פסק דין נשוא הדיון בפני היום מורכב למעשה מרבדים אחדים. עיקרה היא בעצם השאלה אם היום בעת קיומו של צו הקפאת הליכים (אשר חלפו רק 15 יום מאז ניתן, והוא ניתן לפרק של 21 יום) יש מקום לאפשר למבקשת הפירוק לחזור בה מעתירתה למינוי מפרק זמני ולבטל את צו המניעה שניתן ביום 18.4.01. דומה כי שיקוליי ראוי שיתמקדו בשאלה איזו תועלת תצמח ולמי מהצדדים המעורבים בסכסוך כולו אם מינויו של המפרק הזמני ישאר על כנו ויחד עם זאת גם צו המניעה הזמני. בין לבין הונחה בפני גם בקשה לאישור הסדר וגם כנגד בקשה זו הועלו כאן היום טענות. החלטתי מיום 23.4.01 אומרת מפורשות כי צו הקפאת ההליכים יעמוד בתוקפו לפרק זמן של 21 יום או החלטה אחרת של בית המשפט. היום הועלו כאן טענות שחלקן הן גם לעניין צו הקפאת ההליכים. כאמור בין שיקוליי עלי להביא בחשבון גם את השאלה האם יש מקום להאריך את צו הקפאת ההליכים בנסיבות שנוצרו ובכך לשנות את החלטתי מיום 23.4.01. אם יוחלט כך, ממילא צריך להתבטל מינויו של המפרק הזמני ואף צו המניעה הזמני שניתן במסגרת הבקשה למינוי מפרק זמני. שמעתי היום כאן דברים מפי באי כח נושים, ב"כ בעלי מניות ופרקליטים אחרים שהיו נוכחים כאן באולם. אציין כבר כאן כי לא הקפדתי עימם על סדרי דין ונתתי לכל אחד מהם לומר את דברו לעיתים יותר מפעם או פעמיים. לאחר ששמעתי את הדברים כאן אני סבורה כי בראש ובראשונה עלי לשקול את נושא הקפאת ההליכים. הארכתו של צו הקפאת ההליכים טומנת בחובה למעשה ביטול מינוי המפרק הזמני וכאמור גם ביטול צו המניעה הזמני. ההליך העיקרי נפתח ביום 3.4.01 עת הגישה המבקשת "פרסום רגב קויצקי" בקשת פירוק לחברת מרכז הגז (מילניום) 2001 בע"מ. באותו יום ניתנה על ידי החלטה לפיה לא מצאתי מקום למנות מפרק זמני במעמד צד אחד ונתתי אישור לב"כ המבקשת להכנס לחצרי החברה ולערוך רישום של כל נכסיה. ביום 9.4.01 במסגרת בקשה נוספת שהוגשה לתיק מונה עו"ד קזיוף כמפרק זמני (אני מוצאת לציין כי הצו המקורי נעלם מתיק בית המשפט ורואים בעליל כי הוא נתלש). ביום 23.4.01 התקיים בפני דיון ועו"ד קזיוף פתח את הדיון ומסר דיווח על פעולותיו מיום המינוי, 9.4.01 ועד ליום הדיון 23.4.01. בין לבין הוגשו בקשות נוספות כאלה ואחרות, אשר אינני צריכה להן לצורך החלטתי כאן. בקשה אחת ויחידה הוגשה לעניין ההצטרפות להליך הפירוק העיקרי והיא בקשה שהוגשה על ידי עו"ד שלו בשמו של יורם טמיר. לא נתבקשתי להכריע בבקשה לביטול בקשת הפירוק. כל שנתבקשתי היום הוא לבטל את מינויו של המפרק הזמני ולבטל את צו המניעה הזמני במסגרת אישור הסדר, כך שבקשת ההצטרפות לתיק הפירוק איננה מעלה ואיננה מורידה מאומה. שמעתי היום דברים לכאן ולכאן לענין הארכת הצו והבקשה לביטול מינויו של המפרק הזמני וצו המניעה הזמני. בבוא בית המשפט לשקול את הדברים הרי שעליו לשקול בראש ובראשונה איזה פתרון עדיף ויביא תועלת רבה יותר לנושים. צו הקפאת הליכים מעצם טיבו מוגבל לפרקי זמן מסויימים וזאת כדי לאפשר הן לנושים והן לבית המשפט לעקוב אחרי ההתפתחויות. במקרה שבפני הרי שקיים נושה אחד מובטח והוא הבנק הבינלאומי. על פי הצעת ההסדר