דמי אבטלה קורס ?

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1. השאלה שבמחלוקת בתביעה מושא ערעור זה היא, האם זכאית המשיבה לדמי אבטלה בתקופת קורס לישומי מחשב (להלן - הקורס) אליו הופנתה על ידי שירות התעסוקה בתאריך 19.2.1998, אך שובצה בו בפועל רק בחודש דצמבר 1998.

2. אין מחלוקת, שהמשיבה הייתה למובטלת בחודש אוגוסט 1997 לאחר פיטוריה מעירית תל אביב באותו חודש, וכי "התאריך הקובע" לגביה לגבי תקופת אבטלה זו הוא, איפוא, 1.8.1997.

3. אין גם מחלוקת, שהמשיבה מיצתה עד חודש אפריל 1998 את מכסת 138 ימי האבטלה להם היא זכאית מכוח סעיף 171(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

4. עוד מוסכם, כי בתאריך 31.7.1998 נסתיימה תקופת 12 החודשים שלאחר התאריך הקובע, לגביו השלימה המשיבה את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161(ה) לחוק (להלן - שנת הזכאות), וכי החל מתאריך 1.8.1998, אין יותר למשיבה תקופת אכשרה, שהיא תנאי לזכאות לדמי אבטלה, כאמור בסעיף 160(א) לחוק.


5. א. בית הדין האזורי בתל אביב (בל 020157; השופט טננבאום כדן יחיד)

קבע, כי המשיבה זכאית לדמי אבטלה בתקופת הקורס.


ב. בית הדין האזורי נימק את פסיקתו זו בנסיבות המקרה, לפיו הופנתה המשיבה לקורס תוך כדי שנת הזכאות ועשתה את כל המוטל עליה כדי להשתתף בו.
בפסיקה זו נשען בית הדין האזורי על פסיקתו של בית דין זה בדב"ע נו/52-02 אורית אופק - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם) עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך ל(1), 69. (להלן - פס"ד אופק).


6. המערער (להלן - המוסד) טען, כי שנת הזכאות הסתיימה 4 חודשים לפני תחילת הקורס, וכי פסיקתו של בית הדין האזורי מנוגדת לקבוע בחוק, לפיו "הזכאות לדמי אבטלה היא לשנה אחת בלבד מיום שנתקיימו במשיבים (צ"ל במשיבה - ע.ר.) התנאים המזכים בדמי אבטלה."



עוד טען המוסד, כי אין הנידון בפסק דין אופק דומה למקרה דנן, משום שבפסק דין אופק מדובר בהכשרה מקצועית שהחלה ימים ספורים לאחר תום שנת הזכאות, בעוד שבמקרה דנן החלה תקופת ההכשרה המקצועית 4 חודשים לאחר שנסתיימה שנת הזכאות.


7. המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי.


8. לאחרונה נתנו בבית דין זה שני פסקי דין, שטרם פורסמו, (עבל 1331/00 המוסד לביטוח לאומי - שושנה צדוק, טרם פורסם (להלן - פס"ד צדוק), עבל 444/99 מרסל שגיא - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם (להלן - פס"ד שגיא), לפיהם הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך, שביום תחילת ההכשרה המקצועית היה המובטל "זכאי" קרי: לא נסתיימה לגביו שנת הזכאות והוא לא מיצה את המכסה המירבית לתשלום דמי אבטלה.


במקרה הנוכחי שנת הזכאות הסתיימה לגבי המשיבה בתאריך 31.7.1998, 4 חודשים לפני תאריך תחילת הקורס, והיא מצתה את המכסה המירבית לתשלום דמי אבטלה עוד קודם לכן בחודש אפריל 1998.


9. א. נקודת המוצא של פסק דין צדוק היא, שתנאי הזכאות של מובטל

הנמצא בהכשרה מקצועית ומובטל שאינו נמצא בהכשרה מקצועית הם בעיקרו של דבר זהים, למעט השוני בין השניים, כפי שבא לידי ביטוי בהוראות מסוימות של סעיף 173 לחוק.


ב. על פי סעיף 173(א)(1) לחוק רק "זכאי" דהיינו, מי שהשלים תקופת אכשרה כמוגדר בסעיף 161 לחוק בתוספת תנאים נוספים - יהיה זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית (הגדרת "זכאי" בסעיף 160(א) לחוק).


