זכות פיצויי פיטורים - צו הרחקה אזורי

זכות פיצויי פיטורים - צו הרחקה אזורי, הינו נושא בדיני עבודה אשר נדון בבית הדין לעבודה בתל אביב, להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת חגית שגיא העובדות : הוגשה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת. בבעלות הנתבע עסק לייצור ולשיווק אופנה, בשם SUNSET התובע עבד אצל הנתבע, כגזרן, מיום 1/1/02 ועד ליום 21/2/04. מקום העבודה היה בתל אביב. ביום 20/2/04, לאחר שהתובע תקף את אשתו, הוא נעצר למשך 4 ימים. עם שחרורו מהמעצר, ניתן נגד התובע צו הרחקה, האוסר עליו להכנס לאיזור תל אביב למשך 3 חודשים. התובע התקשר אל הנתבע ויידע אותו בדבר צו ההרחקה האיזורי אשר ניתן נגדו ביום 27/2/04 פירסם הנתבע מודעה בעיתון לפיה דרוש גזרן במשרה מלאה (נ/2) וביום 29/2/04 ראיין הנתבע מועמדים רבים לתפקיד (נ/3). ביום 18/3/04 ביטל בית משפט השלום את צו ההרחקה אשר אסר על התובע להכנס לאיזור תל אביב. חודשים מספר לאחר שבוטל צו ההרחקה נגד התובע, התקשר אליו שותפו של הנתבע, מר רפי ג'רבי, והתובע סיפר לו כי הוא עובד בסלון כלות ומשתכר סך של 7,000 שקלים (עדות התובע בעמודים 3 ו- 4, עדות הנתבע בעמוד 5). ביום 31/8/04 פנה הנתבע לשירות התעסוקה בחיפוש אחר גזרן (נ/4). לגרסת התובע, זמן קצר לאחר שבוטל צו ההרחקה האיזורי נגדו, הוא התקשר אל הנתבע וביקש לחזור לעבודה. הנתבע ביקש לחשוב על העניין במשך שבוע וכאשר התקשר התובע אל הנתבע לאחר כשבוע - הודיע לו הנתבע, כי אין באפשרותו להעסיקו אשר על כן, לגרסת התובע, הוא פוטר מעבודתו וזכאי לתשלום פיצויי פיטורים בסך 12,418 שקלים (לפי שכר קובע בסך 5,798 שקלים) ולחלף הודעה מוקדמת, בסך 5,798 שקלים. לגרסת הנתבע, לאחר שהתובע נעצר וקיבל צו הרחקה איזורי - הוא התפטר מעבודתו. הנתבע הכחיש כי התובע יצר עמו קשר וביקש לשוב לעבודה לאחר שבוטל צו ההרחקה האיזורי נגדו הדיון : התובע והנתבע העידו בפני וסיכמו את טענותיהם בכתב. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני, שמעתי את העדויות וקראתי את סיכומי הצדדים, אני קובעת כדלהלן: א. אין חולק, כי בתקופה בה צו ההרחקה האיזורי נגד התובע היה בתוקף - לא היה באפשרותו לעבוד אצל הנתבע. עם זאת, איני מקבלת את גרסת הנתבע, כי כאשר התובע הודיע לו כי ניתן נגדו צו הרחקה איזורי למשך 3 חודשים - הוא התפטר מעבודתו. לתובע לא היה כל רצון להתפטר מעבודתו ולהמנע מלחזור אליה בתום תקופת צו ההרחקה. גרסתו של התובע, אשר היתה עקבית ומהימנה, היתה כי לא התפטר מעבודתו וכי זמן קצר לאחר שבוטל צו ההרחקה - התקשר לנתבע וביקש לחזור לעבודתו בדיון אשר התקיים בפני ביום 27/3/06 טען התובע, כי לאחר שבוטל צו ההרחקה נגדו "צלצלתי לשלומי ובקשתי לחזור לעבודה. הוא ביקש שאתן לו שבוע ואז אמר שאינו מוכן להחזיר אותי לעבודה." בעדותו חזר התובע על גרסה זו והעיד, כי לאחר שבוטל צו ההרחקה נגדו: "חזרתי הביתה והתקשרתי לנתבע ואמרתי לו שאני כבר השתחררתי ויכול לחזור לעבודה. הנתבע אמר שאתן לו שבוע זמן לחשוב. לאחר כשבוע התקשרתי אליו והוא אמר לי שהוא מצטער והוא כבר לקח גזרן אחר." (עדותו בעמודים 2 ו-3). במכתבו מיום 29/3/04 (אשר צורף לכתב התביעה) כתב התובע לנתבע: "...והיות וביום 18.3.20004 ביטל בית המשפט את מעצר הבית, הודעתי לכם מיד שברצוני לחזור לעבודה. בתשובה להודעתי הטלפונית, אמרתם לי לחכות כמה ימים על מנת למסור את תשובתכם. ביום 25.3.2004 התקשרתי טלפונית והודעתם לי שקיבלתם עובד אחר במקומי ואתם לא מוכנים שאחזור לעבודה בחברתכם". הנתבע הכחיש את גרסת התובע וטען כי התובע לא התקשר אליו לאחר שבוטל צו ההרחקה נגדו ולא ביקש לחזור לעבודה ב. פלט שיחות הטלפון אשר הגיש התובע ביום 15/8/06, מאשר את גרסתו, כי התקשר אל הנתבע פעמיים, לאחר ביטול צו ההרחקה נגדו. כעולה מפלט השיחות, התובע התקשר אל הנתבע הן