שהונחה בפני הנושה המובטח יקבל 100% מסכום החוב. הנושים בדין קדימה יקבלו 100% מסכום החוב והנושים הרגילים 70% מסכום החוב וכל אלה בתוך 4 חודשים. ההסדר, על פי האמור בו, מגובה בהתחייבויות של יחידי החברה ובערבויות של בעלי המניות כפי שפורט לעיל במסגרת הדיון. ב"כ אוריאל כהן, סוכנויות גז לאזור הרצליה רמת השרון בע"מ, מלין בתגובה שהגיש לבית המשפט באיחור, רק כאן היום בעת הדיון, כי למעשה ההסכם עם הבנק הבינלאומי הוסתר ממנו והוא איננו יודע מאומה על תוכנו ולדבריו מרשתו נפגעת מההסכם. ב"כ הבנק הבינלאומי הניח את דעתו בכך כי מרשתו לא תפגע והיא תוכל להצטרף בתנאים זהים לחלוטין ובתנאי הסדר תשלום זהים לאחרים. כמו כן הביע כאן היום התנגדותו ב"כ אובק גז בע"מ, גם הוא הגיש את הודעתו לתיק בית המשפט באיחור. הוא הודיע לבית המשפט כי הוא מתנגד להסכם המוצע שבין המפרק לבין הקבוצה ומרשתו עומדת על המשך הליכי הפירוק הזמני וכן הודיע כי הוא מתנגד לביטול צו המניעה שניתן בבקשה 9408/01. אני ערה לדבריו אלה של ב"כ אובק גז, עו"ד ארליך, אלא שלא כך מתנגדים לביטול צו מניעה. לא זו הדרך. מה עוד שמלכתחילה מרשתו לא היתה צד לבקשת צו המניעה הזמני. לטענתו מרשתו היא הנושה הגדולה ביותר וכן אין מקום לאשר את ההסדר ללא הסכמתה וכאמור גם לא לבטל את צו המניעה הזמני ללא הסכמת מרשתו. המפרק הזמני, הגיע להסכמה עם "הקבוצה" למחיקת בקשה 9408/01 בתנאים מסויימים והצדדים עותרים לאישור אותה הסכמה, אשר לה התנגד מי שהתנגד כאן היום בדיון. אני סבורה שגם ב"כ אובק גז, וכך עולה גם מטענותיו, עיקר טענתו משותת על עניין ביטול צו המניעה הזמני והחשש מביטולו. שמעתי היום כאן מפי ב"כ הבנק הבינלאומי כי יש בהחלט מקום ליתן הזדמנות להביא לקיומו של ההסדר. הבנק הבינלאומי, כאמור, הוא הנושה המובטח. לו אין ממה לחשוש. אם ימשכו הליכי הפירוק הרי שהוא יטול את חלקו ולנושים האחרים ספק אם ישאר מקור כלשהו להפרע. גם ב"כ הבנק הבינלאומי סבור כי הצעת הסדר כזו יכולה רק להועיל לנושים האחרים. שמעתי אף את תגובת ב"כ כונס הנכסים הרשמי, וזו גם הוגשה בכתב לבית המשפט. גם ב"כ הכנ"ר תומך בהסכמה כפי שהושגה בין המפרק הזמני לבין עו"ד כהן ב"כ הקבוצה. זאת לזכור, חובות החברה, שהצליחה לפעול רק כחודשיים וחצי מוערכים בכ- 10 מיליון ש"ח. הסכם שהושג בין בנק הפועלים לבין החברה צמצמו את החובות לכ- 8 מיליון ש"ח. על פי אותו הסכם בוטלו מכתבי האשראי הפתוחים. על פי ההסדר המוצע, כפי שכבר אמרתי לעיל, יקבל הנושה המובטח 100% מסכום חובו. קרי, כ- 3,6 מיליון ש"ח ואז יוותר חוב בגובה של כ- 4,4 מיליון ש"ח. כאמור, על פי ההסדר המוצע החברה תשלם לנושים הרגילים 70% מחובם. נמסרות בטוחות כדי להבטיח את התשלום הזה והבטוחות הן 1,6 מיליון ש"ח חלקן כערבות בנקאית והיתרה במזומן. כמו כן תינתן התחייבות אישית לתשלום יתרת החוב לכדי 70% לנושים הרגילים וזאת על ידי מתן התחייבויות אישיות של יחידי הקבוצה, דבר העולה מהסדר הנושים. נכסיה של החברה ימומשו והמפרק מסר כי ערכם מוערך בכ- 100,000$. ימכר גם מותג החברה אשר שוויו בשלב זה איננו ידוע. וכן