פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית - תאונת עבודה

פסק דין 1. בתביעה שלפנינו מבקש התובע להכיר בתאונה שארעה לו ביום 3.10.96, בביתו שבקיבוץ יגור, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995, ולשלם לו דמי פגיעה עבור תקופת האי כושר שנגרמה לו עקב התאונה. הנתבע דחה את התביעה מהנימוקים שפירטה פקידת התביעות במכתב הדחיה מיום 12.3.97: "...מעיון בפרטי תביעתך ומבירור נסיבות הארוע עולה שהתאונה הנ"ל ארעה שעה שסייעת לחברך בעבודות חשמל בדירתך, ובנסיבות אלה אין לראותך כמי שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". אין בכתב הדחיה התייחסות ספציפית לעובדה שמדובר בחבר קיבוץ וליחסים המיוחדים שבין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ, עד כמה שהם כוללים גם מערכת של יחסי עובד-מעביד. 2. את העובדות הצריכות לעניין, אנו קובעים על פי עדותם של התובע ושל העד מטעמו, עזריאל לוי, משנתנו דעתנו גם להודעות שמסרו שני העדים לחוקר מטעם הנתבע ולשאר המסמכים שהגישו הצדדים כראיה: (1) התובע, יליד 1957, חבר קיבוץ יגור, נשוי ואב ל3- ילדים. (2) עבודתו הרגילה של התובע, כחבר הקיבוץ, היא במפעל של הקיבוץ, מפעל "לגין", שבו עבד התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה כמנהל מחלקת הדפסה. שעות עבודתו במפעל הן משעה 05.00 בבוקר עד שעות אחר הצהריים. (3) ביום 3.10.96, בוצעה בביתו של התובע עבודה של השחלת כבלי טלפון בתוך צנרת שכבר נמצאת בקירות הדירה. את השחלת כבל הטלפון ביצע החשמלאי של הקיבוץ, עזריאל לוי, כפי שהוא נוהג לבצע עבודות אלה בדירות החברים בקיבוץ, במסגרת עבודתו הרגילה, הגם שאין זו עבודה מקצועית בתחום החשמל. (4) במסגרת הקיבוץ, פועלת חשמליה, שבה עובדים כ - 5-6 אנשי צוות, חלקם חשמלאים, בעלי מקצוע וחלקם עוזרי חשמלאי. עולה מעדותו של מר לוי כי עבודות החשמל מבוצעות בדרך כלל על ידי צוות של שניים: חשמלאי ועוזר חשמלאי (או מתלמד בחשמל). יחד עם זאת, מר לוי העיד, כי כאשר נשלח החשמלאי לבצע עבודות בדירות של חברי הקיבוץ, בדרך כלל, במקום להגיע לדירה בצוות של שניים, נהוג לשלוח רק את החשמלאי ולבקש מחבר הקיבוץ, בעל הדירה, להשאר בבית ולעזור לחשמלאי, משמע שבמיקרים כאלה בעל הדירה משמש כעוזר חשמלאי במקום עובד החשמליה שזה תפקידו בדרך כלל, כפי שהעיד עזריאל לוי: "...כשאנחנו יוצאים לעבודה אנחנו מתחלקים לזוגות. מדובר בדרך כלל בחשמלאי ובעוזר חשמלאי או מתלמד בחשמל. כאשר אין בן זוג לצוות, או במיקרים שבעל הדירה שבו מתבצעות עבודות החשמל יכול לעזור לנו, משמש אותו דייר כעוזר חשמלאי, לצורך אותה עבודה. כמובן, שהוא לא מתעסק בעבודות החשמל המקצועיות, אלא נותן יד ועזרה לחשמלאי בעבודתו". (5) במיקרים אלה, כפי שתוארו לעיל, מתאם החשמלאי מראש עם בעל הדירה את מועד ביצוע העבודה ומוודא