תביעה נגד מחסני חשמל – פגם במוצר – מצלמה

פסק דין

א.הטענות

1. 1. לפנינו תביעה לפיצוי עקב פגם במצלמה בטענה שהמוכר הפר חובתו להחלפתה,ולמתן אחריות ושירות לאחר המכירה.

2. 2. התובע קנה מהנתבעת, חברת מחסני חשמל בע"מ ובשמה הנוכחי אלקטרה מוצרי צריכה לישראל

(1951) בע"מ מצלמה חדשה (להלן:"המוצר " או ה"מצלמה")ושילם את מלוא תמורתה בסך 999₪, כמתואר בחשבונית/קבלה שצורפה לתביעה.

3. 3. לפי הנטען בכתב התביעה, הפסיק המוצר לעבוד כעבור כ-10 ימים מיום הקניה, ללא סיבה הגיונית. לפיכך, פנה לנתבעת כעבור פחות מ-14 ימים, עם האריזה המקורית, והחשבונית בבקשה שיוחלף בחדש אך הושב ריקם. הנתבעת שלחה את המוצר לתיקון.על טופס התיקון רשם המחסנאי: "...המצלמה לא תקינה-לא נפתחת ולא נסגרת ולא מצלמת לקוח מבקש החלפה".התובע נדרש לשלם 600 ₪ כדי לקבל מצלמה חדשה. לטענתו נתבעת הפרה את התחייבותה להחלפת מוצר בתוך 14 יום מעת הקניה, והפרה את חובתה למתן אחריות למשך שנה .

4. 4. בכתב ההגנה, לא הודתה הנתבעת בפגם, טענה שדין התביעה להדחות על הסף, ואף לגופה.
הנתבעת כפרה בגרסת התובע לפיה היא אחראית כלפיו. היא טענה לדחייה על הסף בשל היעדר יריבות ו/או עילה נגדה בנימוק לפיו רק שיווקה את המצלמה, בעוד האחריות לתיקון לשירות או להפרת תנאי אחריות רובצת במישרין רק על היצרן ו/או היבואן בהתאם לתעודת האחריות שניסח והנפיק. לפי גרסתה תעודת האחריות נמסרה לתובע בתוך האריזה המקורית של המוצר, והיא קיימה את חובתה משהפנתה אותו לנותן האחריות. הנתבעת אשרה קיום אחריות מצד היצרן.הנתבעת לא פרטה כי אפשרה לתובע לעיין בתעודת האחריות לפני השלמת העסקה.

5. 5. הנתבעת אף כפרה בגרסת התובע כי ביקש החלפת מוצר בחדש ואף ציינה כי "מעולם לא" החזיר לה את המוצר באריזה המקורית. לפי גרסתה ביקש התובע מלכתחילה לתקן את המוצר והיא קשרה בינו לבין נותן האחריות.לכתב ההגנה לא צורף עותק של המודעה שבה צריך להיות פירוט למדיניות החזרת הטובין. מדובר במסמך צרכני מהותי ומרכזי שאמור לענות על דרישת מדוקדקות בתקנות כמפורט להלן.הנתבעת טענה שהסכימה לשדרג את המוצר בתמורה לתוספת של 600 ₪.
ב. העדויות

6. 6. בדיון נשמעו התובע ונציג הנתבעת.עדות התובע הייתה פשוטה ורהוטה. נציג הנתבעת הגיש לראיה טופסי קריאת שירות שסומנו כנ/1 המתעדים קשרי לקוחות. מדובר בנציג שלא נכח בעת המסירה והמכירה. במהלך הדיון ,נטען שהמצלמה לקויה בשבר פנימי בזום, שניתן לזיהוי רק במעבדה.
ג.ההכרעה ונימוקיה

7. 7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים, התרשמתי מהם במישרין ועיינתי בראיות שהוגשו בדיון, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל. העדפתי את גרסת התובע, שלפיה לקה המוצר בפגם, לפני מסירתו.לפיכך, התובע זכאי לפיצויים עקב הפרת חוזה המכר. מעבר לכך, מסתמנת הפרה של כללים שמתוקף החקיקה הצרכנית.
ג1. המסגרת הנורמטיבית

