קורס להכשרה מקצועית ביטוח לאומי


			קורס להכשרה מקצועית ביטוח לאומי פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. המחלוקת בין הצדדים בערעור זה נוגעת שוב לפרשנות סעיף 173(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). 2. העובדות הצריכות לעניין הנדון הן אלה: א. א. המשיבה פוטרה מעבודתה בחודש נובמבר 1997, ואין מחלוקת, כי "התאריך הקובע" כמשמעות מונח זה בחוק חל לגביה ביום 1.11.1997. תקופת שנים עשר החודשים שלאחר ה"תאריך הקובע", לגביו השלימה המשיבה את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161(ה) לחוק (להלן - שנת הזכאות) הסתיימה ביום 31.10.1998. ב. ב. ביום 25.10.1998 הופנתה המשיבה על ידי שירות התעסוקה לקורס הכשרה מקצועית, אשר נפתח ביום 17.3.1999. בטרם נפתח הקורס, קיבלה המשיבה מכתב המבטל השתתפותה בקורס, מאחר שהקורס יועד לאוכלוסייה חרדית. ג. ג. ביום 20.12.1998 הופנתה המשיבה בשנית לקורס להכשרה מקצועית, אליו יצאה ביום 10.1.1999. ד. ד. המשיבה הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) לתשלום דמי אבטלה בעד התקופה בה הייתה בקורס ההכשרה המקצועית. המוסד דחה את התביעה, כיוון שקורס ההכשרה המקצועית החל "מעל 90 יום מפקיעת הזכאות הקודמת". ה. ה. ביום 5.10.1999 הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בירושלים, בה השיגה על דחיית תביעתה על ידי המוסד. ו. ו. בית הדין האזורי בירושלים (בל 2026/99; השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור ה"ה יאיר ושוורץ), שדן בערעורה של המשיבה על דחיית תביעתה לדמי אבטלה, נעתר לתביעת המשיבה בנימוקים הבאים, שזו לשונם: "5. א. סעיף 173(א)(1) לחוק מתייחס ל'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית'. האם לאור האמור בסעיף, תנאי לזכאות הינו כי ההכשרה המקצועית תחל בפועל בתוך 60 יום מתקופת הזכאות כפרשנות הנתבע (הודעת הנתבע מיום 26.01.00) או שמא זכאותו של מי שנשלח נבחנת לפי המועד בו 'נשלח' להכשרה מקצועית ולא לפי המועד בו התחילה ההכשרה בפועל. ג. סעיף 173(א)(1) מתייחס לזכאי 'שנשלח' להכשיר (צ.ל. להכשרה – ע.ר.) מקצועית ולא נאמר בו כי התחלת ההכשרה המקצועית בפועל צריך שתהא בתוך תקופת הזכאות. על פי הסעיף צריך שההימצאות בהכשרה מקצועית תהא במסגרת ובהקשר לאותה תקופת הכשרה שבגינה נחשב המשתתף בהכשרה ל'זכאי'. אותה המצאות בהכשרה המקצועית אינה חייבת להיות בתקופת שנים עשר החודשים מהתאריך הקובע, אלא די אם היא סמוכה לתקופת הזכאות באופן שניתן לראות קשר ישיר בין הזכאות עקב תקופת ההכשרה שהושלמה ובין ההימצאות בהכשרה אליה נשלח הזכאי על ידי שירות התעסוקה (תב"ע נו/52-02, אופק – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך ל(1) 69; תב"ע מט/73-02 וינשטיין – המוסד לביטוח לאומי . ד. במקרה שלפנינו לא היתה מחלוקת, כי התובעת נשלחה לקורס להכשרה מקצועית, גרפיקה ממוחשבת מספר ימים לפני תום תקופה [צ.ל. תקופת - ע.ר.] הזכאות ורק מסיבות שאינן תלויות בה, היותה חילונית לא יצאה לבסוף לקורס זה אלא לקורס זהה שהחל כשבעים יום לאחר תום תקופת הזכאות. ה. התובעת, כעולה מדבריה בבית הדין, היתה מוכנה ומזומנה לצאת לקורס גרפיקה ממוחשבת במועד הראשון בו נשלחה אליו ורק מסיבות שאינן תלויות בה לא יצאה אליו לבסוף. בנסיבות אלו בהן נסיבות תחילת הקורס לא היו בשליטת התובעת, זכאית התובעת לדמי אבטלה שאם לא כן תסוכל מטרת החוק אשר תכליתו לעודד את מי שזכאי לדמי אבטלה לעבור הכשרה מקצועית על מנת להגביר את סכויי העבודה ולהוציא במידת האפשר את המובטלים ממחזור האבטלה." 