ג. הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית נבחנת ביום בו החלה ההכשרה המקצועית. אם קודם ליום זה הסתיימה שנת הזכאות - לא יהיה המובטל זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, כשם שאותו מובטל, אילולא השתתף בהכשרה מקצועית, לא היה זכאי לדמי אבטלה יום לאחר שנסתיימה לגביו שנת הזכאות בהעדר תקופת אכשרה.


ד. המועד לבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית הוא, איפוא, יום תחילתה בפועל של הכשרה זו, ולא יום ההפניה להכשרה זו או כל תאריך אחר.


ההפניה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה הוא נתון טכני גרידא, ואין למועד ההפניה משקל בבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. (פס"ד צדוק ופס"ד שגיא).


ה. אילו נשאלה השאלה, האם בחודש דצמבר 1998, מועד תחילת הקורס, הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה, אילולא השתתפה בקורס - הייתה התשובה ללא היסוס - שלילית, שהרי לא הייתה לה באותו מועד תקופת אכשרה. הוא הדין לגבי מובטל המשתתף בהכשרה מקצועית, שאין לו בתחילתה תקופת אכשרה, ושמעמדו לעניין זה כמעמד מובטל, שאינו משתתף בהכשרה מקצועית.


10. במקרה הנוכחי, לא שפר מזלה של המשיבה, והיא נאלצה להמתין זמן ממושך עד לשיבוצה לקורס. הסיבה לכך היא, כנראה, ממתינים שקדמו לה בתור ההמתנה לקורס. נסיבות אלה, אין בהן כדי לסייע למשיבה בתביעתה.


11. לאחר כתיבת פסק דיני קראתי את דעתו של חברי, השופט צור, שנכתבה בתגובה לדעתי בפסק דין זה, וברצוני להתייחס למספר אמירות המופיעות בפסק דינו.


12. חברי, השופט צור, כותב בפסק דינו, כי "אין ספק שהמילים "זכאי שנשלח" משקפות תנאי מובנה ועיקרי לפיו הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך שהמובטל נשלח להכשרה מקצועית במהלך תקופת זכאותו. זהו פשוטו של מקרא וזוהי גם תכלית החוק המבקש להפנות להכשרה מקצועית רק מי שהם זכאים לדמי אבטלה."

דברים אלה של חברי, השופט צור, מבטאים יפה את דעתי לגבי מהות ההפניה להכשרה מקצועית.


13. דא עקא, שחברי, השופט צור,מייחס לביטוי "זכאי שנשלח" משמעות נוספת המבטאת את המועד של הפניית הזכאי להכשרה מקצועית.
לפירוש זה איני מסכים, משום שכאמור, הביטוי "זכאי שנשלח" מבטא את הנוהל הקיים בשירות התעסוקה לגבי שליחת אנשים להכשרה מקצועית, כפי שעולה גם מסעיף 162(1) לחוק, בו מוגדרת הכשרה מקצועית, כ"הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משרות התעסוקה או מי שאישר לכך שרות התעסוקה".


14. יוצא איפוא, שלעניין סעיף 173(א)(1) לחוק, אין כל משמעות למועד ההפניה להכשרה מקצועית, וכל משמעות המילים "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית," בא לומר, שהכשרה מקצועית תוכר ככזו לצורך תשלום דמי אבטלה, רק אם הופנה אליה הזכאי על ידי שרות התעסוקה או מי שאישר לכך שירות התעסוקה.


15. אכן, כפי שקובע השופט צור, תקופת הזכאות לדמי אבטלה מתפרשת לאורך כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם לאורך התקופה שמעבר לשנת הזכאות, אך זאת אך ורק בגלל קביעה מפורשת הכלולה בסעיף 173(א) לחוק, לפיה "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו בעד כל תקופת ההכשרה דמי אבטלה". אמור מעתה, רק מבוטח, שבתחילת תקופת ההכשרה המקצועית, היה בבחינת "זכאי", יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד כל תקופת ההכשרה, גם מעבר לתקופת שנת הזכאות, אך לא כן הדבר לגבי מבוטח, ששנת הזכאות שלו הסתיימה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית.


16. הכלל הוא, שמבוטח שנסתיימה לגביו שנת הזכאות, או מבוטח שמיצה את התקופה המירבית לתשלום דמי אבטלה, כמפורט בסעיף 171(א) לחוק (להלן - התקופה המירבית) לא יהיה זכאי לדמי אבטלה הכל לפי המוקדם שביניהם.
אותו דין בדיוק צריך לחול לגבי מבוטח המתחיל את ההכשרה המקצועית יום לאחר תום שנת הזכאות, או יום לאחר תום התקופה המירבית. אין כל סיבה שבדין להבדיל בין שני המבוטחים.