ביום 21/3/04 והן ביום 25/3/04 (ראו עדות הנתבע בדבר מספר הטלפון שלו בתקופה הרלוונטית - בעמוד 7). לטענת הנתבע, העובדה כי השיחה הראשונה מיום 21/3/04 נמשכה פחות מ- 60 שניות מעידה על כך כי התובע לא ביקש באותה שיחה לשוב לעבודתו. איני מקבלת טענה זו. על מנת לנהל שיחה בה מודיע התובע לנתבע על ביטול צו ההרחקה נגדו ומבקש לשוב לעבודתו ובה הנתבע מבקש ממנו להתקשר אליו שוב לאחר שבוע - די בפרק זמן של פחות מ- 60 שניות. העובדה כי ביום 25/3/04 שוב התקשר הנתבע אל התובע, תומכת, כאמור, בגרסת התובע, כי התקשר אל הנתבע שוב, כמה ימים לאחר השיחה הראשונה, בהתאם לבקשת הנתבע ג. מהימנה עלי גרסת התובע בעדותו, כי לאחר שהנתבע סירב להמשיך ולהעסיקו בסוף חודש 3/04, פנה התובע ללשכת התעסוקה וזו הפנתה אותו לעבוד בחברה בשם "טייק 6", שם השתכר כ- 2,500 שקלים בחודש בלבד (עדות התובע בעמוד 3). כן מהימנה עלי גרסת התובע, כי כאשר לאחר כמה חודשים התקשר אליו שותפו של הנתבע, מר רפי ג'רבי, ושאל לשלומו - התובע, אשר נפגע מפיטוריו, סיפר לו, כי הוא עובד ומרוויח משכורת בסך 7,000 שקלים, הגם שלא היה הדבר נכון ד. איני מקבלת את טענת הנתבע בסיכומיו, כי כאשר הודיע התובע לנתבע, כי אין באפשרותו להתייצב לעבודה למשך 3 חודשים, סוכל חוזה העבודה. היעדרות מעבודה למשך 3 חודשים - פרק הזמן בו הודיע התובע לנתבע כי ייעדר מעבודתו- הינו פרק זמן סביר, בר חלוף במועד נראה לעין, במהלכו יכול הנתבע להעסיק עובד זמני ה. כאמור, קבעתי, כי לאחר שניתן צו ההרחקה נגד התובע, הוא הודיע לנתבע כי לא יהא באפשרותו לעבוד למשך תקופה של 3 חודשים אך לא הודיע על התפטרותו. הגם שהתובע הוא אשר "הביא על עצמו" את צו ההרחקה בכך שתקף את אשתו - הוא נאלץ להודיע למעבידו על היעדרותו הצפויה מהעבודה שלא מרצונו ולפיכך אין בהודעתו לנתבע משום מעשה התפטרות. העובדה כי נבצר מהתובע להתייצב לעבודה במשך תקופת צו ההרחקה והעובדה כי לאחר שבוטל צו ההרחקה הציע עצמו התובע לעבודה תוך זמן סביר - מלמדת כי התובע לא היה מעוניין בסיום יחסי העבודה בין הצדדים עם זאת, הנתבע העדיף שלא להמתין לשובו של התובע לעבודה, וכאשר הודיע התובע לנתבע, לאחר פחות מחודש, כי בוטל צו ההרחקה נגדו ונוצרה האפשרות להמשיך ולהעסיקו, הנתבע בחר שלא לחדש את העסקת התובע. ניתוק יחסי העבודה אירע, איפוא, ביוזמת הנתבע ומשכך אני קובעת כי הנתבע פיטר את התובע מעבודתו. העובדה כי לאחר חודשים מספר יצר שותפו של הנתבע קשר עם התובע, כמו גם העובדה כי בחודש 8/04 חיפש הנתבע גזרן - אין בהן כדי להועיל לנתבע, לאחר שפיטר את התובע מעבודתו, מה גם שהנתבע אף לא טען כי הציע לתובע לחזור לעבודתו ו. הואיל והתובע לא הציג בפני תלושי שכר או כל ראיה אחרת לעניין משכורתו, הרי שיש לקבל את גרסת הנתבע, כי שכרו הקובע של התובע לצורך פיצויי פיטורים היה בסך 4,724 שקלים. אשר על כן זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 10,109 שקלים (4,724 X 2.14 חודשים). משהיתה מחלוקת של ממש בין הצדדים באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים - לא מצאתי לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. ז. הואיל והתובע פוטר ביום 25/3/04 ללא מתן הודעה מוקדמת - הרי שהוא זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 4,724 שקלים סוף דבר : הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, פיצויי פיטורים בסך 10,109 שקלים וחלף הודעה מוקדמת בסך 4,724 שקלים. הסכומים לעיל ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1/3/04 ועד ליום התשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובע, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, הוצאות הליך זה בסך 1,200 שקלים. הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדיןפיצוייםצו הרחקהפיטוריםפיצויי פיטוריםצווים