ערעור שלילת רישיון סוכן ביטוח - החלטת המפקח על הביטוח

פסק דין

המערער מר חיים ביילי הנו סוכן ביטוח המורשה לעסוק בתיווך לעניין ביטוח בענפי ביטוח חיים, ימי ורכוש.

ערעור זה מופנה כנגד החלטת המפקח על הביטוח, מר אייל בן שלוש (להלן: "המפקח"), מיום 29.12.02, אשר שלל את רשיונו של המערער לעסוק בתיווך עסקי ביטוח למשך 10 שנים (נספח א' לתגובת המשיב).

בהחלטה אשר ניתנה בתוקף סמכותו של המפקח על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"), מפורטות העובדות אשר בהסתמך עליהן הוחלט על שלילת הרשיון.

א. א. המערער עבד בצוותא עם סוכן נוסף, מר רונן גל (להלן: "גל") באמצעות שותפות לא רשומה, שפעלה ללא רשיון לעסוק בתחומי הביטוח בכלל ובתחומי הביטוח בהם עסקו המערער וגל בפרט, שכונתה בשם "גל את ביילי סוכנות לביטוח בע"מ" (להלן: "גל את ביילי"). סוכנות הביטוח לא קיבלה רשיון "סוכן תאגיד" כמתחייב על פי סעיף 26 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). ולמרות ששמה יוצר מצג כי מדובר בחברה בע"מ אין חולק כי חברה בשם זה לא התאגדה.


ב. ב. המערער עסק, בין היתר, בתיווך בענף ביטוח אחריות נושאי משרה בקרן ההשתלמות לאקדמאים במדעי הרוח והחברה (להלן: "הקרן"), בלא שהיה ברשותו רשיון לעסוק בענף ביטוח זה.


ג. המערער ושותפו גל הנפיקו, בין השנים 2000-2002, פוליסות ביטוח חיים בקרב כ- 35,000 עמיתי הקרן. על טופס הפוליסה היה מוטבע לוגו של סוכנות הביטוח "גל את ביילי" וכן שם החברה המבטחת "סקיוריטס (מורשה לוידס)" ללא הרשאה מחברת הביטוח "סקיוריטס".


ד. השותפות של המערער וגל הנפיקה בין היתר פוליסות לביטוח רכב תחת שמה של חברת הביטוח "אריה" באמצעות מבטח משנה בחו"ל בשם "לוידס".
בתאריך 7.3.02 הודיעה חברת הביטוח "אריה" כי פעילותה עם המערער והשותפות "גל את ביילי" תגיע לקיצה בתאריך 15.4.02 אולם הדבר לא מנע מהמערער להמשיך ולהנפיק עוד כ - 1800 פוליסות ביטוח לרכב.


למעשה הנפיקו המערער ושותפו, בשם השותפות "גל את ביילי", פוליסות ביטוח חיים וביטוח רכב הנושאות לוגו של חברות הביטוח "סקיוריטס" ו"אריה" בלא ידיעתן, הרשאתן והסכמתן של חברות הביטוח.


ה. כספי הפרמיה ששולמו מתוקף פוליסות הביטוח לחשבון הבנק של הסוכנות "גל את ביילי", לא הועברו לחברות הביטוח אשר המערער פעל כביכול מטעמן.
יתרה מכך כספי הפרמיה לא הופקדו כנדרש בחשבון נפרד אלא בחשבונה השוטף של השותפות, יחד עם כספי השותפות.




ההליכים אשר קדמו להחלטה.
בעקבות פניות של מוטבים של נפטרים אשר לא קיבלו את תגמולי הביטוח כמתחייב על פי פוליסות הביטוח אותן הנפיק המערער ביחד עם שותפו ובהמשך לפנייתו של מנהל ביטוח החיים באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מיום 8.8.02 אל סוכנות הביטוח "גל את ביילי" בשל הממצאים שהוזכרו לעיל, החליט המפקח על הביטוח כי קיימים טעמים המצדיקים פתיחת הליך של ביטול רשיון סוכן ביטוח של המערער, שותפו גל והסוכנות שבבעלותם.


הועדה המייעצת שבחנה את טענותיו של המערער החליטה, בין היתר, להמליץ למפקח על הביטוח על שלילת רשיונו של המערער לעסוק כסוכן ביטוח.