17. הזכאות לדמי אבטלה אינה תלויה בגורל מועד פתיחת ההכשרה המקצועית אלא במילוי התנאים הקבועים בחוק לגבי שנת הזכאות והתקופה המירבית. אם תחילת ההכשרה המקצועית אינה חלה בתוך שנת הזכאות, או בתוך התקופה המירבית, הכל לפי המוקדם שביניהם, לא יהיה המבוטח זכאי לדמי אבטלה.
לסיכומו של דבר, אין להעניק להכשרה המקצועית זכויות עודפות על אל שנקבעו בחוק.


סוף דבר, לו דעתי נשמעה היה ערעור המוסד מתקבל ללא צו להוצאות.


השופטת נילי ארד



אני מצטרפת לדעתו של השופט עמירם רבינוביץ.


השופט שמואל צור:


1. פלוני, במהלך תקופת הזכאות לדמי אבטלה, מופנה להכשרה מקצועית. קורס ההכשרה אליו נשלח פלוני מתחיל בתוך תקופת הזכאות אך נמשך מעבר לה.
אין חולק כי פלוני יקבל השלמת דמי אבטלה לתקופת ההכשרה שמעבר לתקופת הזכאות. לעומתו, אלמוני, אף הוא מופנה להכשרה מקצועית במהלך תקופת הזכאות. אלא שגורלו של אלמוני לא שפר עליו והקורס אליו נשלח פתח שעריו לאחר תום תקןפת הזכאות. האם יש יסוד להבחין בין השניים? חברי השופט רבינוביץ סבור שכן. לדידו, הזכאות לדמי אבטלה בתקופת אכשרה מקצועית נבחנת ביום בו החלה ההכשרה המקצועית ומעשה ההפנייה של שרות התעסוקה להכשרה הוא עניין טכני גרידא. דעה זו נסמכת על דעתו של הנשיא סטיב אדלר בפרשת שילוב (דב"ע ש"ן/108-02- לא פורסם), אשר אליה הצטרפה לאחרונה גם חברתי השופטת ארד בפרשת מרסל שגיא (עב"ל 444/99). לעומתם, סבורה חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק כי אם זכאי נשלח להכשרה מקצועית בתוך תקופת הזכאות ובתוך תקופה זו הושלמו כל ההליכים לקבלתו אלא שהקורס נפתח "בתכוף" לאחר תום תקופת הזכאות, כי אז יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה (דב"נ נו/ 52-02 אורית אופק). במחלוקת זו שנפלה בין חבריי מצטרף אני לגישתה של סגנית הנשיא ברק ואף מעבר לכך. אנמק את עמדתי.


2. זכאי לדמי אבטלה הוא מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995 ומלאו לו 20 שנה (סעיף 160 (א) לאותו חוק). משעה שהפך מובטל ל"זכאי", אין הוא זקוק לתקופת אכשרה נוספת לפרק זמן של שנים עשר חדשים מן התאריך הקובע שהוא ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (סעיף 161 (ה) בצירוף הגדרת "התאריך הקובע" בסעיף 158 לחוק). אשר להכשרה מקצועית, קובע סעיף 173 (א) (1) לאמור:



דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית

"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל".


אין ספק שהמילים "זכאי שנשלח" משקפות תנאי מובנה ועיקרי לפיו הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך שהמובטל נשלח להכשרה מקצועית במהלך תקופת זכאותו. זהו פשוטו של מקרא וזוהי גם תכלית החוק המבקש להפנות להכשרה מקצועית רק מי שהם זכאים לדמי אבטלה.


אך מה היחס בין תקופת ההכשרה לבין תקופת הזכאות? כולם מסכימים שאם תקופת ההכשרה מתחילה ולו גם ביום האחרון של תקופת הזכאות, תמשך הזכאות לדמי אבטלה על פני כל תקופת ההכשרה. אך מה לגבי אותו מובטל שנשלח להכשרה במהלך תקופת הזכאות אך הקורס החל יום אחד לאחר תקופת הזכאות? לדידם של חברי, במקרה שכזה לא יהיה המובטל זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. לדעתי תוצאה זו אינה נכונה ואף אינה צודקת.


3. לדעתי, לשון החוק מלמדת שהזכאות לדמי אבטלה אינה מותנית במועד תחילת ההכשרה. ראשית - סעיף 173 (א) (1) מתייחס ל"זכאי שנשלח", ביטוי המשקף מועד של הפניית הזכאי להכשרה. שנית - לשון סעיף 173 (א) (1) מניחה שדמי אבטלה ישולמו עבור תקופת הכשרה שמעבר לתקופת הזכאות. וזוהי הלשון ה"שילדית" של הסעיף:


"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה... שהיה זכאי להם אילו היה מובטל".


