בקשת צו לא לקבל מסמכים מעו"ד
החלטה
1. בפני בקשה, בה עותרים ארבעת המבקשים ליתן סעדים וצווים כנגד גבריאל ורשבסקי (להלן – המשיב 1) וכנגד משה ויזל (להלן - המשיב 2), המשמש לטענתם כשליח המשיב 1. בבקשתם עותרים המבקשים כדלהלן: לצוות על המשיבים לא לבקש ולא לקבל לרשותם מסמכים המצויים ברשותו של עו"ד סילבאן דרייפוס מציריך-שווייץ, לרבות מסמכים הקשורים לחברת Opal Holdingns (להלן – אופל אחזקות); למנות את ב"כ המבקשים, עו"ד פנחס מרינסקי ככונס נכסים לכלל נכסי המשיב 1; להורות למשיב 1 ליתן לכונס הנכסים ייפוי כוח וכן כל מסמך אחר שיידרש על מנת לקבל לידיו המסמכים המצויים בשליטת עו"ד דרייפוס.
הרקע העובדתי וטיעוני הצדדים
2. ביום 15.7.1999 ניתן על ידי בימ"ש זה פסק דין כנגד המשיב 1, בו הוא חוייב כנתבע לשלם לתובעים סך של 845,000 דולרים אמריקאיים בתוספת ריבית דולרית מצטברת, מיום 31.12.87 (להלן – פסק הדין). בכדי לממש את פסק הדין פנו המבקשים ללשכת ראש ההוצל"פ בתל אביב, אשר קבע בהחלטתו מיום 5.11.2000 כי סכום החוב עומד על 10,363,827 ש"ח. כמו כן בעקבות חקירת יכולת המשיב 1, העמיד ראש ההוצל"פ את שיעור ההחזר החודשי על סך של 16,800 ש"ח לחודש (תיק הוצל"פ: 01-80306-99-4).
3. יצויין, כי למשיב 1 בעלות חלקית בשש דירות מגורים ברח' מלצ'ט בתל אביב, בעלות בדירה ברח' קינג ג'ורג', אשר לטענתו הינה בבעלות חברו (טענה אשר לא נתקבלה על ידי ראש ההוצל"פ בהחלטתו מיום 5.11.2000) וכן נכסי מקרקעין בארה"ב.
4. המבקשים טוענים כי במקרה דנן נדרש מינויו של כונס נכסים על כלל נכסיו של המשיב 1 אשר מבקש לחמוק מתשלום חובו הפסוק. לטענתם, אין הוא משתף פעולה כלל בקשר למכירת זכויותיו בדירות להן מונה כונס נכסים וכי גם בהן אין כדי לכסות את חובו למבקשים.
טענה עיקרית אותה מעלים המבקשים היא כי יש להם יסוד להניח שהחייב הינו בעליה של חברת אופל אחזקות, חברה שבבעלותה פרוייקט מקרקעין רחב ממדים בניו-ג'רסי, ארצות הברית ושאת קשריו עימה מבקש הוא להסתיר.
5. המבקשים עתרו ליתן צו MAREVA האוסר על המשיבים לבצע פעולות, לרבות קבלה ולקיחה של מסמכים מאת עו"ד דרייפוס הקשורים בחברת אופל אחזקות. לטענתם, במסמכים המצויים בידי עורך הדין יש כדי לשפוך אור על בעלותו או קשריו העסקיים של המשיב 1 עם אופל. לצורך כך אף עתרו המבקשים, כאמור, לקבלת ייפוי כוח מאת המשיב 1 לשם קבלת המסמכים לרשותם.
יצויין כאן, כי בהחלטתי מיום 12.6.2001 הוריתי כדלקמן: "ב"כ המשיב 2, עו"ד ליברמן פטורה מהשתתפות בדיון וזאת נוכח הצהרתה כי שולחה, מר ויזל אינו מעורב בעניין וכי הוא יכבד כל החלטה של ביהמ"ש לעניין הסעד הספציפי המבוקש".
6. ב"כ המשיב 1 בתגובתו, מבקש לדחות את הבקשה מן הטעם שלטענתו הסמכות נתונה בעניין זה ללשכת ההוצאה לפועל וכי את הסמכות למנות כונס נכסים יפעיל בית המשפט רק כסעד שיורי בנסיבות מיוחדות וחריגות אשר אינן מתקיימות במקרה דנן. מכל מקום, לטענתו, אין ליתן צו גורף על כלל רכושו של המשיב 1.
