טעות של ועדה רפואית ביטוח לאומי

פסק דין 1. לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (להלן - הועדה) אשר קבעה ביום 15/5/01 כי דרגת הנכות של המערער בגין התאונה מיום 29/3/99 היא 30%. הועדה ישבה בעקבות פס"ד מיום 1/4/01. 2. עיקרי טענות המערער הם כי: א. הועדה שישבה בעקבות פס"ד לא קיימה את הנחיות ביה"ד; ב. הועדה חזרה וניכתה 10% בגין מצב קודם וזאת על סמך רישומים שהצביעו על כאבי גב ולא על הגבלת תנועות עמ"ש מותני; ג. לא היו בפני הועדה מסמכים המצביעים על פתלוגיה קודמת, או על נכות קודמת באותם דיסקים; ד. הועדה ניכתה מצב קודם בגין כאבים בלבד וברור שלו היה מופיע בפני הועדה באותם תאריכים בהם נרשמו בכרטיס הרפואי "כאבי גב" - לא היתה מעניקה אחוזי נכות בגינם, בהעדר הגבלת תנועות. גם בקביעה שקיבל חופשת מנוחה אין כדי להעיד על הגבלת עמ"ש מותני; ה. הועדה לא נתנה דעתה על כך שבעקבות התאונה מ-92' וכל האירועים שצוינו בכרטיס הרפואי, המשיך המערער לעבוד בעבודה פיזית קשה, דבר המעיד על כך שלא היתה לו כל הגבלה בעמ"ש מותני; ו. שגתה הועדה משלא נימקה כיצד נוצרה ההגבלה שניכתה בגינה 10% והיא אף לא יכלה לנמק זאת, שהרי לא היתה כל הגבלה; ז. אשר לחוו"ד ד"ר חורב, שלטענת הוועדה לא התייחסה ל"עברו" של המערער: בחווה"ד צויין (בסעיף התלונות) כי המערער "שולל קיום כאבי גב תחתון, מלבד כאבים לא משמעותיים בתדירות של אחת לשנה, למשך יום-יומיים עד לתקופה הנדונה". משמע שד"ר חורב התייחס לעבר, אך לא מצא מקום לנכות מצב קודם. ח. שגתה הועדה בקביעתה כי עפ"י רישומי המוסד התאונה הוכרה כהחמרה והיא חרגה מסמכותה בעשותה כן; ט. שגתה הועדה בעת השוואת תצלומי C.T. ביחסה את הצילום מ-24/3/99 למועד שלפני התאונה. אמנם התאריך הפורמלי של התאונה היה 29/3/99, אך לאור "תולדות הפגיעה" בחוו"ד ד"ר חורב, הכאבים החלו שבועיים קודם לכן; י. גם בקביעתה בדבר שינויים ניווניים שגתה הוועדה, הן רפואית והן מספרית; יא. לדעת המערער זהו אחד מהמקרים החריגים בו על ביה"ד לקבוע את גובה הנכות, מאחר ומדובר ב"טעות גלויה על פניה"; יב. אשר לעמ"ש מותני - הועדה קבעה שאין קשר סיבתי בין מצב הצוואר והתאונה, וזאת בהעדר רישום על פגיעה בצוואר סמוך לתאונה. כבר נפסק שאי-רישום אינו מעלה ואינו מוריד, מה עוד שחבלה ראשונית יכולה להתפתח; יג. ב-C.T. מ-3/00 נמצאו שינויים דיסקוגנותים והיה על הועדה, בשללה קשר סיבתי, להסתמך על מסמכים מוכחים; יד. הועדה התעלמה מממצאי ה-C.T. בקובעה שאין ביטוי קליני ומבלי שתסביר את קיומו ב-C.T.. לאור זאת מתבקש מינוי מומחה רפואי לעניין עמ"ש מותני. 3. מנגד טענה ב"כ המשיב כי: א. בפסה"ד נדרשה הועדה להתייחס לתלונות בעמ"ש מותני ולקשר שלהם לתאונה ולפרט עפ"י מה נקבע מצב קודם; ב. הועדה בדקה ורשמה ממצאיה; ג. הועדה קובעת שאין קשר סיבתי, שכן כל תיאור סבלו, אחרי התאונה, היו של עמ"ש מותני ואין אזכור למחלה או פגיעה בצוואר; ד. כן מציינת הועדה שלממצאי ה-C.T. של הצוואר אין ביטוי קליני ואילו כאבים אינם מזכים בנכות; ה. הועדה מצאה שהתנועה מלאה וחופשית בעמ"ש צווארי; ו. לעניין מצב קודם מפרטת הועדה רישומים של כאבי גב, שבגינם קיבל המערער ימי מחלה; ז. הועדה קיבלה מסקנות ד"ר חורב (מטעם המערער), אך הוא לא התייחס כלל למצב קודם; ח. הועדה מציינת ש-C.T. מ-20/10/99 מצביע על שינויים ניווניים משנים רבות קודם; ט. הועדה קיימה את פסה"ד ואין טעות משפטית. 