צירוף שני הפסוקים המודגשים מלמד שהוראת הסעיף מכוונת לכסות את כל תקופת ההכשרה גם לגבי תקופה שמעבר לתקופת הזכאות. ושלישית - יש בסעיף 173 (א) (1) התייחסות למועד ההפנייה להכשרה ("זכאי שנשלח"), אך אין בו כל התייחסות למועד תחילת ההכשרה, לא בתוך תקופת הזכאות ולא מעבר לה.


4. לתוצאה זו נגיע גם תוך בחינת תכלית החוק. עניין לנו בחוק סוציאלי מובהק אשר נועד להעניק למובטל דמי אבטלה, כדי קיום מינימלי ולמנוע ממנו חרפת רעב. המימון בא מקופת הציבור ופשיטא שקיים עניין מובהק להחזיר את המובטל למעגל העבודה ולהורידו ממצבת מקבלי דמי אבטלה. מכשיר עיקרי להשגת מטרה זו היא ההכשרה המקצועית, וכדי להמריץ את המובטל להשתלב בה, נקבע שהזכאות לדמי אבטלה תחרוג אל מעבר לתקופת הזכאות, אם מצוי המובטל בתקופת הכשרה. למדינה קיים עניין להרחיב את מעגל הזכאים השמים פעמיהם אל שערי ההכשרה המקצועית. מה הטעם אפוא להבחין בין זכאי הנשלח להכשרה המתחילה בתוך תקופת הזכאות לבין זכאי הנשלח להכשרה המתחילה לאחר מכן? אין כל יסוד ענייני להבחין בין השניים: זה זכאי וזה זכאי; זה וזה מופנים בתוך תקופת הזכאות אלא שהאחד "שפר עליו מזלו" וההכשרה החלה בתוך תקופת הזכאות והשני לא. לדעתי, לא ניתן לייחס למחוקק כוונה להבחין בין שניים אלה בשל תנאי מקרי ושיקולי "מזל".


5. וקיים לסוגייה זו גם היבט מעשי: נדמה שמידי יום ביומו - ולמען הזהירות נאמר כמעט מידי יום ביומו - מתחילה ומסתיימת תקופת זכאות של מובטל כלשהו. לגבי ציבור המובטלים כולו תקופת הזכאות, ולענייננו - הזכאות עצמה, הינה רצופה ומתמשכת על פני לוח השנה. לעומת זאת, המציאות מלמדת שהקורסים השונים נפתחים במועדים שונים ואקראיים, בהתחשב בשלל של גורמים טכניים, כגון - תכנון עבודה שנתי, תקציב, זמינות מועמדים, וכיוצאים באלה עניינים מינהליים. יותר מכך, כבר היו דברים מעולם שנקבע מועד לתחילתו של קורס ונדחה שלא בעטיו של המובטל. דעתי היא שבהעדר הוראת חוק מפורשת ומגבילה, לא קיימת הצדקה עניינית לקשור זכאות על פי חוק למגבלות טכניות ומנהליות. אין כל הצדקה עניינית ומשפטית להבחין בין זכאי שנשלח לקורס שנפתח - במקרה - בתוך תקופת הזכאות לבין זכאי אשר, כדברי חברי, לא שפר עליו גורלו ונשלח לקורס שנפתח - שוב במקרה - לאחר תום תקופת הזכאות.


6. בפרשת "אופק" שנזכרה לעיל, הציעה חברתי סגנית הנשיא אלישבע לקבוע שכל זכאי שנשלח להכשרה מקצועית אשר החלה בתכוף לאחר תום תקופת הזכאות - יהיה זכאי לדמי האבטלה לתקופת ההכשרה. בעקבות פסיקה זו הוציא המוסד לביטוח לאומי הנחייה מינהלית לפיה תחול הזכאות לדמי אבטלה גם בתקופה של חודשיים ימים לאחר תום תקופת הזכאות, היינו - במקרה של זכאי שנשלח בתוך תקופת הזכאות והקורס החל בתוך חודשיים ימים לאחר תום תקופת הזכאות שלו. לשיטתי, להבחנות אלא אין אחיזה בחוק. באין הוראה בחוק על מועד תחילת ההכשרה, הדיבור "זכאי שנשלח" יוצר זכות משפטית שאינה מוגבלת מבחינת הזמן. הביטוי "בתכוף" הוא עמום ובלתי מוגדר ומותיר שטחים אפורים רבים שהם פתח לשיקול דעת מינהלי שאינו עולה בקנה אחד עם זכות סוציאלית שמקורה בחוק. הוא הדין בקביעה מינהלית של מסגרת זמן בת חודשיים ימים שאף היא שרירותית ועלולה להביא לתוצאות לא חוקיות ולא צודקות.


