האם אפשר לתבוע על עיכוב טיסה ?
פסק דין
1. 1. מבוקשם של התובעים היה, לטוס מארצות הברית לישראל, דרך פריז, ביום 24.10.05 ולהגיע ארצה ביום 25.10.05.
2. 2. התביעה הוגשה נגד הנתבעת - אייר פראנס ישראל, ממנה רכשו התובעים את כרטיסי הטיסה. מאוחר יותר, התברר לתובעים, כי הנתבעת, נעזרה בשירותי צד ג' - חברת דלתא לצורך הטיסה.
3. 3. לטענת התובעים הנתבעת, נהגה ברשלנות וביחס לא נאות כלפיהם, בטיפול בהבאתם ארצה. זאת לנוכח, איחור ניכר בהגעתם ארצה, קרי: רק ביום 27.10.05 (להלן -"האיחור בטיסה") ובגין איחור נוסף, בהגעת הכבודה שלהם ארצה, רק ביום 29.10.05 (להלן - "האיחור בהגעה").
4. 4. מלבד אובדן הזמן בשל האיחור בטיסה, נאלצו התובעים, לטוס בשתי טיסות מיותרות, מעבר לאלה המתוכננות. כמו כן נטען על ידם, כי נגרמה להם אי נוחות בהיותם, בטלטוליהם בין המדינות, ללא חפצים אישיים, להם נזקקו בדרך.
5. 5. יוער, כי בפרוטוקול, נרשמה אולימפיק איירליינס, כצד ג'1 וחברת דלתא איירליינס, כצד ג'2, שלא עפ"י מיספורם, בכתבי בי-דין. בהתאם לכך, נהגתי בפסק הדין תוך ציון שם בעל הדין. כמו כן, חברת ק.ל.מ. נרשמה בטעות, בכותרת הפרוטוקול, כצד ג' וד' .
6. 6. שלבי הנסיעה היו כדלהלן:
א. א. ביום 24.10.05, בשעה 19:50, היתה מתוכננת טיסה מניו יורק לפריז. טיסה זו עוכבה בשעה ו-29 דקות, בשל תקלה כלשהי במטוס של צד ג' - דלתא.
ב. ב. התובעים הגיעו לפריז, באיחור של כשעה וחצי. לפיכך, החמיצו התובעים את הטיסה של הנתבעת, מפריז לישראל. בנסיבות אלו, הם הועברו לבית מלון לצורך לינה.
ג. ג. הנתבעת, אייר פרנס, שלחה את התובעים, ביום 26.10.05, בטיסה לאמסטרדם, כטיסת קישור על מנת לטוס משם, בטיסת אל-על, לישראל. טיסת אל-על, תוכננה להמריא, בשעות הבוקר המאוחרות מאמסטרדם, ביום 26.10.05.
ד. ד. למרות זאת, לא הובטחו לתובעים מקומות בטיסת אל-על לישראל והם הגיעו לריק, לאמסטרדם.
ה. ה. הנתבעת, הזמינה לתובעים טיסה באמצעות צד ד', חברת ק.ל.מ. לאתונה, ביום 26.10.05, בשעות הערב.
ו. ו. בהגיע התובעים לאתונה, הוסדרה להם טיסה מאתונה לישראל, ביום 27.10.05, באמצעות צד ג' - אולימפיק אייר ליינס.
ז. ז. התובעים נחתו בישראל, בשעה 3 לפנות בוקר ביום 27.10.05.
ח. ח. ביני לביני, לא עלה בידי התובעים לקבל את הכבודה שלהם, או חלק ממנה עד ליום 29.10.05.