המפקח, קיבל את תגובת המערער, וגם ניתנה לו האפשרות להשיג בכתב על החלטת הועדה לאחר שזו סיימה את דיוניה. עם השלמת ההליך בחן המפקח את ממצאי הועדה המייעצת והמסמכים השונים שהוגשו לו ובתאריך 29.12.02 החליט לקבל את המלצתה של הועדה המייעצת והורה על שלילת רשיונו של המערער לפרק זמן של 10 שנים אשר לאחריו יוכל להגיש בקשה לחידוש הרשיון.


טענות הצדדים.
ב"כ המערער טוען כי החלטתו של המפקח על הביטוח ניתנה בעקבות הליך פגום מיסודו, בלא שהוצגו בפני המערער מכלול הראיות ומבלי שניתנה לו הזכות להשמיע את טענותיו אלא למראית עין. עוד נטען כי החלטת המפקח על הביטוח היתה בלתי סבירה באורח קיצוני או ללא יחס סביר בין איכות הראיות ומשקלן הכמותי לבין חומרת העונש.


עוד נטען, כי מעורבותו של המערער בשותפות עם גל לא כללה מעורבות בעסקאות הביטוח "קרן המח"ר" ו"ביינדר הרכב" וידיעתו של המערער על עסקאות אלו נסמכה על מידע שנמסר לו על ידי גל אשר חתם עליהן.


ב"כ המערער מלין על כך כי ההליך בעניינו היה פגום, שכן במהלך הדיון בפני הוועדה נכח המפקח ואף הנחה בכתב את חבריה עובר לגיבוש המלצתה. בנוסף ציין כי המפקח דן בעניינו של המערער כבהליך מנהלי בעוד שהיה עליו לדון בעניין כבהליך משמעתי ועל כן נפגם ההליך.


לעומתו טוענת ב"כ המשיב כי הליך נגד סוכן ביטוח, אשר בסופו נשלל רשיונו של הסוכן, אינו הליך עונשי במובנו הרגיל ועל כן אין לראות בהליך שהתקיים בעניינו של המערער הליך משמעתי אלא הליך מנהלי גרידא.


מה גם שהמערער היה מיוצג בכל הדיונים שקדמו להחלטת המפקח וניתנה לו האפשרות להביא את טיעוניו בכתב ובעל פה במהלך הדיונים. גם בסיומם של דיוני הוועדה, לאחר שהעבירה את המלצתה למפקח, ניתנה למערער הזדמנות נוספת להגיש את טיעוניו והשגותיו על המלצת הועדה בפני המפקח באופו ישיר.
ב"כ המשיב מדגישה את העובדה כי החלטת המפקח ניתנה מתוקף סמכותו על פי חוק ואין היא סבורה שיש סיבה להתערב בהחלטתו לא כל שכן לבטלה, בשל נוכחותו בדיוני הועדה. שכן לא נכח ולא השפיע על תוכן ההמלצה שניתנה בהעדרו.


דיון.
טענותיו של המערער כוללות פן דיוני ופן מהותי.


הפן הדיוני.
הליך מנהלי או עונשי.
תכליתו של הפיקוח על הביטוח היא להגן על ציבור המבוטחים ולמנוע דריסת רגל של גורמים בלתי אחראיים בענפי הביטוח השונים.


"חוק חוזה הביטוח ואותן הוראות של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981, העוסקות במישור המשפט הפרטי שביחסי מבטח-מבוטח, המבטאים את מדיניותו של המחוקק, הם חוקי צרכנות מובהקים שנקודת המוצא שלהם היא של אי-שוויון בין הצדדים ומגמתם הברורה היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח ולאזן את חוסר השוויון ביניהם". (כב' השופטת נתניהו בע"א 391/89 א' וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 837, 859 ).


על מנת למגר תופעות לא רצויות בתחום הביטוח הוחלט מחד גיסא לחייב את סוכני הביטוח לקבל רשיון סוכן ביטוח על פי החוק (סעיף 14 לחוק) ומאידך גיסא ניתנה בידי המפקח על הביטוח היכולת להפעיל סנקציה עונשית בהליך מנהלי באמצעות ביטול רשיון סוכן ביטוח בכפוף להוראות סעיף 29 (א) לחוק.


