מימוש אופציה רכישת מניות בחברה לאחר פיטורים של עובד - סעד הצהרתי, הינו נושא בדיני עבודה אשר נדון בבית הדין לעבודה בתל אביב, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת דינה אפרתי הרקע והעובדות שאינן שנויות במחלוקת : התובע, שפוטר מהנתבעת, הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר זכאותו למימוש אופציות שניתנו לו בחברה אותה רכשה ומיזגה הנתבעת. לטענת התובע, הוא פוטר, בין השאר, במטרה להימנע ממימוש האופציות שניתנו לו, כאמור לעיל. התובע עבד כמנהל הנדסת מערכות רשת, בסטראט-אפ ישראלי בשם Peach Networks Ltd להלן:"פיץ'". בהסכם העבודה של התובע בפיץ', הוקנו לתובע אופציות לרכישת 16,000 מניות פיץ' בהתאם לתכנית האופציות המקובלת בחברה ביום 2.3.2001 נרכשה פיץ' על ידי מיקרוסופט העולמית, ושולבה כחטיבה בחברת מיקרוסופט ישראל (להלן: "הנתבעת"). עובדי פיץ', ובהם התובע, שולבו כעובדי חטיבת מיקרוסופט T.V בנתבעת. בהסכם המיזוג נקבע כי האופציות שהוענקו לעובדי פיץ', יומרו לאופציות לרכישת מניות מיקרוסופט (להלן: "האופציות המומרות"). ביום 1.5.2001 פנה התובע למיקרוסופט העולמית, בכדי לברר מהו המועד הקרוב למימוש האופציות המומרות. תשובת מיקרוסופט, מיום 2.5.2001, הייתה כי ביום 22.11.2001 יהיה התובע זכאי לממש מחצית מן האופציות המומרות לרכישת מניות מיקרוסופט העולמית ביום 22.5.2001 קיבל התובע מכתב פיטורים בו הודיע לו מנכ"ל חטיבת מיקרוסופט טי.וי, מר אופיר פז (מייסד ומנכ"ל פיץ' לשעבר) (להלן-מר פז), כי הוא מפוטר מחטיבת מיקרוסופט T.V עקב שינויים ארגוניים. התובע המשיך לעבוד בנתבעת במשך כחודשיים וחצי לאחר הודעת הפיטורים, וסיים עבודתו בנתבעת ביום 31.7.2001. ביום 30.9.2001 פנה ב"כ התובע למר פז, בדרישה להתיר לתובע לממש את האופציות המומרות, ובטענה כי פיטוריו נעשו על מנת למנוע ממנו את מימושן. משפנייתו הושבה ריקם, הגיש התובע ביום 25.12.2001 תביעה לבית הדין, להצהיר על זכאותו למימוש האופציות המומרות טענות הצדדים : התובע טוען, בין השאר, כי פוטר מחטיבת מיקרוסופט טי.וי במטרה למנוע ממנו את מימוש האופציות המומרות, וזאת חרף היותו איש מפתח בפיץ' ושותף לתהליך מכירתה למיקרוסופט. עם הפסקת העבודה, זכאי התובע, לטענתו, לממש ולהמיר את האופציות שבידיו לרכישת 4,036 מניות, הן מכוח תכנית האופציה של פיץ', וכן מכוח עקרון roll over (ייחוס לאחור). הנתבעת טוענת, בין השאר, כי בפיץ' לא אושרה תכנית אופציות, וכי מיום שהומרו אופציות פיץ' לאופציות מיקרוסופט - אופציות פיץ' אינן קיימות עוד. לטענת הנתבעת, תכנית האופציות החלה לגבי האופציות המומרות, היא תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991, ולא תכנית האופציות של פיץ' שלא אושרה בדירקטוריון בנוסף, טוענת הנתבעת כי פיטורי התובע נעשו על רקע מקצועי ולאור בעיות ביחסי אנוש וקשיים בניהול המחלקה, עליה היה אחראי, בחטיבת מיקרוסופט טי.וי. משנמסרה הודעת הפיטורים לתובע כחצי שנה לפני המועד למימוש האופציות המומרות, לאחר שזה סירב לקבל תפקיד אחר, אזי ברור כי אין קשר בין הפיטורים למימוש האופציות המומרות. התובע הגיש תצהיר, ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אופיר פז, כאמור, מייסד ומנכ"ל פיץ', שכיהן כמנכ"ל חטיבת מיקרוסופט טי.וי, עד לחודש אוגוסט 2002, מועד פירוק חטיבת טי.וי במיקרוסופט גדר המחלוקת : שתי שאלות דורשות את הכרעתנו: השאלה הראשונה, לגביה חלוקים הצדדים, היא שאלת קיומה של תכנית אופציות בפיץ' - בעוד שהתובע טוען לקיומה של תכנית אופציות בפיץ' מכוחה, לטענתו, הוענקו לו אופציות לרכישת מניות, מכחישה הנתבעת קיומה של תכנית, כאמור, וטוענת כי תכנית האופציות הרלוונטית היא תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991, על כל הסייגים והמגבלות הקבועים בה; השאלה השנייה שדורשת את הכרעתנו מתייחסת לנסיבות פיטוריו של התובע- האם מדובר בפיטורים בתום לב, כטענת הנתבעת, או שמא, כטענת התובע, המדובר בפיטורים שתכליתם למנוע ממנו לממש את האופציות המומרות תכנית האופציות בפיץ : לאחר שעיינו בכתבי הטענות, שמענו את העדויות וניתחנו את הראיות שהובאו בפנינו, הגענו להחלטה כי יש להעדיף את גרסת התובע, לפיה הייתה קיימת בפיץ' תכנית אופציות, מכוחה הוענקה לו אופציה לרכישת 16,000 