שהחבר ישאר בבית ויהיה מוכן לשמש כעוזר חשמלאי, כדברי מר לוי: "לפני שאני יוצא לעבודה בדירה מסויימת, אני יודע לאן פני מועדות ואני מודיע מראש אם אני זקוק לעזרתו של הדייר שם. אם הדייר מסכים ומסוגל לעזור לי, אז הוא עוזר לי". (6) אין מחלוקת כי השיטה הזאת, שבה נעזר החשמלאי בדייר המתגורר בדירה כ"עוזר חשמלאי", אינה ישימה בכל מקרה, כפי שהעיד החשמלאי: "כמובן שאני מבקש עזרה כזאת רק ממי שמסוגל לעזור בעבודות כאלה, אני לא אבקש מילד או מאדם זקן לעזור לי". (7) ביום הארוע, 3.10.96, ביצע החשמלאי, עזריאל לוי, את עבודת השחלת קו הטלפון בדירתו של התובע. על פי הנוהג המקובל, כמפורט לעיל, תיאם החשמלאי מראש עם התובע את מועד ביצוע העבודה וביקש ממנו להשאר בבית ולעזור לו בביצוע העבודה, כפי שהעיד התובע בתצהירו: "ביום 3.10.96 היה החשמלאי של הקיבוץ, עזריאל לוי, צריך לבצע עבודה בביתי. העבודה היתה השחלת חוט טלפון לקומה עליונה. עבודה זו בוצעה בבתים רבים בקיבוץ שבהם שתי קומות. זמן מה קודם לכן, פנה אלי החשמלאי וביקש שאחכה לו בבית, בסמוך לשעה 07.00, מאחר והוא נזקק לעזרתי בביצוע העבודה". (8) התובע יצא לעבודתו במפעל "לגין", כרגיל, בשעה 05.00 בבוקר. לקראת השעה 07.00, כפי שתיאם מראש עם החשמלאי, הוא עזב את המפעל והגיע לדירתו, שם עזר לחשמלאי בביצוע עבודתו. (9) במהלך העבודה, ארעה התאונה, כפי שתיאר התובע בהודעתו לחוקר (מוצג נ2/): "הגענו לבניין והתחלנו לעבוד. בשלב מסויים היינו צריכים להעביר חוט מהחלק העליון - עליית הגג, לקומת הקרקע, ואז אני עמדתי ליד הצנרת והשחלתי את החוט, הוא ירד למטה. אני בשלב מסויים הלכתי אחורנית ולא שמתי לב שמאחורי פתח של עליית הגג היה פתוח ומצאתי את עצמי נופל מלמעלה למטה וצנחתי על החלק השמאלי שלי ונפגעתי בגב וביד שמאל. מיד הוזמן האמבולנס מהמרפאה ופוניתי לבית חולים רמב"ם בחיפה". אותה גירסה, מסר מר לוי בהודעתו לחוקר: "..עבדנו אצלו בדירה והיינו צריכים להשחיל חוטים בצנרת ואני זוכר שממש בתחילת העבודה, בבוקר, הוע עבד בחלק העליון ואני למטה, ולפתע שמעתי חבטה וראיתי את אייל מרוח על הרצפה מבלי יכולת לזוז וראיתי את היד השבורה שלו והתברר כי נפל מעליית הגג בזמן שצעד אחורנית, מגובה של 2.5 מ' בערך..." (10) אין מחלוקת שהתובע איננו חשמלאי במקצועו, הגם שלדבריו הוא עוסק מידי פעם "כתחביב" בעבודות חשמל פשוטות. 3. בהתחשב במערכת היחסים המיוחדת בין חברי קיבוץ לקיבוץ שמשולבים בה גם יחסי עובד-מעביד, ומשהוכח כי על פי הנוהג המקובל בקיבוץ, החברים משמשים לפי הצורך בתפקידים שונים, בנוסף למסגרת עבודתם הרגילה, לרבות עזרה לבעלי מקצוע בשעת תיקונים בדירתם, כגון: עזרה לחשמלאי בביצוע עבודות חשמל, טוען התובע כי יש לראות בתאונה שארעה לו, בעת שעבד כעוזר חשמלאי בדירתו כתאונת עבודה שארעה במסגרת הנהוג והמקובל בסידור העבודה