מזונות ביטוח לאומי פשיטת רגל


			מזונות ביטוח לאומי פשיטת רגל החלטה בקשה זו הוגשה ע"י המוסד לביטוח לאומי בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. המוסד לביטוח לאומי עותר לקבלת כספים מתוך קופת הכינוס וזאת בשים לב לחוב בגין תשלום מזונות שחב החייב לשלם למוסד לביטוח לאומי. ביום 24/10/96 ניתן ע"י בית משפט זה (כב' השופט גרשון, תיק המרצה 32529/96) צו למינוי כונס נכסים לנכסי החייב. ביום 5/1/98 ניתן בבית הדין הרבני האזורי בחיפה תוקף של פסק דין להסכם גירושין. בהתאם לסעיף 4 בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין חב החייב בתשלום מזונות ילדיו, הכל כמפורט בהסכם. החייב לא עמד בתשלום המזונות והמוסד לביטוח לאומי משלם את המזונות לידי גרושתו. ביום 6/5/98, לאחר שניתן פסק הדין בעניין אישור הסכם הגירושין ותשלום המזונות, הוכרז החייב כפושט רגל. במסגרת הליכי פשיטת הרגל מונה גם נאמן . הנאמן בדק את תביעות החוב שהוגשו. סה"כ אושרו תביעות חוב בסכום של 3,033,233 ₪, מהם אושר סך של 338,298 ₪ בדין קדימה למס ההכנסה. מנגד, הצטבר בקופת הכינוס עד למועד הדיון בבקשה זו (17/1/02) סך של 39,600 ₪ בלבד, סכום שיש בו כדי תשלום של 1.3% בלבד מהחובות המאושרים. (יצוין כי בינתיים ניתן צו במסגרת בש"א 1198/02 המורה לחברת הביטוח "המגן" להעביר לקופת הכינוס כספים שהוחזקו של בפוליסת ביטוח על שם החייב ואולם אין לבית המשפט נתונים על גובה הסכום. כמו כן תלויה ועומדת בקשה להעברת כספים המגיעים לחייב, לכאורה, מחברת הביטוח ציון, כך שסה"כ סכום הכספים בקופת הכינוס צפוי לגדול). המוסד לביטוח לאומי מציין בבקשתו כי חוב החייב עומד על סך של 25,523 ₪ נכון ליום הגשת הבקשה, כאשר לחייב חוב מזונות חודשי בסכום של 2,301 ₪. בהתאם, הגיש המוסד לביטוח לאומי בקשה, על-פי הוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, וביקש להקצות לו כספים לכיסוי החובות הנ"ל. יצוין כי קודם להגשת בקשה זו לא פנה המוסד לביטוח לאומי בעניין זה לבית המשפט, לכונס הנכסים הרשמי ו/או לנאמן ולא תבע כספים המגיעים לו, לטענתו. כונס הנכסים הרשמי הציע כי בנסיבות אלו יפסוק בית המשפט למוסד לביטוח לאומי תשלום בגובה 10% מהסכומים שנצברו בקופת הכינוס וכן 10% נוספים מכל סכום שישולם בעתיד ע"י החייב לקופת הכינוס. המוסד לביטוח לאומי הודיע בדיון בפני כי בנסיבות העניין יסכים לפסיקת סכום השווה ל- 15% מקופת הכינוס ומהתשלומים שישולמו לקופת הכינוס. הנאמן מתנגד לעמדת המוסד לביטוח לאומי ולעמדת כונס הנכסים הרשמי וטוען כי בכך תהיה פגיעה בלתי סבירה ביתר נושי החייב. בהתאם, מבקש הנאמן כי בית המשפט יקבע כי החוב למוסד לביטוח לאומי יגבה מתוך הכנסותיו של החייב בשעורים כפי שימצא בית המשפט לנכון ולא מתוך קופת הכינוס או מכספים המשולמים לקופת הכינוס. החייב, שיוצג בדיון, לא טען כל טענה בעניין זה. סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, שענינו הקצבה לזכאי למזונות, קובע כדלקמן: "(א) לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון. (ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין." (ההדגשה הוספה. ר.