מניות פיץ', שהומרה לאופציה לרכישת 4036 מניות מיקרוסופט. החלטתנו נסמכת על הטעמים כדלקמן: האופציה לרכישת 16,000 ממניות פיץ' עוגנה בנספח א' להסכם העבודה האישי שנחתם בין התובע לפיץ' ביום 22.11.99 ואשר בו נקבע כי:"הנהלת החברה תעניק אופציה לרכישת 16,000 מניות בהתאם לתכנית האופציות המקובלת בחברה" (נספח 1 לכתב התביעה). כמו כן נקבע בסעיף 7 לנספח 1 כי: ""סכום האופציות מותנה באישור דירקטוריון החברה. דבר ההחלטה יובא לידיעתו של רוני בכתב עד ה-7.12.99" התובע לא צירף לתביעתו עותק מתכנית האופציות של פיץ'. התובע הודה כי לא ראה את תכנית האופציות וכי לא נמסרו לו כל הפרטים והתנאים המלאים למימוש האופציה על פי תכנית האופציות של פיץ בחקירתו הנגדית הודה התובע כי גם במועד החתימה על ההסכם ולאחריו נמסר לו שתכנית האופציות בהכנה (ר' סעיף 14 לתצהיר התובע; ר', עמ' 5 לפר', שורות 1-11). מר פז, כאמור, לשעבר מנכ"ל פיץ', אשר העיד מטעם הנתבעת, הכחיש בתצהירו באופן גורף קיומה של תכנית אופציות כלשהי לעובדים בפיץ' (סעיף 13 לתצהיר): "ויובהר - במועד הפסקת פעילותה של חברת פיץ' ומיזוגה אל תוך מיקרוסופט, לא היתה תכנית מתן אופציות לרכישת מניות פיץ' לעובדי פיץ', לא הוקצו מניות פיץ' לצורך רכישה על ידי העובדים ובהתאם - לא היה מי מעובדי פיץ' זכאי לקבלת מניות פיץ'". על כך חזר גם בחקירתו הנגדית בבית הדין: "אני יכול לענות רק על דבר אחד, לא היתה תכנית אופציות בפיץ'" (עמ' 24 לפר', שורה 11). לביסוס טענתו בדבר קיומה של תכנית אופציות בפיץ', ועל מנת להפריך את גרסתו של מר פז, הביא התובע ראיות חיצונית, התומכות בגרסתו לפיה, בפיץ' הייתה קיימת תכנית אופציות שמכוחה הוענקו לו אופציות לרכישת מניות פיץ' שהומרו באופציות לרכישת מניות מיקרוסופט, כדלקמן: הראייה הראשונה התומכת בגרסת התובע הינה מכתב תשובה שנשלח לבאי כוח פיץ' מנציבות מס הכנסה תל אביב ביום 29.3.2000. כותרתו של המכתב הינה: "אישור להמרת כתבי אופציה עובדים -Networks Ltd. Peach סימוכין: פנייתכם לנציבות מס הכנסה מיום 20 לפברואר 2000". בסעיף 1.4 למכתב נציבות מס הכנסה קיימת התייחסות מפורשת לתכנית האופציות של פיץ': "עד למועד מכירת המניות החזיקו עובדי פיץ' בזכויות לקבל מניות בפיץ'. זכויות אלה הוענקו לעובדים במסגרת תוכניות הקצאה. בגין אופציות פיץ' הוחל הסדר המיסוי הקבוע בסעיף 3 (ט) לפקודת מס הכנסה" - נספח 4 לכתב התביעה כעולה מסעיף 2.1 לאישור נציבות מס הכנסה להמרת כתבי האופציה של עובדי פיץ', "האישור ניתן על סמך המסמכים והעובדות כפי שמסרתם לנו, לרבות אלו המפורטות בסעיף 1 וכל עוד הם מתקיימים" פסקה זו הינה בעלת נפקות כפולה לעניינו: ראשית, במידה ולא אושרה תכנית אופציות בפיץ', הרי שהדבר פוגם בתוקף אישור מס הכנסה להמרת האופציות ומהווה הפרת הוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], כמו גם מסירת מידע שאינו נכון לרשות המס; שנית, בידי מר פז מצויים מסמכים שהועברו לנציבות מס הכנסה לצורך קבלת האישור להמרת מניות, ומר פז פירט בפני נציבות מס הכנסה את העובדות הדרושות לצורך קבלת האישור. מסמכים ועובדות אלה לא גולו ולא פורטו על ידי הנתבעת בהליך גילוי המסמכים ראייה נוספת המלמדת על קיומה של תכנית אופציות בפיץ' הינה מסמך המפרט את רשימת העובדים ובעלי הזכויות לאופציות למניות פיץ'. מסמך זה הוגש לבית הדין על ידי התובע במהלך חקירתו הנגדית מיום 5.4.2006 ומכיל את פירוט העובדים להם הוקצו אופציות למניות פיץ' שיומרו לאופציות למניות מיקרוסופט (ת/א). התובע הציג מסמך זה לראשונה בחקירתו הנגדית, כאסמכתא לקיומה של תכנית אופציות בפיץ', ואשר ממנו עולה בבירור כי לתובע הוענקה אופציה לרכישת 16,000 מניות. ברשימה מפורטים שמותיהם של תריסר עובדים בעלי מניות ואופציות, והתובע ביניהם. כזאת הובהר גם בחקירה הנגדית (עמ' 12 לפר', שורות 7-13): "ש. זה לא נראה לך רלוונטי לציין דבר כזה בתצהיר, יש לך נייר שלשיטתך, נמסר לך על ידי מנכ"ל פיץ' והנוגע למימוש האופציות, זו הרי הוכחה ניצחת לזכאותך לקבלת אופציות? ת. אני מסכים שזו הוכחה ניצחת, יחד עם כל שאר המסמכים שהצגנו. ולשאלתך מדוע לא מצאתי לנכון לציין את זה בתצהיר, אני עונה שציינו בכתב התביעה שאני צוינתי כאיש מפתח, בתהליך המכירה למיקרוסופט הראייה השלישית, התומכת אף היא בגרסת