החלטה 1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב לפעול על פי החלטת אסיפתו הכללית בענין גבולות משק 48, בכל הנוגע להגשה לרישום לועדה המחוזית לתכנון ובניה, וזאת עד להכרעה בבקשה העיקרית או עד מועד אחר אותו יקבע בית המשפט. 2. המבקשים טוענים כי הגשת תרשים הגבולות לועדה לתכנון ובניה (להלן: הועדה) ע"פ החלטת המשיב, היא "בלתי הפיכה וסותמת את הגולל על הסכסוך בין המשיב למבקשים בענין גבולות משק 48". כן טוענים המבקשים כי סכסוך בין האגודה לבין חבריה לגבי גבולות משקים יש להעביר עפ"י תקנות האגודה להכרעה בבוררות. המבקשים נשענים לענין אחרון זה על פסק הדין בה"פ 284/98 בש"א 1211/98 בית מאיר מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בעמ' נ' רחמני שניתן על-ידי ביהמ"ש המחוזי ירושלים ב5.9.99- (כב' השופטת א' פרוקצ'יה). 3. יצויין כי תחילה התרכז הדיון בבקשה למניעת דיון בגבולות משק 48 באסיפה כללית לעניין תכנית המתאר, שהיתה אמורה להתקיים בערב הגשת הבקשה (24.10.00). באותו מועד לא ראיתי לנכון להוציא צו מניעה תוך, שהסברתי בע"פ בעת הדיון, בין השאר, כי איני רואה לנכון למנוע מהמשיב לגבש את החלטתו שלו בענין תכנית המתאר, על דרך קבלת החלטה באסיפה כללית. עניין זה לא פורט בהחלטה שניתנה באותו יום. לאחר מכן, שב ב"כ המבקשים לביהמ"ש בטענה כי בכך לא תם הדיון בבקשתו מאחר שנתבקש בה גם איסור פעולה ע"פ אותה החלטה שתתקבל באסיפה. אכן, חלק זה של הבקשה לא נדון אז, כאשר הדיון התמקד בעצם קיום דיון לעניין הגבולות באסיפה הכללית. הצדדים הסתפקו לענין יתרת הבקשה בתגובות בכתב. 4. המשיב מצביע בין השאר על ההפרדה הידועה בין המישור התכנוני לבין המישור הקנייני (בג"צ 305/82 יוסף מור נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח' פ"ד לח(1) 141), וטוען כי זכויותיהם הקנייניות של המבקשים לא ייפגעו אם לא יינתן הצו. המשיב מטעים כי בסעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבניה (התשכ"ה1965-) מוענקת זכות להגשת תכנית מתאר לכל מי שיש לו ענין במקרקעין, לכן לשיטתו, אין מקום להגביל את זכותו שלו לעשות כן. המשיב מוסיף וטוען כי מתן צו מניעה יסכל את תכנית ההרחבה של המושב, ויפגע באחרים המעונינים בקידום הליכי התכנון. 5. המבקשים תמכו טענותיהם לגבי זכויותיהם במקרקעין שבמחלוקת ולגבי גבולות משק 48 בתצהיר. התצהיר גם ביסס את טענת קיום סעיף בוררות בתקנון האגודה (להלן: התקנון), הוא החוזה שבין הצדדים. לא הוגש תצהיר נגדי. 6. תקנון האגודה קובע כי "כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלע בין חברים... ובין האגודה" יועבר לבוררות (להלן: הוראת הבוררות). מקובלת עלי הנמקתה של כב' השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין בה"פ 284/98 בש"א 1211/98 הנזכר לעיל, וכך קביעתה כי ע"פ הוראה זו יש להעביר להכרעה בבוררות סכסוכים לגבי גבולות משקי