סמכותו של המפקח על הביטוח נועדה לבקר ולפקח על ענף הביטוח ולוודא כי הענף מתנהל באופן תקין וראוי הן במתן רשיונות לסוכני ביטוח, סוכנויות וחברות ביטוח והן בשמירה על האינטרסים של ציבור המבוטחים. לביצוע תפקיד זה עליו להפעיל את סמכויותיו על יסוד שיקולים עניינים בלבד תוך הימנעות מאפליה והפעלת שיקול דעת סביר. אחת מהסנקציות הנתונות למפקח על הביטוח, על מנת למנוע זילות בענף עליו הוא ממונה, הינה היכולת לשלול רשיונו של סוכן ביטוח אשר פעל בניגוד להוראות החוק.


על משמעות הסמכות המנהלית הנתונה למפקח על הביטוח, המוסמך לנקוט בצעד עונשי כדי להגן על ציבור המבוטחים עמד כב' השופט זמיר בבג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח ישראל נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, 641-642

"לא זו בלבד שהלשון של סעיף 60(א) אינה מגבילה את המפקחת לבירור התלונה אך ורק במסגרת המקרה המסויים, נשוא התלונה, אלא שסעיף 62 אף קובע במפורש כי המפקחת [642] רשאית להורות על תיקון הליקוי שנתגלה 'בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל' .
...
פירוש רחב של סמכות המפקחת מתבקש גם מתכלית החוק. התכלית של חוק הפיקוח היא, בראש ובראשונה, להגן על המבוטחים... לאור תכלית זאת, לא יהיה זה ראוי לתת לסמכות המפקחת פירוש צר, דהיינו, להגביל את סמכות המפקחת לבירור תלונה שהוגשה על ידי מבוטח, להבדיל מתלונה שהוגשה על ידי אדם או גוף אחר, או למנוע בעד המפקחת להורות על תיקון ליקוי באופן כללי, ולחייב אותה לטפל באותו ליקוי באופן פרטני, פעם אחר פעם, כל פעם על יסוד תלונה חדשה, במאות ואלפי תלונות של מבוטחים. פירוש צר כזה ימנע הגנה נאותה מציבור המבוטחים בניגוד לתכלית החוק. "



החלטתו של המפקח על הביטוח, אין מטרתה הפעלת סנקציה עונשית כלפי סוכן ביטוח שפעל בניגוד לחוק אלא מונעת משיקולים של הגנה על ציבור המבוטחים כחלק מסמכותו המנהלית המוקנית לו מתוקף החוק.


חומר הראיות.
המערער טען באמצעות ב"כ כי החלטתו של המפקח על הביטוח פסולה מיסודה הואיל והתבססה על מסמכים שלא הומצאו לו שיש בהם להוכיח את ניקיון כפיו ומחזקים את טענותיו כי לא נפגע האינטרס הכלכלי של מבוטחיו. אלא שמסמכים אלה חלקם מסמכים שהיו מצויים בחזקתו של המערער ואילו דו"ח רו"ח קסלמן נועד לברר את מידת החשיפה של לקוחות הסוכנות ולא על מנת להוכיח את אשמו של המערער. יתרה מכך, מפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני הועדה המייעצת עולה כי המערער אישר את עיקר הטענות הנוגעות לאופן התנהלות הסוכנות, הוא הודה באי ניהול חשבונות נפרדים, דיווחים שלא במועד החוקי, וכן עיסוק של שותפו גל בביטוח חיים מבלי שיהא לו רשיון לכך שנעשה בידיעתו. ומאחר שאין עסקינן בהוכחת ביצועה של עבירה פלילית אלא בבדיקה של חריגות מהוראות החוק בניהול עסקי הביטוח של הסוכנות אין בחסרונם של המסמכים הנלווים כדי להשפיע על תוצאות ההליך המנהלי.








נוכחותו של המפקח בישיבות הועדה המייעצת.
בכתב הערעור, טען המערער, כי החלטתו של המפקח פסולה מכיוון שנכח בישיבת הוועדה המייעצת והשפיע על החלטותיה. טענה זו לא הועלתה במהלך הדיון בפני הוועדה, מה גם שהמפקח לא נכח בעת שהוועדה גיבשה את החלטותיה כך שאין כל פסול בנוכחותו בישיבת הוועדה בעיקר לאור העובדה כי למפקח נתונה הסמכות להורות על ביטול הרשיון בין שקיבל את המלצת הועדה ובין שדחה אותה, שכן הועדה כשמה כן היא וועדה מייעצת ותו לא. יתר על כן, בשל נוכחותו של המפקח בישיבת הוועדה, התאפשר למערער לטעון טיעוניו בפני הועדה והמפקח. ולאחר שהוגשה המלצת הועדה ניתנה למערער האפשרות לשוב ולהשמיע טיעוניו בפני המפקח עובר למתן ההחלטה על ידו. כפי שמפורט בפרוטוקול הדיון:

