חוק הירושה רואה, איפוא, לנגד עיניו שני סוגים של יחסים בין בני זוג, המקנים זכות ירושה על פי דין. הסוג האחד הוא "בני זוג" הזכאים לרשת מכוח קשר נישואין פורמלי (סעיף 11 לחוק הירושה ). הסוג השני הוא בני זוג הזכאים לרשת מכוח חיי משפחה במשק בית משותף, מבלי שנישאו בטקס נישואין פורמלי - סעיף 55 לחוק הירושה לצד הסדר הירושה של בן זוג מכוח בסעיף 11 נקבע בחוק הירושה הסדר מקביל ביחס לידועים בציבור סעיף 55 לחוק הירושה , כדלהלן: מעין צוואה - איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש הזכות לרשת לפי סעיף 55 לחוק הירושה , בהעדר צוואה , מושתתת על שלושה יסודות: בני הזוג חיו חיי משפחה; במשק בית משותף; בשעת מות אחד מהם לא היה אף אחד מהם נשוי לאדם אחר. אף כי להלכה, ירושת הידוע בציבור היא ירושה של "מעין צוואה ", למעשה קובע החוק כי גם ידוע בציבור יורש על פי כללי הירושה על פי דין הזכות לרשת על פי סעיף 55 אינה תלויה בתנאי נוסף או בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר, אלא די בכך ששלושת היסודות נתקיימו כדי שבן הזוג שלא היה נשוי למנוח יהיה זכאי לרשת אותו, כאילו היו נשואים. ככל שמדובר בזכות הירושה על פי דין, הושווה מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של "בן זוג" על פי סעיף 11 לחוק הירושהצוואהירושהידועים בציבור