התובע לקיומה של תכנית אופציות בפיץ', הינה הסכם ההעסקה של התובע מול מיקרוסופט מיום 5.3.2000. בהסכם ההעסקה שנחתם בסמוך לאחר שפיץ' נרכשה על ידי מיקרוסופט, מצהירה מיקרוסופט כי האופציות שפורטו בהסכם ההעסקה של התובע עם פיץ', יומרו לאופציות לרכישת מניות מיקרוסופט In exchange for the options in Peach that were specified in your employment agreement, you will receive Microsoft stock options הנתבעת, לעומת זאת, לא הביאה כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בגרסתה ולסתור את ראיות התובע: מר פז נמנע מלהגיש לבית הדין את המכתב ששלחו באי כוחה של פיץ' לנציבות מס הכנסה, שבעקבותיו נשלח מכתב התשובה שהוגש על ידי התובע (ת/4); מר פז נמנע מלהציג את המסמכים שבידיו המפרטים את רשימת בעלי המניות והאופציות בפיץ', שאחד מהם היה המסמך שהגיש התובע במהלך חקירתו ממנו עולה כי לתובע הוענקו אופציות כליתר העובדים (ת/א); הנתבעת לא גלתה, ולו מסמך אחד, שישפוך אור על תנאי הסכם המיזוג שגובש עם נציגי מיקרוסופט בקשר למכירת פיץ' ובקשר לזכויות העובדים לאופציות המומרות, וכל שהובא לעיון בית הדין היה הסכם ההעסקה של התובע - נספח 3 לכתב התביעה אי הבאת ראיות שעשויות היו לתמוך בגרסתה, ואי הבאת עדים שעשויים היו לשפוך אור על האירועים וההסכמות שנתגבשו, פועלת לרעת הנתבעת ויש בה כדי לחזק את גרסת התובע. בעניין פועלת החזקה הראייתית, לפיה, הימנעות בעל דין מהבאת ראייה רלוונטית שבהישג ידו, מלמדת על כך שאילו הובאה הראייה היא הייתה פועלת נגדו ולכן יש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד שוכנענו כי מר פז היה הגורם שהוביל את עסקת המיזוג בין פיץ' למיקרוסופט והיה מעורה בכל פרטיה, וכי הוא ניהל בעצמו את המשא ומתן עם נציגי מיקרוסופט על עסקת מכירת פיץ, לרבות על תנאי העסקה של עובדי פיץ' והמרת האופציות (סעיף 20 לתצהירו של מר פז): "אציין כי תנאי העסקה של עובדי פיץ' עם קליטתם במיקרוסופט, לרבות הסדר המרת האופציות, סוכמו ביני לבין נציגי מיקרוסופט במסגרת עסקת המיזוג. במסגרת זו נעשתה פנייה אל רשויות המס לצורך קבלת אישור להסדרת החיוב במס של עובדי פיץ' המועברים בגין המרת אופציות פיץ' באופציות מיקרוסופט והתקבל אישור לפיו המרת האופציות לא תחשב אירוע מס, אלא רק מימושן". בחקירתו הנגדית אישר מר פז כי הוא בעצמו הבטיח להעניק לעובדים בפיץ' כמות מסוימת של מניות פיץ': "הבטחתי מראש לתת כמות מסוימת של מניות לעובדים" (עמ' 22 לפר', שורה 26). הצהרה זו עומדת בסתירה ברורה לסעיף 13 לתצהירו, בו הכחיש מר פז כי הובטחו לעובדים אופציות פיץ' אף סיכומי הנתבעת מלמדים כי מר פז ניהל לבדו את המו"מ עם מיקרוסופט במסגרתו הסדיר לבד את האופציות המומרות של העובדים, וזאת "לטובת כולם" (סעיף 50 לסיכומים): "מר אופיר העיד בחקירתו כי בתחילת דצמבר כאשר מיקרוסופט הבהירו כי הם מעוניינים להתקדם באופן רציני לקראת הרכישה, הוא כנציג פיץ' אשר ניהל את המו"מ עם מיקרוסופט ויתר חברי הדירקטוריון חשבו שאין טעם לאשר תכנית אופציות מקובלת בפיץ' וכי טובת כולם, לרבות העובדים, היא כי הם ידונו עם מיקרוסופט בתנאי האופציות שיוענקו לעובדי פיץ' שיהפכו לעובדי מיקרוסופט".תצהירו ועדותו של מר פז מבהירים כי מר פז החזיק ועודנו מחזיק בידיו את כל המידע אודות זכויות עובדי פיץ' באשר להמרת אופציות פיץ' לאופציות של מיקרוסופט. אף מידע זה ביכר מר פז שלא לגלות לבית הדין והימנעות זו מחזקת דעתנו כי מר פז אישר בפועל אופציות לתובע במסגרת תכנית אופציות של פיץ' אותה נמנע מלחשוף בבית הדין דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שמר פז לא תמך גרסתו בעדות של מי מחברי הדירקטוריון, ונמנע מלהביא לעדות ולו חבר דירקטוריון אחד אשר יתמוך בגרסה זו שהציג בבית הדין, לפיה הדירקטוריון סבר כי יהיה זה לטובת כולם לא לאשר תכנית אופציות בפיץ'. כאשר נשאל מר פז לגבי זהותם של חברי הדירקטוריון, מנה רשימה של אנשים שכיהנו כדירקטורים, שכל אחד מהם יכול היה לכאורה לתמוך בגרסתו: "לא בטוח שאני זוכר את כולם. אבישי קרן, אופיר פז, יגאל ברוכי, טל מחברת אלביט ולהערכתי זהו זה" (עמ' 22 לפר', שורה 6). מכל הטעמים שפורטו לעיל, שוכנענו כי בפיץ' הייתה קיימת תכנית אופציות, וכי מר פז הוא זה שהיה מופקד על המרת