כי בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף, וכי המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח. סעיף 55(א) לחוק החוזים חלק כללי קובע כי שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו. סעיף 56(א) לחוק החוזים חלק כללי קובע כי שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים סעיף 56(ב) לחוק זה קובע כי חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם. את הוראות אלו של חוק החוזים חלק כללי ניתן להחיל על המקרה שלפנינו לאור הוראת סעיף 61(ב) לחוק זה הקובע כי הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין בשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה. משמע מכך שהתובעת יכולה היתה לתבוע את הנתבעת רק לאחר שהיא שילמה לחברה את תגמולי הביטוח. תשלום תגמולי הביטוח היה ביום 31.10.02, כך שהתביעה הוגשה פחות מ-3 שנים מיום תשלום תגמולי הביטוח. לאור האמור לעיל, דין טענת ההתיישנות להידחות ביטוח כפל : מהדברים שצוטטו לעיל ממכתבו של סוכן הביטוח, ולאור הוראות סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח אין כל ספק שאכן מדובר בביטוח כפל פוליסת הביטוח של הנתבעת : טוענת הנתבעת כי בפוליסת הביטוח אותה הוציאה לחברה לצורך ביטוח המשאית נרשם בתנאים הכלליים של הפוליסה (הז'קט) כי אחד המקרים המכוסים הם: "התנגשות מקרית, התהפכות, אולם אם נגרמה ההתהפכות בעת או כתוצאה מפריקה או מטעינה - פטור המבטח מחבותו." טוענת הנתבעת כי התהפכות המשאית היתה בעת פריקת מטען שהיה עליה, ולכן לא חלה פוליסת הביטוח של הנתבעת על המקרה פוליסת הביטוח של התובעת : התובעת לא צירפה את הז'קט של הפוליסה שהוציאה לחברה אודות המשאית, ובעלי הדין הסכימו שהתובעת תצרף את הז'קט לסיכומיה, ואכן כל עשתה. טוענת הנתבעת שהתובעת לא צירפה לסיכומים את הז'קט המתאים ולכן יש לדחות את התביעה. סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן אם התובעת צירפה את ז'קט זה לסיכומיה, משמע מכך שעל פי ז'קט זה נכרת חוזה הביטוח בין התובעת לבין החברה. טענתה זו של הנתבעת מעוררת פליאה, שכן גם פוליסת הביטוח שלה שהוציאה לחברה לביטוח המשאית, היתה מבוססת על ז'קט שכותרתו "פוליסה לביטוח רכב שאינו פרטי ומסחרי עד 4 טון", בדיוק כפי כותרת הז'קט של פוליסת הביטוח של התובעת יש לציין שהנתבעת במהלך כל הדיונים הסתמכה על ההחרגה לענין פריקה וטעינה, ולא טענה מאומה שהז'קט של פוליסת הביטוח שלה אינו הז'קט המתאים. כך שבכל הקשור לז'קט שלה היא מושתקת מלטעון טענות כלשהן. אשר על כן, אין לי אלא לדחות את טענת הנתבעת אודות הז'קט שצורף לסיכומי התובעת. בז'קט שצורף לסיכומי התובעת אין כל החרגה לגבי פריקה וטעינה, כך שהחוזה הביטוח חל על התאונה האם היתה ההתהפכות בעת פריקה או כתוצאה ממנה : לאופן התרחשות ההתהפכות יש חשיבות רבה, שכן בירור ענין זה יקבע האם חלה ההחרגה שבפוליסת הביטוח של הנתבעת. המשאית הינה משאית אשר מורכב עליה ארגז מטען, אשר פריקתו הינה על ידי הרמת ארגז המשאית בחלקו הצמוד לתא הנהג כלפי מעלה ובכך נוצר מדרון יורד כלפי החלק האחורי של הארגז, אז נפתחת דלת המצויה בחלקו האחורי של הארגז, וכל תכולת ארגז המשאית יורדת כלפי מטה, ליד חלקה האחורי של המשאית. הרמת הארגז נעשית באמצעות ידית המצויה ליד נהג המשאית בתא הנהג, ידית המפעילה מערכת הידראולית - היבר לענין נסיבות קרות התאונה העיד נהג המשאית, מר נדאל גיאדת (להלן-"הנהג"). הנהג העיד כי הוא העמיס את המשאית בעפר המעורב באבנים בשועפט, והסיע אותו לאזור בית חנינא, על מנת לשפוך אותו במדרון ההר. כשהגיע לבית חנינא, למקום פריקת המטען, האדמה במקום היתה רטובה. הוא החל ליסוע לאחור, על מנת להביא את המשאית למצב פריקה, אך עדיין לא החל לפרוק את המטען, ארגז המשאית היה מונח במקומו, ולא הפעיל את המערכת ההידראולית לצורך הרמת חלקו הקדמי של הארגז כלפי מעלה. בעת שנסע עם המשאית לאחור, החלה המשאית להחליק כתוצאה מהאדמה הרטובה. הוא ניסה לבלום את המשאית, אך המשאית המשיכה להחליק. כשנוכח לדעת שהמשאית