"אם תרגישו צורך לעלות טענות נוספות בכתב לאחר הדיון, אני חושב שזו זכות שעומדת לכם. למרות שמבחינת הסדר ראוי היה שהדברים היו מובאים עוד לפני הדיון. אבל אם תרצו לעלות בפני או בפני חברי הועדה, חברי הועדה מתכנסים היום, שיאפשר לי לשקול דברים נוספים, אז עומדת לכם הזכות הזאת. ולמען הסדר הטוב אני אקצוב אותה בשבוע ימים. במידה ותצטרכו זמן נוסף אז אני מניח שמנימוקים עניינים נאשר את זה. אבל זה טעמים שאתם מראים ישירות למפקח ולא לוועדה."



לעניין נוכחותו של ממונה, אשר אמון על קבלת ההחלטות, בישיבת ועדה עמד כב' השופט בייסקי בבג"צ 701/81 רות מלאך ואח' נ' רפאל לוי יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד לו (3) 1 , פסקה 7, בקבעו כי:
" סבורני כי אין לייחס כל משמעות פסולה להשתתפותו של המשיב בדיוניה של הועדה המקומית לתכנון, עת דנה בתכנית האמורה, גם אם אין הוא נציגו של שר הפנים בועדה זו. הובהר כי במעמדו כממונה על מחוז נוהג הוא בדרך כלל להשתתף בישיבותיה של ועדה זו. מסיבה זו אין גם לראות פסול בנוכחותו בהתיעצות פנימית של חלק מחברי אותה ועדה, ... בנסיבות רגילות אין מקום להתערב בדרך אותה קובעת משיבה 2 לשמיעה ודיון בהתנגדויות, ובלבד ויקויימו הוראות החוק והתקנות בנידון."

בענייננו ניתנה למערער זכות השימוע בכל שלבי הדיון ואילו הממונה מצדו עמד מקרוב על הבסיס העובדתי שהיווה תשתית ראייתית למסקנות האופרטיביות. ובכך נשמרו זכויותיו הדיוניות של המערער ובעיקר זכות הטיעון.


הפן המהותי.
סוכנות הביטוח שבאמצעותה פעל המערער הציגה מצג שווא בפני מבוטחיו כי היא מורשית מטעם חברת הביטוח "סיקוריטס" להנפיק פוליסות ביטוח חיים וביטוח רכב מטעמה של חברת הביטוח "אריה", למרות שלא הייתה רשומה כשותפות ולא היתה זכאית לקבל רשיון סוכן-תאגיד שכן שותפות שאינה רשומה אינה משמשת כתאגיד (סעיף 66(א) פקודת השותפויות, התשלה-1975) לא זאת אף זאת, למרות שסוכנות הביטוח "גל את ביילי" לא הייתה אישיות משפטית הכשרה לקבלת רשיון כתאגיד ביטוח, הדבר לא מנע מהמערער לפעול כסוכן ביטוח מטעם סוכנות זו עת ניפק פוליסות ביטוח על נייר חברה בה מצויין כי סוכנות הביטוח "גל את ביילי" הינה חברה בע"מ לכל דבר ועניין.


יתר על כן, המערער עסק בתיווך בתחום ביטוח אחריות ובכך חרג מהוראת סעיף 55 לחוק ומהכללים המקובלים והוראות החוק המבטיחות כי סוכן הביטוח ינהג כלפי ציבור מבוטחיו ביושר, אמון תוך שמירת החוק וטוהר המידות.
למרות הצהרתו של המערער כי פוליסות הביטוח שנופקו על ידי גל , זכו לאמון מלא מצדו ולכן לא פיקח או ביקר את מעשיו אני סבורה כי פעולה במסגרת ארגונית שהנפיקה אלפי מסמכים הנושאים את שם החברה והפיצה אותם בין מספר רב של מבוטחים מחייבים פיקוח והבנה ברמה המינימאלית של מי אשר שמו מתנוסס על מכתבים אלו.