לטעמי, וכפי שאמרתי, באין הוראת חוק מפורשת המתייחסת למועד תחילת ההכשרה או המגבילה את פרק הזמן בין תום תקופת הזכאות למועד תחילת ההכשרה - עומדת ל"זכאי שנשלח" הזכות לקבל דמי אבטלה בתקופת ההכשרה אליה נשלח.


7. עם זאת, יש לקבוע סייג אחד: את הביטוי "זכאי שנשלח" יש לפרש באופן נורמטיבי ולא באופן טכני. זכאי "שנשלח" הוא לא רק מי שקיבל הפנייה מינהלית להכשרה מקצועית, אלא מי שגילה נכונות להשתתף בהכשרה, עמד במבחני המיון והתקבל להכשרה. או אז - ורק אז - התגבשה זכותו להשתתף בהכשרה כשמועד תחילתה אינו תלוי בו. אמור מעתה - "זכאי שנשלח" הוא זכאי שבתוך תקופת הזכאות הופנה והתקבל להכשרה ובכך התגבשה זכותו ליהנות מדמי אבטלה בתקופת ההכשרה, גם אם זו החלה לאחר תום תקופת הזכאות. ברוח זו פסקה חברתי סגנית הנישא אלישבע ברק בפרשת "אופק" ובכל הכבוד מצרף אני דעתי לדעתה בנקודה זו.


8. ומן הכלל אל הפרט: תקופת הזכאות של המשיבה בענייננו החלה ביום 1.8.97 והסתיימה ביום 31.7.98. כפי שקבע בית הדין האזורי, המשיבה נשלחה להכשרה מקצועית ביום 17.2.98, בעיצומה של תקופת הזכאות שלה, ונרשמה לקורס יומיים לאחר מכן. הקורס בוטל וקורס נוסף אליו הופנתה המשיבה היה מלא. בשל כך נאלצה המשיבה להשתתף בקורס שהחל רק ביום 3.12.98, כ-5 חודשים לאחר תום תקופת הזכאות שלה. בית הדין האזורי קבע, כמימצא עובדתי, שהמשיבה "עשתה כל שלאל ידה על מנת להשתתף בקורס ופעמיים נדחתה שלא באשמתה". בנסיבות אלה סבר בית הדין האזורי כי המשיבה זכאית לדמי אבטלה. כפי שהראיתי, מסקנה זו נכונה מבחינה משפטית והיא ראויה וצודקת.


9. סוף דבר - מציע אני לחברי לדחות את ערעור המוסד לביטוח לאומי ולהותיר על כנו את פסק דינו של בית הדין האזורי.


נציג עובדים פנחס קציר

אני מצטרף לדעתו של השופט עמירם רבינוביץ.


נציג מעבידים גדליה סטויצקי

קראתי בעיון עמדתכם בדבר הפרשנות המשפטית לסעיפים הרלוונטים לחוק הביטוח הלאומי. נוכחתי לראות שלא קיימת הסכמה לפירוש "זכאי שנשלח" להכשרה מקצועית ... אני נוטה להסכים עם עמדתו של כב' השופט שמואל צור כמפורט בסעיף 4 לפסק-דינו, זאת לאור הכרותי את תנאי השטח המלאים "חתחתים ומוקשים" המונחים בדרכו של מי שבא לממש זכות מוקנית מכח החוק.
במקרה הנדון, הייתי מותיר על כנו את פסק הדין של בית הדין האזורי, אשר בחן היטב הפרטים והגיע למסקנה, שהמשיבה הייתה נכונה ומוכנה להשתתף בקורס להכשרה מקצועית - בדין הייתה זכאית למעמד מובטלת, לצורך זכאות לדמי אבטלה, כאשר בסוף הדרך, המטרה -

החזרתה למעגל העבודה.


לסיכום: ערעור המוסד מתקבל ברוב דעותיהם של השופטים עמירם רבינוביץ, נילי ארד, ונציג הצבור פנחס קציר כנגד דעותיהם החלוקות של השופט שמואל צור ונציג הציבור גדליה סטויצקי.

אין צו להוצאות.

חיפוש פנימי באתר