ש.) החוק נקט בביטוי "רשאי" ולא בביטוי "חייב" ולא בכדי. ההלכה היא כי לבית המשפט שיקול דעת בקביעת הסכום שיפסק לטובת מי שזכאי לתשלום מזונות מהחייב, וזאת בשים לב למכלול הנתונים שבפניו, תוך התייחסות לטובת כל הנוגעים בדבר. ראה: ע"א 357/79, המוסד לביטוח לאומי נ. כונס הנכסים הרשמי, תל אביב, פ"ד ל"ה (1) 393; בש"א (נצרת) 905/98, אבירם אהוד נ' עו"ד יצחק מירון, תק-מח 98(4), 1634 ,עמ' 1636. בשים לב להלכה שבע"א 357/79 הנ"ל אין הצדדים חולקים על עצם זכותו של המוסד לביטוח לאומי לקבלת כספים ולא טענו בעניין זה בפני. כמו כן לא הועלתה כל טענה כי הסכם המזונות נעשה בכוונה ליצור העדפת נושים, בדרך של תשלום מזונות, וזאת על אף שהסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין לאחר שמונה לחייב כונס נכסים, אם כי בטרם הוכרז פושט רגל. בהתאם, ובהעדר כל טענה לעניין זה, יש לבחון את צדקת טענות המוסד לביטוח לאומי במסגרת מעמדו כנושה, אל מול יתר נושי החייב בפשיטת הרגל ועמדת הנאמן. מערכת הדינים החלה על המוסד לביטוח הלאומי יוצרת, במקרה זה, מצב בו המוסד לביטוח לאומי הינו נושה של החייב בפשיטת רגל כאשר מעמדו שונה מיתר הנושים. מהצד האחד אין הוא נושה מובטח לעניין חוב אותו הוא גובה בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ולתביעתו אין כל דין קדימה. מטרתו של חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב1972- הייתה להבטיח את תשלום המזונות לזכאי מכוח פסק דין. אין כוונה בחוק לשנות את מצבו של החייב לטובה או לרעה (ראה: ע"א 357/79 הנ"ל). אין בחוק זה ו/או בדבר חקיקה אחר הוראה הנותנת למוסד לביטוח לאומי מעמד עדיף על פני נושים אחרים של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל (בכפוף לסייג שיפורט בהמשך). מטרת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל לא היתה להעניק לזכאי למזונות או מי שבא בנעליו, זכויות יתר על אלה שנקבעו בפקודה לנושה רגיל, על חשבון יתר נושיו של החייב. ראה, על דרך ההיקש: ע"א 824/80, המוסד לביטוח לאומי נ' עו"ד נ' אמיתי ו2- אח', פ"ד לז(4), 729 ,עמ' 735-736. המוסד לביטוח לאומי מוצא עצמו במצב בו הוא מחויב מכוח הוראת חוק המזונות (הבטחת תשלום) להמשיך ולשלם מזונות, ובהתאם להגדיל את חובות החייב בפשיטת רגל כלפיו, כאשר מהצד השני אין לו כל מעמד מובטח או מועדף במסגרת הליכי פשיטת הרגל. ואולם, שלא כיתר הנושים הבלתי מובטחים, נהנה המוסד לביטוח לאומי מיתרון שיאפשר לו לגבות את חובו מהחייב. על יתר הנושים יחול צו הפטר שינתן, אם יינתן, כנגד החייב. במקרה זה יוכלו הנושים הבלתי מובטחים לקבל רק את חלקם מהכספים שנצברו בקופת הכינוס, וזאת לאחר תשלום חובות בדין קדימה, ולא יוכלו להמשיך בהליכי גבייה כנגד החייב. לעומתם, יוכל המוסד לביטוח לאומי להמשיך ולנקוט הליכי גביה כנגד החייב בגין חוב המזונות גם לאחר שיסתיימו הליכי פשיטת הרגל במתן צו ההפטר. יתרון זה של המוסד לביטוח לאומי חייב שיילקח בחשבון במסגרת מכלול השיקולים בבואי לדון בבקשת המוסד לביטוח לאומי במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בנסיבות אלו, וכאשר החוק לא הורה כי המוסד לביטוח לאומי יהיה נושה בדין קדימה לחובות הנגבים בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, וכאשר ניתן למוסד לביטוח לאומי יתרון המקנה לו אפשרות להמשיך לגבות את חובותיו מהחייב עצמו לאחר שינתן צו הפטר , סבור אני כי אין כל סיבה להעניק למוסד לביטוח לאומי יתרון נוסף על פני נושיו האחרים של החייב. אינני מוצא כל סיבה לפסוק לזכותו סכומים שיפגעו בנושיו האחרים של החייב, באופן שיותירם, למעשה, ללא כל אפשרות לקבלת דיבידנד משמעותי מקופת הכינוס. ואולם מנגד, סבור אני כי אין מקום להגיע לתוצאה לפיה יחויב המוסד לביטוח לאומי להגדיל את היקף החוב בו חב החייב כלפיו, וזאת מעצם חובתו להמשיך ולשלם מזונות. מטרת חוק המזונות (הבטחת תשלום) לא הייתה לגלגל את נטל תשלום המזונות מהחייב לחברה כולה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אלא להעמיד כלי שמחד יבטיח תשלום מזונות לזכאי, ומאידך