פסק דין 1. לפני תביעה לגימלת הבטחה הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה תשמ"א - 1981 (להלן - החוק). 2. תביעת התובעת נדחתה החל מחודש 1/99 וזאת מהטעם כי לתובעת "בן זוג" כמשמעותו בס' 1 לחוק, ועל כן - מותנית זכאותה בזכאותו. הנתבע טען כי זכאותו לא נבחנה מאחר שלא פנו לנתבע כבני זוג, וכי מתוך העדויות עולה כי בן זוגה של התובעת משתמש באופן קבוע ברכב וכמו - כן עובד בתקופות שונות. 3. לתובעת ולמר פפי יוסף יש ארבעה ילדים ילידי השנים: 1986, 1988, 1990, 1998. ביום 13.1.99 ביקר חוקר המוסד בבית התובעת כדי לגבות הודעה. החוקר לא הצליח לגבות את ההודעה במלואה, (ראה נ/2), כיוון שמר פפי גירש את החוקר מהדירה. בהודעה נ/1, מסרה התובעת כי מר פפי לא גר בדירה ובא לבקר את הילדים והולך, וכי הוא ישן בבאר שבע. באותו יום מסרה כי נתן לה את הרכב שלו והיא לקחה את הילד לקופת חולים. בעדותה בבית הדין מסרה התובעת כי היה נסיון לשקם את המשפחה ובאותה תקופה התגוררה יחד עם מר פפי. בתקופה שהיה אסיר משוחרר בחברת חשמל בתל-אביב לא יודעת היכן ישן וכשעבד בהוסטל ישן אצלה פעם או פעמיים. בחפשים יכול היה ללכת לביתו אבל הוא בא אליה והיא קיבלה אותו. התובעת העידה כי הנסיון לשקם את החיים המשותפים לא עלה יפה. 3. בעדות התובעת ובעדותו של מר פפי נתגלו סתירות אשר יש בהם כדי לזרות אי בהירות על תקופות המגורים המשותפות שלהם. כיוון שלשניים יש ילדים משותפים, מוטל הנטל על התובעת להוכיח כי מר פפי אינו מתגורר עמה כ"בן זוג". מר פפי היה אסיר במשך שנתיים וארבעה חדשים. ביום 17.8.98 השתחרר מהכלא, והיה אסיר ברשיון בתאריך זה ועד 28.11.99. בנם הצעיר של התובע ומר פפי הינו יליד 21.3.98. 4. ביום 13.1.99, ביקר החוקר בביתה של התובעת ללא תיאום מראש, ומצא כי רכבו של מר פפי (או של חברו) נמסר לתובעת כבר מהבוקר. כשהתובעת הגיעה עם ילדיהם המשותפים נכנסו כולם לדירה ומשראתה כי שכחה את מפתח הדירה שלחה את מר פפי להביאו. אין ספק כי נסיבות אלו מראות כי הפגישות ביניהם אינן בודדות לצורך ביקור הילדים לשעה שעתיים. החוקר מצא כי חפציו האישיים של מר פפי נמצאים בחדרה של התובעת. גם מהתנהגותו של מר פפי נראה כי היה לו מה להסתיר - כיוון שגירש את החוקר מביתו. זאת ועוד - העובדה כי מר פפי נהג בביתה של התובעת כבתוך ביתו, מעידה כי אכן הרגיש שם "כמו בבית". 5. בקשתו של החוקר לראות אם אכן בגדיו של מר פפי נמצאים בבית התובעת היא בקשה לגיטימית. קיומם של בגדים וחפצים אישיים עשוי להעיד לכאורה על מגורים של בעל החפצים באותה הדירה. מאידך - איני מקבלת את טענת התובעת כי החוקר שאל את ילדיה שאלות אינטימיות באשר ליחסים של התובעת ומר פפי. טענה זו אינה סבירה בעיני, הן משום העובדה כי החוקר ממלא תפקיד ציבורי, והן משום שלא ניתן לדלות מילדים תשובות לשאלות מסוג זה. יתר על כן - גם התובעת לא טענה בעדותה כי החוקר שאל את ילדיה אותן שאלות אינטימיות, והטענה הועלתה לראשונה בעדותו של מר פפי על ידו, ואיני מקבלת אותה. 6. התובעת ומר פפי טענו כי הוא גר בבאר שבע. לא סביר בעיני כי הגיע בשעת בוקר מוקדמת מבאר שבע כדי לתת לה את הרכב. גם איני מקבלת את הטענה כי מר פפי גר בבאר שבע. מר פפי היה אסיר ברשיון, ועל פי תנאי הרשיון עליו להתייצב פעם בחודש במשטרת בת-ים. הוא אף מסר את כתובתו בבת-ים ככתובת קבועה אשר לא שונתה גם לאחר מאסרו. בתקופה בה היה אסיר ברשיון עבד במחוז המרכז בלבד (אור יהודה, תל אביב) ועובדה זו אינה מתיישבת עם הטענה כי גר בבאר שבע. 7. הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה כי מר פפי והתובעת מתגוררים יחד והם בגדר "בני זוג". בכך תומכת אף עדות השכנים, אשר מסרו לחוקר כי "בעלה" של התובעת נראה בבנין מידי יום. 8. על פי כל האמור לעיל אני קובעת כי מר פפי והתובעת גרים תחת קורת גג אחת, וכיוון שיש להם ילדים משותפים הרי הם בגדר "בני זוג". מר פפי לא נמצא זכאי לגימלת הבטחת הכנסה, וכיוון שזכאות התובעת מותנית בזכאותו זו - יש לדחות את תביעתה. התביעה - נדחית ללא צו להוצאות. הבטחת הכנסהביטוח לאומי