עוד טוען ב"כ המשיב 1 כי במקרה שלפנינו נוקטים המבקשים בהצלחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית חובו הפסוק של המשיב 1, ורק כאשר לא ניתן לממש את פסק הדין באמצעות ההוצאה לפועל ייעתר בית המשפט לבקשה למינוי כונס נכסים.
לטענתו, אין בסיס לטענה לפיה: "… החייב יעלים המסמכים ויפעל באמצעותם להברחת רכושו באופן שבו יימנע מן המבקשים מלגבות את חובם הפסוק".
ההכרעה
7. לאחר שקראתי בעיון את הבקשה, התגובה לבקשה והתשובה לה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים גם בע"פ, מצאתי כי דינה של הבקשה כולה להתקבל.
ההיבטים המשפטיים
איני מקבל כלל ועיקר את טענת ב"כ המשיב כי הסמכות הייחודית והבלעדית במקרה דנן נתונה לראש ההוצאה לפועל.
תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מפורשות כדלקמן:
"(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;
(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים...".
לא בכדי בחר המחוקק ליתן בידי בית המשפט את הסמכות למינוי כונס נכסים על נכסיו של חייב, בין אם המדובר במינוי כונס נכסים כסעד זמני ובין במינויו של כונס לצורך מימוש פסק דין, המהווה הליך "מן היושר" ואלטרנטיבה להליכי ההוצאה לפועל. הליך זה הינו הליך שיורי אשר יינתן על פי שיקול דעת בית המשפט בהתקיים מגוון התנאים שנתגבשו בפסיקת בית המשפט העליון.
בע"א 689/74 בשמת, חברה להשקעות ופיננסים בע"מ נ' עיריית אילת, פ"ד כט (2) 281 בעמ' 295, קבע הנשיא לנדוי כדלקמן:
"…יתכנו נסיבות שבהן מן הראוי למנות כונס נכסים לשם 'הוצאה לפועל מן היושר', כלומר כאשר אמצעי ההוצאה לפועל הרגילים אין די בהם כדי להבטיח את הזכויות של זוכה על פי פסק דין…".
8. אכן, על פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, בידיו של ראש ההוצאה לפועל למנות כונס נכסים על נכס של החייב, אך סמכות זו אינה מייתרת כלל ועיקר את הליך ההוצאה לפועל מן היושר. יפים לעניין זה, דבריו של כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן, מט (2) 102 בעמ' 114, כלשונו:
"…הוראתו של סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל אינה מאפשרת מינוי כונס על כל נכסי החייב, אלא על נכס מסויים בלבד…ועל כן, זוכה בפסק דין המקנה לו זכויות בנכסי החייב אינו יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה למינוי כונס על כלל הנכסים. יתירה מזאת, שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בעת מינוי כונס לפי סעיף 53 הנ"ל אינו רחב כשיקול דעתו של השופט בדין…כך אין ראש ההוצאה לפועל רשאי למנות כונס על נכס משיקולי אקוויטי, כפי שרשאי לעשות בית המשפט לפי תקנה 388 לתקנות הנ"ל. ואם אין די בכך, הרי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להעניק לכונס סמכויות…כגון סמכויות חיפוש נכסים אשר הוסתרו או הועלמו על ידי החייב...".
יצויין, כי בתי המשפט לא נטו ליתן סעד זה כדבר שבשגרה, אלא כסעד שיורי בלבד וזאת במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן הסעד. וראה ת"א (ת"א) 2244/81 קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון נ' שמואל פלאטו שרון ואח', פ"מ תשנ"ב, נב (1) 163.
מן הכלל אל הפרט
9. דעתי היא, כי המקרה שבפני הינו מן המקרים בהם נתקיימו נסיבות מיוחדות שבהן ראוי ליתן הסעד המבוקש ולמנות כונס נכסים על פי סעיף 388(א)(1).
