להלן פק דין בנושא ביטוח מקיף בגין תאונת דרכים - נזק לרכב היתקלות אבן שפה בולטת בכביש: הרקע לתביעה: עניינה של תביעה זו, שהוגשה בתחילה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו והועברה ממנו לבית משפט זה, בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.6.02 בגבעת רם בירושלים, בה נפגע רכב שהיה מבוטח אצל התובעת בפוליסת ביטוח מקיף. הפגיעה ארעה כתוצאה מהיתקלות הרכב באבן שפה בולטת בכביש בו בוצעו עבודות הרחבה מטעם הנתבעת, עיריית ירושלים. התובעת שילמה למבוטחהּ תגמולי ביטוח בסך של 17,666 ₪, ונשאה בנוסף בהוצאות גרירה ובשכר טרחת שמאי רכב. נכון ליום הגשת התביעה הסתכמו כל תשלומיה של התובעת בסך של 19,010 ₪, אותם היא תובעת מהעירייה מכוח זכות השיבוב. בכתב התביעה נטען כי הנהג ברכב שנפגע לא יכול היה להבחין באבן הבולטת בעת נהיגתו טענות העירייה: בכתב ההגנה טענה העירייה כי כתב התביעה אינו מספק די פרטים לגבי מקום התאונה, וכי אף אם יתברר כי מקום זה מצוי בחזקת העירייה, עדיין אין לחייבה ברשלנות, שכן באזור גבעת רם בוצעו עבודות הרחבה על ידי חברות שונות, ולפיכך אם ניתן להטיל אחריות כלשהי בגין הנזק הנטען יש להטילה על החברה שביצעה בפועל את העבודות או על מי שנהג ברכב שנפגע. לאחר הגשת כתב ההגנה העבירה התובעת אל הנתבעת תמונות ממקום התרחשות התאונה. על יסוד תמונות אלה התברר לנתבעת כי במקום התאונה התבצעו במועד התרחשותה עבודות פיתוח עירוני על ידי ש.ד.ר. חברה לעבודות כבישים ופיתוח בע"מ, וזאת בהתאם לחוזה מיום 5.9.01 בין העירייה לבין אותה חברה. לפיכך הגישה העירייה הודעה לצד שלישי נגד החברה הקבלנית (צד ג' 1) ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ (צד ג' 2) שלפי טענת העירייה ביטחה את פעילות החברה הקבלנית במועד התאונה בפוליסות ביטוח המכסות את הסיכון נשוא התביעה. בהודעה לצד שלישי נאמר כי הרכב הנפגע נתקל באבני שפה שהיו פזורות על הכביש. עוד נאמר שם כי על פי החוזה הנ"ל, עבודות החברה הקבלנית היו צפויות להסתיים ביום 9.3.02, אך בפועל תוקף החוזה הוארך כך שהעבודות נמשכו חצי שנה נוספת. התאונה הנדונה בתביעה התרחשה תוך כדי תקופת הארכה זו טענות החברה הקבלנית: החברה הקבלנית (צד ג' 1) טענה בכתב הגנתה כי אבני השפה לא היו פזורות על הכביש אלא מונחות על שול הכביש זו אחר זו מעבר לקו הצהוב, במקביל למסלול הנסיעה, כהכנה לחיבורן לכדי מדרכה לצד הדרך, וכי השטח כולו סומן ושולט בצורה מדוקדקת בהתאם לדרישות הדין. בנסיבות אלה, כך נטען, לא ייתכן שאבני השפה גרמו לנזק כלשהו, ולחלופין, הנזק לרכב הנפגע נגרם באשמתו הבלעדית של נהגו שסטה ממסלול נסיעתו אל שולי הכביש. עוד טענה החברה הקבלנית כי לאחר ההתנגשות באבני השפה המקבילות למסלול הנסיעה, ירד הנהג מהרכב והסיט אותן בידיו לכדי מצב מאונך עם מסלול הנסיעה, על מנת שייראה כאילו אבני השפה הן אלו שגרמו לפגיעה ברכבו טענות חברת הביטוח: חברת הראל (צד ג' 2) טענה בכתב הגנתה להודעה לצד שלישי כי הכיסוי הביטוחי לפרויקט ניתן על ידה עד ליום 9.3.02 ואילו העירייה האריכה את תקופת החוזה עם החברה הקבלנית על דעת עצמה, מבלי לבקש מהראל את הארכת תקופת הביטוח ומבלי לשלם לה