מימוש כתובה - נכסי עיזבון
בית המשפט לענייני משפחה קבע שעל המקרה דנן יש להחיל את הוראת שולחן ערוך אבן העזר סימן ק"ו סעיף א, הקובעת: הכותב כל נכסיו לבניו, בין זכרים בין נקבות, בין בריא בין שכיב מרע, וכתב לאשתו עמהם קרקע כל שהוא או דקל לפירותיו או פירות מחוברים והם צריכים עדיין לקרקע, הואיל ועשה אותה שותף בין הבנים ושתקה כשנודע לה ולא מיחתה, איבדה עיקר כתובתה ותוספת (אבל לא נדונייתא) (המ"מ פ"ו מזכייה). ואינה טורפת מנכסים אלו כלום. אבל מנכסים שיבואו לו אחר כך גובה מהם, אפילו באו לידו מאותם הנכסים עצמם, כגון שמת אחד מהבנים וירשו
בסעיף זה קובע השולחן ערוך שהאשה "איבדה כתובתה" בהתקיים שני תנאים מצטברים. ראשית, הבעל ציווה את כל נכסיו לילדיו, מלבד נכס כלשהו, אותו הוריש לאשתו. שנית, כאשר נודע לה על תוכן הצוואה , האשה לא מיחתה אלא שתקה. דין זה מניח, כך דומה, שאישה אשר בעלה עורך צוואה מעוניינת שדבריו יקוימו כלשונם. גביית הכתובה מנכסים אשר ייעד הבעל לילדיו עלולה לסכל את רצונו של הבעל. שתיקתה של האישה מתפרשת אפוא כהסכמתה לתוכנה של הצוואה וכביטוי לרצונה שהצוואה תקוים כלשונה ועל פי אומד דעתו של המצווה. ואולם, ההלכה גם מכירה בכך שקיימים מקרים בהם מערכת היחסים בין בני הזוג אינה מצדיקה לפרש את שתיקתה של האישה כביטוי להסכמתה. ברם, כאשר בנוסף לשתיקתה מתווספת העובדה שהבעל דאג לאשתו בצוואה , כי אז קובעת ההלכה שהאישה "איבדה כתובתה". שתי נסיבות אלו – דאגתו של הבעל לעתיד אשתו ושתיקתה של האישה נוכח מעשה בעלה – יש בהן כדי להביא לשלילת הכתובה. זאת, כדי לקיים את דברי המצווה על פי אומד דעתו
בית המשפט ציין כי ביסוד הוראת סימן ק"ו עומד, בין היתר, עקרון של ויתור ומחילה, אולם אין בודקים, אם במקרה הקונקרטי האשה מחלה בפועל. סימן ק"ו לאבן העזר הינו דין עצמאי, העומד על רגליו שלו ואין הוא נשען על מחילתה הקונקרטית של האשה בלבד. ניתן במובן זה לדמות את הדין שבסימן ק"ו לדין של התיישנות. אמנם ביסוד דיני ההתיישנות עומד, בין היתר, עקרון של ויתור ומחילה אולם משמתקיימים התנאים הפורמאליים לחוק ההתיישנות, אין בודקים אם במקרה הקונקרטי ויתר או מחל התובע על תביעתו
עניין נוסף אותו יש להדגיש הוא, שהדין העברי ער לסכנה שסימן ק"ו לאבן העזר עלול לשמש כלי לשלילת כתובתה של אשה, אשר אינה ערה לזכויותיה או לצורך שתעמוד עליהן. לפיכך נקבע, שאם הוברר הדבר שהתכוון הבעל לשלול מאשתו את כתובתה, כי אז האשה לא איבדה את כתובתה. לשון אחר, לסימן ק"ו לאבן העזר חריג, שמטרתו מניעת מרמה. על בית הדין לבחון את הנסיבות כולן ומתוכן להסיק אם הבעל ציווה נכס כלשהו לאשתו על מנת להביא לשלילת הכתובה, שאז אין לקיים את כוונתו