4. א. הסמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית של המבוטח נתונה, מכח החוק, לועדה הרפואית לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. ב. בראש ובראשונה יש לדחות את עתירותיו של המערער לקביעת נכות ע"י ביה"ד (לגבי עמ"ש מותני) ולמינוי מומחה רפואי (לעניין עמ"ש צווארי). אשר לבקשה הראשונה - אין המקרה שלפנינו נופל במסגרת החריג של "טעות גלויה על פניה", ואשר לבקשה השניה - הסמכות לקבוע נכות בגין פגיעה בעבודה מסורה עפ"י החוק לועדה רפואית בלבד. ג. ניכוי מצב קודם נעשה מכוח סעיף 120 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 הקובע: "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה, או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר איתה מוערכת דרגת הנכות..." משמע שלצורך "חשבון עובר ושב" אין הכרח להביא בחשבון רק מצב שהיתה בו "נכות" ודי שיימצא שהנפגע לוקה ב"מום או פגם" בגין מצב קודם. (ראה ד"ר קובובו, רמ"ח ושס"ה 1999, ע' 212). ד. באם מחליטה הועדה שיש להפחית מן הנכות הכוללת אחוזי נכות בגין מצב קודם, היא תעשה זאת רק על סמך נתונים מוכחים מעברו הרפואי ולפי פרטים רשומים שבתקנות הנכות. הועדה רשאית להעריך את הנכות הקודמת, לצורך חשבון עובר ושב, עפ"י פריט מותאם שהרי אין כל הגיון משפטי או אחר לשלול מוועדה רפואית (הנדרשת להעריך נכות קודמת) אפשרות להשתמש בכלי הגמיש - הנחוץ במיוחד עת מעריכים מצב פתלוגי על סמך מסמכים בלבד - ששמו פריט מותאם (ד"ר קובובי, שם). ה. בענייננו מצאה הועדה רישומים בדבר תלונות על כאבי גב, לאורך השנים, מאז 1978 ועד בסמוך לתאונת העבודה שהוכרה ויתרה מזה ב-C.T. שנערך ב-24/3/99 (5 ימים לפני התאונה) נמצאו שינויים ניווניים. העובדה שנערך C.T. בטרם מועד התאונה מדברת אף היא בעד עצמה. הן המערער ובעיקר ד"ר חורב מציינים את מועד התאונה (29/3/99) כ"מועד פורמלי". לא ברור מדוע, אך גם אם תאמר שה-C.T. האמור בוצע אחרי התאונה ולא לפניה - ברור ששינויים ניווניים נוצרים במשך תקופה ולא מיידית ובסמוך למועד אירוע חבלתי. ו. נפסק שהוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח ע"י הועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות עפ"י סעיף מסעיפי הליקויים. אולם משהסתמכה הוועדה על נתונים מוכחים שאובחנו במערער בטרם קרות תאונת העבודה, המצביעים על מצב קודם התואם סעיף ליקוי, לרבות תוך התאמה - פעלה כדין. אין צורך, כאמור לעיל בס"ק (ג) כי תהא במערער "נכות" קודמת ודי ב"מום או בפגם". רשאית היתה הוועדה לקבוע פריט ליקוי של הגבלת תנועות, וזאת בהנחה שלו היה עומד לבדיקה בפניה, היה מזוכה בפריט זה, עפ"י התיעוד שהיה בפניה, וקביעתה זו הינה קביעה רפואית. ז. הטענות כי המערער המשיך בעבודתו למרות אירועי כאבי הגב וכי מרבית האוכלוסיה סובלת מכאבי גב אינם רלבנטיים לעניין. ח. מסקנתי שהועדה פעלה, לעניין ניכוי מצב קודם בעמ"ש מותני, בהתאם להוראות פסה"ד ואין מקום להתערב בהחלטתה. ט. אשר לעמ"ש צווארי - הוועדה לא מצאה צורך להתייחס לחוו"ד ד"ר חורב בעניין זה בהעדר קשר סיבתי בין מצב הצוואר והתאונה. קביעתה זו מבוססת על כך שאין כל אזכור לחבלה או פגיעה בצוואר המערער וכי בטופס התביעה לנכות אין המערער מאזכר כלל תלונה לגבי הצוואר. עם זאת בדקה הוועדה את הצוואר ובבדיקתה הקלינית לא מצאה ביטוי לממצאי ה-C.T.. 5. הועדה קיימה אחר פסה"ד שהורה לה להתייחס לתלונות בעניין עמ"ש צווארי ובאם הם קשורות לתאונה מיום 29/3/99. עוד אוסיף שגם לעניין הצוואר קיים עבר - רישום ב-86' על "כאבים עזים" + "הגבלה בתנועות" וזאת בחומר שצירף המערער לערעורו. 6. בעניננו אין כל טעות שבחוק ועל כן דין הערעור להדחות. 7. התוצאה, איפוא, שהערעור נדחה ללא צו להוצאות. 8. הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא ביה"ד הארצי לעבודה או לסגנו או שופט של ביה"ד הארצי שנתמנה לכך ע"י הנשיא בתוך 30 יום מהיום בו יומצא פסה"ד לצדדים. רפואהביטוח לאומיועדה רפואית