האופציות, שהוענקו לעובדים מכוח התכנית, לאופציות מיקרוסופט, במסגרת המו"מ שניהל מול מיקרוסופט הסכם המרת האופציות : במסגרת הסכם המיזוג ערכה מיקרוסופט לעובדי פיץ', הסכם הממיר את האופציות של פיץ' לאופציות של מיקרוסופט, והמבוסס על תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991 (להלן: "הסכם המרת האופציות"). על פי גרסת הנתבעת, משמוזגה פיץ' בנתבעת ומשנערך הסכם המרת האופציות, אין עוד רלוונטיות לתכנית אופציות קודמת בפיץ', אפילו הייתה תכנית כאמור מר פז מפנה בנספח 4 לתצהירו, להסכם המרת האופציות, שמיועד היה לחתימה על ידי התובע, כאסמכתא לכך שעל האופציות המומרות חלות המגבלות שנקבעו בהסכם המרת האופציות, ובהן סייגים למימוש האופציות עם פיטורי התובע הכותרת והסעיף הראשון של הסכם המרת האופציות, מלמדים על הסכמת מיקרוסופט להעניק לתובע אופציה לרכישת 4,036 מניות מיקרוסופט מיום 29.3.2000 במחיר של 0.25 דולר למניה, בהתאם לתכנית האופציות של מיקרוסופט NON - QUALIFIED STOCK OPTION AGREEMENT FOR PURCHASE OF STOCK UNDER THE 1991 STOCK OPTION PLAN OF MICROSOFT CORPORATION 1. Grant of Option. For valuable consideration, Microsoft Corporation (the “Company”), in this exercise of its sole discretion, does on March 29, 2000 hereby grant to Rony Grushka (the “Optionee”) the option to purchase 4,036 shares of the common stock of the Company for a price of $0.25 per share. בחקירתו הנגדית, טען התובע כי הסכם המרת האופציות שנערך על שמו ועבורו, נמסר לידיו רק לאחר שפוטר מהנתבעת על ידי מר פז, וכי רק במועד זה למד לראשונה על קיומה של תכנית האופציה של מיקרוסופט לשנת 1991 ועל הסייגים המפורטים בה, המונעים ממנו את מימוש האופציות (עמ' 10 לפר', שורות 8-14): "כן, את המסמך הזה קיבלתי ממיקרוסופט לאחר סיום עבודתי בחברה, התבקשתי להגיע למשרדי מיקרוסופט ולקבל חבילה עבורי. אני מדבר אחרי סיום עבודתי בחברה, ואני מציג בפני בית הדין, את המעטפה ואת החומר שהיה בתוכה, בנייר המלווה לא מופיע תאריך, מופיע שם בקשה לקרוא ולחתום על החומר המצורף, ולשלוח אותו במעטפה למשרדי מיקרוסופט בארצות הברית. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הנספח נ/4 וכמובן שלא חתמתי עליו ולא שלחתי המסמך המקורי, עליו הודפס הסכם המרת האופציות, הוגש לתיק בית הדין במעטפה שקיבל התובע והמכילה את ההסכם המקורי כמו גם את העתק תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991 (ת/3). עיון בת/3 מלמד כי הסכם המרת האופציות אינו חתום על ידי התובע. הנתבעת לא הציגה בפנינו עותק כלשהו החתום על ידי התובע, ואף העתק הסכם המרת האופציות שצורף כנספח 4 לתצהירו של מר פז אינו חתום על ידי התובע. בכך יש כדי לחזק את גרסת התובע כי הסכם המרת האופציות לא הובא לידיעתו ולחתימתו עובר לפיטוריו משהגיש התובע את המעטפה (ת/3) לעיון בית הדין, ביקשה ב"כ הנתבעת להשלים את החקירה הנגדית בנושא זה (ר' עמ' 45 לפר'). על אף הודעתה לפרוטוקול, לא הושלמה החקירה הנגדית ולא נסתרה עדות התובע, לפיה, קיבל לידיו את המעטפה רק לאחר שפוטר מהנתבעת. אין בטענות המועלות בסיכומי הנתבעת (סעיפים 74-48) כדי לסתור עדות התובע בעניין זה, וממילא אין בתאריכים המופיעים על גבי המסמכים שבמעטפה כדי להוכיח כי אכן נמסרו לתובע בתאריך המוטבע עליהם. יש להניח, כי אילו היו מועברים מסמכים אלה לתובע במועד, הייתה הנתבעת טורחת ומחתימה את התובע על קבלת המסמכים בהקשר זה נעיר כי אחד המסמכים המופיעים במעטפה (ת/3) שלטענת התובע לא נמסרה לו במהלך עבודתו, הינו מכתב שנשלח למר פז כבר ביום 2.4.2000 ממשרד הרצוג פוקס נאמן, בו נמסר לו כי באם לעובדי פיץ' ישנן שאלות כלשהן בעניין האופציות המומרות, עליהם לפנות למר אלדר בן רודי שיארגן עמם פגישה וידון עמם במרוכז בתנאיהם. כפי שנראה להלן, גם במועד פיטוריו, בעת שהתובע שאל את מר פז לגבי זכויותיו באופציות המומרות, נמנע מר פז מלהפנות את התובע למר אלדר בן רודי ולא יידע אותו כי מימוש האופציות מותנה בסייגים ובהוראות שבהסכם המרת האופציות שנערך עבורו, והכפוף לתכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991. התובע טוען כי מאחר ולא הודע לו אודות הסכם המרת האופציות ואודות תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991, הרי שלא חלים עליו הסייגים שנקבעו במסמכים אלה, וכי חלה עליו אך ורק תכנית האופציות של פיץ לשיטתו, מכיוון שלא הוכח כי קיימים בתכנית האופציות של פיץ' סייגים או תנאים כלשהם המגבילים את מימוש האופציות, ובכלל זה מועדי מימוש, הרי שזכאי הוא לממש את מלוא האופציות, ללא קשר לתנאים המפורטים בהסכם המרת האופציות ובתכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 1991. יחד עם זאת, אף התובע היה ער לקושי הטמון בטיעון זה, שעה שאין בידו תכנית אופציות כתובה של פיץ', ושעה שיש צורך להשלים את התנאים החסרים, אלא שהוא ביקש להשלים את החסר באמצעות פנייה ל-תכנית האופציות לשנת 2001 של מיקרוסופט, שהיא התכנית הרלוונטית לטעמו, ולא תכנית האופציות לשנת 1991 של מיקרוסופט - ר' סעיף 19 לכתב התביעה טענה זו - שהנתבעת התנגדה להעלאתה - נזנחה על ידי התובע בסיכומיו ולפיכך לא מצאנו להרחיב בה, אף כי סברנו שיש בה ממש לאור הוראותיו של סעיף 2 (b) להסכם המרת האופציות. נציין רק כי בפנותו למקור חיצוני, גילה התובע דעתו כי אף לשיטתו יש צורך להשלים ממקור נורמטיבי חיצוני את החסרים שבתכנית האופציה של פיץ'. לדעתנו, המקור הנורמטיבי שבאמצעותו יש להשלים את התנאים החסרים בתכניות האופציות של פיץ' הוא הסכם המרת האופציות. מסקנה זו מבוססת על כך שבמועד בו הוענקו האופציות לתובע, עמדה פיץ' בפני מיזוג עם מיקרוסופט, בהתאם לתנאים שסוכמו בין מר פז למיקרוסופט, שהועלו על הכתב ובאו לידי ביטוי בהסכם המרת האופציות, ובכלל זה המועדים והשיעורים שנקבעו למימוש האופציות המומרות על הזהות בין התנאים שנקבעו בהסכם המרת האופציות לבין תכנית האופציות בפיץ' עומדת הנתבעת בעצמה בסעיף 56 לסיכומים: "המועדים והמכסות למימוש האופציות שנקבעו בחוזה האופציה האישי, זהים למועדים ולמכסות, אשר על פי התכנון (שלא התממש) היו אמורים להיות "בתכנית האופציות בפיץ" (סעיף 56 לסיכומים). למעלה מהדרוש נעיר כי פירוש זה מתיישב אף עם טענות התובע לעניין תחולת תכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 2001, שכן סעיף 6 (c) לתכנית האופציות של מיקרוסופט לשנת 2001 קובע כי מימושן של אופציות שהומרו לאופציות של מיקרוסופט ייעשו על פי התנאים שנקבעו בתכניות האופציה של החברות הממוזגות - ר' סעיף 20 לכתב התביעה נסיבות פיטוריו של התובע : התובע התחיל לעבוד בחטיבת מיקרוסופט טי.וי. ישראל, במרץ 2000, והיה כפוף למר פז בעבודתו.כעבור חמישה חודשים, ביום 30.7.2000, קיבל התובע מכתב הערכה מהנתבעת, חתום על ידי מר פז, ובו התבשר כי לאור תרומתו לארגון והישגיו בחודשים האחרונים, הוחלט להעלות את שכרו ל-31,250 ש"ח, להעניק לו בונוס בגובה 9,000 ש"ח וכן להעניק לו אופציה לרכישת 2,000 מניות נוספות של מיקרוסופט. עוד נכתב כי מחיר האופציה, פדיונה ומועד המימוש יעשו לפי הכללים הקבועים במיקרוסופט ולפי החוק חצי שנה לאחר מכן, ביום 31.1.2001, קיבל התובע מכתב הערכה נוסף מהנתבעת, חתום אף הוא על ידי מר פז, ובו התבשר התובע, בשנית, כי לאור ביצועיו הטובים יזכה להעלאה נוספת בשכרו, ל-34,900 ש"ח וכי בנוסף הוחלט להעניק לו אופציה לרכישת 3,200 מניות נוספת במיקרוסופט, על פי הכללים הקבועים במיקרוסופט ולפי החוק (ת/י). ביום 22.5.2001 קיבל התובע מכתב פיטורים, חתום על ידי מר פז, בו צוין כי הוא מפוטר מהנתבעת בעקבות שינויים ארגוניים: "בעקבות שינויים ארגוניים במבנה הקבוצות בחברה, התקפים מהיום, אינני רואה מקום להמשך עבודתנו המשותפת החל מנקודה זו. אני מעריך ומודה לך על תרומתך לחברה, ועל נכונותך לשאת בנטל המשימות על אף שבמכתב הפיטורים נקבע כי השינויים "תקפים מהיום", המשיך התובע לעבוד בנתבעת את מלוא תקופת ההודעה המוקדמת (חודשיים) ואף המשיך לעבוד עד סוף חודש יולי 2001, כך שלמעשה עבודתו בנתבעת הופסקה רק ביום 1.8.2001. נקדים ונציין כי גרסת הנתבעת באשר לנסיבות פיטורי התובע, כעולה מכתב ההגנה ומתצהירו של מר פז, עומדת בסתירה למכתבים המשבחים והמהללים את התובע על עבודתו, כמו גם בסתירה לנימוק המופיע במכתב הפיטורים. בהליך זה טענה הנתבעת כי התובע פוטר בשל ביצועיו הכושלים או בשל יחסי האנוש הגרועים, גרסה שאין לה זכר בכתובים ואשר לגביה, פרט למר פז, לא הובא, ולו עד אחד, לתמוך באמיתותה להלן נבהיר את הסיבות שהובילו להחלטתנו לדחות את גרסת הנתבעת, לפיה, פוטר התובע בשל חוסר מקצועיות ולהעדיף את גרסת התובע לפיה פוטר שלא בתום לב, במטרה למנוע ממנו את מימוש האופציות: במכתב הפיטורים שקיבל התובע ביום 22.5.2001 מצויין כי סיבת הפיטורים הינה "בעקבות שינויים ארגוניים במבנה הקבוצות בחברה" (נספח 5 לכתב התביעה). פיטוריו של התובע על רקע שינויים ארגוניים "התקפים מהיום" (כך בלשון המכתב), מעוררים תמיהה, על רקע העובדה שלא הובאה בפנינו כל ראייה לכך שבמסגרת אותם שינויים ארגוניים שבעטיים נאלצה הנתבעת לפטר את התובע, פוטר עובד כלשהו נוסף מחטיבת מיקרוסופט טי.