פסק דין 1. התובעת הינה הבעלים של עסק בשם "קונדיטוריית קוקי", שעיסוקו דברי מאפה ( להלן: "העסק"). בית העסק בוטח מפני סיכוני פריצה בחברת הביטוח "דולב" (להלן: "המבטחת"). 2. בתאריך 14.6.95, נקשר הסכם בטוח, בין התובעת לבין המבטחת, לפיו התחייבה המבטחת לפצות את התובעת בגין נזקיה, עקב אירוע פריצה, על פי רשימת ציוד, אשר בוטח על פי הפוליסה. (להלן: "הפוליסה" או "הסכם הבטוח"). 3. המבטחת התלתה את הכיסוי הביטוחי, על פי הפוליסה, בהתקנת אמצעי מיגון שונים בבית העסק , בין היתר, מערכת אזעקה. 4. הסכם בטוח נכרת בין התובעת לבין המבטחת, לאחר שהמבטחת אישרה את תנאי המיגון בעסק, לרבות מערכת האזעקה, שהותקנה במקום, טרם מועד כניסתה לתוקף של הפוליסה. 5. עובר להוצאת הפוליסה, נכרת הסכם, בין התובעת לבין הנתבעת, חברה למתן שירותי שמירה, אבטחה ושרותי מוקד, לפיו, התחייבה האחרונה לספק לתובעת שרותי מוקד, בתמורה לתשלום חודשי, אשר בתקופה הרלוונטית, עמד על סך של 130 ₪ (להלן: "ההסכם"). 6. על פי ההסכם, התחייבה הנתבעת לשלוח סייר לבית העסק, כל אימת שיתקבל במוקד שבמשרדה אות קריאה, אשר יעיד על פריצה שאירעה בעסק. כמו כן, הנתבעת התחייבה להודיע על דבר הפריצה לתובעת ולמשטרה. 7. בתאריך 24.6.98 נפרץ בית העסק ונגנב ממנו ציוד ומלאי. על אף שמערכת האזעקה נדרכה על ידי התובעת ו/או העובד מטעמה, מר דהן - לא נרשם אות קריאה במוקד הנתבעת, על דבר אירוע הפריצה. 8. בבדיקה שנערכה על ידי מר אוריאל רחמני, מטעמה של המבטחת, לאחר הפריצה, נמצא כי מערכת האזעקה אמנם נדרכה, טרם אירוע הפריצה ואף נוצרו בה גילויים, אולם אות הקריאה בגינם, לא הועבר למוקד הנתבעת, בשל אי תקינות סוללת הגיבוי במערכת האזעקה בבית העסק. כמו כן, התחוור כי צופרי המערכת, לא היו תקינים. 9. המבטחת דחתה את דרישת התובעת לפיצוי על פי הפוליסה, בנימוק כי התובעת לא עמדה בתנאי הפוליסה ולפיכך, לא חלה עליה חובת פיצוי. לטענתה, בהעדר קיומם של תנאי המיגון, המפורטים בפוליסה - הכיסוי הביטוחי אינו בר תוקף. 10. על פי סעיף 8 להסכם, האחריות בגין אחזקתה ותקינותה של מערכת האזעקה בעסק מוטלת על כתפי התובעת. יתירה מזאת, סעיף 17 להסכם קובע כי אף במקרה בו יימצא כי מערכת האזעקה נמצאה כבלתי תקינה, בשל רשלנותה של הנתבעת - תוגבל אחריותה להשבת דמי המנוי בגין אותה שנה בה אירעה הפריצה. 11. התובעת טוענת כי הבחינה באי תקינותה של המערכת, כשבועיים טרם אירוע הפריצה ודיווחה על כך לנתבעת, על מנת שזו תשלח טכנאי מטעמה, ברם, הנתבעת לא שעתה לפנייתה. 12. בנסיבות אלו, טוענת התובעת כי האחריות לנזקיה רובצת לפתחה של הנתבעת, אשר כשלה במתן שירותיה. אשר על כן, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בגין נזקיה, בסך של 16,240 ₪, בניכוי הסך של 3,720 ₪, ששולם לה על ידי המבטחת, במסגרת הסדר פשרה שהושג ביניהן . 13. הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות. לטענתה, נוכח תנאי ההסכם, המשחררים אותה מאחריות בגין אחזקתה ותקינותה של מערכת האזעקה - לא חלה עליה אחריות בגרימת נזקיה של התובעת. 14. עוד טוענת הנתבעת, כי אין לקבל את עדויותיהם של התובעת והעד מטעמה, לפיה עובר לאירוע הפריצה, פנו השניים לנתבעת והתריעו על דבר אי תקינותה של מערכת האזעקה. לטענתה, אם אלו היו פני הדברים, כי אז היה לכך ביטוי ביומן האירועים שהוגש כראייה לבית המשפט ואשר ממנו עולה, כי לא היו פניות מטעמה של התובעת. 15. הנתבעת טוענת לחילופין, כי הסכם הפשרה שהושג בין התובעת לבין המבטחת, מפקיע את זכותה הנטענת של התובעת כלפיה, הואיל ואין התובעת זכאית להכנס בנעליה של המבטחת ולתבוע, לכאורה, תביעת "שיבוב". 16. הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם, מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. 17. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים, בפרוטוקול הדיון ובסיכומים שהוגשו מטעמם של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל בסכום של 4,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. אין צו להוצאות. ביטוח פריצה / גניבהאזעקהשאלות משפטיות