סעיף 35 לחוק הירושה העוסק בעניין צוואה לטובת עדים קובע כי הוראת צוואה , פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה -בטלה". בית המשפט פסק כי מטרת סעיף 35 היא להרחיק חשד של רמיה או השפעה לא הוגנת על המצווה מצד אלה המשתתפים בעריכת הצוואה ". בניגוד לסעיף 30 לחוק הירושה - "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה" המקנה שיקול דעת מהותי לבית המשפט, כאן מדובר בסעיף נוקשה המחייב פסילה בכל מקרה שמי מן המנויים בו נוטלים חלק בעריכת הצוואה - בין אם השפיע על תוכנה ובין אם לאו המטרה החקיקתית העומדת מאחורי הוראה זו דומה למטרה החקיקתית העומדת מאחורי סעיף 30 לחוק. עם זאת, הטכניקה החקיקתית שבה נקט המחוקק בסעיף 30 לחוק הירושה שונה מזו שבה הוא נקט בסעיף 35 לחוק הירושה . סעיף 30 לחוק הירושה דן בהשפעה הבלתי ראויה עצמה. בית המשפט פסק כי שונה גישתו של סעיף 35 לחוק הירושה . אין הוא דן בהשפעה הבלתי הוגנת עצמה, ואין הוא דורש את הוכחתה. אם תרצה, הוא מניח ללא כל אפשרות של ערעור, כי היתה השפעה בלתי הוגנת. על כן, אפילו הוכח הלכה למעשה כי השפעה בלתי הוגנת אינה קיימת, אין בכך ולא כלום תוצאה זו קשה היא, שכן היא שוללת כל שיקול-דעת ליתן תוקף לצוואה , מקום שהנסיבות מעידות על כך כי אף שהנהנה נטל חלק בעריכת הצוואה , הוא לא השפיע השפעה שלא כדין על המצווה. סעיף 35 אפוא, הוא אחד הסעיפים הנוקשים והקשים שבחוק הירושה צוואהירושהעדיםדיון