3. המוסד חלק בערעורו על פרשנות בית הדין האזורי לסעיף 173(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי בהדגישו את הנקודות הבאות: א. על פי פסק-דין שולב [דב"ע שן/108-02 שושנה שולב – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד (12), עבודה ארצי, כרך א(1) 799 (להלן – פס"ד שולב)], אין לפרש את המילה "שנשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק כמי שנרשם או הופנה לקורס, אחרת עלול להיווצר מצב, לפיו מבוטח ירשם לקורס להכשרה מקצועית במועד שזכאי לקבל דמי אבטלה, יתחיל את הקורס כעבור תקופה של חודשים רבים, כאשר כבר איננו זכאי לקבל דמי אבטלה, ויקבל אותם בגין תקופה שאינו זכאי לקבלם. במקרה הנוכחי ברור, שבתקופת תחילת הקורסים לא הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה זה מכבר, בין משום שלא היתה לה עוד תקופת אכשרה, ובין משום שמצתה כבר את מכסת הזכאות לדמי אבטלה. ב. בפסק דין אופק [דב"ע נו/52-02 אורית אופק – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד (12), עבודה ארצי, כרך ל' (1) 69 (להלן – פס"ד אופק)] נקבע, כי כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו להכשרה מקצועית כגון : מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופת שנת הזכאות, והקורס החל בתכוף לאחר תום שנת הזכאות, יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה. במקרה הנוכחי שני הקורסים לא נפתחו בתכוף לאחר תום שנת הזכאות, אלא זמן משמעותי לאחר תום שנת הזכאות (10.1.1999 ו – 17.3.1999). המשיבה נשלחה בראשונה אל הקורס להכשרה מקצועית שישה ימים לפני תום שנת הזכאות, אך, כאמור, בקורס זה לא השתתפה. אל הקורס, בו השתתפה המשיבה, נשלחה בתום כעשרים יום מתום שנת הזכאות, אך כאמור, הקורסים נפתחו זמן משמעותי לאחר תום שנת הזכאות. ג. פרשנות בית הדין האזורי עלולה לעודד אנשים למצות עד תום את כל דמי האבטלה, להם הם זכאים בשנת הזכאות, ורק לאחר מכן להתחיל להתעניין בקורס להכשרה מקצועית, מתוך ידיעה שימשיכו לקבל את דמי האבטלה. ד. הביטוי "בתכוף" שנזכר בפס"ד אופק אינו יכול להתפרש כישים לגבי פער של חודשיים וחצי בין תום שנת הזכאות לפתיחת קורס ההכשרה המקצועית. בפס"ד שולב ובפס"ד אופק דובר על פער של כחודש ימים בלבד בין תום שנת הזכאות לפתיחת קורס ההכשרה המקצועית. 4. המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי. 5. אנו סוברים כי דין הערעור להתקבל, כפי שנפרט להלן: סעיף 173(א)(1) לחוק קובע: "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל." א. מילות המפתח לפרשנות הראויה במקרה הנוכחי הן המילים "זכאי ו"הכשרה מקצועית", הפותחות את סעיף 173(א)(1) לחוק ולא המילה "שנשלח", כפי שנפרט להלן: ב. "זכאי" על פי הוראת סעיף 160(א) לחוק הוא "מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) ועוד לא מלאו לו 65 שנים". משהשלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש לא תידרש ממנו תקופת האכשרה במשך "שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה" (סעיף 161(ה) לחוק). ג. התכלית החקיקתית של סעיף 173(א)(1) לחוק היא בפשטות תשלום דמי אבטלה לזכאי הנמצא בהכשרה מקצועית "אילו היה מובטל". ד. המחוקק השווה את תנאי הזכאות לדמי האבטלה של מי שנמצא בהכשרה מקצועית לתנאי הזכאות לדמי אבטלה של מובטל. כשם