תביעה למזונות מהעזבון


פסק דין

כללי

1. ביום 3.12.98, הלך המנוח לבית עולמו, בביתו.

2. בתאריך 2.5.99, הגישה אלמנתו של המנוח (להלן:"התובעת") תביעה למזונות מהעזבון של מנוח, הנתבע מנהל העזבון.

3. התובעת, לא יהודיה, ילידת 1958, והמנוח יהודי יליד 1927, נישאו ביום 16.2.94 בנישואים אזרחיים בבנקוק שבתיאלנד.


בתביעה נטען:

4. בשנת 1992 הכיר המנוח את התובעת עת טיפלה האחרונה באימו. מאותו רגע ואילך החלו השניים לחיות כזוג נשוי לכל דבר וענין.


5. ב - 9.2.99 חתמו התובעת והמנוח על הסכם שמסדיר את היחסים ביניהם, בו הוסכם, בין היתר, לא להביא ילדים לעולם וכן שנכסיו של כל צד ישארו בבעלותו למרות הנישואים. בהסכם התחייב המנוח לכלכל ולפרנס התובעת וליתן לה מדור. בהסכם ביקש המנוח להעניק לתובעת לאחר מותו את תכולת הבית, תכשיטים ואבני חן.


6. מיד לאחר הנישואים הגיעו בנה"ז לישראל והתגוררו בבית המנוח, בירושלים. לאור מחלת האסטמה ממנה סבל המנוח עברו השניים להתגורר במושב אשלים, בנגב.
במהלך כל חיי נישואיהם ניהלו התובעת והמנוח משק בית משותף ואף חיו חיי אישות.


7. המנוח בחייו היה עתיר נכסים. בבעלותו היה הבית בירושלים וכן נכסי נדל"ן אחרים. עזבונו של המנוח נאמד בלמעלה מ- 1,200,000$.


8. המנוח והתובעת החליטו לנהל בביתם שבאשלים בית אירוח. בית אירוח זה זכה לשבחים רבים ולחשיפה תקשורתית.
בנוסף, הקים המנוח חברה (להלן:"החברה"), אשר עסקה בפיתוח ויצור עבודות עץ בבית מלאכה ומכירתם.
המנוח ניהל בפועל את כל עסקיהם המשותפים של בנה"ז היות והתובעת אינה דוברת עברית. עת נפטר המנוח הופסקה לחלוטין פעילות עסקי בנה"ז וכיום אינם מניבים כל הכנסה.


9. במהלך כל חייהם המשותפים כילכל ופירנס המנוח את התובעת, דאג לכל מחסורה ולכל הוצאותיה השוטפות והוצאות בני הזוג. התובעת הורגלה לרמת חיים גבוהה, זאת בעקבות הכנסותיו השוטפות של המנוח שכללו סך 2,000$ בחודש בגין השכרת הבית בירושלים, הכנסות שנבעו מבית האירוח וכן ממכירת מוצרי עץ שיוצרו ע"י החברה שהקים. בני הזוג חיו מהכנסה חודשית של כ- 16,000 ש"ח.


10. עפ"י צוואה ותוספת הצוואה , שהותיר המנוח, זכאית התובעת ליתרת המזומנים של העזבון, לרכב ולתכולת הבתים בהם חיו בני הזוג. לדאבונה של המנוחה אין בעזבון יתרות מזומנים כלל, תכולות הבתים אינן בנות ערך משמעותי והרכב המוזכר, מחד הועבר על שמה של התובעת עוד בחייו של המנוח, ומאידך, שוויו כ- 18,000 ש"ח, כאשר ישנם חובות על הרכב המוערכים באלפי ש"ח (ביטוחים ועוד).


11. א. בבעלות התובעת החברה שהוזכרה לעיל. אפילו הוערכו נכסי החברה בכ- 32,000$,הרי של חברה חובות אשר את סכומם המדוייק אין לדעת. זאת ועוד, כנגד החברה הוגשה תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה בסכום העולה על מליון ש"ח . ברור התביעה טרם הסתיים. למניות החברה אין כל ערך ממשי.


ב. התובעת בעלת זכויות חכירה בדירה בירוחם. דמי השכירות כ- 1,200 ש"ח לחודש. הדירה הושכרה על ידי המנוח עוד בטרם נפטר לשנה ודמי השכירות שולמו מראש. בתם השכירות יש חשש שלא ימצאו שוכרים והדירה תישאר פנויה. אין סיכוי של ממש למימוש זכויות החכירה של הדירה בירוחם. יש מאות דירות פנויות למכירה שאין להן דורש.


ג. התובעת נמצאת במצוקה כלכלית. אין בידה כל הכנסות ונסיונותיה למימוש ציוד או רכוש נכשלו. התובעת אינה יכולה לכלכל עצמה בכבוד מכל מקור שהוא. אפילו ימומשו האפשרויות לא יהיה בסכום כדי קיום התובעת בכבוד.


