שימוש במידע פנים בידי איש פנים

גזר-דין 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב- 12 עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים. ואלו הן העובדות בהן הודה הנאשם, על פי המפורט בכתב האישום: א. העבירות בוצעו בשנת 1997, כאשר הנאשם כהן כיו"ר מועצת המנהלים של חברת ישראלום נכסים בע"מ (להלן: "החברה"), שהיא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואשר עוסקת בתחום הבניה. החברה נשלטת בידי הנאשם ובני משפחתו, ובעלי המניות מן הציבור הם גופים מוסדיים. הנאשם הוא בעל המניות העיקרי בחברה. לאור תפקידיו של הנאשם בחברה, הוא נחשב ל"איש פנים מרכזי בחברה" כהגדרת סעיף 52ה. לחוק ניירות ערך, תשכ"ח1968-, ובוודאי "איש פנים" כהגדרתו בסעיף 52א. לחוק. ב. החברה החליטה לצאת בהצעת זכויות לבעלי ניירות הערך שלה (להלן: "ההצעה"), שבה גלומה הטבה לבעלי המניות הקיימים. תנאי ההצעה מהווים מידע חשוב לציבור המשקיעים, בין אם מדובר במשקיעים השוקלים לרכוש ניירות ערך של החברה המשתתפים בהצעה, ובין אם מדובר במשקיעים השוקלים למכור את ניירות הערך. תנאי ההצעה שקבעה החברה (קרי: יחס ההקצאה ומחיר תוספת המימוש) יצרו מצב שבו הייתה כדאיות ממשית בהחזקת אגרות חוב (להלן: "אג"ח") להמרה של החברה, שאף בעליהן היו זכאים להשתתף בהצעה, וניתן היה לצפות כי שערן יעלה ברגע שיפורסמו תנאי ההצעה בציבור. כך אכן ארע. ג. הנאשם ניצל את מידע הפנים הנוגע לתנאי ההצעה, ובטרם פורסמו בציבור תנאים אלו, העביר לבורסה בחודש ספטמבר 1997 - 12 הוראות קניה של אג"ח של החברה. בפועל, בוצעו רק 4 רכישות לחשבונו הפרטי של הנאשם, בשל סיבות שאינן תלויות בו. הרווח שהפיק הנאשם כתוצאה מפעולה זו הסתכם בסך של 45,578 ש"ח. 2. הצדדים הגיעו ביניהם להסדר טיעון, לפיו העונש אשר יושת על הנאשם יהיה קנס בסך 231,600 ש"ח (12 עבירות כפול הקנס המקסימלי לעבירה זו, לפי חוק העונשין), וזאת בנוסף להתחייבות כספית להימנע מעבירה דומה. בנוסף, עתר ב"כ הנאשם להפעלת סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 226(ב) לחוק החברות, תשנ"ט1999-, דהיינו, להורות כי על אף הרשעתו של הנאשם - אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית, וזאת בשים לב לנסיבות בהן נעברה העבירה. ואולם בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה גם בעניין זה. הנאשם חזר בו מעתירתו על פי סעיף 226(ב) לפקודת החברות, ומועד מתן גזר-הדין נדחה עד היום, על מנת לאפשר לנאשם להערך להפסקת כהונתו בדירקטוריון החברה, ומציאת מועמד שיחליפו. כך אכן נעשה. 3. העונש שהצדדים מבקשים להטיל על הנאשם קל במידה משמעותית לעומת העונשים המוטלים בעבירה של שימוש במידע פנים: העונש הנפוץ בעבירות אלו הוא מאסר בפועל בעבודות שירות, בנוסף על מאסר על תנאי וקנסות משמעותיים (ראה סקירת גזרי הדין שניתנו בעבירות אלו בשנים האחרונות ב- ת.