בקיבוץ. הנתבע טוען מנגד כי התאונה ארעה לתובע בביתו "שעה שהתובע סייע לחברו בעבודות חשמל בדירתו", משמע שבעת התאונה לא עסק התובע בעבודתו הרגילה, שהיא עבודתו במפעל, אלא "במסגרת פעילות פרטית בביתו של התובע בקיבוץ". לדברי ב"כ הנתבע בסיכומיו "אין כל הבדל בין תאונה כזאת לבין תאונה שארעה בביתו הפרטי של אדם. טענת התובע הינה אבסורדית. האם ניתן לראות בביתו הפרטי של חבר קיבוץ כמקום עבודה, וכי הפעילות הפרטית המתבצעת בו הינה במסגרת עבודה?" - נראה כי לדעת ב"כ הנתבע התשובה לכך היא שלילית. 4. בבואנו לבחון את נסיבות המקרה מבחינת ביטוח נפגעי עבודה - אין אפשרות לבחון את הדברים בהיבט הצר של יחסי עובד-מעביד, כפי שהם מקובלים במערכת הרגילה, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר ביחסים המיוחדים שבין הקיבוץ לחבריו, אשר קשורה ומשולבת בהם גם מערכת של יחסי עובד-מעביד. לפיכך, לא מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבע כי "אין כל הבדל בין תאונה כזאת לבין תאונה שארעה בביתו הפרטי של אדם". לעניין מעמדו של חבר קיבוץ כחבר אגודה שיתופית, מחד גיסא, וכעובד, מאידך גיסא, נאמר בדב"ע נג0-127/ המוסד לביטוח לאומי נ' יעל קרני, פד"ע כ"ו 520, אליו התייחסו הצדדים בסיכומיהם, על ידי כב' הנשיא גולדברג (בדימוס), בעמ' 525. "ככלל, חבר אגודה שיתופית אינו בגדר "עובד" של האגודה (מ' גולדברג: 'עובד' ו'מעביד' - תמונת מצב", עיוני משפט יז 19, 57 ומובאות שם). אלא מאי - סעיף 2 לחוק (סעיף 3 לנוסח המשולב האחרון - נ.ו) קובע: "לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה - כעובד, ואת האגודה - כמעבידו; אולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה". מכאן - כי לענייננו דין מיוחד לחבר אגודה שיתופית, ודין מיוחד עוד יותר - לחבר אגודה שיתופית שהוא קיבוץ". מהעובדות שנקבעו לעיל, על פי גירסת התובע והעד מטעמו, שלא נסתרה בחקירה נגדית או בראיות מטעם הנתבע, עולה כי בעת ששימש התובע כעוזר חשמלאי, בעבודות שבוצעו בדירתו, הוא פעל כחבר הקיבוץ, במסגרת "סידור העבודה", על פי הנוהג המקובל בקיבוץ, ובעניין זה, אכן קיים הבדל משמעותי בין אדם "רגיל" בביתו הפרטי, בעיר, לבין חבר קיבוץ בדירה שבה הוא מתגורר. מקובלת עלינו גירסת התובע, שנתמכה בעדות החשמלאי, כי בחלק ניכר מעבודות החשמל, הן כאלה שמבוצעות בשטח, באתרי בניה שונים, והן כאלה שמבוצעות בדירות מגורים, נדרשת עזרה של עוזר חשמלאי, משמע שהעבודות מבוצעות בצוות של שניים, הכולל חשמלאי, בעל מקצוע, ועוזר. על פי הנוהג המקובל בקיבוץ, חבר קיבוץ שיכול ומסוגל לעזור לחשמלאי בביצוע עבודת חשמל המתבצעת בדירתו (ולענייננו, השחלת כבל טלפון בכלל זה), מצטרף לחשמלאי ומשמש לו כעוזר, ובכך נחסך כח אדם, משאין צורך לשלוח לדירה צוות של שניים מתוך עובדי החשמליה. אין ספק, כי אלמלא חזר