שהזכאות לדמי אבטלה של מובטל מותנית בתקופת אכשרה, כך גם הזכאות לדמי אבטלה של מי שנמצא בתקופת ההכשרה המקצועית מותנה בתקופת אכשרה. רק מי ש"זכאי", קרי שהשלים את תקופת האכשרה יהיה זכאי לדמי אבטלה כל עוד החלה תקופת ההכשרה המקצועית בתוך שנת הזכאות. ה. תנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית טובים יותר מתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת אבטלה במספר מקרים: (1) משהחלה תקופת ההכשרה המקצועית בתוך שנת הזכאות - ישולמו דמי האבטלה למובטל בעד כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם אם בתוך תקופה זו הסתיימה שנת הזכאות (סעיף 173(א)(1) לחוק). (2) המכסה המירבית לתשלום דמי אבטלה הקבועה בסעיף 171(א) לחוק - (להלן - המכסה המירבית) לא תחול לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית (סעיף 173(ג) לחוק). במילים אחרות גם אם מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה במהלך תקופת ההכשרה המקצועית כמצוין בסעיף 171(א) לחוק - ימשיך, חרף זאת, לקבל את דמי האבטלה כל עוד ישתתף בהכשרה המקצועית. לא כן במקרה בו מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית. במקרה האחרון בהעדר זכאות לדמי אבטלה בתחילת תקופת ההכשרה המקצועית, בשל מיצוי המכסה המירבית - אין זכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. (3) הוראות סעיפים 168 ו - 172 לחוק לא יחולו על זכאי המקבל דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. ו. שלושת מקרים אלה הם בבחינת יוצאים מן הכלל המלמדים על הכלל. הכלל הוא, שבכל שאר הדברים שווים תנאי הזכאות לדמי האבטלה בתקופת אבטלה לתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית. מקום שרצה המחוקק להיטיב את תנאי המשתתפים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה לעומת מובטלים שאינם משתתפים בהכשרה מקצועית, ציין זאת במפורש בחוק, כפי שפרטנו לעיל. המחוקק לא מצא לנכון להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית. אילו רצה המחוקק להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית, היה קובע זאת במפורש. ז. אני סובר, שהנפקות שייחסו למילה "נשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק כפותחת פתח לפרשנות, לפיה די שבעת השליחה להכשרה מקצועית היה המבוטח בבחינת "זכאי" כדי לזכותו בדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, גם אם בעת פתיחת קורס ההכשרה המקצועית, כבר לא היה המבוטח בבחינת "זכאי" - איננה נכונה ומחטיאה את התכלית החקיקתית. ח. התכלית החקיקתית הייתה, כאמור, להעניק דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, ובלבד שבתחילת תקופת ההכשרה המקצועית טרם תמה שנת הזכאות. המילה "נשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק מבטאת את התנאי, לפיו ההשתתפות בהכשרה מקצועית מותנית בהפניה - שליחה על ידי שירות התעסוקה (סעיף 162(1) לחוק). בלא הפניה - שליחה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה לא יכולה להיוולד הזכות להכשרה מקצועית, וממילא גם לא יכולה להיוולד הזכות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. תאריך השליחה, אין לו כל משמעות לעניין הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. יש לו משמעות רק לעצם השליחה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה, שבלעדיה אין השתתפות בהכשרה המקצועית. ל"שליחה" יש משמעות