ויודגש כי המערער אישר בפני הועדה כי הוא זה שטיפל בעניינים הכספיים של הסוכנות ובפרוטוקול הדיון נרשם מפי עו"ד שחל, ב"כ המערער,

"הוא איש שעשה את פעולת הכספים. הוא עבד מול רואה החשבון של החברה, הוא קיבל את הדיווחים, הנתונים והתביעות המספריות מרוני גל, מהלקוחות דרך רוני גל ועשה את הדברים"

כך שגם על פי גרסתו של המערער האחריות לניהול חשבונות הבנק בניגוד לחוק ואי דיווח למבטח בכל חודש רובצת לפתחו בלבד.
כמו כן אין הוא יכול להישמע בטענה כי לא ידע על כך שהכספים לא הועברו לחברת הביטוח מאחר שהאחריות להעברתם היתה מוטלת עליו.


באשר לטענה לפיה שותפו רוני גל טיפל בעסקת ביטוח החיים לעמיתי קרן האקדמאים במדעי הרוח והחברה (מח"ר) ואם היו אי סדרים בנושא אין המערער אחראי למחדלו של שותפו, טענה זו אינה יכולה לעמוד מאחר שלמר גל לא היה רשיון לעסוק בביטוח חיים ואם עסק בתיווך בעסקה זו הרי שהדבר נעשה תחת "המטריה" של מה שהוגדר כסוכנות הביטוח שלאחד משותפיה - המערער, היה רשיון לעסוק בביטוח חיים וכאשר נדרש המערער לסוגיה לא נמצא לו הסבר למעט הטענה כי הסוכנות היא ששיווקה את הפוליסה.
"רמי דיין: אתה יכול שוב להגדיר את התחומים שבהם עסק רוני גל ובהם עסק חיים ביילי ומה היה הבסיס לזה, אם היה בסיס כלשהו.
חיים ביילי: ההפרדה היתה מאוד ברורה, אני התעסקתי בכל הנושא של הביטוח הפנסיוני, ביטוחי חיים, פרט, אני התעסקתי בנושא של , תחת תחום אחריותי היה בנקים כספים...
רוני גל היה איש אלמנטרי יוצא 'סקיוריטס'.
רמי דיין: באיזה ענפים אתם מורשים לעסוק אתה ורוני?

חיים ביילי: יש לי את הכל. חוץ מתאונות יש לי את הכל, לי אישית.
רמי דיין: ואתה יודע לרוני גל מה יש, או שאתה לא יודע?

חיים ביילי: אין לו ימי ואין לו חיים.
יוסי מנור: העסקה שנעשתה עם קרן המחר, שהיא עסקת ביטוח חיים נעשתה על ידי?

חיים ביילי: על ידי ריסק קולקטיבי. זה ריסק קולקטיבי ש'גל את ביילי' שימשה כאיש קשר. וכל המשאים ומתנים היו מול רוני גל. גם 'סקיוריטס' גם מול הקרן.
יוסי מנור: אבל אתה אומר שאין לו רשיון בחיים?

חיים ביילי: אני אומר מה נעשה בפועל, אם זה רשיון של הסוכנות, אני אומר מה נעשה בפועל.
יוסי מנור: מה זה רשיון של הסוכנות? לסוכנות הביטוח שלכם?

חיים ביילי: הגוף שנקרא 'גל את ביילי'.
יוסי מנור: 'גל את ביילי' זה לא סוכנות בע"מ?

חיים ביילי: לא, לא"



בהמשך מנסה חבר הועדה להבין את החלוקה הנטענת בין היישויות המשפטיות השונות, ובתגובה "יוצר" עו"ד שחל, יש מאין, אישיות משפטית ערטילאית, סוכנות הביטוח, שהיא כביכול אחראית לקשר עם הקרן ולשיווק פוליסות ביטוח החיים. אלא שכפי שצוין לעיל סוכנות הביטוח בהיותה שותפות בלתי רשומה לא היתה בעלת רשיון לעסוק בתיווך עסקי ביטוח כתאגיד ביטוח. והמערער ידע אז כפי שידע עורך דינו במהלך הדיון בועדה כי רוני גל עסק בשיווק פוליסות ביטוח חיים למרות שלא היה מורשה לכך.
סעיף 25 לחוק דן ברישוי סוכן יחיד וקובע מי כשיר לקבל רשיון סוכן. ואילו סעיף 26 לחוק עניינו סוכן בתאגיד והתנאי לקבלת רשיון תאגיד הנו שהתאגיד נרשם על פי דין בישראל.
לאור האמור לעיל נראה כי ניסיונו של המערער להתנער מאחריותו למעשי שותפו בכל הנוגע לעסקת ביטוח החיים לא יצלח. והוא אינו יכול להישמע בטענה שלא היה מודע לתכניה של העסקה בעיקר לנוכח היקפה הכספי. ואין לי אלא להביע את פליאתי על כך שלא טרח לוודא שיש כיסוי לפוליסות המנופקות כפי שאף נאמר בדיון בפני הועדה.
"יוסי מנור: הפוליסה שהוצאה, פוליסת ביטוח חיים... האם הפוליסה שהוצאה לקרן המחר, אתה כמי שבעצם מחזיק את רשיון החיים בשותפות, אתה היית מודע לפוליסה שהוצאה?