אין חולק כי נכון להיום, הסכום אותו חב המשיב 1 על פי פסק הדין, עומד על למעלה מעשרה מיליון ש"ח. סבורני, כי היות סכום החוב גבוה במיוחד, מהווה הצדקה למינוי הכונס ונכלל בגדר השיקולים התומכים במינוי כונס הנכסים. זאת ועוד, המבקשים פנו ללשכת ההוצאה לפועל בכדי לממש את פסק הדין, אך המשיב לא העביר לידם את סכומי החיוב החודשיים, ורק לאחר שהוצא צו מאסר כנגד החייב הודיע בא כוחו כי המשיב "עומד לשלם את הסכום שהוא 67,000 ש"ח" (עמ' 11 לפר'). יצויין, כי חלפו כבר למעלה משנתיים מיום מתן פסק הדין.
10. גם לאחר שמונה כונס נכסים על דירותיו של המשיב 1 בתל אביב, לא צלח בידי המבקשים לממשן, בין בשל אי שיתוף הפעולה שלו עם הכונס אשר פנה בדרישה לבאי כוחו אך ללא הועיל, ובין בשל הסיבה שששת הדירות ברח' מלצ'ט הינן בבעלות משותפת שלו ושל אחיו.
כמו כן יצויין, כי המשיב 1 במסגרת הליכים שונים מבקש לייחס בעלויות בנכסים הרשומים על שמו, לאחרים. לטענתו, דירה בתל אביב הרשומה על שמו הינה בעצם של חברו וכן דירה בארה"ב הרשומה על שמו נטענת להיות של אשתו. אין חולק כי נסיונות אלו יש בהם לדחות את הקץ ולהערים קשיים על ניהול ההליך במסגרת ההוצאה לפועל. נמצא, כי העתרות לבקשה תקל במידה ניכרת על ניהול ההליך לגביית חובו הגבוה של המשיב 1 ותסייע בידיהם של המבקשים להתגבר, סוף סוף, על התחמקויותיו של המשיב 1 מפרעון החוב, וזאת בחלוף שנתיים מיום מתן פסק הדין.
יצויין, כי ב"כ המבקשים הודיע בכתב תשובתו כי טרם צלח בידי המבקשים לגבות ולו את עלויות האגרה בגין התיק העיקרי בו ניתן פסק הדין ובגין הליכי ההוצאה לפועל.
11. התרשמותי הברורה היא, כי המשיב 1 עושה ככל אשר לאל ידו בכדי להתחמק ולפטור עצמו מתשלום החוב על פי פסק הדין הסופי שניתן כנגדו, וקיים חשש מהותי כי הוא מסתיר את היקף נכסיו אשר אינו ידוע למבקשים. לאמור, אין מדובר בחייב שאינו יכול או מסוגל לשלם את חובו, כי אם בחייב המסרב ומתחמק באופן שיטתי, שלא לומר עקרוני, מתשלום חובו.
בהחלטתו ציין ראש ההוצל"פ כדלקמן: "החייב לא רק שלא הציג מידע ומסמכים אלא הסתיר מידע חיוני להוכחת יכולתו הכלכלית וכושר ההחזר שלו. החייב לא טרח להצהיר על הדירה השייכת לטענתו, לחברו אף כי היא רשומה על שמו. כמו כן, החייב ניסה להסתיר את קשריו עם חברת אופל אף כי הסתבר שקשר כזה היה קיים".
בעת חקירת המשיב 1 בלשכת ההוצאה לפועל טען כדלקמן:
"...החברה שאני קשור אלי נקראת לייק פארק..." (עמ' 2 לפר');
ומיד בהמשך:
"אם אתה אומר שאני הבעלים של לייק פארק – אני בפירוש לא מקבל את זה הבעלים הוא חברה בשם אופל – OPAL – אני לא יודע מי הבעלים של אופל. אני רוצה לומר שלמשקיעים יש תנאי שאם בכלל יכנס כסף אז זה בתנאי שזהותם לא תיחשף. שמו של העו"ד סילבן דרייפוס. הוא נמצא בציריך" (עמ' 4 לפר').
והמשיב 1 ממשיך וטוען:
"לי אין שום אינטרסים בחברת אופל"
ומיד בהמשך העיד כי:
"הסיכום שיש לי עם עו"ד דרייפוס מחברת אופל הוא שברגע שהרשיונות יתקבלו נקבע את הנוסחה לגבי החלק שלי. אני בטוח שאקבל בין מיליון לשני מיליון דולר" .