גיסא יוכל להמשיך ולגבות את חוב המזונות מהחייב במלואו. אשר על כן, ובשים לב למכלול הנתונים, סבור אני כי בנסיבות אלו, וכאשר חובות החייב למוסד לביטוח לאומי עומדים על כ1%- מסך החובות שאושרו, וכדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב מחד גיסא ומאידך גיסא למנוע פגיעה ביתר הנושים, יהיה נכון להגיע לתוצאה לפיה ישולם למוסד לביטוח לאומי מקופת הכינוס סכום כפי חלקו היחסי בחובות שאושרו. במקביל, יותר למוסד לביטוח לאומי לגבות את חובות החייב מהכנסותיו של החייב, ולא מקופת הכינוס. בהתאם, אני פוסק למוסד לביטוח לאומי סכום השווה ל1%- מסך הכספים שנצברו בקופת הכינוס מיום מתן צו הכינוס וכן סכום השווה ל1%- מכל סכום נוסף שישולם ע"י החייב לקופת הכינוס או יגבה מתוך כספים המגיעים לחייב בדרך אחרת ויתווסף לקופת הכינוס (כגון כספים המגיעים לחייב מפוליסות ביטוח ושיועברו לקופת הכינוס וכד'). יתרת החוב תיגבה ע"י המוסד לביטוח לאומי מתוך הכנסותיו של החייב. בנסיבות אלו על בית המשפט לקבוע את שיעורי התשלום של חוב המזונות שיגבו מתוך הכנסותיו של החייב. הן החייב והן המוסד לביטוח לאומי לא טענו כלל בעניין גובה הסכום שישלם החייב מתוך הכנסותיו למוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת אין מקום לאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות את כל חוב המזונות, ללא קביעת שעורי תשלום חודשיים, מתוך הכנסות החייב מאחר ובנסיבות אלו יהפוך המוסד לביטוח לאומי, למעשה, לנושה בעל דין קדימה וחובו יגבה על חשבון יתר הנושים. מתן אפשרות לגביית כל סכום החוב מתוך הכנסות החייב תותיר את החייב בחוסר אפשרות להפקיד כספים בקופת הכינוס ובפועל תפגע ביתר הנושים, לרבות נושים בדין קדימה. בנסיבות המקרה שבפני סבור אני כי יש להורות למוסד לביטוח לאומי לגבות את יתרת חובותיו מהחייב, מתוך הכנסותיו, לאחר שינתן צו ההפטר, וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(ד) לפקודת פשיטת הרגל. לעניין זה נלקחה בחשבון העובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא פנה לבית המשפט או לכונס הנכסים הרשמי אלא רק לאחר חלוף כארבע שנים ממועד מתן פסק דין של המזונות וכשלוש וחצי שנים לאחר שהוכרז החייב כפושט רגל. בנסיבות אלו, וכאשר הליכי פשיטת הרגל קרבים לסיומם והודע כי בקרוב תוגש בקשת הפטר , סבור אני כי לא יגרם נזק למוסד לביטוח לאומי שהשתהה בהגשת בקשתו, אם ימתין תקופה נוספת ויגבה את הכספי המגיעים לו מהחייב במלואם, לאחר שינתן צו ההפטר. יחד עם זאת, ומאחר והצדדים לא טענו בפני לעניין זה של אופן גביית התשלומים מתוך הכנסות החייב, רשאים הצדדים להגיש בקשה בעניין זה. אם תוגש בקשה – היא תקבע לדיון. בשולי האמור בהחלטה זו אני מוצא לנכון להתנצל בפני הצדדים על הזמן שחלף ממועד הדיון בפני ועד למתן ההחלטה, עיכוב שנגרם כתוצאה מתקלה טכנית. חיפוש פנימי באתר לעמוד הראשי נושאים רלוונטיים נוספים סעיף 174 חוק ביטוח לאומי מענק לימודים למשפחה חד-הורית אי כושר בשיעור 74% ולא 75% אחות אחראית - תאונת עבודה הגדרת "עבודה נדרשת" בחוק 5% נכות תאונת עבודה חוקר באגף מע"מ - תאונת עבודה סירוב לעבוד בעבודה עם משמרות סירוב לעבוד - אין באפשרותה למצוא אדם שיטפל בתינוק בעיות בברך - טעות משפטית בהחלטת ועדה רפואית ? זכאות לדמי אבטלה - חופשת לידה מנהל מזנון - התקף לב פריצת דיסק - דמי פגיעה בעבודה אירוע מוחי - מנהל עבודה שכיר סעיף 158 חוק ביטוח לאומי שכר מינימום של 15 ש"ח לשעה סעיף 224(א) חוק ביטוח לאומי - גמלת סיעוד קשר בין תאונה לפגיעה ברגל ערעור על אפס אחוזי נכות ועדה רפואית לעררים לענין ניידות