פרמיה על הארכה כזאת. לפיכך על העירייה למצוא את מלוא הכיסוי הביטוחי לאירוע בפוליסת הביטוח שיש לה אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את חבות העירייה כרשות מקומית, ולא בפוליסה הנוספת שהייתה לעירייה אצל חברת הראל בכובעה של העירייה כמזמינת עבודות פיתוח כתבי הטענות: החברה הקבלנית הגישה בקשה למתן רשות למשלוח הודעה לצדדים רביעיים נגד נהג הרכב הנפגע, העירייה וחברת הראל. בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 1.6.04, ימים ספורים לאחר הגשת אותה בקשה (ועוד בטרם הוגשו עליה התגובות) הגיעו בעלות הדין להסכמות הבאות: התביעה תסולק על ידי כך שהעירייה והחברה הקבלנית ישלמו כל אחת לתובעת סך של 6,333 ₪. חברת הראל לא תידרש לשלם כספים אם מפוליסת הביטוח אותה תמציא יתברר כי הפוליסה לא עמדה בתוקף במועד התאונה. אם, לעומת זאת, יתברר כי הפוליסה עמדה בתוקף באותו מועד, כי אז חברת הראל תשפה את העירייה ואת החברה הקבלנית בסך של 1,583 ₪ לכל אחת, ובנוסף לכך תשלם לתובעת סך של 1,583 ₪ מעבר לסכומים אותם התובעת תקבל מהעירייה ומהחברה הקבלנית. בפסק הדין יתייחס בית המשפט גם לסוגיית שכר הטרחה ולבקשת החברה הקבלנית לפריסת החוב ל-3 תשלומים מהמסמכים שהוגשו מסתבר כי חברת הראל (ליתר דיוק: סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ, קודמתה של חברת הראל) ביטחה את העירייה ב"פוליסה הצהרתית" לביטוח עבודות קבלניות. תקופת הביטוח שצוינה בפוליסה היא מיום 1.3.01 ועד ליום 28.2.02. המבוטחים לפי הפוליסה הנם הן העירייה והן הקבלנים המבצעים עבורה את העבודה. פוליסה זו התייחסה למספר פרויקטים שביצעה העירייה (מעל ל-10), בתוכם הפרויקט נשוא התביעה. ביום 6.9.01 העבירה העירייה לקודמתה של חברת הראל הודעה על הפרויקט המדובר, בה ציינה כי תאריך תחילת העבודות הנו 9.9.01 ותאריך סיומן המשוער הוא 9.3.02. חברת הראל הגישה לבית המשפט אישור מאת ראש צוות חיתום שלה לפיו העירייה לא דיווחה לה על הארכת הפרויקט מעבר לתאריך האמור ולא ביקשה ממנה להאריך את הכיסוי הביטוחי מעבר לאותו תאריך. לפיכך טוענת הראל כי בעת התאונה לא היה בנמצא כיסוי ביטוחי מטעמה. העירייה והחברה הקבלנית סוברות אחרת. טענתן הראשונה היא כי מאחר שההסדר מיום 1.6.04 חייב את חברת הראל להמציא "העתק מפוליסת הביטוח הרלוונטית", הרי הראל לא עמדה בחובה זו, שכן המציאה פוליסה המתייחסת לתקופה המסתיימת ביום 28.2.02, הקודמת למועד התאונה ואינה יכולה להיחשב לרלוונטית לתביעה. הראל לא טענה כי חדלה לאחר יום 28.2.02 להעניק כיסוי ביטוחי לעבודות הקבלניות שמבצעת העירייה, ולפיכך - כך נמשכת הטענה - מנועה היא מלטעון כי ביום התאונה לא עמדה בתוקף פוליסה כלשהי מטעמה שביטחה עבודות אלה, מה גם שנציגי העירייה מסרו לבא-כוחה כי הראל הוסיפה להעניק לעירייה כיסוי ביטוחי לאחר אותו מועד יתירה מכך. גם אם נראה את הראל כמי שהציגה לבית המשפט את הפוליסה הרלוונטית, דהיינו את הפוליסה שתקופתה מיום 1.3.01 ועד ליום 28.2.02, עדיין יש לראותה, לדעת העירייה והחברה הקבלנית, כמי שהעניקה ביום התאונה כיסוי ביטוחי לפרויקט בו עסקינן. לטענת האחרונות, ההודעה על המועד המשוער לסיום העבודות ניתנה