המשיב. כב' השופטת פרוקצי'ה כתבה: "עניינה של התובענה היא מחלוקת פנימית בין המשיבים לבין המבקשים לגבי הגבולות הנכונים של הנחלות שמשיבה 2 ירשה, על פי טענתה. המשיבים קובלים על כך שהאגודה ומבקש 2 מסכלים את רישום הזכויות על שם המשיבים אצל הגורמים המוסמכים ומנסים לקצץ בזכויות אלה על ידי הכנת הצעה לתב"ע חדשה תוך כרסום זכויות המשיבים לטובת מבקש 2 שהוא בעל זכויות בחלקה סמוכה. המדובר כאן בסכסוך גבולות פנימי בין המשיבים לבין האגודה ומבקש 2..... נושא המחלוקת הוא ענין פנימי של האגודה שסעיף הבוררות בתקנון חל עליו. מסקנה אחרת היתה מביאה לצמצום והצרה בלתי ראויה של מנגנון הבוררות, עד כדי ריקון חלק ניכר מתוכנו". יצויין כי המשיב לא טען כי פסה"ד בה"פ 284/98 אינו מקובל עליו. 7. אין למעשה מחלוקת שהתגלע בין המבקשים ובין המשיב סכסוך הנוגע לגבולות משק 48, שהרי המשיב אינו טוען כי הוא מסכים לטענות המבקש לעניין גבולות אלה. הסכסוך מתייחס גם לגבולות ע"פ תכנית המתאר הרצויה למשיב. יוטעם כי הוראת הבוררות אינה מבחינה בין סוגי הסכסוכים, ואינה מוציאה מכלל חלותה סכסוכים שבמישור התכנוני. 8. המשיב מפרט בתגובתו את דרכי הפעולה העומדות למבקשים במישור התכנוני: להגיש התנגדות לועדה בנוגע לקביעת הגבולות בתכנית, ובמידה והתנגדותם תדחה, להגיש על החלטת הוועדה ערר לועדת ערר, ולאחריה עתירה מנהלית לבימ"ש זה. ואולם, אף אם עומדות למבקש דרכים אחרות לפעול כנגד החלטות מוסדות התכנון, התקיים התנאי הקבוע בהוראת הבוררות - עצם קיום הסכסוך לגבי הגבול - המזכה את המבקש בבירורו בבוררות. למחלוקת זו גם פן תכנוני. הפניית המבקש לדרכי התמודדות אחרות עם תוצאות ההליכים שבמוסדות התכנון סוטה מהרעיון שבוטא בהוראת הבוררות. בעצם ההפניה להליכים אלו גלומה הכרה באפשרות שההליכים התכנוניים עלולים לפגוע במבקשים. אין ספק שפתרון הסכסוך בדרך הבוררות היתה מונעת מהמבקשים צורך בהתמודדות, גם לגבי ההיבט התכנוני, בהליכים אחרים. 9. המבקשים זכאים למצות את זכותם החוזית כאמור. די בשיקול זה כדי לבסס את זכותם לכאורה ולמנוע קידום הליכי תכנון שאינם עולים בקנה אחד עם הזכויות הנטענות על ידם, בטרם הוכרע הסכסוך בבוררות. 10. המבקשים פנו אל המשיב בדרישה לקיים הליך בוררות כבר ב- 22.6.00. נראה כי ככל שיקדים המשיב וייענה לבקשה לברר את הסכסוך בבוררות - תפחת הפגיעה בתכנית ההרחבה של המשיב ובמעונינים בקידומה. מכל מקום, עתה המשיב הוא זה המבקש לשנות את המצב הקיים על-ידי קידום תכנית המתאר תוך הכבדה על המבקשים - על-ידי הפנייתם לממש זכויותיהם לענין זה בהליכים אחרים - חרף זכותם האמורה לבירור הנושא בבוררות דווקא. גם מאזן הנוחות אפוא, מצדיק הושטת צו המניעה. 10. לאור האמור אני נעתרת לבקשה, ומורה על צו מניעה זמני עד להכרעה בתיק העיקרי. המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה בסכום כולל של 5,000 ש"ח. בניהועדת תכנון ובניהתכנון ובניה