רכב השגחה מתמדת תביעה לתשלום הפרשי גמול מילואים תביעה להכיר בארוע מוחי החזרת תיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי לא הושלמה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי הכרה בכאבי גב בגלל תאונת עבודה סעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי החלטה של ועדה לתביעות על התיישנות ניצול מרות ביחסי עבודה - לחץ / איומים תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ מענק לימודים למשפחה חד-הורית מכונאי רכב - פריצת דיסק ערעור על דחיית תביעה בגלל חוות דעתו של מומחה רפואי פגיעה במהלך השתלמות תביעה - חשד ששותף מועל בכספים ועדה רפואית צילומי רנטגן עדכניים לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ? מחלה ביד - מיקרוטראומה ? תואר במחשבים - לשכת אבטלה סרוב לעבוד בעבודה - משמרות גמלת סיעוד - תעודת עיוור המועד להגיש ערעור כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי הוא 6 חודשים בקשה לחייב לשלם מזונות - בית דין לעבודה 80% מוגבלות ניידות כיסוי הוצאות אשפוז לידה - ביטוח לאומי נפילה בגלל סחרחורת בעבודה סעיף 174 חוק הביטוח עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ? מעמדו של בעל שליטה בחברה כ"עובד" לצורך ענף ביטוח אבטלה עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ? הפליה מטעמי גיל - סעיף 2 (א) (1) חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ד"ר א. ניימן - מינוי מומחה רפואי האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ? יחסי עובד מעביד - לא נערך הסכם עבודה זכות דמי מחלה מתחילה בתום 90 ימים סעיף 222 חוק ביטוח לאומי בקשה מעובד לחתום על טופס תקינות רכבים צבעי - דמי אבטלה סעיף 27 תקנון שירות התעסוקה שאלות הבהרה למומחה ד"ר מ. ביזר גמלת ניידות - הפחתת נכות מ - 80% ל - 40% תאונת עבודה - מטפלת בקשישים נכות זמנית נוירולוגית - ביטוח לאומי פרוטוקול ישיבת ועדה רפואית ביטוח לאומי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי מיקרוטראומה - ניקיון פיטורים בהריון - שמירת הריון ביטוח לאומי קיזוז 10% בגין - מצב קודם שתי תביעות בית דין לעבודה מהי הגדרת עובד לפי חוק ביטוח לאומי ? ביטוח לאומי - תביעת שיבוב / תחלוף החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד אוטם שריר הלב – התקף לב של פסיכיאטר - תאונת עבודה ? בעיות גב של אחות בגלל הרמת חולים - תאונת עבודה ? ד"ר דוד אנגל – מינוי מומחה רפואי ביטוח לאומי סרוב לעבוד בניקיון לאחר הפניה של לשכת התעסוקה שמירת הריון מורה של משרד החינוך עיקול בגלל חוב לביטוח לאומי חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ? דחייה של תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה צבירת תקופת אכשרה דמי אבטלה של עובד שכיר נכות כללית עקרת בית – תביעה ביטוח לאומי ערעור על נכות - צדק טבעי חוקר פרטי עצמאי – תאונת עבודה ביטוח לאומי ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי השלמת הכנסה ידועה בציבור רכב קובע - ניידות ביטוח לאומי זכאות לקצבת זקנה הכרה במחלת נפש ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה ניתוח מעקפים ביטוח לאומי אפילפסיה - נכות כללית ביטוח לאומי ? פגיעה באצבע - דמי פגיעה ביטוח לאומי תקיפה פגיעה בעין – תאונת עבודה ביטוח לאומי קצבת זיקנה ערעור ערעור דמי לידה בית דין לעבודה נכות 75 אחוז ביטוח לאומי – נכות כללית זכאות מענק עבודה ביטוח לאומי איך מוכיחים אירוע תאונתי ? ביטוח לאומי סעיף 223 חוק הביטוח הלאומי - שירותי סיעוד / השגחה מי נחשב תושב ישראל זכאי לקבל שירותי בריאות ? פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ? 