8. על המקרה שלפנינו חלים בכפיפה אחת חוק המכר התשכ"ח 1968 (להלן:" חוק המכר") וכן חוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981 (להלן:" חוק הגנת הצרכן" או "החוק")

הסדר אי ההתאמה בחוק המכר

9. 9. חוק המכר חל ,הואיל ובין הצדדים נכרת חוזה מכר.הכינוי "משווקת" שבחרה לעצמה הנתבעת ההגנה, לא מפחית ממעמדה כ"מוכר" הואיל ומהות העסקה הייתה מכר משבוצעה הקניית המצלמה, תמורת המחיר ששולם כמתואר בחשבונית. מכאן שחל על העסקה חוק המכר.
10. 10. לפי ס' 11 לחוק המכר חייב מוכר למסור נכס כשהוא מתאים למוסכם.לדידנו, רלבנטי היבט אי ההתאמה שבס"ק11(3) דן נכס ש"אין בו את האיכות או התכונות הדרושות לשימוש הרגיל".במצלמה ,לא ניתן היה לצלם.היא לא התאימה לשימוש רגיל.המועד הקובע להתאמת ממכר הוא מועד העמדתו לרשות הקונה.(א.זמיר חוק המכר תשכ"ח פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, 242, 1987 ).
11. 11. תוצאת אי התאמה לפי חוק המכר היא, הפרת חוזה המזכה גם בתרופות שלפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א -1971 שבהן גם אכיפה ופיצוי. לקונה שלא ביקש ניכוי,אין נטל לתת למוכר הזדמנות לתיקון.(להבדיל למשל מבסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) התשל"ג -1973).
12. 12. לפי לשון חוק המכר, הסדר אי ההתאמה חל גם על מכר לצרכן.לפחות לעת עתה, לא נקבע לפי חוק הגנת הצרכן, או בחוקי חוזים מיוחדים, הסדר מיוחד ואחר לגבי אי התאמת טובין כדוגמת המוצר דנן.
החקיקה הצרכנית

13. 13. חוק הגנת הצרכן חל,הואיל והצדדים הם "עוסק" ו"צרכן" כהגדרתוהן הנתבעת מוכרת דרך עיסוקה היא "עוסק " והתובע הוא "צרכן" כי קנה נכס מעוסק במהלך עיסוק לשימוש שעיקרו אישי ביתי או משפחתי. חוק זה חל על העסקה כעל כל מכר בין עוסק לצרכן. ולפי ס' 41 הוא "בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו" וממילא, לא נשללת הסתמכות על חוק המכר ועל הסדר חוזי רגיל .
14. 14. טענות הנתבעות,מתייחסות לשני חיקוקים נוספים מכוח חוק הגנת הצרכן שהם :א. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו- 2006(להלן:"תקנות האחריות") ב. תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין) התשס"ה 2005. (להלן: "תקנות החזרת טובין")בהסדרים צרכניים ניתקל באיסורי התניה לרעת צרכן, ולא רק שמירת דינים כללית.