12. התביעה למזונות מן העזבון היא לסך 9,475 ש"ח לחודש, צמוד למדד המחירים לצרכן, כדלקמן:שכר דירה חודשי עבור הבית באשלים (275$)- 1,100 ש"ח; ארנונה ומים חודשית עבור הבית באשלים- 175 ש"ח; גז- 35 ש"ח; חשמל- 280 ש"ח; טלפון- 250 ש"ח; אגרת טלויזיה וכבלים- 180 ש"ח; אחזקת בית- 240 ש"ח; הוצאות רפואיות קבועות- 130 ש"ח; טפולי שיניים- 150 ש"ח; תרופות ורופאים- 120 ש"ח; ביטוח בית- 120 ש"ח; אגרת רישוי רכב, ביטוח מקיף וחובה- 390 ש"ח; החזקת רכב ודלק או נסיעות- 1,100 ש"ח; מצרכי מזון וחומרי ניקוי- 2,200 ש"ח; הלבשה והנעלה- 740 ש"ח; מספרה, קוסמטיקה ומוצרי קוסמטיקה- 360 ש"ח; נסיעות לחו"ל (פעמיים בשנה) והוצאות הכרוכות בכך- 900 ש"ח; החלפת אביזרים בבית (מוצרי חשמל)- 200 ש"ח; שונות- 250 ש"ח.
בתביעה צויין שבית הצדדים , באשלים, מרוחק מכל ישוב מרחק רב ולכן יש הוצאות.


13. הנספחים שצורפו לתביעה:
א. העתק מתעודת הנישואין שנערכו בין התובעת לבין המנוח ביום 16.2.99, בבנקוק, תרגום תעודת הנישואין לאנגלית וכן העתק תמונות אשר צולמו במעמד החתונה (סומנו א').


ב. הסכם הנישואין, המסדיר את מערכת היחסים בין המנוח לבין התובעת במהלך נישואיהם ולאחר פקיעת הנישואין. ההסכם ערוך בשפה האנגלית.
לבקשת ביהמ"ש בהחלטה מיום 21.7.99, המציא ב"כ התובעת לבית המשפט ביום 1.8.99 תרגום ההסכם דנן. התיחסות לענינים הרלוונטיים בהסכם בהמשך (סומן ב').


ג. העתק תמונות שונות של המנוח והתובעת (סומן ג').


ד. העתק פרסומים שונים של בית האירוח והחברה שהוקמה. צורפו גם העתקי תעודות של המנוח והתובעת על השתתפות בקורס שנתי לריפוי רוחני (סומנו ד').


ה. צילומי פרסום תמונות הונגעים לעבודות העץ, שבוצעו בחברה שהוקמה (סומנו ה').


ו. צלומים של כרטיסי טיסה הרשומים ע"ש התובעת וכרטיס אחד ע"ש המנוח, מתל אביב לבנקוק (סומנו ו').


ז. צילום שובר לא משולם של ביטוח חובה, "אבנר" על סך 1,946 ש"ח מיום 23.3.99 וכן העתק פוליסת ביטוח רפואי לנהגים,"הפניקס הישראלי" בסך 156 ש"ח מיום 1.4.99. הצילומים הינם על רכב מדגם מיצובישי לנסר שנת יצור 1990 על שם חברה (סומנו ז').


ח. כתב תביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 3153/98) כנגד עזבון המנוח ושתי חברות, בינהן החברה, בגין נזק גופני, תאונת עבודה. סכום התביעה מעל לסך 1,000,000 ש"ח (סומן ח').


ט. עותק הארכת חוזה שכירות מיום 2.8.98, לתקופה שעד 31.6.99 ביחס לדירה בירוחם (סומן ט').


י. מכתב מיום 28.2.99 לגבי שכר הדירה החודשי בבית באשלים, סך 275$ חיוב ארנונה שנתי 2100 ש"ח ומחיר בית ברכישה 57,000$.
במכתב מצויין שהישוב המתוכנן הוא ישוב קהילתי יהודי חילוני שתהיה בו ועדת קבלה אותה תצטרך התובעת לעבור אם תרצה להיות בו (סומן י').


יא. תצהיר אימות לתביעה (סומן יא').


יב. הרצאת פרטים בתביעה למזונות, בה, בנוסף לנטען בתביעה, נטען: לתובעת חשבון בנק, בבנק אוצר החייל, התובעת חסרת דת והמנוח יהודי (סומנה יב').


כתב ההגנה

ביום 6.6.99 הגיש מנהל עזבון, כתב הגנה.


14. נטען שהמנוח, בחייו, לא היה עתיר נכסים.