50 אחוז נכות – גמלת ניידות ביטוח לאומי ? תקנה 11 תקנות הביטוח הלאומי מקדמות שירותים מיוחדים ביטוח לאומי ביטוח לאומי - זכאות קצבת תלויים מוות טבעי ? האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ? מה צריך בשביל לקבל דמי אבטלה ? כמה זמן צריך לעבוד כדי לקבל דמי אבטלה ? פגיעה שמיעה נגר נזיפות מלקוחות - תביעה בגין זכויות עובד נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי בקע מפשעתי – זכויות ביטוח לאומי נכות זמנית 50 אחוז נכות 5 אחוז - ערעור מעלית נתקעה - התקף לב בגלל לחץ – זכויות ביטוח לאומי סעיף 10 חוק הביטוח הלאומי ערעור על ועדה רפואית ביטוח לאומי – דוגמא איך מערערים על דמי פגיעה ? נהג מונית בעיות גב – זכויות ביטוח לאומי שיקום מקצועי ביטוח לאומי – איך מגישים תביעה ? ביטוח לאומי ניידות - זכויות ילדים מהו פסק דין הצהרתי בעניין הכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי ? ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ? סעיף 36 חוק הנכים תגמולים ושיקום הבטחת הכנסה רכב רשום על נהג חסר רישיון נהיגה הבטחת הכנסה ביטוח לאומי בן זוג עובד האם מאמץ פיזי בעבודה יכול לגרום התקף לב ? הכרה מחלת מקצוע – אי זכאות לקבלת גמלה נכות זמנית 20 אחוז ביטוח לאומי ועדה רפואית של ביטוח לאומי לא התייחסה חוות דעת פרטית דמי אבטלה חבר קיבוץ זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי הבטחת הכנסה סטודנטים תביעה של ביטוח לאומי נגד גורם אחר - האם יש התיישנות ? בעיות גב פועל יצור - זכויות ביטוח לאומי פגיעה בשמיעה - מיקרוטראומה ? פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי נהג מונית שרות בעיות גב גמלה ילד נכה ביטוח לאומי - בדיעבד / רטרואקטיבית ? טעות של ועדה רפואית ביטוח לאומי 10 אחוז נכות פגיעה בגב ביטוח לאומי ביטול קצבת נכות כללית בגלל הכנסות עבודה הבטחת הכנסה - עברת בעלות פיקטיבית של רכב אגודת מים זכויות עובדים ביטוח לאומי גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי הרמת מלט - מאמץ לא רגיל ? קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי תמריץ מעסיקים - חוק עידוד המגזר העסקי מכתב דחיה דמי אבטלה 50 אחוז נכות נפשית ביטוח לאומי		חיפוש פנימי באתר גמלת שמירת הריון חישוב דמי לידה - בסיס שכר אוטם שריר הלב - תאונת עבודה הבטחת הכנסה - הכנסה רעיונית מנכסי מקרקעין ביטוח לאומי - תביעה על עישון פסיבי בעבודה אם חד הורית - קצבת נכות כללית רטרואקטיבית גמלת הבטחת הכנסה - חישוב הכנסה מנכס פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש קצבת שארים - ידועה בציבור זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים גמלת הבטחת הכנסה - ניהול משק בית משותף גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון מענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין תשלום יתר גמלת הבטחת הכנסה - ניכוי חוב מקצבת ילדים אי הכרה באירוע אוטם שריר הלב גמלת ילד נטוש - הבטחת הכנסה זימון בדיקה מחדש קביעת נכות וועדה רפואית תאונת עבודה עצמאי דו"ח שנתי הכנסות יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי גמלת הבטחת הכנסה - לימודים ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז סעיף 77 (א) חוק ביטוח לאומי בקשה חידוש דיון בקביעת נכות כללית - תקנה 37 מיקרוטראומה - פגיעה בעבודה בכתף יד ימין הכרה פגיעה בעבודה ביטוח לאומי - גב ירך פטרת העור והציפורניים - פגיעה בעבודה רטיבות ליקוי בברכיים תוצאה