וי, שכעולה מתצהירו של מר פז, פורקה לחלוטין רק למעלה משנה לאחר מכן - ר' סעיף 2 לתצהיר בכתב ההגנה ובתצהיר מטעמה, מפרטת הנתבעת גרסה חדשה ושונה לחלוטין מהגרסה שהוצגה לתובע עם פיטוריו. בהליך זה טענה הנתבעת כי התובע פוטר לאור ביצועים כושלים, יחסי אנוש בעייתיים כלפי עמיתים, תלונות שנתקבלו בעניין תפקודו, שיחות הבהרה שנערכו עימו ולא הועילו, כשלים בניהול המחלקה שעליה היה מופקד, ועוד כהנה וכהנה טענות הנוגעות ליכולתו המקצועית של התובע - אשר עד למועד פיטוריו העתירה עליו הנתבעת שבחים ותשבוחות, ולא חסכה ממנו בונוסים ואופציות מר פז מציין בסעיף 42 לתצהירו: "ידוע לי מתוך עדכונים ודיווחים שנמסרו לי מפי מנהלים בחטיבה בזמן אמת כי הם קיימו שיחות עם התובע, בהן העלו בפניו טענות על תפקוד מחלקת הפריסה והצעות לשיפור". דברים אלה של מר פז נטענו בעלמא, ובלא שהביא תימוכין כלשהם לטענותיו נגד התובע. הנתבעת לא הביאה ולו מנהל מחלקה אחד או עובד אחד ששוחח כביכול עם התובע ואשר יכול היה להעיד על תפקודו הלקוי כביכול, ואף לא עובד או חבר הנהלה שיתמוך בגרסת מר פז בתצהיר. בחקירתו נשאל מר פז האם קיים תיעוד כלשהו לשיחות שקיים עם התובע בקשר עם התנהלותו הכושלת והשיב בשלילה אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה מקור ההתדרדרות המהירה של התובע נובע מכך שהתפקיד שביצע קודם לכן היה תפקיד 'מעבר'. טענה זו, כקודמותיה, נטענה בעלמא ולא נתמכה בכל ראייה. גרסה זו אף אינה מתיישבת עם טענתה החלופית הנוספת של הנתבעת כי לאחר שפוטר הוצע לתובע לכאורה תפקיד אחר בנתבעת שהתובע סירב לקבל (סעיף 22.6 לכתב ההגנה; סעיף 49 לתצהירו של מר פז). גם טענה זו לא נתמכה בכל ראייה כאן המקום גם לציין את סמיכות הזמנים שבין פיטורי התובע ביום 22.5.2001 לבין פנייתו של התובע למיקרוסופט מיום 1.5.2001, בבקשה לקבלת מידע אודות המועד הקרוב למימוש האופציות המומרות: בפנייתו מיום 1.5.20001 בדוא"ל, שואל התובע את הגורמים במיקרוסופט כדלקמן - נספח 2 לכתב התביעה Can you please check and specify what is the vesting period for my stock options grant number 0209033, grant date 03/29/00. Shouldn’t part of them has already had to be vested now? במענה לפנייתו מקבל התובע תשובה, לפיה, המועדים למימוש האופציות המומרות הם המועדים שנקבעו למימוש האופציות בפיץ'. המועדים שפורטו בדוא"ל שנשלח ממיקרוסופט לתובע הם כדלקמן: 2018 אופציות למימוש ביום 22.11.2001; 1009 אופציות למימוש ביום 22.11.2002; 1009 אופציות למימוש ביום 22.11.2003 - נספח 2 לתצהיר התובע This is your grant that was converted over from peach. Your vesting schedule is the same as you had while you were an employee of peach and the vesting starts from your original grant date 22/11/1999. מועדים אלה זהים למועדים שפורטו בהסכם המרת האופציות, וזהים למועדים עליהם הצהירה הנתבעת כמועדים שנקבעו בתכנית האופציות של פיץ' (אשר לטענת הנתבעת לא התממשה). בכך יש משום חיזוק נוסף הן לעובדת קיומה של תכנית אופציות בפיץ' והן להעלאתה על הכתב בהסכם המרת האופציות מכל הטעמים שפורטו לעיל, שוכנענו כי מר פז לא פיטר את התובע בשל שינויים ארגוניים בנתבעת או בשל יחסי אנוש גרועים וניהול כושל. סמיכות הזמנים בין מועד פניית התובע לבירור זכאותו למימוש האופציות לבין מועד פיטוריו, מחזקת את טענתו כי פוטר על מנת למנוע ממנו לממש את האופציות זכאות התובע למימוש האופציות : הענקת אופציות לעובד היי-טק מבטאת, בין היתר, הטבה שנועדה לתגמל את עובד ולתמרץ אותו להישאר בחברה עד למועד שנקבע למימוש האופציה. לפיכך נהוג גם לסייג את