ג2 . קיום אי התאמה במקרה דנן

15. 15. הנטל להוכחת "אי התאמה",רובץ לכאורה על הקונה, המבקש להסתמך על הטענה. הנני מעדיף את גרסת התובע לפיה לקתה המצלמה באי התאמה הואיל ולא התאימה לשימוש רגיל ולפני המסירה.
16. 16. קיום אי התאמה עולה מהראיות הבאות: א.עדות התובע שמסר "ניסיתי לצלם במצלמה והיא פשוט לא עבדה" "ניסיתי להפעיל ולכבות ויותר מזה אני לא מבין.ב. טופס התיקון של הנתבעת, שעליו כתב עובד בתיאור התקלה והערות: "שהמצלמה לא תקינה- לא נפתחת ולא נסגרת ולא מצלמת ".כותב הטופס לא הובא לעדות.ג.עדות, נציג הנתבעת, שאישר שאין המדובר בטופס הממולא כלאחר יד,אלא לאחר בדיקה שנערכת עלי ידי העובד במקום. (ראה בעמוד 2 שורות 1-4 ) .גם העובדה שלאחר בדיקה לא גילה תקלה אחרת מכפי שנרשמה מחזקת את המסקנה שעלתה מעדות התובע ולפיה לא שבר את המצלמה. ד. בעדות נציג הנתבעת אושר במפורש קיומו של פגם. נציגה העלה לראשונה בדיון טענה בדבר סיווג הפגם כשבר פנימי לזום, שניתן היה לגלותו רק במעבדה.גם אם יש להתיר טענה זאת למרות שלא פורשה בכתב ההגנה ,ובנימוק שלפיו התובע לא הופתע ממנה, היא מבהירה פגם. אגב, לא הובאה עדות שבמומחיות, ולו מנציג מעבדה לגבי היווצרותו ,וקשר בינו לפגם קודם.
17. 17. הנני מעדיף את הגרסה שלפיה אי ההתאמה נוצרה לפני המסירה, ולא בעת היותה המוצר בחזקת התובע מהטעמים הבאים:א. עדות התובע שנשמעה כאמור רהוטה שלווה וישירה. ב. העובדה שאי התאמה נוצרה זמן קצר יחסית מעת הרכישה וניסיון החיים מצביעים לכאורה על כך שהמוצר לא היה מתאים מלכתחילה. (לתפישה לפיה ראוי להחיל בהקשר זה חזקה ניתנת לסתירה ראה אורנה דויטש, מעמד הצרכן במשפט, 489 נבו הוצאה לאור, 2002 ) ג. התובע לפי דבריו שמר היטב על המצלמה. והוא אף הציג בדיון, בתשובה לחקירה נגדית נרתיק שנקנה למטרה זאת ביום בו נקנתה המצלמה התובע שלל את הטענה שמי מילדיו שבר אותה.( עמוד 1 שורות 18-21).ד. נציג הנתבעת טען שהמצלמה נשמרה ב"מארז פצפץ " לאחר שנמסרה עקב הטענה לפגם ,אולם, לא נשמעה עדות המתייחסת לאופן בו נשמרה לפני שנמכרה או לאופן בו הובלה קודם לכן.ה. אכן, מנוסח, כתב התביעה ניתן להסיק שהמצלמה עבדה במהלך 10 ימים לאחר שנקנתה ואולם, בחקירתו הנגדית הבהיר התובע שהמצלמה כלל לא עבדה:"לשאלה האם צילמתי משהוא , אני משיב, ניסיתי לא הצלחתי"( עמוד 1 שורה 21 לפרוטוקול). עדות התובע הייתה שלווה ישירה ובהירה.ו.עלה רושם שלנתבעת היה מחסור מסויים במידע. בניגוד לגרסתה בס' 8 לכתב ההגנה שלפיה לא ביקש התובע להחליף ולא הביא אריזה המקורית ,בטופס התיקון נתבקשה החלפה, והתובע שטען שהחזיר מוצר באריזתו מקורית תמך את דבריו כשהציג באולם,את האריזה המקורית עצמה .
18. 18. די באמור לקבלת פיצוי. אך, אתייחס לטענות הנתבעת בנוגע להחלפת מוצרים ולשירות ואחריות לאחר מכירה. שני הנושאים מוסדרים מכוח חוק הגנת הצרכן.
ג3 .אחריות יצרן לפי תעודת אחריות ואחריות מוכר ועוסק