7. 7. הנתבעת 2 טענה, כי צד ג' - חברת דלתא, הוא המקור לעיכוב בשל התקלה, במטוס שלו. לפיכך יש להטיל עליו את האחריות, הגם שלטענת הנתבעת, עומדים לה ולצדדים השלישיים, הגנת חוק התובלה האווירית, התש"מ-1980 (להלן - "החוק"). החוק, אימץ את הוראות אמנת ורשה, בנוגע לתובלה אווירית בינלאומית. בפרט, את הגנת סעיף 20(1) לאמנה, לפיה אין לפצות את הנוסעים, היכן שחברת התעופה, נקטה באמצעים למניעת נזק לתובעים והתקלה לא היתה בשליטתה.
8. 8. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי היא דאגה לתובעים, משהוברר כי אין להם מקומות בטיסת אל על והעבירה אותם לאתונה ומשם לישראל.
9. 9. לעניין הכבודה טענה הנתבעת, כי אין לה שליטה על הכבודה אשר מנותבת לפי הטיסות של הנוסעים. על כן, לא ניתן היה לעצור את הכבודה, לאחר שזו נותבה לפריז ואין לנתבעת שליטה על העברתה לצד ג', האחראי לעיכוב, בהעברתה לישראל.
דיון:
10. 10. לאחר ששמעתי את עדות התובעים ואת עדויות צד ג', אני קובעת כי האיחור ביציאת טיסת דלתא מניו יורק לפריז, מוגן על ידי הוראות החוק. המדובר בתקלה לא צפויה, שטופלה בטווח זמן סביר. אילולא בוצעה ההזמנה על ידי הנתבעת, בטיסות קישור סמוכות, בין הנחיתה בפריז, להמראה לישראל, לא היה בעיכוב של צד ג' משום עיכוב חריג המצדיק תשלום פיצויים. גם התובעים, ידעו על טווח הזמנים הצפוף ואין להם להלין על האיחור של צד ג', אשר יכול שיקרה. למקרים, כגון העיכוב שבפני, נועדה הגנת החוק ואין התובעים זכאים לפיצוי בגין האיחור דנן. התרשמתי, כי צד ג' - דלתא, טיפל במהירות בטיפול בתקלה ועל כן, נוצר איחור לא ארוך בהמראתו לפריז.
11. 11. האחריות מוטלת על הנתבעת, לדאוג להעברת נוסעיה, שרכשו ממנה ולא מצד ג', את כרטיסי הטיסה. לפיכך, הנתבעת נהגה כדין, ולא לפנים משורת הדין, על פי אחריותה כחברת תעופה ביחס לנוסעיה, בהמשיכה לטפל בעניינם, כדי להבטיח את העברתם לישראל ונמנעה מלהטיל זאת על צד ג'.
12. 12. בה בשעה הוכח, כי הנתבעת, העבירה את התובעים לאמסטרדם לריק, בהתרשלה בהבטחת שמירת מקומות פנויים עבורם, בטיסת אל-על לישראל. יתירה מכך, מסתבר, כי עוד בטרם עלו התובעים, על הטיסה לאמסטרדם, ידעה כבר הנתבעת, כי לא יעלה בידה להעביר את התובעים לישראל בטיסת אל-על. שכן, ביני לביני, הודיעה אל-על לנתבעת, כי לא ניתן לאשר את ההזמנה עבור התובעים.
13. 13. חוסר תיאום, בין הגורמים האחראים אצל הנתבעת, הביא לכך שנציגי הנתבעת שקיבלו סירוב מאל-על, לא הודיעו על כך, לנציגי הנתבעת בשדה התעופה בפריז. בכך אפשרו נציגי הנתבעת לתובעים, לעלות, לשווא, על הטיסה לאמסטרדם. כדברי נציגת הנתבעת: "לא יכולנו להודיע לנוסעים, כי צוות אחר מטפל בהפניה למלון וצוות אחר מטפל ברכישת הכרטיסים ולכן לא ניתנה להם הודעה... לא הודיעו לצוות שמאשר לתובעים לעלות על הטיסה לאמסטרדם, שאין טעם לטוס, כיוון שאין טיסה לישראל מאסטרדם" (עמ' 3 שורות 25-22 לפרוטוקול).