פ 13181/97 מדינת ישראל נ. חנן לוריה ואורן רשף - לא פורסם). בחלק מן המקרים הסתפקו בתי המשפט במאסר על תנאי וקנס משמעותי. זאת ועוד, המחוקק העביר לבתי המשפט מסר ברור בעניין העבירה של שימוש במידע פנים, כאשר החמיר את עונש המאסר המירבי בגינה משנה אחת לחמש שנים. 4. למרות שהעונש על פי הסדר הטיעון הינו קל, נראה לי כי הסדר הטיעון שהוצג הינו סביר בנסיבות הענין. ראשית, הנאשם בן 77 וללא עבר פלילי כלשהו, וזאת בנוסף לתרומתו הרבה לחברה, כפי שהיא עולה מעדויות האופי והמסמכים שהוגשו. שנית, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום מייד בתחילת המשפט, והביע חרטה. שלישית, הנאשם ואשתו סובלים מבעיות בריאותיות, כפי שפורט במוצגים א' - ב'. רביעית, סכום טובת הנאה שהפיק הנאשם מן העבירה שביצע הינו נמוך יחסית (45,578 ש"ח), עד כי קשה להבין כיצד יכול היה הנאשם להסתבך בעבירה שכזו, כאשר סכום הרווח בוודאי לא היה משמעותי מבחינתו. הנאשם, על פי העדויות שהובאו והמסמכים שהוגשו, תורם רבות לגופים ומוסדות שונים, הן בכסף והן בעבודה ללא תמורה; רווח בשיעור האמור לעיל הוא בוודאי זניח מבחינתו. כל אלו יכולים אולי לתמוך בטענת הנאשם שהעבירה בוצעה שלא מתוך מודעות מלאה למלוא חומרתה ומשמעותה, אף כי הנאשם לא חזר בו מהודאתו בעובדות כתב האישום. הנאשם חבר בוועד הפועל וועדות נוספות של אוניברסיטת בן-גוריון, ונשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן, העיד על תרומתו בכסף ובזמן לאוניברסיטה. חברו של הנאשם, מר מרדכי (מוקה) לימון, העיד על פעילותו של הנאשם לחיזוק ביטחונה של המדינה, עוד טרם הקמתה, כאשר הנאשם שירת בצבא הבריטי, וכן בשורות ההגנה. הנאשם קיבל מדליה מנשיא ארה"ב על פעילותו להצלת חיי אדם במלחמת העולם השניה (מוצגים ג'- ה'). על פועלו למען אוניברסיטת בן-גוריון הוענקה לנאשם תעודת "יקיר הנגב" (מוצג י'), וממכתבו של רכז מאגרי המידע של האוניברסיטה עולה שהנאשם תרם לה עד היום כ- 165,000$ לשם תשלום מלגות. מר לימון, וכן עו"ד דן עופר, תיארו בעדותם את תרומתו הרבה של הנאשם לחברת ישראלום, והדגישו כי למעשה הנאשם - הוא החברה, ואם ימנע ממנו להמשיך ולכהן כיו"ר הנהלתה - ייגרם לחברה נזק רב. בנוסף, הנאשם תורם מכספו למוסדות שונים, לא רק אוניברסיטת הנגב, והזמן שהוא מקדיש להם שווה יותר מכסף, כדברי עו"ד עופר. חמישית, הנאשם ובא כוחו הסבירו כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, מבלי לחזור בו מהודאה זו, על רקע מצבו הבריאותי, שלטענתו, ועל פי חוות דעת רפואית שהגיש, היו מסכנים את חייו לו היה מנהל משפט זה. הנאשם תיאר בדבריו את ההשפלה שעבר במהלך חקירתו ברשות לניירות ערך. ששית, הנאשם נאלץ להתפטר מתפקידו כיו"ר מועצת המנהלים של החברה, למרות שהוא ומשפחתו הם בעלי השליטה בה, וכאשר הנאשם היה עד כה "הרוח החיה" בחברה. 5. לאור כל אלו, אני מאמץ את הסדר הטיעון בין התביעה להגנה, וגוזר את עונשו של הנאשם כדלקמן: א. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 200,000 ש"ח להימנע מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה בתוך שלוש שנים מהיום. ההתחייבות תחתם בתוך 7 ימים, שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 60 יום. ב. הנאשם ישלם קנס כספי בסך 231,600 ש"ח, או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 30.3.01. הודעה לנאשם זכותו לערער על פסק הדין תוך 45 יום. שימוש במידע פנים