חיים ביילי: לא. מה זה מודע? ידעתי שיש פוליסה.
יוסי מנור: ראית את הפוליסה?

חיים ביילי: לא. לא ראיתי כמו שלא ראיתי הרבה פוליסות אחרות. ידעתי שיש פוליסה שקיבלנו כיסוי, ורוני אמר לי שבמרץ 2001 הכיסוי מתחלף מלוידס ל'אריה', אז אני ידעתי שהכיסוי מתחלף מלוידס ל'אריה' התחלתי להוציא חשבונות ל'אריה.
רמי דיין: אבל הוא עסק בחיים כשאין לו רשיון בחיים? אני לא מבין את הסיטואציה?"



בנוסף ובמנותק מהשותפות של המערער וגל , עסק המערער בתחומי ביטוח אשר אינם בסמכותו ובכך למעשה עסק כסוכן ביטוח ללא רשיון בניגוד להוראות החוק.


הפרת הוראות החוק .
בסעיף 29 (א) לחוק נקבע כי המפקח על הביטוח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי לשלול רשיונו של סוכן ביטוח במקרים הבאים:
" המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
(1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

(2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל;

(3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;

(4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בכך שלא החזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד או לא העבירם למבטח עד ה-15 בחודש שלאחר החודש שבו גבה אותם;

(6) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - חדל להתקיים התנאי האמור בסעיף 26(ב)(3);

(7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון."

הנפקת פוליסות ביטוח בשמן של חברות ביטוח אשר אינן מכירות בהן ואינן יודעות על הנפקתן אינה עומדת בקריטריונים המצוינים לעיל ומהווה מעילה באמון המבוטחים אשר למעשה הניחו כספם על קרן הצבי.


בנוסף פעל המערער בניגוד לסעיף 30 לחוק בכך שהפקיד את כספי המבוטחים בחשבון השוטף של סוכנות הביטוח "גל את ביילי" ולא בחשבון נפרד ובכך שלא העביר לחברות הביטוח מדי חודש את פרמיות הביטוח שגבה מהמבוטחים חודש לפני כן.
וגם בכך מעל באמון המבוטחים וחברות הביטוח אשר כלפיהם הוא חב חובת אמון.
גם הנפקת כ - 1800 פוליסות למבוטחים בביטוח רכב בשם חברת "אריה" בידיעה כי חברת הביטוח "אריה" ביטלה את ההסכם בינה לבין הסוכנות "גל את ביילי" בתאריך 15.4.02, לאחר משלוח הודעה בתאריך 7.3.02. מהווה עבירה על החוק ומעידה על הפרת אמונים כלפי הלקוחות והמבטח.


לנוכח היקף ההפרות החליט המפקח על הביטוח, לאחר ששקל את האינטרסים של המערער וטענותיו אל מול האינטרסים של ציבור המובטחים, כי בשל מעשים אלו נשקפת לציבור המבוטחים שבוטחו על ידו סכנה ממשית הן מבחינת הפסד כספי הביטוח והן בשל כך כי למעשה אין להם כיסוי ביטוחי. והסיק את המסקנות האופרטיביות על פי המלצת הועדה המייעצת.


חומרת העונש

לעניין חומרת העונש אשר הוטל על המערער בהליך המנהלי, עוד בטרם הסתיימה החקירה המשטרתית, סבורה אני כי לא היה מנוס מלשלול את רשיונו של המערער לנוכח היקפן של החריגות מהוראות החוק הן בתחום הניהולי והן בתחום הכספי והצטברותן של ההפרות מעידה על כך שיש בהמשך עיסוקו של המערער כסוכן ביטוח כדי לסכן את לקוחותיו.


לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי המפקח על הביטוח הפעיל את סמכותו המנהלית מכח החוק לאחר שקיים הליך של שימוע למערער ובחן את כל העובדות שהובאו בפניו ועל כן דין הערעור להדחות.


המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

חיפוש פנימי באתר