עומדות תביעות אישיות כנגד המנהלים. על פניו נראים ונצבעים הדברים באור ורוד למדי וכאמור אם יצלחו הדברים מצבם של הנושים יהיה טוב לאין ערוך אם החברה תפורק ובית המשפט לא יאשר בשלב זה את ההסדר. אני מוצאת לנכון לבחון גם את האפשרות האחרת כפי שפורטה כאן היום על ידי חלק מהפרקליטים בדיון ובמיוחד המפרק הזמני. אם תאושר הצעת ההסדר הרי שמצבם של הנושים הרגילים הופך כבר עכשיו לעדיף גם במקרה של פירוק. וכל כך למה?. אותו תשלום ראשון עליו מדובר בגובה של 1,600,000 ש"ח אשר מביא את הדיבידנד לו יזכו הנושים הבלתי המובטחים לסך של 30% ישאר ב"קופה". ואז במקרה הגרוע ביותר גם אם ההסדר לא יצלח הרי שהנושים הבלתי מובטחים יזכו לדיבידנד של 30% במקום 70% אם ההסדר יצלח ובמקום 0% אם החברה תכנס כבר עתה להליכי פירוק. זה המקום לחזור ולהזכיר כי גם המפרק הזמני הודיע באותה הסכמה אליה הגיע, כי צו המניעה לא יבוטל עד שיהיה הסכם חתום לפיו החברה משוחררת מחובה כלפי הבנק וכן רק לאחר שבכיסו יהיה דיבידנד בגובה 30% לנושים הבלתי מובטחים. ב"כ הכנ"ר בתגובתה עומדת על ענין צודק ונכון נוסף והוא כי אי אישורו של ההסדר לא מבטיח כלל כי הבנק הבינלאומי יוכל לגבות את כל חובו מנכסי החברה ו/או אז יפעל למימוש הערבויות האישיות שבידיו כדי לכסות את יתרת חובו. ואז הוא בודאי ובודאי כתוצאה מהליכי הכינוס שהבנק ינקוט לא יזכו הנושים הלא מובטחים במאומה לעומת המוצע להם בהסדר. אני גם סבורה כי במקרה בו חברה איננה פעילה הרי שלא נגרם כל נזק בתקופת הקפאת ההליכים שכן לא נוצרים חובות חדשים ולכן אין מקום שלא ליתן את האפשרות לנסות ולהוציא את ההסדר אל הפועל. ספק בעיני אם לאור המצב שנוצר יכול מי מהמשתתפים כאן היום בדיון בכלל להתנגד לביטול מינויו של המפרק הזמני ולביטול צו המניעה שהוצא לבקשתו. אני חייבת לומר כי התערבבו כאן היום היוצרות בטענות שהעלו הפרקליטים השונים ודומה בעיני שלחלק מטענותיהן לא היה כל מקום ובסיס שבדין, לבד מנסיונם להתנגד להצעת ההסדר. יותר מכך, המפרק הזמני גם הודיע באילו נסיבות ומתי יבוטל צו המניעה הזמני לפיו מנועה חברת פזגז להעביר כספים למשיבים. ארבעת התנאים שמציע המפרק הזמני במסגרת סעיף 2 להצעה הופכים להיות חלק מהחלטה זו, לענין ביטול צו המניעה הזמני. חששה של אובק גז ממה שעתיד לקרות אם יבוטל צו המניעה מופרך על פי תנאים אלה. זאת לזכור; אובק גז הינה נושה רגיל. לאור כל האמור לעיל לאחר ששקלתי את הדברים ושמעתי את דברי הצדדים ובכפוף להצהרות שהושמעו כאן על ידי עו"ד קזיוף, עו"ד קרני ועו"ד כהן אני מחליטה להעתר לבקשה, להאריך את צו הקפאת ההליכים למשך 40 יום מהיום ובכך משנה את החלטתי מיום 23.4.01. אני מבטלת את מינויו של המפרק הזמני ומבטלת את צו המניעה הזמני. אני ממנה בזה כנאמנים את עו"ד קזיוף ורו"ח מיכה לזר הם יפקידו כל אחד מהם התחייבות אישית בגובה 50,000 ש"ח. דבר הארכת הצו יפורסם בשני עיתונים יומיים אחד מהם כלכלי. הנאמנים יכנסו אסיפות נושים בתוך 21 יום מהיום. כל בקשה או פעולה אחרת שלהם כפופה לאישור בית המשפט. אין צו נוסף. מפרק (חברה)הקפאת הליכיםצווים