פסק דין סגנית הנשיא אלישבע ברק האם יש בהרמת שק מלט על ידי המערער, שהינו בנאי שתפקידו להרים מדי יום בלוקים ומלט במשקל של עשרות קילוגרמים, משום "מאמץ לא רגיל" כהגדרת החוק שבגינו יש להכיר באירוע פגיעתו כתאונת עבודה על פי הוראות סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995. העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי המערער, יליד 1972, עובד כטפסן אצל קבלן המבצע עבודות בנייה. בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ציין התובע כי במהלך עבודתו ביום 2.6.97 הופיעה אצלו נפיחות באזור המפשעה הימנית עת נשא שקי מלט כבדים באתר העבודה באזור נשר. בהודעה לחוקר הביטוח הלאומי שנגבתה ביום 11.3.98 תאר המערער את עבודתו באופן הבא: כשבועיים בחודש הוא עובד בבנייה כמרים שקי מלט, כ 5-6 שקים כל יום, לגובה של 2-3 קומות. ביתר ימות החודש הוא עובד כטפסן ובעבודות הקשורות בהקמת הגג. לדבריו, הוא עושה בעבודתו "הכל" לרבות הרמת בלוקים, הרמת מלט ועבודה של בנאי. משקלו של שק מלט הוא כ- 50 ק"ג והוא מרים גם בלוקים במשקל 40 - 50 ק"ג; כל יום הוא מרים כ - 200 - 250 בלוקים. ביום התאונה החל לעבוד בשעה 7:00 בבוקר, הרים כ 5-4 שקי מלט ואז חש בכאבים חזקים. הוא הפסיק מיד לעבוד ודיווח למנהל העבודה ולמעבידו כי הוא סובל מכאבים. המערער נלקח לביתו, ולמחרת פנה לרופא קופת חולים כללית באום-אל-פחם וסיפר על הארוע, בעטיו אף נותח בתאריך 30.9.97. ביום האירוע סיפק המעביד לתובע טופס בו צוין כי המערער הוביל מלט עבור טייחים ובנאים עת הופיעה אצלו נפיחות באזור המפשעה. בכרטיסו הרפואי של המערער נרשם ביום 3.6.97 הדיווח הבא: אתמול בזמן עבודתו הופיעה נפיחות במפשעה ימין עקב הרמת משקל. לא מעוניין עכשיו בניתוח. למערער אושרה תקופת אי-כושר עד ליום 14.1.1998 ותביעתו בבית הדין האזורי היתה לקבלת דמי פגיעה בגין תקופת אי הכושר מיום 2.6.1997 ועד ליום 14.1.1998 כולל הלנת הסכום. פסיקת בית הדין האזורי בית הדין האזורי בחיפה (השופטת ע' ורבנר ונציגי הציבור כהן ושור בתב"ע בל 2450/98) דחה את תביעתו של המערער בטענה כי אין במהלך הרגיל של עבודתו כפי שתיאר משום מאמץ בלתי רגיל. בית הדין לא מצא בתצהיר העדות הראשית מטעם המערער התייחסות כלשהי לכך שהרמת שקי מלט היתה בגדר מאמץ בלתי רגיל בהתייחס לעבודתו הרגילה. "התובע לא פירט בתצהירו מהי מהות עבודתו הרגילה ומדוע הרמת שק מלט עבור אדם העובד בבניין כבנאי וכטפסן, מהווה מאמץ בלתי רגיל". אליבא דפסק הדין, העלה המערער לראשונה רק בחקירתו הנגדית את הטענה כי הרמת שקי מלט הינה עבורו עבודה חריגה המבוצעת על ידו פעם או פעמיים בחודשיים וזאת כאשר בתחילה ניסה המערער לטעון כי למעשה הוא לא מרים שקי מלט, אלא רק כשהפועלים האמורים לבצע זאת נעדרים מעבודתם. משכך, סתר לכאורה המערער את עדותו בפני החוקר שמלאכת הסחיבה אינה חריגה עבורו ומאידך לא הביא ראיות לחריגותו של המאמץ שקדם לארוע. האם יש למנות מומחה יועץ-רפואי מותב בית הדין ביקש את הסכמת המוסד לביטוח לאומי למינוי רופא יועץ-רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין הבקע המפשעתי לבין עבודתו. המוסד בהודעתו מיום 6.11.01 סרב למינוי זה. המערער עצמו לא התייצב לדיון בפני בית דין זה. סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ה'תשנ"ה 1995 קובע לאמור: 84. אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע. (3) ... 'מאמץ לא רגיל' פורש בעבר על ידי בית דין זה. פסקה השופטת עדינה פורת בעניינו של נהג מונית שנוסע לא שילם לו בתום שעתיים נסיעה - יאמר תחילה כי אירוע חריג בעבודה אין משמעו בהכרח אירוע חד-פעמי. גם אירועים חוזרים ונשנים אחת לכמה חודשים לדוגמא או אחת לכמה שבועות, יכול ולא יהיו שגרתיים לעבודה - והכל מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לנפגע הספציפי שבו מדובר ולא לנהגי מוניות בכלל. משמע, כי לא די בעובדה שאירעו ב - 31 שנות עבודתו של המערער כנהג מונית מקרים אחדים בהם נמלט נוסע מבלי לשלם את דמי הנסיעה - על מנת לשלול מהאירוע הנדון את אופיו החריג לשגרת העבודה (דב"ע נד / 268-0 יוסף ניב - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ח 143) בעניינו של מהדס עיר אשר לקה באוטם מוחי בסמוך לאירוע לילי שבו נקרא להגיע בדחיפות אל אתר בו התמוטט קיר, פסקתי - הודעה על קריסת בניין בחצות לילה היא בבחינת אירוע חריג גם אם היא צפויה מדי פעם בעבודת מהנדס עיר. אין לשגרה באירועים מפחידים, כגון כאשר מול הנהג מופיעה משאית ענקית או כאשר הנוסע מבטיח לחזור ולשלם והנהג מחכה במשך זמן רב מבלי שהנוסע חוזר (עבל 465/97 זאב און - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם). המערער הרים שקי מלט במשקל 50 קילו בטרם אירע הבקע וזאת בשבועיים בחודש ולא מדי יום ביומו. מאמץ זה הוא בלתי רגיל מעצם טיבעו, על כן נראה לנו שיש למנות מומחה יועץ-רפואי על מנת שיחווה את דעתו האם קיים קשר סיבתי בין הרמת השקים לבקע המפשעתי שאירע לאחר מכן. התיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה יועץ-רפואי כאמור. הרמת משקלהכרה בתאונת עבודהמלטתאונת עבודה