מתדרדרת, קפץ מהמשאית, והמשאית נפלה כלפי מטה במדרון ההר הנהג נחקר חקירה שכנגד, ועדותו זו לא הופרכה. יש לציין שעדותו זו של הנהג נתמכת באמור במוצגים ת/5 (עדות הנהג בפני חוקר מטעם התובעת) ו-נ/5 (מכתב פקידת החברה לסוכן הביטוח. במוצג נ/3 (עדות הנהג בפני חוקר מטעם הנתבעת) נרשם גם שההתפכות היתה בעת נסיעה לאחור לצורך פריקה הארגז, אך ההתהפכות נגרמה כתוצאה מהתמוטטות האדמה מתחת למשאית. החוקר מטעם הנתבעת העיד שדיבר עם הנהג בעברית ומה שלא הבין תרגם לו לערבית, אך הנהג העיד בבית המשפט שאינו מדבר עברית ואינו מבין עברית. לאור זאת קשה לקבל את מוצג נ/3 כראיה מהימנה. בכל זאת, גם ממוצג נ/3 עולה בבירור שההתהפכות היתה לפני ביצוע הפריקה של מטען המשאית לאור האמור לעיל, קובע אני שהתהפכות המשאית היתה בעת הנסיעה לאחור לקראת הפריקה של המשאית, אך לפני שהחלה הפריקה של המשאית. במקרה זה לא ניתן לומר שהתאונה ארעה כתוצאה מפריקה של המשאית, שכן הפריקה טרם החלה. על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת שעל התאונה חלה ההחרגה של התהפכות בעת פריקה או כתוצאה מפריקה משקל המטען : טוענת הנתבעת כי המשאית נשאה משקל עודף, ועל כן לא חל הביטוח על התאונה. מרשיון הרכב של המשאית (מוצג ת/3) עולה שהמשקל העצמי של המשאית הינו 16,240 ק"ג והמשקל הכולל של המשאית הינו 34,000 ק"ג. דהיינו, ניתן להעמיס על המשאית מטען במשקל 17,760 ק"ג. מאחר והעבודה בוצעה בשטח ולא במחצבה, לא בוצעה שקילה של המשאית לאחר העמסתה, ולא הוצאה תעודת שקילה הנתבעת לא הביאה כל ראיה על המשקל של המטען שהיה בארגז המשאית. אמנם התמונות שצורפו לחומר הראיות מראות חלק המטען שהיה על המשאית, אך אין תמונות אלו יכולות ללמד על משקל המטען. הנהג נשאל החקירה הנגדית מה היה משקל המטען שהועמס על המשאית הנהג השיב כי הארגז מולא בגובה נמוך מגובה הארגז כ-20 ס"מ, והמשקל המכסימלי של המטען, להערכתו, היה 17 טון. לאור האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את טענת הנתבעת בדבר המשקל העודף של המטען שהיה בארגז המשאית קיזוז ושיעבוד : טוענת הנתבעת שהתובעת לא שילמה לחברה מאומה, אלא קיזזה את החוב שחב לה הנתבע בגין פרמיות ביטוח, כך שהתובעת לא שילמה לחברה מאומה. קיזו ידוע כאחד כאמצעי התשלום שניתן לשלם בהם. על כן, בקיזוז החוב של החברה לתובעת היה בו משום תשלום תגמולי הביטוח לחברה. על כן טענתה זו של הנתבעת לאו טענה היא כן טוענת הנתבעת כי על התובעת היה להעביר את תגמולי הביטוח לבנק לאומי ולא לקזז את החובות של החברה לתובעת. יש לדחות טענה זו מהסיבות כדלקמן: את טענה זו צריך לטעון בנק לאומי ולא הנתבעת; גם במקרה שתגמולי הביטוח היו מועברים לבנק לאומי, היתה הנתבעת צפויה לטענה שעליה לשאת במחצית מתגמולי הביטוח; חובת תום הלב מחייבת שתחילה ישולמו לתובעת פרמיות הביטוח שחבה החברה לתובעת, ורק לאחר מכן יועברו לבנק לאומי תגמולי הביטוח. זאת, על מנת שהתובעת לא תצא נפסדת פעמיים, פעם שלא שולמו לה פרמיות ביטוח ופעם שמשלמת תגמולי ביטוח. אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר אי העברת תגמולי הביטוח לבנק לאומי חובת הנתבעת בגין תגמולי הביטוח : לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש בנסיבות הענין כפל ביטוח, ועל הנתבעת לשאת במחצית הסכומים ששילמה התובעת בגין התאונה הסכומים לתשלום : הוצאות התובעת בגין התאונה היו כדלקמן: - נזק לפי דו"ח שמאי 30,713 שקלים - גרירה 6,143 שקלים - חוו"ד שמאי 826 שקלים סה"כ 37,682 שקלים - השתתפות עצמית (הפחתה) 5,058 שקלים - סה"כ לתשלום 32,624 שקלים. על הנתבעת לשלם מחצית מסכום זה, דהיינו את הסך 16,312 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 31.10.02 ועד ליום התשלום בפועל סוף דבר : לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 16,312 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 31.10.2002 ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועלפוליסההתיישנות תביעות ביטוחחברת ביטוחביטוח כפלהתיישנות