19. 19. נציג הנתבעת טען שאחריות היצרן או יבואן שוללת אחריות עוסק כמוכר: "על פי סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן ותקנותיו הנלוות, כל בעיה או פגם במוצר,יש להפנות התביעה והדרישה לנותן השירות והאחריות יצרן-יבואן לא למוכר בחנות."(עמוד 3 שורות 7-10 לפרוטוקול).
20. 20. דין טענתו להדחות הואיל, וחל חוק המכר.אגב,מובן הטענה הוא הרעת מצב קונה צרכן, שיוותר ללא הסדר אי ההתאמה שמסייע לקונה שאינו צרכן.פגיעה כזאת בזכות צרכן, טעונה הוראה מפורשת.
21. 21. נציג הנתבעת, הפנה ל"תקנות האחריות", נקודת מוצא לפיהן היא אכן חיוב יצרן באחריות. הסדר אחריותו לא מחייב הוכחת אי התאמה במסירה, כמתחייב בחוק המכר.יצרן אחראי לתיקון ללא תמורה של "כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות.",למעט כשהנזק מכוון או שמוצדק תשלום (ר' ת'2(ג) ות' 8). תקופת האחריות היא לשנה מהמסירה.
22. 22. אולם גם לעוסק יש חובות לפי תקנות האחריות.חובת הנתבעת כ"עוסק", לא מוצתה במסירת תעודת אחריות , במעמד מסירת הטובין,כמצוות ת' 13(א). חובתה היתה גם לאפשר לעיין בתעודת האחריות "עוד לפני השלמת העסקה"כמצוות ת' 13(ב). לא די בגילוי לאחר השלמת העסקה. ת' 13 קוגנטית למחצה, כי ת' 21 מלמדת ש"אין להתנות על הוראות תקנות אלו, אלא לטובת הצרכן". ובמקרה דנן, הסתבר שלא ניתנה אפשרות לעיין מראש. הנתבעת טענה שהתעודה נמסרה באריזה המקורית (בסעיף 3(א) לכתב ההגנה). בהיות התעודה בתוך אריזה, והואיל ולא נטען שנפתחה בעת הרכישה, עולה שלא נתנה אפשרות לעיין בתעודה לפני השלמת העסקה. מסקנה זאת מתחזקת מכך שהתובע הניח לאורך כל הדרך שהנתבעת היא שנתנה לו אחריות לשנה לתיקון המוצר.הנחה זאת פורטה לא רק בכתב התביעה אלא תועדה גם בנ/1 שבו נרשם ליד התאריך 15.11.07 כי לא היה מוכן לדבר עם נציגי אלודה בטענה שהתקשרות שלו היא מול מחסני חשמל.
הסעדים עקב הפרת חובת עיון לפני השלמת עסקה

24. תקנות האחריות לא מפרשות מה הסעד עקב הפרת ת' 13(ב) .אולם, משמדובר בחובת גילוי, ובשים לב להגדרה הכללית לאיסור הטעיה בס' 2 רישא לחוק, ראיתי בכך הטעיה צרכנית מחמת אי גילוי פרטים שלפי דין צריך היה לגלותם. כתוצאה מכך קמים סעדים עקב הפרת איסור הטעיה ובהם פיצויים לפי סעיף 31(א) לחוק . אגב, כדי לקיים את ת' 13(ב) די באמצעים פשוטים.


חובת ההקפדה על דרישות ההבלטה של המודעה בדבר מדיניות החזרת טובין .
25. נציג הנתבעת אמר בסיכומיו : "מדיניות החזרת המוצרים היא על פי שלט התלוי בחנות ובה

מצויינת מדיניות זאת, וכך אכן קיים בכל חנויות הרשת. טענת התובע כי נאמרו לו על ידי מאן

דהוא כי יכול להחזיר תוך 14 יום, לא הוכחה כאן כאשר נטל ההוכחה היא עליו כאשר בהודעה

התלויה מופיע כי ... ניתן להחזיר כל מוצר באריזתו המקורית בתנאי שלא נעשה בהם שימוש ולא

כך הדבר כאן. יכול לפתוח המוצר, הכוונה לשימוש במוצר. לא יכול לצלם לפני שהוא מחזיר. על

אחת כמה וכמה שהמצלמה נשברה .."( עמוד 3 לפרוטוקול). אגב, לטענת התובע נבצר ממנו כל שימוש במצלמה הואיל ולא ניתן היה לצלם עימה.
26. 26. ואולם, וכאמור, הנתבעת לא הגישה את ה"שלט" אליו התייחסה שלא צורף לתביעה. וממילא, לא