14. 14. בכך התרשלה הנתבעת במילוי חובתה, לדאוג להעברת התובעים לישראל, מוקדם ככל שניתן. במחדליה אלו, גרמה הנתבעת, להכבדה ולאובדן זמן רב לתובעים, בשל חוסר תכנון ראוי של נתיב נסיעתם. ניתן היה בנקל למנוע טירחה זו, שכן לא מדובר בכוח עליון או בתקלה בלתי צפויה, כי אם בחוסר תיאום בין גורמים המצויים בשליטתה ובאחריותה של הנתבעת. היה על הנתבעת להימנע מהעברת התובעים לאמסטרדם, משהוברר לה, כי אין בידיה הזמנה מאושרת סופית, לטיסת אל-על. בחוסר תיאום זה, הודתה הנתבעת ואני דוחה את טענתה, כי היא פטורה מתשלום פיצוי, הואיל ולפי נוהליה, נוסעים זכאים לפיצוי, באיחור של 36 שעות ומעלה (כאמור בעמ' 3 שורה 18 לפרוטוקול).
נזקי התובעים:
15. 15. בקביעת גובה הפיצוי, אתחשב בטלטול התובעים לאמסטרדם לריק ובצורך, בנסיעה בשתי טיסות נוספות כאמור לעיל. כך גם יש להתחשב, באובדן זמן לתובעים, הכרוך בין היתר בהפסד ימי עבודה. התובעים, הביאו אסמכתאות בעניין גובה הכנסותיהם וכן טענו לאי נוחות באיחור בחזרה למשפחתם. בגין רכיבי נזק אלו, זכאים התובעים לפיצוי מנהתבעת.
16. 16. בעניין רכיב הנזק של היעדר ציוד אישי, היה על התובעים, להקטין את נזקיהם, בקניית ציוד אישי בעצמם, בהיותם במעבר בין טיסה לטיסה.
17. 17. בהתחשב המסמכים שהוגשובעניין נזקי התובעים ולעדויות ולנוכח התנהלות הנתבעת כפי שנקבעה לעיל, אני מעמידה את הפיצוי, לכל אחד מהתובעים, בסך של 3,000 ₪.
האיחור בהגעת הכבודה:
18. 18. שמעתי את עדות נציגת הנתבעת והשתכנעתי, כי לא היתה לה שליטה על הכבודה. זאת בשל העברת נוסעיה, שלא על ידה כי אם באמצעות צד ג'. גם צד ג' - אולימפיק איירלנס, לא יכול היה לעצור את הכבודה, הואיל וזו הועלתה על המטוס, בטרם ידע צד ג' זה, על העיכוב שיחול בטיסה.
19. 19. בה בשעה, מגיע פיצוי לתובעים שקיבלו את הכבודה, רק יומיים לאחר הגעתם לישראל. לכך אחראי צד ג' - דלתא, אשר העביר את הכבודה והיה עליו, לעקוב אחר מהלכיה. בפרט, כאשר עמד לרשותו די זמן, לוודא אם הגיעה הכבודה, לנוכח העיכוב הניכר בהגעת התובעים לישראל. לפיכך, צד ג' – דלתא איירליינס, ישלם לכל תובע, פיצוי בסך של 500 ₪, בגין ההכבדה הרבה שנגרמה להם עד למסירת הכבודה לידיהם.
20. 20. הנתבעת, תשלם לכל תובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בלבד, בהתחשב בכך שהנתבעת הציעה לתובעים פיצוי, קודם לתביעה ובמהלך הדיון, אך הצעותיה נדחו על ידי התובעים.
21. 21. התביעה כנגד צד ד', נדחית. לפיכך צד ג' - דלתא, ישלם לצד ד' הוצאות משפט בסך של 300 ₪.
22. 22. כל התשלומים, ישולמו תוך 30 יום מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
חיפוש פנימי באתר