על ידי העירייה להראל למעלה מן הצורך, שכן רשימת הפוליסה חייבה את העירייה להודיע להראל רק "על תחילת הביצוע בשטח" ולא על מועד סיום הביצוע. מאחר שנאמר ברשימה (לרבות בנספח המצורף לה ומתקן אותה) כי תקופת הכיסוי המקסימלית לפרויקט הנה 24 חודשים, פירוש הדבר הוא שהכיסוי הביטוחי לפרויקט הספציפי בו עסקינן ניתן למשך 24 חודשים מיום 9.9.01 בו החלו העבודות לפי ההודעה. התאונה התרחשה בתוך תקופה זו, מה גם שהנספח לרשימת הפוליסה מעניק ביטוח ל"תקופת תחזוקה" הנמשכת "24 חודשים מתום תקופת הביטוח לגבי כל פרויקט, כאשר מתוכם תקופת תחזוקה 'מורחבת' - 12 חודשים הראשונים מתום כל פרוייקט". זאת ועוד. אפילו בלעדי מתן הודעה על מועד תחילת העבודות, מוענק לפי הרשימה כיסוי ביטוחי שסכומו לכל פרויקט מוגבל ל-250,000 דולר. בכל מקרה, העירייה לא התחייבה בהודעתה להראל כי העבודות יסתיימו ביום 9.3.02 אלא ציינה מועד זה כ"תאריך משוער לסיום עבודות" (ההדגשה אינה במקור), ולפיכך גם מטעם זה אין לראות את הכיסוי הביטוחי כחדל להתקיים באותו היום כל עוד בפועל העבודות לא הסתיימו בו חברת הראל אינה חולקת על כך שגם לאחר יום 28.2.02 הייתה בנמצא פוליסת ביטוח "הצהרתית", שהעניקה ביטוח מסגרת מטעמה לפרויקטים המבוצעים על ידי העירייה. אולם, טוענת הראל, פוליסה זו אינה נוגעת לאירוע הנזק נשוא התביעה שלפנינו, שכן הפוליסה ההצהרתית חלה רק על פרויקט שלגביו ניתנה הודעת העירייה על תחילת העבודות בתוך תקופת תוקפה של הפוליסה, ואילו הודעת העירייה על תחילת העבודות בפרויקט נשוא התביעה ניתנה בתוך תוקפה של הפוליסה ההצהרתית הקודמת, שהומצאה על ידי הראל והסתיימה ביום 28.2.02. לפיכך אין לומר כי הראל לא הציגה את הפוליסה הרלוונטית, כפי שהתחייבה לעשות בהסדר מיום 1.6.04. לענין הפוליסה אותה הציגה, טוענת הראל כי מאחר שהעבודות הסתיימו לאחר המועד לסיום העבודות עליו הודיעה לה העירייה (9.3.02), ממילא הביטוח לא היה בתוקף בעת התרחשות התאונה (4.6.02). הפוליסה מבוססת על מועד תחילת העבודות, רוצה לומר: שכל עוד ניתנה הודעה על תחילת העבודות בתוך תקופת הפוליסה, היא ממשיכה לעמוד בתוקף למשך כל תקופת הקמתו המוצהרת של הפרויקט, ובלבד שזו לא תעלה על 24 חודשים. לאחר מכן קיים כיסוי נוסף לעבודות תחזוקה, שתוקפו 12 או 24 חודשים מתום תקופת הביטוח. הנזק הנדון בתביעה לא נגרם כתוצאה מעבודות תחזוקה - שפירושן: תיקון תקלות של עבודות שבוצעו בתוך תקופת הביטוח - אלא כתוצאה מעבודות שבוצעו לאחר המועד שנמסר למבטחת כמועד סיום העבודות. לכן מדובר בעבודות שבוצעו לאחר תום תקופת הביטוח, ואלה אינן מכוסות לא במסגרת תקופת הביטוח ולא כעבודות תחזוקה הדיון בבית המשפט: אני מוכן להניח כי חברת הראל הגישה את פוליסת הביטוח הרלוונטית ועמדה בכך בהסדר הדיוני מיום 1.6.04. עם זאת, אינני מקבל את טענתה של הראל כי פוליסה זו אינה מכסה את אירוע הנזק מיום 4.6.02 לגביו הוגשה התביעה. המועד הקובע לצורך תחולת הפוליסה הוא מועד תחילת הפרויקט. בכך מודה הראל (למשל בסעיף 7 לתגובתה מיום 15.8.04), וכך גם נאמר במפורש בנספח לרשימת הפוליסה: "תקופת הביטוח: 1.3.2001 - 28.2.2002 (מתייחסת לתחילת ביצוע כל פרוייקט)" (ההדגשה