רק כאשר נפתח הקורס להכשרה מקצועית. אם הקורס לא נפתח, מה משמעות יש לשליחה, או למועד השליחה לעניין הזכאות לדמי אבטלה. הדברים נכתבים כדי להדגיש את חוסר החשיבות של מועד "השליחה" לעניין הזכאות לדמי אבטלה. אני סובר שפירוש זה תואם גם את לשון סעיף 173(א)(1) לחוק. ט. התכלית בתשלום דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית היא לעודד הליכה להכשרה מקצועית, ובד בבד לא להפסיד את דמי האבטלה, שזכאי להם מובטל בתקופת אבטלה, כאשר מעמד המובטל, הלומד בהכשרה מקצועית, אינו עדיף בעניין זה על מעמד המובטל שאינו לומד. י. אכן, פס"ד אופק יחס חשיבות למועד השליחה להכשרה המקצועית, וקבע, שאם נשלח הזכאי לקורס להכשרה מקצועית לפני תום שנת הזכאות, והקורס להכשרה מקצועית נפתח ימים אחדים לאחר תום שנת הזכאות, לא ימנע נתון זה תשלום דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. יא. המוסד, בעצמו, הגדיל לעשות, כאשר בנוהל פנימי שלו (להלן - נוהל המוסד) קבע, שזכאי לדמי אבטלה שהופנה להכשרה מקצועית לפני תום שנת הזכאות והחל את ההכשרה בתום חודשיים מסיום שנת הזכאות, יקבל דמי אבטלה עד סיום ההכשרה המקצועית. יב. כפי שהבהרתי לעיל, דעתי שונה, אך גם לפי ההלכה שנפסקה בפס"ד אופק ונוהל המוסד, דין הערעור להתקבל. יג. במקרה הנוכחי בתאריך 10.1.1999, מועד פתיחת הקורס להכשרה מקצועית, בו השתתפה המשיבה, לא הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה, אילולא נשלחה לקורס להכשרה מקצועית, משום ששנת הזכאות הסתיימה במקרה זה כבר ביום 31.10.1998. הוא הדין במקרה זה, בו נשלחה המשיבה להכשרה מקצועית במועד בו כבר לא הייתה זכאית לדמי אבטלה בשל העדר תקופת אכשרה הנובעת מחלוף 70 יום מתום שנת הזכאות. (הקורס נפתח רק ביום 10.1.1999). הדברים הם בבחינת קל וחומר לגבי הקורס אליו לא התקבלה המשיבה, ושאמור היה להיפתח בתאריך 17.3.1999, דהיינו כ – 4.5 חודשים לאחר סיום שנת הזכאות. יד. לאחר כתיבת דברים אלה קראתי את פסק דינה של חברתי השופטת ארד (עב"ל 444/99 מרסל שגיא - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)) ומצאתי שדבריה עולים בקנה אחד עם דברי שלי בפסק דין זה. למותר לציין, שאני מסכים לדבריה. 6. סוף דבר – הערעור מתקבל, ללא צו להוצאות. חיפוש פנימי באתר לעמוד הראשי נושאים רלוונטיים נוספים סעיף 174 חוק ביטוח לאומי מענק לימודים למשפחה חד-הורית אי כושר בשיעור 74% ולא 75% אחות אחראית - תאונת עבודה הגדרת "עבודה נדרשת" בחוק 5% נכות תאונת עבודה חוקר באגף מע"מ - תאונת עבודה סירוב לעבוד בעבודה עם משמרות סירוב לעבוד - אין באפשרותה למצוא אדם שיטפל בתינוק בעיות בברך - טעות משפטית בהחלטת ועדה רפואית ? זכאות לדמי אבטלה - חופשת לידה מנהל מזנון - התקף לב פריצת דיסק - דמי פגיעה בעבודה אירוע מוחי - מנהל עבודה שכיר סעיף 158 חוק ביטוח לאומי שכר מינימום של 15 ש"ח לשעה סעיף 224(א) חוק ביטוח לאומי - גמלת סיעוד קשר בין תאונה לפגיעה ברגל ערעור על אפס אחוזי נכות ועדה רפואית לעררים לענין ניידות רכב השגחה מתמדת תביעה לתשלום הפרשי גמול מילואים תביעה להכיר בארוע מוחי החזרת תיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי לא הושלמה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי הכרה בכאבי גב בגלל תאונת עבודה סעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי החלטה של ועדה לתביעות על התיישנות ניצול מרות ביחסי עבודה - לחץ / איומים תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ מענק לימודים למשפחה חד-הורית מכונאי רכב - פריצת דיסק ערעור על דחיית תביעה בגלל חוות דעתו של מומחה רפואי פגיעה במהלך השתלמות תביעה - חשד ששותף מועל בכספים ועדה רפואית צילומי רנטגן עדכניים לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ? מחלה ביד - מיקרוטראומה ? תואר במחשבים - לשכת אבטלה סרוב לעבוד בעבודה - משמרות גמלת סיעוד - תעודת עיוור המועד להגיש ערעור כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי הוא 6 חודשים בקשה לחייב לשלם מזונות - בית דין לעבודה 80% מוגבלות ניידות כיסוי הוצאות אשפוז לידה - ביטוח לאומי נפילה בגלל סחרחורת בעבודה סעיף 174 חוק הביטוח עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ? מעמדו של בעל שליטה בחברה כ"עובד" לצורך ענף ביטוח אבטלה עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ? הפליה מטעמי גיל - סעיף 2 (א) (1) חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ד"ר א. ניימן - מינוי מומחה רפואי האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ? יחסי עובד מעביד - לא נערך הסכם עבודה זכות דמי מחלה מתחילה בתום 90 ימים סעיף 222 חוק ביטוח לאומי בקשה מעובד לחתום על טופס תקינות רכבים צבעי - דמי אבטלה סעיף 27 תקנון שירות התעסוקה שאלות הבהרה למומחה ד"ר מ. ביזר גמלת ניידות - הפחתת נכות מ - 80% ל - 40% תאונת עבודה - מטפלת בקשישים נכות זמנית נוירולוגית - ביטוח לאומי פרוטוקול ישיבת ועדה רפואית ביטוח לאומי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי מיקרוטראומה - ניקיון פיטורים בהריון - שמירת הריון ביטוח לאומי קיזוז 10% בגין - מצב קודם שתי תביעות בית דין לעבודה מהי הגדרת עובד לפי חוק ביטוח לאומי ? ביטוח לאומי - תביעת שיבוב / תחלוף החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד אוטם שריר הלב – התקף לב של פסיכיאטר - תאונת עבודה ? בעיות גב של אחות בגלל הרמת חולים - תאונת עבודה ? ד"ר דוד אנגל – מינוי מומחה רפואי ביטוח לאומי סרוב לעבוד בניקיון לאחר הפניה של לשכת התעסוקה שמירת הריון מורה של משרד החינוך עיקול בגלל חוב לביטוח לאומי חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ? דחייה של תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה צבירת תקופת אכשרה דמי אבטלה של עובד שכיר נכות כללית עקרת בית – תביעה ביטוח לאומי ערעור על נכות - צדק טבעי חוקר פרטי עצמאי – תאונת עבודה ביטוח לאומי ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי השלמת הכנסה ידועה בציבור רכב קובע - ניידות ביטוח לאומי זכאות לקצבת זקנה הכרה במחלת נפש ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה ניתוח מעקפים ביטוח לאומי אפילפסיה - נכות כללית ביטוח לאומי ? פגיעה באצבע - דמי פגיעה ביטוח לאומי תקיפה פגיעה בעין – תאונת עבודה ביטוח לאומי קצבת זיקנה ערעור ערעור דמי לידה בית דין לעבודה נכות 75 אחוז ביטוח לאומי – נכות כללית זכאות מענק עבודה ביטוח לאומי איך מוכיחים אירוע תאונתי ? ביטוח לאומי סעיף 223 חוק הביטוח הלאומי - שירותי סיעוד / השגחה מי נחשב תושב ישראל זכאי לקבל שירותי בריאות ? פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ? 