הורם הנטל להוכיח שעמד בדרישות המפורטות בתקנות החזרת הטובין.נטל זה רובץ על הנתבעת שהמודעה בהישג ידה ושמבקשת להסתמך על תוכנה. גם מסיבה זאת ניתן לומר שהופרה חובה כלפי התובע . להבהרת הדברים אתייחס לדין החל על החזרת טובין.
המסגרת הנורמטיבית הנוגעת למדיניות החזרת הטובין הינה כדלהלן:

27. 27. הדין החל על החזרת טובין מאבחן החזרה שלא עקב פגם מהחזרה עקב פגם. קיימת חובת גילוי מדיניות החזרת טובין שלא עקב פגם בסעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן המחייב להציג מודעה המפרטת את המדיניות, את תנאי החזרת הטובין, ההגבלות, אופן וסוג ההחזר שיקבל צרכן.
28. 28. את התנאים והמגבלות להחזרת טובין חובה להבליט בהתאם ל"תקנות החזרת טובין ". בתקנות נקבעו כללים מפורטים ל"עיצוב המודעה", ולהבלטה נכרת .כלומר, נדרשת רמה גבוהה של הקפדה על תוכן המודעה מצד עוסק. תכלית התקנות לאפשר לצרכן לקרוא ולהבין את המודעה ולכלכל לפיה את צעדיו ובכלל זאת את בחירתו האם לקנות בעסק המסוים שכזו מדיניותו להחזרת טובין. במקום שלא עמדו בדרישות ההבלטה בתקנות, מתעוררת השאילה אם ניתן יהיה להסתמך על מגבלות שלא הובלטו ויקשה יותר להפריך טענות למצג שווא כלפי קונה שתוכנו מדיניות אחרת.
29. 29. ההסדר הנוגע להחזרת הטובין שלא עקב פגם ,לא גורע מזכויות לפי דין אחר כמפורט בסעיפים 2ג (א) ו- 4ג (ה) לחוק הגנת הצרכן. ההסדר, גם לא מונע התניה לטובת הצרכן. במקרה דנן,הועלתה טענת הנתבעת ביחס להחזרת טובין כשנטען שנפגמו. אין מניעה להחיל עליהם וולונטרית הסדר כלפי ס' 4ג. לרבות תקנות .חובת עיון לפי התקנות לא קוימה בנוסף לכך.
30. 30. על החזרת טובין שנפל בהם פגם, חל ההסדר הכללי בחוק המכר. ובמקרה המתאים, רלבנטי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן, המצמיח סעד של ביטול והחזרת תמורה ובלבד שהייתה הטעיה בעניין המהותי בנסיבות העניין. איסור הטעיה צרכנית מעוגן בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, שגם מפרט רשימת עניינים שחזקה שהינם מהותיים לעסקה ובכללם תנאי אחריות לנכס ולשירות, (ס"ק 2(א)

(16).
31. 31. התובע סבר שעל הנתבעת להחליף את המוצר כמות שנרשם על טופס התיקון "לקוח מבקש החלפה לחד."( הקטע קטוע א.ב.) בחקירתו הנגדית הראה התובע שמצויה בידו גם עתה אריזה מקורית של המוצר עם הניילונים המקוריים בתוכה, וניתן לקבוע שהגיע עם אריזה זו, גם לסניף הנתבעת בניגוד לטענתה בסעיף 8 לכתב ההגנה. בנסיבות לעיל, לאור אי ההתאמה, והסיבות האחרות, הוא זכאי לפיצוי.


ד. סוף דבר

32. 32. הנתבעת תפצה את התובע בסך של 1000 ₪ הנושא הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 28.8.07 שהוא מועד רכישת המצלמה ועד למועד התשלום בפועל.
33. 33. כמו כן, ישולם החזר בגין אגרת משפט, וסך של 200₪ נוספים בגין הוצאות משפט. סכום האגרה וההוצאות ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
34. המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
35. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

חיפוש פנימי באתר