על צד המעוניין בביטול צו קיום צוואה להגיש בקשה לביטולו לפי סעיף 72(א) לחוק הירושה . בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ההחלטה בבקשה להארכת מועד ניתנה איפוא על בסיס זה. אף שכוחו של צו הקיום "יפה כלפי כל העולם" (סעיף 71 לחוק הירושה ), הרי שלגבי המבקש לבטלו חל דין מיוחד - סעיף 72 לחוק הירושה האמור והוראות תקנה 27 לתקנות הירושה , התשנ"ח-1998. מכאן, שהזכות לבקש את ביטולו של צו הקיום עומדת למבקש אף אם חלפו למעלה משלושים ימים מאז נודע לו על הצו, שכן לא נקבע בחיקוק מועד קצוב להגשתה של בקשת הביטול עם זאת ראוי להדגיש: אף שהמסלול הנכון לדיון בבקשת הביטול הוא כאמור זה המותווה בסעיף 72 לחוק הירושה , בלא שמבקש הביטול יידרש להגיש בקשה להארכת מועד לשם הגשתה של בקשת הביטול בחלוף תקופה קצובה כלשהי, הרי שאין בכך כדי לאיין את החובה להגיש את בקשת הביטול בהקדם. בית המשפט פסק כי ככלל לאפשר למתנגד לטעון ולהביא ראיות להתנגדותו לקיום הצוואה , כל עוד לא התיישן הענין, או לא השהה המבקש את פנייתו לבית-המשפט יתר על המידה. בהקשר זה הפסיקה קבעה שסעיף 72(א) לחוק הירושה : פותח אמנם פתח לחריגה מכלל סופיות הדיון, אולם פתח זה אינו כפתחו של אולםצוואהירושהשאלות משפטיות