התובע לביתו כדי לעזור לחשמלאי ולשמש לו כעוזר - היה הקיבוץ, במסגרת סידור העבודה, דואג לשלוח עוזר חשמלאי אחר, במקומו. משהוכח כי על פי הנוהג המקובל בקיבוץ, נשאר החבר הדייר בדירה בעת ביצוע עבודות החשמל כדי לעזור לחשמלאי, גם אם הוא נאלץ להפסיד יום עבודה או חלק מיום עבודה במקום עבודתו "הרגיל", יש לראות את פעילותו כעוזר לחשמלאי במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ, גם אם לא נערך בעניין זה "סידור עבודה" פורמלי, בכתב. הוכח בפנינו, כי חלק ניכר מהעבודות שמבצעים חברי הקיבוץ, מחוץ לסידור העבודה הרגיל שלהם, נכלל בסידור העבודה של הקיבוץ ומהווה חלק אינטגרלי ממנו, גם אם לא נערכים בעניין זה רישומים פורמלים בכתב, כפי שהעיד התובע: "לגבי העבודות השונות שאנחנו מתעסקים בהם בקיבוץ, במקביל לעבודה היום-יומית שלנו, אנחנו לא פעם עובדים במקומות אחרים, במשך יום העבודה, לתקופה קצובה או לאורך כל היום, כגיבוי ועזרה למקומות שבהם חסר עובד, או דרושה עזרה, וזה עדיין נחשב במסגרת יום עבודה... זה אחד הדברים שמייחד אותנו כחברה קיבוצית... ש. האם בסידור העבודה שלך רשום מנהל מחלקה בהדפסות, וגם עוזר חשמלאי? ת. הרישום אצלנו אינו רישום ידני. גם כשמבקשים ממני לעבוד לתקופה זמנית, או כעזרה, בענף אחר, או במקום אחר, לא תמיד רושמים את זה". משכך הם פני הדברים, וכך מקובל על פי הנוהג בקיבוץ, אין לייחס חשיבות לעובדה שהתובע אינו בעל מקצוע כחשמלאי, והוא אינו משמש כעוזר חשמלאי בבתים אחרים, אלא רק בדירתו שלו. איננו מייחסים גם כל חשיבות לסתירות כביכול, עליהן הצביע ב"כ הנתבע בסיכומיו, משציינו העדים בהודעות לחוקר כי מדובר בעבודות חשמל והתברר כי מדובר בהשחלת קווי טלפון. בעניין זה העיד החשמלאי כי הוא עסק גם בהחלפת כבלי טלפון בדירות של חברי הקיבוץ, ואין ספק שזה חלק אינטגרלי מהעבודות שהוא מבצע כחשמלאי בקיבוץ, במסגרת סידור העבודה של החשמליה, כפי שביצע באותו יום בדירתו של התובע. 5. דומים הדברים בענייננו לעובדות ולמצב המשפטי, כפי שנותח בפסק הדין בעניין יעל קרני הנ"ל, שם יצאה התובעת, שהיתה מטפלת בגן הילדים של הקיבוץ, ללוות את בנה לתחנה הטיפולית הנמצאת מחוץ לקיבוץ, במקום מחנכת כיתתו של הילד, שנהגה ללוות אותו בדרך כלל לתחנה הטיפולית, במסגרת עבודתה הרגילה, ועל כך נאמר שם, בפסק הדין: "שעה שנבחן קיומה של "תאונת עבודה", המתרחשת במסגרת הקיבוץ, יש להתייחס בראש ובראשונה לפעילות שבה מדובר, ולא לזהות העובד המבצע את העבודה. לשון אחר: שאלת המפתח אינה מי עסק בפעילות העומדת למבחן אלא כלום אותה פעילות נעשתה, במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ, שאז מדובר בעובד שהקיבוץ הוא מעבידו במשמעות החוק (ראה סעיף 2 לחוק - סעיף 3 לנוסח האחרון - נ.