פסק דין 1. לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הפגיעה שאירעה לתובע ביום 1.8.96 היא פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. עובדות המקרה נקבעו על ידי בהחלטה מיום 24.12.00 והן: א. התובע עבד כחמש שנים בחב' "אות ושלט תעשיות בע"מ" כעובד שכיר ועסק בייצור שלטים. ב. ביום 1.8.96 בערך בשעה 10:00 בבוקר עסק התובע בצביעת מעמדים (סטנדים) של שלטים. כל מעמד כזה היה בגובה של 1.5 מ'. במהלך הצביעה כאשר התובע מחזיק בידו מכשיר צבע בלחץ אויר, ניסה התובע לעלות על כסא מעץ, כדי לצבוע את החלק העליון של המעמד, הכסא זז, והתובע איבד את שיווי משקלו ונפל. תוך כדי נפילתו ניסה להיעזר בידו הימנית כדי לבלום את הנפילה וחש "קליק" וכאב חזק בכתף ימין. ג. בצילום רנטגן שהופנה אליו ע"י רופא אורטופד אובחן קרע בשריר כתף ימין. התובע היה בחופשת מחלה במשך 92 ימים, מיום 1.8.96 עד יום 31.10.96. ד. יום לפני מועד התאונה, ב- 31.7.96, פנה התובע לרופא אורטופד והתלונן על כאבים בחוליות הצוואר עם הקרנות לכתף ימין. הרופא הפנה אותו לצילומים וקבעו לו תור לעוד שבוע, ויום לאחר מכן קרתה לו התאונה. 3. הנתבע הכחיש כי לתובע אירע אירוע תאונתי כלשהו, כמשמעותו בחוק ובפסיקה, וטען כי מחלתו אירעה על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי. לחילופין טען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 4. כמומחה יועץ רפואי במחלוקת הרפואית מונה דר' דוד אנג'ל ואליו הופנתה השאלה הבאה: האם קיים לדעתך קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה שאובחנה בכתפו של התובע? 5. תשובת המומחה בחוות דעתו מיום 17.1.01 היתה: "מחלתו של התובע הינה כאב בכתף על רקע קרע חלקי בגיד בשרוול המסובב. מחלתו קדמה לארוע. התובע התלונן על כאב בכתף יום לפני הארוע. גם בדיקת האולטראסאונד לכתף שאיתרה את מחלתו הוזמנה יום לפני הארוע, מה שמעיד שהממצאים בבדיקה כבר אז היו חשודים למחלה זו. ברישום הרפואי הראשון אחרי הארוע אין כל אזכור של הארוע וכך גם גם בכל הרישומים במשך שבעה שבועות. סביר כי לו היה קורה הנזק בארוע היה הדבר משתקף ברישום הרפואי אחריו. גם אם התובע חש כאב בזמן העבודה או הנפילה, אין זה קושר קשר סיבתי בין הארוע למחלה. להערכתי לכן, אין קשר סיבתי בין הארוע למחלתו". 6. על פי בקשת ב"כ התובע הופנו למומחה הרפואי שאלות הבהרה כדלקמן: א. המומחה קבע כי: "מחלתו של התובע הינה כאב בכתף על רקע קרע חלקי בגיד השרוול המסובב. מחלתו קדמה לאירוע". על סמך מה קבע המומחה כי הקרע בגיד השרוול המסובב קדם לאירוע? האם לא ניתנו לומר שמה שקדם לאירוע הוא כאבים בע"ש צווארי עם הקרנה לכתף ולא הקרע בגיד השרוול המסובב? ב. האם ניתן להסיק מחוו"ד של המומחה כי שלילת הקשר הסיבתי מסתמכת בעיקר, על כך שאין כל איזכור של האירוע במסמכים הרפואיים? ג. האם אין לראות בעובדה שלתובע היו כאבים מיד לאחר האירוע החמרה של המחלה שלו? 7. המומחה הרפואי השיב על שאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 19.5.01: "א. יום לפני הארוע התלונן התובע גם על כאב בצואר וגם על כאב בכתף. (מצב שכיח למדי משום שכאב בשני האזורים קורן פעמים רבות לכוון השני). הרופא החל ברור בשני הכוונים. הוא הזמין גם צילומי צואר, גם צלומי כתף וגם אולטראסאונד לכתף. הבדיקות איתרו את מחלתו כפי שציינתי בתשובתי. (קרע חלקי בגיד השרוול המסובב בכתף). קבעתי כי מחלתו קדמה לארוע משתי סיבות: היה כאב בכתף יום לפני הארוע, גם בדיקת האולטראסאונד לכתף שאיתרה את מחלתו הוזמנה יום לפני הארוע. ברישום הרפואי הראשון אחרי הארוע אין כל אזכור של הארוע וכך גם בכל הרישומים במשך שבעה שבועות. סביר כי לו היה קורה הנזק בארוע היה הדבר משתקף ברישום הרפואי אחריו. גם אם התובע חש כאב בזמן העבודה או הנפיל, אין זה קושר קשר סיבתי בין הארוע למחלה. לא סביר תאור המצב כאלו יום לפני הארוע היה הכאב הקרנה מהצואר, ויום אח"כ התלונות הן עקב קרע שארע בשרוול המסובב. ב. שלילת הקשר הסיבתי מתבסס על שתי הסיבות שתארתי בתשובה א'". 8. חוות דעתו של המומחה הרפואי היא חד משמעית. המומחה קובע כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 1.8.96 לבין מחלת התובע. המומחה נימק את קביעתו בכך שהתובע סבל מכאב בכתף יום לפני האירוע, והרופא שטיפל בו מצא לנכון להפנותו לצילומים ובדיקות אשר אישרו את הממצא. המומחה ענה אף על כל שאלות ההבהרה, ואף על שאלה ג' שבה נשאל "האם אין לראות בעובדה שלתובע היו כאבים מיד לאחר האירוע החמרה של המחלה שלו?". על כך ענה המומחה בפירוש בחוות דעתו השניה כי "גם אם התובע חש כאב בזמן העבודה או הנפילה אין זה קושר קשר סיבתי בין האירוע למחלה". 9. חוות דעתו של המומחה הרפואי לא הסתמכה על ניתוח עובדות בלבד, ועל כן אני קובעת כי עשה את מלאכתו כיאות. המומחה קבע קביעותיו בעיקר לנוכח העובדה כי על פי הממצאים הרפואיים היתה מחלתו של התובע קיימת אצל התובע עוד לפני האירוע. הצילומים שעשה התובע אישרו זאת. 10. לפיכך - אני קובעת כי האירוע שאירע לתובע ביום 1.8.96 אינו בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. שאלות משפטיותהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודהפסק דין הצהרתיביטוח לאומי