הוספה). פירוש הדבר הוא שכל פרויקט המותחל עד ליום 28.2.02 מכוסה במסגרת הפוליסה למשך 24 חודשים ממועד תחילתו. הנספח לרשימת הפוליסה מתנה את כניסת הביטוח לתוקף במתן הודעה על תחילתו מאת המבוטח למבטח: "בתום כל חודש יעביר המבוטח פרוט מלא על פרוייקטים אשר בביצועם החל במהלך החודש האחרון". בדומה לכך נאמר ברשימת הפוליסה: "על המבוטח למסור לחברה הודעה על תחילת הביצוע בשטח". משעה שניתנה הודעה כזאת - ובעניננו אין חולק כי ההודעה ניתנה עוד בחודש ספטמבר 2001, בתוך תקופת הפוליסה - אין צורך במתן הודעה נוספת אלא במקרה בו נדרשת הארכה של הביטוח. בקשר לכך נקבע בנספח לרשימה: "תקופת כיסוי מקסימלית לכל פרויקט: לא תעלה על 24 חודשים - הארכות (במידת הצורך ובכפוף להודעה מראש) עד 6 חודשים נוספים ללא פרמיה". במקרה שלפנינו לא נתבקשה הארכה, ולפיכך הביטוח הסתיים במועד המוקדם מבין שניים אלו: 24 חודשים מיום 9.9.01 בו לפי הודעת העירייה להראל החלו העבודות בפרויקט או התקיימות התנאים לסיום הביטוח לפי הפוליסה. תנאים אלו תוקנו בנספח לפוליסה (המבוסס על מפרט של מר אורי אורלנד) כדלקמן: הביטוח יהיה בתוקף עד למסירת הפרוייקט כולו לידי עיריית ירושלים או למוריה או לרשות המזמינה (לפי המאוחר) אף אם החל השימוש ו/או הושלמה העבודה לפי תיקון זה פשיטא שאין נפקות למועד שצוין בהודעת העירייה כמועד המשוער לסיום העבודות (9.3.02), שכן כדי שהביטוח יסתיים לפני שתמו 24 חודשים ממועד תחילת העבודות אין די בהשלמתן אלא נדרש שהפרויקט כולו יימסר לידי העירייה. חברת הראל לא קיבלה מהעירייה, קודם למועד התרחשות הנזק (4.6.02), הודעה על מסירת כל הפרויקט לידיה, ודי בכך כדי שהביטוח לא יסתיים. אולם גם בלעדי התיקון האמור לפוליסה, כדי שהביטוח יסתיים פחות מ-24 חודשים מתחילתו, הנתון הקובע אינו המועד המשוער לסיום העבודות אלא מועד התחלת השימוש בעבודות או מסירת החלק הרלוונטי מהן למזמין. וכך נקבע לענין זה בסעיף-קטן (ג) בעמ' 2 של גוף הפוליסה: הביטוח יסתיים מידית לגבי אותם חלקים של הפרוייקט אשר יימסרו למזמין הפרוייקט או שיתחיל שימוש בהם (הכל לפי המועד המוקדם) - והוא הדין אם נמסר כל הפרוייקט או החל השימוש בו או שהושלם. הביטוח יסתיים במועד המוקדם של אירוע מאירועים אלה אפילו היו מועדים אלה קודמים לתאריך הנקוב ברשימה כמועד תום תקופת הביטוח. בכל מקרה לא תימשך חבותו הביטוחית של המבטח לגבי אירועים שיחולו אחרי המועד הנקוב ברשימה כמועד תום תקופת הביטוח אלא אם כן הסכים לכך המבטח מראש, במפורש ובכתב המועד היחיד לתום תקופת הביטוח הנקוב ברשימת הפוליסה שהגישה חברת הראל הנו 24 חודשים ממועד תחילת העבודות. משכך, גם אלמלא התיקון המופיע בנספח לפוליסה, כדי שהביטוח יסתיים פחות מ-24 חודשים מתחילתו אין די בסיום משוער של העבודות אלא יש צורך שבפועל העבודה שגרמה לנזק תימסר לעירייה או שהשימוש בה יתחיל. מאחר שאין טענה כי אחד מאירועים אלה התרחש לפני מועד התאונה, ומאחר שהתאונה ארעה בתוך 24 חודשים ממועד תחילת העבודות, לא הייתה סיבה לפקיעת הביטוח בעת התרחשות התאונה. פוליסת הביטוח ונספחיה לא חייבו את העירייה להודיע להראל מראש על המועד המשוער לסיום העבודות, לפני שסיום כזה התרחש