ו). ב"כ המוסד הודה לפנינו, כי אילו אדם אחר היה מלווה את הילד עתיר - היתה הפעילות הנדונה בגדר "עבודה" ותאונה שהיתה קורית אגב אותה פעילות, היתה מוכרת כ"תאונת עבודה". גם לא היה חולק כי לצורך ליווי ילדים לטיפול, הוקצו שעות עבודה במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ. גם אין זה מיותר לציין כי העובדת שהיתה אמורה ללוות את עתיר לטיפול במסגרת סידור העבודה (הגב' אילנה מזרחי) התפנתה לעיסוק אחר (הוראה בכתה ב') שאין ספק כי הוא נכלל בסידור העבודה של הקיבוץ. לפיכך מתמקדת המחלוקת בשאלת זהות העובד, ובעניננו בהיות העובד המבצע את הליווי, אמו של הנילווה. את בחירת האם דווקא לליווי בנה לתחנה ניתן להשוות - בשינויים המחוייבים -לבחירת העובד המתאים ביותר לביצוע עבודה פלונית. כך ראוי כי ייבחר - ככל הניתן - המהנדס המיומן ביותר לבנית מכונה, השחקן המוכשר ביותר למילוי תפקיד, השוער הזריז ביותר לבלימת כדורים והמנתח הטוב ביותר לביצוע ניתוח מסובך". ראה גם דברי הנשיא גולדברג, שם (בעמ' 526): "לא היה חולק על כך שהקיבוץ דואג ללוות את הילדים הנזקקים לטיפול כזה על ידי המבוגרים, ופעולת ליווי זו נחשבת לכל דבר כעבודה, במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ. המוסד אף הודה כי אילו היה הילד עתיר מלווה לטיפול על ידי חבר קיבוץ אחר - היתה הפעילות הנדונה בגדר "עבודה". ליווי של הילד עתיר לטיפול על ידי אמו נעשה במסגרת סידור העבודה, ומשכך הדבר, יש לראות את אמו כ"עובד" הקיבוץ לענין זה מכוח סעיף 2 לחוק". הדברים יפים בענייננו, משאין ספק, כאמור לעיל, שעבודות החשמל מתבצעות בדרך כלל בצוות של שניים, משמע שתפקיד עוזר החשמלאי הוא אחד התפקידים שמבצעים חברי הקיבוץ במסגרת סידור העבודה, ומשמסכים החבר לשמש כעוזר חשמלאי בעבודות המתבצעות בדירתו, בכך הוא חוסך את עבודתו של עובד החשמליה, שלגביו אין מחלוקת שהעזרה לחשמלאי היא חלק מסידור העבודה הרגיל. בנסיבות המקרה שלפנינו, ניתן להבין שהתובע, שהוא הדייר המתגורר בדירה, הוא האדם המתאים מבין חברי הקיבוץ, כדי לעזור לחשמלאי בעבודות החשמל המבוצעות בדירתו, כפי שנהוג בקיבוץ, גם לגבי החברים האחרים. 6. משהגענו למסקנה שבעת התאונה עסק התובע בפעילות שהיא חלק מסידור העבודה בקיבוץ, משמע שרואים את הפעילות כחלק מעבודה שמבצע עובד במסגרת היחסים, שהם גם יחסי עובד-מעביד, לפי סעיף 3 לחוק - ומכאן שבתאונת עבודה עסקינן. 7. אשר על כן, התביעה מתקבלת, משנקבע שהתובע נפגע בתאונת עבודה שארעה לו ביום 3.10.96 בעת שעבד כעוזר לחשמלאי בעבודה שבוצעה בדירתו. הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה, עבור תקופת האי כושר שנגרמה לו עקב התאונה, בהתאם לתעודות רפואיות לנפגע בעבודה שהמציא התובע לנתבע (מוצגים נ3/, נ4/ ו- נ5/) ואת הגימלאות המגיעות לו על פי החוק בגין התאונה האמורה. 8. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. חשמלתאונת עבודה