של אירוע תאונתי שאירע בעבודה תשלום דמי אבטלה - לא הושלמה תקופת האכשרה תביעה לתשלום דמי אבטלה - עובד עצמאי נגר דמי פגיעה עקב בקע מפשעתי כתב תביעה כנגד מנכ"ל ביטוח לאומי דמי אבטלה - גרושה 2 ילדים סטיה של ממש מהדרך המקובלת על התובע מביתו לעבודתו החמרה בגין פגיעה בעבודה בגב סעיף 58 חוק ביטוח לאומי ערעור ביטוח לאומי - בהרכב הועדה לא נכלל נוירולוג התמוטטות עצבים - גמלת שירותים מיוחדים סעיף 14 (א) חוק הבטחת הכנסה תביעה מסגר עצמאי פגיעה בעבודה נפילה בתוך בית מלאכה בעיה באצבעות - ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי בקע מפשעתי בקע טבורי כתוצאה מתאונה בעבודה תביעה לתשלום דמי פגיעה - התיישנות פסק דין הצהרתי - ליקוי בברכיים פגיעה בעבודה כאבי צוואר וכתף שמאל תוצאה של פגיעה בעבודה מורה דרך מלווה - אירוע המוחי תאונת עבודה ? תשלום דמי פגיעה עקב תאונה בנסיעה לכיוון חנות עלה נוסע למונית והחל להשתולל ולדרוש כסף תוך כדי איום - תאונת עבודה ? ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה תביעה לדמי אבטלה בגין תקופת הכשרה מקצועית מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת ערעור ועדה רפואית לעררים לנפגעי גזזת - עוורון החלטתה של הועדה הרפואית לעררים - לא חל שינוי בדרגת הנכות הצמיתה ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה בהרצליה 40% מוגבלות בניידות - ערעור הועדה הרפואית לעררים קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ? דמי אבטלה - תובע לא מבוטח בביטוח אבטלה כחוק 50% מוגבלות בניידות - ערעור על החלטת הועדה לעררים האם מאמץ ומתח מתמשך אינם אירוע תאונתי ? התנגדות להפניית שאלות הבהרה למומחה - ויכוח עם המומחה ? ערעור ועדה רפואית - נכות של 5% בגין הפגיעה בעבודה בדיון מחדש אין החמרה במצב - ערעור החלטת הועדה הרפואית לעררים גיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה לו עוד שנה עד תום שרותו הסדיר בצה"ל תקנה 10 (ג) תקנות הבטחת הכנסה סכרת תעוקת לב 33% נכות - ועדה רפואית נכות כללית תביעתה לתשלום דמי אבטלה - סיוע משפטי קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה נהג משאית שכיר תאונת עבודה 78% אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה סירוב ביחס לעבודה כקופאית שופרסל נכות כללית - 36% נכות רפואית תאונה לא אירעה במהלך העבודה או בהקשר אליה שרברב - ליקוי בכפות הידיים - תוצאה של פגיעה בעבודה ? נדחתה תביעה לדמי אבטלה - עבד כשכיר האם הגורם הישיר לכאב ברגל היא החבלה בעבודה ? 5% נכות לפי סעיף 37 (8) (א) בגין תאונה בעבודה גימלת הבטחת הכנסה - תלמיד במכללה תביעת התובע נדחתה בטענה כי אינו בגדר "מבוטח" לצורך דמי אבטלה על פי החוק סעיף 161 חוק הביטוח הלאומי 10% אחוזי נכות צמיתה בגין פגיעה בעבודה הועדה הרפואית לעניני ניידות - קשיי הליכה, צליעה היצרות תעלת עמוד השדרה תשלום דמי פגיעה עקב ירידה בשמיעה סעיף 123 חוק הביטוח הלאומי בקשה לדיון מחדש בגין החמרת מצב ערעור על פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת מהו סירוב מוצדק לעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי ? סעיף 166 (ד) חוק הביטוח הלאומי פגיעה בעבודה - נתפס גבו ולא יכול היה לזוז 24% נכות בגין פגיעה בעבודה 10% נכות בגין תאונה בעבודה תקנות הביטוח הלאומי דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה סעיף 42 חוק שירות המדינה (גמלאות) מענק עבודה מועדפת תביעה ליקוי בגב מצב בריאותי קונסטיטוציונלי סעיף 80 (1) חוק הביטוח הלאומי עבודה בחנות - מאמצים פיזיים ? הגדרת "ילד נכה"