בפועל; מועד סיום העבודות, הוא כשלעצמו ובלא מסירתן או תחילת השימוש בהן, אינו מהווה עילה לסיום הביטוח; ובכל מקרה בגוף הודעת העירייה להראל נאמר כי מדובר בתאריך "משוער" לסיום העבודות ולא בתאריך מדויק בו הן אכן יסתיימו למעלה מן הצורך ראוי לחתום בהקשר זה בשתי הערות: ראשית, לנוכח ההוראה בנספח לרשימת הפוליסה כי הארכת תוקף הביטוח למשך 6 חודשים אינה כרוכה בתשלום פרמיה נוספת, ומאחר שהתאונה התרחשה פחות מ-3 חודשים לאחר תום התאריך שצוין בהודעת העירייה להראל כמועד המשוער לסיום העבודות, הרי בכל מקרה הראל לא הייתה זכאית לתוספת פרמיה מהעירייה, גם אילו הייתה מקבלת ממנה הודעה על התמשכות הפרויקט מעבר לתאריך האמור. נקודה זו ראויה לאזכור שכן בכתב ההגנה של הראל נטען כי העירייה האריכה את החוזה עם החברה הקבלנית "מבלי לשלם פרמיה על תקופת הארכת החוזה". ההערה השניה היא שבשים לב לגובה הנזק במקרה הנדון (כ-19,000 ₪ נומינלי) נראה לכאורה כי הביטוח היה בתוקף במועד התאונה אף בהעדר הודעה מאת העירייה להראל על תחילת העבודות. זאת לאור הוראתה של רשימת הפוליסה בדבר קיומו של "סכום מקסימלי לעבודה ללא מתן אישור מראש", העומד על 250,000 דולר, ותחולתו הנה במקרה של העדר הודעה מאת המבוטח למבטח על תחילת הביצוע בשטח, שאז "לא תעלה חבות המבטחים על הסכום הנקוב לעיל". כאמור, דברים אלה אינם חיוניים לצורך ההכרה בתוקף הביטוח מטעם חברת הראל במקרה שלפנינו, והם לא הוזכרו אלא למען שלמות התמונה ולחיזוק התוצאה דלעיל בדבר תקפותו של ביטוח זה כפל ביטוח: חברת הראל הוסיפה טענה בדבר "כפל ביטוח", לפיה העירייה מבוטחת גם על ידי חברת מגדל, ולמרות זאת נמנעה מלהציג את פוליסת הביטוח שהוציאה לה חברת מגדל. טענה זו חורגת מהמסגרת ההסכמית שתוחמה בהסדר מיום 1.6.04, בו הושארה לדיון רק שאלת תוקפה של פוליסת הביטוח מטעם חברת הראל, מה גם שחברת מגדל אינה צד להליך שבפנינו. לפיכך אין מקום לדון בטענת "כפל הביטוח" במסגרת הליך זה פסיקת בית המשפט: לנוכח המסקנה בדבר תוקף הכיסוי הביטוחי של חברת הראל לאירוע הנזק נשוא התביעה, ובגדרי ההסכמה מיום 1.6.04, אני מורה אפוא כדלקמן: הנתבעת (עיריית ירושלים) תשלם לתובעת סך של 6,333 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.04 ועד התשלום בפועל, ובצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ₪ ומע"מ. צד ג' 1 (ש.ד.ר. חברה לעבודות כבישים ופיתוח בע"מ) תשלם לתובעת סך של 6,333 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.04 ועד התשלום בפועל, ובצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ₪ ומע"מ. סכום זה ישולם על ידי צד ג' 1 ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.6.07 וכל 15 לחודש שאחריו. צד ג' 2 (הראל חברה לביטוח בע"מ) תשלם לכל אחד מהצדדים הבאים: התובעת, הנתבעת וצד ג' 1 - סך של 1,583 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.04 ועד התשלום בפועל, ובצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 300 ₪ ומע"מ. מאחר שהתקיימה בתיק ישיבה מקדמית אחת בלבד, תושב אגרת התביעה ואגרת ההודעה לצד שלישי בהתאם לתקנותכבישרכבתאונת דרכיםביטוח רכבביטוח מקיףנזק לרכב