מעדותו רוויית הסתירות והפירכות של המשיב 1 עולה כי קיים גם קיים קשר בינו לבין חברת אופל אחזקות ויש לו אינטרסים באופל אותם מנסה הוא להסתיר, אך ללא הועיל.
במסגרת נסיונותיו אלו אף ביקש המשיב 1 לשלוח את המשיב 2 לציריך על מנת שייטול מאת עו"ד דרייפוס מסמכים הנוגעים לחברת אופל ולקשריה עימו. אין ספק כי בקבלת מסמכים אלו לידי כונס הנכסים יהא כדי לשפוך אור על קשריו עם חברת אופל ובכך אף יקל עם המבקשים במימוש פסק הדין ובמיצוי זכותם כזוכים.
12. סבורני, כי זכות הקניין של המבקשים תיפגע אם לא יתאפשר בידם למצות ההליך בדרך של כינוס נכסי החייב, לאחר שכשלו כל נסיונותיהם לממש את פסק הדין באמצעות ההוצאה לפועל, ולאחר שברור בעיני, כי המשיב 1 מתחמק ביודעין ובמכוון מתשלום החוב כפי שנקבע בפסק הדין.
גם אם צודק ב"כ המשיב 1 בטענתו כי השימוש בסמכות זו של מינוי כונס נכסים לנכסי החייב צריך להיעשות במשורה ובמקרים חריגים, סבורני כי זהו אמנם אחד המקרים המובהקים שבו מן הראוי לעשות שימוש בסמכות זו. אל לו לבית המשפט לתת ידו לנסיונות התחמקות והסתתרות מאחורי טענות כזב של חייב, שחוייב על פי פסק דין תקף וסופי של בית המשפט, והעושה כל שביכולתו על מנת להמנע מפירעון חובו. באיזון האינטרסים שבין זכות החייב להליך הוגן לבין השמירה על קניינו של הנושה שזכה בדין, מצאתי כי זכות הנושים במקרה דנן גוברת. שלילת הסעד השיורי הזה משמעו מבחינת המבקשים התמשכות ההליכים בהוצאה לפועל וגרירתם שלא לצורך.
13. המבקשים עתרו אף ליתן צו האוסר על המשיבים לבקש או לקבל לרשותם בכל דרך שהיא מסמכים המצויים ברשותו של עו"ד דרייפוס, לרבות מסמכים הקשורים לאופל אחזקות. ב"כ המשיב 2, הודיעה כאמור, כי הוא אינו מעורב בעניין כלל ועיקר ויכבד כל החלטה שתינתן בעניין. סבורני, כי יש מקום ליתן הסעד המבוקש על מנת למנוע העברת המסמכים אשר בודאי ישפכו אור על קשריו של המשיב 1 עם אופל.
סוף דבר
14. מהטעמים המפורטים לעיל, שעיקרם גובה סכום החוב העומד על למעלה מ-10 מיליון ₪ והתופח יום יום; הקושי לגביית סכומים כה גבוהים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; התחמקויותיו הבלתי פוסקות של המשיב 1 ונסיונותיו להעלים מעיני המבקשים את נכסיו; וכן בשל אי הידיעה של המבקשים לגבי היקף נכסיו של החייב – הנני מחליט להיעתר לבקשה ומורה על מינויו של עו"ד פנחס מרינסקי ככונס נכסים על כלל נכסי החייב, כמבוקש בסעיף 2 לבקשה.
אך ברור הוא, כי המינוי מוגבל לגביית החוב נשוא פסק הדין בלבד, ולא מעבר לכך.
ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים לבקש או לקבל לרשותם מסמכים המצויים בשליטתו של עו"ד דרייפוס מציריך, לרבות המסמכים הקשורים לחברת אופל אחזקות.
הנני מורה למשיב 1 ליתן לכונס הנכסים כל מסמך שיידרש על מנת לאפשר לו לקבל לרשותו את המסמכים, כמפורט בסעיפים 1 ו-3 לבקשה.
המשיב 1 ישלם למבקשים הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 25,000 ₪.
לגבי המשיב 2 שהסכים לבקשה - אין צו להוצאות.
חיפוש פנימי באתר