מימוש האופציה ולהתנותה בתנאים כגון המשך עבודה בחברה לפרק זמן מסוים בטרם יוכל בעל האופציה לממשה, וכגון התניית מימוש האופציה בכך שבעל האופציה יהיה עובד החברה במועד מימוש האופציה בהתאם לפסיקתו של בית דין זה, שעה שניתן לראות כי האופציה הותנתה בתנאי מתלה, אזי רק בהתקיימו יהיה התובע זכאי למימוש האופציות: "רק אם מולאו "תנאי האופציה", זכאי העובד לממשה. לא מולאו תנאי האופציה, הוא אינו זכאי לממשה. הדברים נכונים שעה שעולה בברור מתנאי ההקצאה שמימוש האופציה מותנה ב"תנאי מתלה" (עב (ת"א) 301848/98 אליצור ערן נ' נובה מכשירי מדידה בע"מ (לא פורסם, 24.9.01). שאלת קיום התנאי המתלה או אי קיומו, תיבחן לאורו של סעיף 28 (א) לחוק הוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 קובע: "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי קיומו". גבריאלה שליו מציינת בספרה "דיני החוזים" (מהדורה שניה, דין הוצאה לאור), עמ' 516) כי צד שגרם לאי קיומו של התנאי המתלה ובכך הביא למעשה לאי כניסתם לתוקף של חיובי החוזה האופרטיביים, אינו זכאי להסתמך על אי קיום התנאי - "ולכן בתביעה שתוגש נגדו על פי החוזה, לא יוכל להתגונן בטענה כי התנאי המתלה, שבו תלוי החוזה, לא התקיים להלן נעמוד על התנאים המתלים שנקבעו בהסכם להמרת האופציות של התובע, נבחן אלו מבין התנאים המתלים התקיימו, ונתחקה אחר הסיבות לאי התקיימותן של תנאים מתלים אחרים, כמו גם לסמיכות הזמנים בין מועדי מימוש האופציות למועד הפסקת עבודת התובע בנתבעת. ככל שניווכח כי הסיבה לאי התקיימות התנאי המתלה נעוצה בסיכולו על ידי הנתבעת, הרי שיהיה בכך לבסס את טענת התובע כי פיטוריו נעשו במטרה למנוע ממנו את מימוש האופציות בהסכם המרת האופציות נקבעו, בין היתר, התנאים כדלקמן: מועד המימוש - בסעיף 2 להסכם נקבע כי מועד המימוש הראשון יהיה בחלוף שנתיים מיום תחילת עבודת התובע בפיץ', דהיינו ביום 22.11.2001, שאז יוכל התובע לממש 50% מהאופציות; מועד הפקיעה - בסעיף 3 להסכם נקבע כי בחלוף 7 שנים תפוג האופציה לרכישת המניות, קרי בסוף מרץ 2007; פיטורים - בסעיף 4 נקבע כי זכאות התובע לאופציות במקרה של פיטורים מוגבלת למימוש האופציות שמועד מימושן הגיע בתוך 3 חודשים ממועד הפיטורים בסעיף 28 לתצהירו טוען מר פז כי מאחר ועבודתו של התובע בנתבעת הסתיימה מספר חודשים לפני מועד המימוש המוקדם של האופציות, הרי שהתובע אינו זכאי לממש את האופציות: "בהתאם להוראות הסכם אופציות 1991 והסכם האופציות האישי, מאחר ועבודתו של התובע במיקרוסופט הסתיימה מספר חודשים לפני מועד המימוש המוקדם ביותר (22.11.01) - התובע אינו זכאי לממש אף חלק מן האופציות בפועל, התובע לא סיים לעבוד בנתבעת "מספר חודשים" לפני המועד בו היה זכאי לממש את האופציה, כפי שטוען מר פז, אלא 22 ימים בלבד, לפני המועד שהיה מעניק לו זכאות למימוש האופציה, שכן על פי הוראות סעיף 4 להסכם המרת האופציות רשאי היה התובע לממש את האופציות שמועד מימושן יגיע, בתוך שלושה חודשים מיום הפיטורים - ר' נ/4 וכן סעיף 22 בתצהיר מר פז 4. Termination of Optionee’s Status as an Employee. In the event of termination of an Optionee’s Continuous Status as an employee, such Optionee may exercise stock options to the extent exercisable on the date of termination. Such exercise must occur within three (3) months (or such shorter time as may be specified in the grant), after the date of such termination (but in no event later than the date of such option as set forth in the Option Agreement). To the extent that the Optionee was not entitled to exercise such option within the time specified herein, the option shall terminate מכיוון שהתובע סיים את עבודתו בנתבעת ביום 1.8.2001, הרי שהיה זכאי לממש אופציות שהוענקו לו, ובלבד שמועד מימושן יחול עד ליום 1.11.2001. המועד הראשון שנקבע למימוש האופציה היה ביום 22.11.2001, ומכאן שתזמון מועד פיטורי התובע הביאו לכך שהתובע החמיץ את המועד הראשון למימוש האופציה ב-22 ימים בלבד אילו ידע התובע כי עליו להישאר בנתבעת 22 ימים נוספים על מנת שיוכל לממש את האופציות שהעניקה לו מיקרוסופט, סביר להניח כי היה מקבל על עצמו את התפקיד הזוטר שהציע לו מר פז, לטענת