50 אחוז נכות – גמלת ניידות ביטוח לאומי ? תקנה 11 תקנות הביטוח הלאומי מקדמות שירותים מיוחדים ביטוח לאומי ביטוח לאומי - זכאות קצבת תלויים מוות טבעי ? האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ? מה צריך בשביל לקבל דמי אבטלה ? כמה זמן צריך לעבוד כדי לקבל דמי אבטלה ? פגיעה שמיעה נגר נזיפות מלקוחות - תביעה בגין זכויות עובד נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי בקע מפשעתי – זכויות ביטוח לאומי נכות זמנית 50 אחוז נכות 5 אחוז - ערעור מעלית נתקעה - התקף לב בגלל לחץ – זכויות ביטוח לאומי סעיף 10 חוק הביטוח הלאומי ערעור על ועדה רפואית ביטוח לאומי – דוגמא איך מערערים על דמי פגיעה ? נהג מונית בעיות גב – זכויות ביטוח לאומי שיקום מקצועי ביטוח לאומי – איך מגישים תביעה ? ביטוח לאומי ניידות - זכויות ילדים מהו פסק דין הצהרתי בעניין הכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי ? ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ? סעיף 36 חוק הנכים תגמולים ושיקום הבטחת הכנסה רכב רשום על נהג חסר רישיון נהיגה הבטחת הכנסה ביטוח לאומי בן זוג עובד האם מאמץ פיזי בעבודה יכול לגרום התקף לב ? הכרה מחלת מקצוע – אי זכאות לקבלת גמלה נכות זמנית 20 אחוז ביטוח לאומי ועדה רפואית של ביטוח לאומי לא התייחסה חוות דעת פרטית דמי אבטלה חבר קיבוץ זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי הבטחת הכנסה סטודנטים תביעה של ביטוח לאומי נגד גורם אחר - האם יש התיישנות ? בעיות גב פועל יצור - זכויות ביטוח לאומי פגיעה בשמיעה - מיקרוטראומה ? פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי נהג מונית שרות בעיות גב גמלה ילד נכה ביטוח לאומי - בדיעבד / רטרואקטיבית ? טעות של ועדה רפואית ביטוח לאומי 10 אחוז נכות פגיעה בגב ביטוח לאומי ביטול קצבת נכות כללית בגלל הכנסות עבודה הבטחת הכנסה - עברת בעלות פיקטיבית של רכב אגודת מים זכויות עובדים ביטוח לאומי גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי הרמת מלט - מאמץ לא רגיל ? קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי תמריץ מעסיקים - חוק עידוד המגזר העסקי מכתב דחיה דמי אבטלה 50 אחוז נכות נפשית ביטוח לאומי		חיפוש פנימי באתר גמלת שמירת הריון חישוב דמי לידה - בסיס שכר אוטם שריר הלב - תאונת עבודה הבטחת הכנסה - הכנסה רעיונית מנכסי מקרקעין ביטוח לאומי - תביעה על עישון פסיבי בעבודה אם חד הורית - קצבת נכות כללית רטרואקטיבית גמלת הבטחת הכנסה - חישוב הכנסה מנכס פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש קצבת שארים - ידועה בציבור זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים גמלת הבטחת הכנסה - ניהול משק בית משותף גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון מענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין תשלום יתר גמלת הבטחת הכנסה - ניכוי חוב מקצבת ילדים אי הכרה באירוע אוטם שריר הלב גמלת ילד נטוש - הבטחת הכנסה זימון בדיקה מחדש קביעת נכות וועדה רפואית תאונת עבודה עצמאי דו"ח שנתי הכנסות יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי גמלת הבטחת הכנסה - לימודים ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז סעיף 77 (א) חוק ביטוח לאומי בקשה חידוש דיון בקביעת נכות כללית - תקנה 37 מיקרוטראומה - פגיעה בעבודה בכתף יד ימין הכרה פגיעה בעבודה ביטוח לאומי - גב ירך פטרת העור והציפורניים - פגיעה בעבודה רטיבות ליקוי בברכיים תוצאה של אירוע תאונתי שאירע בעבודה תשלום דמי אבטלה - לא הושלמה תקופת האכשרה תביעה לתשלום דמי אבטלה - עובד עצמאי נגר דמי פגיעה עקב