הנתבעת, זאת על מנת שיוכל להשלים את הימים החסרים עד למועד המימוש. מר פז לא טרח ליידע את התובע כי במידה ולא יקבל על עצמו את התפקיד החלופי, ולו לפרק זמן של חודש ימים, יאבד את זכותו לממש 50% מהאופציות שהוענקו לו. תמוהה בעינינו טענתו של מר פז בעניין זה, כי התובע כלל לא שאל אותו לגורל האופציות: "לראשונה שמעתי כי התובע טוען שהוא זכאי למימוש האופציות המומרות לאחר שהוגש כתב התביעה. בשום מועד קודם לכן, לא שמעתי מפי התובע טענות כאלה, לרבות בתקופת ההודעה המוקדמת ועד לסיום עבודתו בחברה" - סעיף 50 לתצהיר מר פז במהלך חקירתו הנגדית של מר פז, התברר כי בניגוד לטענתו בתצהיר, פנה התובע אליו בכדי לברר את זכאותו לאופציות פיץ' כבר במועד שיחת הפיטורים. ממסמך שהציג בפנינו התובע עולה כי מר פז ביקש חוות דעת משפטית אודות זכאות התובע לאופציות פיץ' (ת/ו). מר פז פנה לקבלת ייעוץ משפטי וביקש חוות דעת משפטית, בין היתר לשאלת מועד מימוש האופציות: "אודה לך בקבלת חוות דעת משפטית מהירה בנוגע לכל הנקודות שהועלו בשיחה". כעולה מהתשובה שנשלחה לדוא"ל, שחרור האופציות של פיץ' תלוי בהתחייבות פיץ' כלפי התובע (ת/ו): "אתה צריך לקבל על הנ"ל אישור מגבריאלה בעיקר עבור כל נושא שחרור האופציות של פיץ' וכו'.. זה בוודאי תלוי בחוזה שלכם מולו בזמן הרכישה. לגבי אופציות של מיקרוסופט אכן כל האופציות שהשתחררו עד כה ניתן לממש אותם. כל שאר הדברים הקבועים בחוק הם ברורים כאשר נשאל מר פז בחקירתו כיצד מתיישב ת/ו עם סעיף 50 לתצהירו, הודה כי האמור בסעיף 50 לתצהירו אינו נכון (עמ' 16-17 לפר'): "אני מפנה אותך לפסקה "כמו כן רוני מצפה לקבל..."לשתי השורות האחרונות כתוב "וסטינג של כל אופציות פיץ'" את המייל הזה אתה כתבת? ת. כן ש. ז"א שלא נודע לך במועד הגשת כתב התביעה שהוא דורש מימוש. ת. כן, נכון, שכחתי. ש. כלומר האמור בסעיף 50 לתצהירך אינו נכון? ת. כן, האמור בו לא נכון מסמך זה (ת/ו), מלבד היותו תומך בטענת התובע כי אופציות פיץ' הוקנו לו בהסכם העבודה שנחתם מול פיץ', הרי שיש בו כדי ללמדנו על כך שמר פז היה ער לשאלת זכות התובע למימוש אופציות פיץ' כבר במועד בו הודיע לתובע על פיטוריו. התנהלותו של מר פז, כמו גם עדותו בפנינו הותירה בנו רושם בלתי אמין. שוכנענו כי מר פז היה מודע למועד מימושן הקרוב של אופציות פיץ ראיות אלה מעלות תומכות במסקנה כי מר פז פעל שלא בתום לב עת פיטר את התובע. חיזוק למסקנה זו מצאנו, לאחר עיון נוסף, ברשימת בעלי האופציות בפיץ' (ת/א), ממנה עולה כי התובע היה העובד האחרון לקבל אופציות בפיץ' בטרם המיזוג וכי עד חודש ספטמבר 2001 פקע מועד מימוש האופציות של כל יותר עובדי פיץ' - פרט לתובע, שמועד מימוש האופציות שהוענקו לו נקבע ליום 22.11.2001. בית הדין הארצי פסק בתביעת עובד שפוטר לאחר שפעל למימוש האופציות במקום עבודתו כי: "פיטורי עובד לאלתר משום שהוא פועל למימוש זכויות הקיימות לו, לטענתו, מכוח הסכם להענקת אופציות, גם אם הסכם האופציות "סובל" פרשנויות אחרות, אינם מוצדקים. ניתן לראות בפיטורים מסיבה זו כחוסר תום לב בביצוע חוזה עבודה ואף לעיתים כפעולה העומדת בניגוד לתקנת הציבור." (ע"ע 1168/04 מרדכי בלאו נ'N Base Communications Ltd (עבודה ארצי, כרך לג [67], 57, (29.5.2005). הגם שבאותו פסק הדין נדחתה טענת העובד לזכאותו למימוש האופציה, הרי שהגיונם של דברים אלה יפה אף לעניינו (השווה גם לפסק דינו של בית הדין האזורי בעב (ת"א) 4286/04 יפים פולבוי נ' צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ לפיכך, הגענו לכדי מסקנה כי פיטורי התובע, שהתבצעו בסמוך למועד מימוש האופציה, בנסיבות שהוכחו בפנינו, היו פיטורים שלא בתום לב. סמיכות הזמנים בין המועד בו החל התובע לפעול למימוש האופציות לבין מועד פיטוריו, והיעדר כל סיבה לפיטוריו של התובע בסמוך למועד המימוש הראשון של האופציה, יש בה כדי לתמוך בגרסת התובע כי פיטוריו נעשו על מנת למנוע ממנו להשלים את פרק הזמן המינימאלי לצורך מימוש 50% מהאופציות המומרות סוף דבר : ניתן בזאת צו הצהרתי על פיו זכאי התובע לממש 50% מהאופציות המומרות על פי התנאים שנקבעו בהסכם המרת האופציות. הנתבעת תשא בשכ"ט עו"ד התובע בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדיןדיני חברותמימוש אופציהאופציהפיטוריםמניותסעד הצהרתי