בקע מפשעתי כתב תביעה כנגד מנכ"ל ביטוח לאומי דמי אבטלה - גרושה 2 ילדים סטיה של ממש מהדרך המקובלת על התובע מביתו לעבודתו החמרה בגין פגיעה בעבודה בגב סעיף 58 חוק ביטוח לאומי ערעור ביטוח לאומי - בהרכב הועדה לא נכלל נוירולוג התמוטטות עצבים - גמלת שירותים מיוחדים סעיף 14 (א) חוק הבטחת הכנסה תביעה מסגר עצמאי פגיעה בעבודה נפילה בתוך בית מלאכה בעיה באצבעות - ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי בקע מפשעתי בקע טבורי כתוצאה מתאונה בעבודה תביעה לתשלום דמי פגיעה - התיישנות פסק דין הצהרתי - ליקוי בברכיים פגיעה בעבודה כאבי צוואר וכתף שמאל תוצאה של פגיעה בעבודה מורה דרך מלווה - אירוע המוחי תאונת עבודה ? תשלום דמי פגיעה עקב תאונה בנסיעה לכיוון חנות עלה נוסע למונית והחל להשתולל ולדרוש כסף תוך כדי איום - תאונת עבודה ? ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה תביעה לדמי אבטלה בגין תקופת הכשרה מקצועית מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת ערעור ועדה רפואית לעררים לנפגעי גזזת - עוורון החלטתה של הועדה הרפואית לעררים - לא חל שינוי בדרגת הנכות הצמיתה ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה בהרצליה 40% מוגבלות בניידות - ערעור הועדה הרפואית לעררים קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ? דמי אבטלה - תובע לא מבוטח בביטוח אבטלה כחוק 50% מוגבלות בניידות - ערעור על החלטת הועדה לעררים האם מאמץ ומתח מתמשך אינם אירוע תאונתי ? התנגדות להפניית שאלות הבהרה למומחה - ויכוח עם המומחה ? ערעור ועדה רפואית - נכות של 5% בגין הפגיעה בעבודה בדיון מחדש אין החמרה במצב - ערעור החלטת הועדה הרפואית לעררים גיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה לו עוד שנה עד תום שרותו הסדיר בצה"ל תקנה 10 (ג) תקנות הבטחת הכנסה סכרת תעוקת לב 33% נכות - ועדה רפואית נכות כללית תביעתה לתשלום דמי אבטלה - סיוע משפטי קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה נהג משאית שכיר תאונת עבודה 78% אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה סירוב ביחס לעבודה כקופאית שופרסל נכות כללית - 36% נכות רפואית תאונה לא אירעה במהלך העבודה או בהקשר אליה שרברב - ליקוי בכפות הידיים - תוצאה של פגיעה בעבודה ? נדחתה תביעה לדמי אבטלה - עבד כשכיר האם הגורם הישיר לכאב ברגל היא החבלה בעבודה ? 5% נכות לפי סעיף 37 (8) (א) בגין תאונה בעבודה גימלת הבטחת הכנסה - תלמיד במכללה תביעת התובע נדחתה בטענה כי אינו בגדר "מבוטח" לצורך דמי אבטלה על פי החוק סעיף 161 חוק הביטוח הלאומי 10% אחוזי נכות צמיתה בגין פגיעה בעבודה הועדה הרפואית לעניני ניידות - קשיי הליכה, צליעה היצרות תעלת עמוד השדרה תשלום דמי פגיעה עקב ירידה בשמיעה סעיף 123 חוק הביטוח הלאומי בקשה לדיון מחדש בגין החמרת מצב ערעור על פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת מהו סירוב מוצדק לעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי ? סעיף 166 (ד) חוק הביטוח הלאומי פגיעה בעבודה - נתפס גבו ולא יכול היה לזוז 24% נכות בגין פגיעה בעבודה 10% נכות בגין תאונה בעבודה תקנות הביטוח הלאומי דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה סעיף 42 חוק שירות המדינה (גמלאות) מענק עבודה מועדפת תביעה ליקוי בגב מצב בריאותי קונסטיטוציונלי סעיף 80 (1) חוק הביטוח הלאומי עבודה בחנות - מאמצים פיזיים ? הגדרת "ילד נכה"