15. לעזבון המנוח חוב בגין מזונות ילדיו הקטינים של המנוח וכן נכון ליום הגשת כתב ההגנה מתבררת תביעה נזיקית כנגד עזבון המנוח.


16. התובעת והמנוח נסעו תכופות לתאילנד, אך לא פעמיים בשנה באופן סדיר.


17. הכנסות המנוח, שהתקבלו מדמי השכירות בגין הבית בירושלים, לא עלו על 2,000$. מנהל העזבון אינו יודע מה גובה ההכנסות שנבעו מבית האירוח באשלים וממכירת מוצרי עץ שיוצרו על ידי החברה.


18. יש להתחשב בעובדה שלתובעת דירה בבעלותה.


19. יש לפסוק מזונות בסכום מינימאלי.


בירור התובענה

20. ביום 3.5.99 הוסכם כי הפרטה שהגיש מנהל העזבון לב"כ הי"מ תהווה דו"ח נכסי העזבון והכנסותיו שיש לצרף לכתב ההגנה על פי תקנה 29 סייפא לתקנות הירושה , התשנ"ח- 1998. הפרטה הוגשה .


21. להלן עיקרי הפרטה:
א. נכסי העזבון:
(1) מקרקעין: זכויות חכירה בבית מגורים בן 3 קומות, בירושלים, זכויות חכירה במחצית חלקה חקלאית וחצר, במגדיאל, הוד השרון. מתבררת תביעה בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי בענין זכויות המנוח בחלקה; בעלות על 1/8 ממגרש בן 2,445 מ"ר, בקרית אתא. קיימת הערת אזהרה על פי פקודת המיסים; 3/36 חלקים מנחלה (מגרש), חלקו של המנוח מעזבון שירש, בירקונה.
(2) כספים: 15,540 ש"ח ( בשלושה שיקים- 5,180 ש"ח X 3) עבור דמי שכירות בגין שתי קומות בבית בירושלים; 5,205 ש"ח בחשבון המנוח בבנק דיסקונט בירושלים; 13,266 ש"ח (בשישה שיקים 2,211 X 6) עבור דמי שכירות בגין קומת הקרקע בבית בירושלים; קיים חוב כספי המגיע למנוח מעזבון אחר, טרם התקבלו פרטים עליו.
(3) רהיטים וחפצי בית: מס' שולחנות, מס' כסאות, מזרון, שתי מיטות נוער, ספריה, מקרר, תנור, מחשב אישי, פסלים, מזכרות וחפצי נוי.
(4) כלי רכב: טרקטור חקלאי מדגם פיאט.
(5) זכויות אחרות: 900 מניות רגילות מתוך 1,000 בנות 0.00100 בחב' ב.ח. מתכות תהליכים וזיקוק בע"מ.


ב. חובות העזבון:
(1) מזונות לילדיו הקטינים של המנוח על פי פסק דין שניתן בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים מיום 5.1.99, בסך 6,000 ש"ח לחודש עד הגיעם לגיל 18 שנים ומחצית הסכום בהגיעם לגיל 18, עד גיל 21 שנים סכום שיש לשלמו בתשלום אחד מהוון;

(2) תביעה נזיקית, תאונת עבודה בה נפגע עובד, ואשר טרם נתבררה. הוטל עיקול זמני על נכסי העזבון עד 1,000,000 ש"ח;

(3) חוב לרואה החשבון עבור השנים 1997-1998 בסך 16,000 ש"ח בצירוף מע"מ;

(4) חוב למנהל העזבון מיום 8.5.95 הכולל 10% משווי חלקו של המנוח בנכס מקרקעין וכן חוב נוסף בגין ייצוג המנוח בארבעה תיקים בבתי משפט.


ג. בעבר היה המנוח בעל 99,990 מניות בחברה בשם אביחי בע"מ, החברה נמחקה.
כן היה בעל מחצית הזכויות בחברה בשם בוטבול את לקס בע"מ. בשנת 1996 מכר המנוח את חלקו לשותפיו.
המנוח אף היה בעל 51 מניות מתוך 100 בחברת דסרט קרפט (החברה) שנתאגדה ביום 14.3.95.
מתוך מסמך שנערך ביום 28.3.95 עולה כי מכולות המכילות מכונות, מכשירים וציוד אחר נמכרו על ידי ב.ח. מתכות לדסרט קרפט בסכום של 242,578 ש"ח.
(לחברה) לחברת דסרט קפרט מכונות כלים ונכסים המוערכים ב - 32,000$ נכון ליום 11.1.99.
בחצר הבית בירושלים יש מכולה ובה אבני חן, טרם נעשתה הערכת שוויה.


22. לפרטה צורפו: תצהיר אימות וכן נספחים שונים, סומנו א' עד יב'.


23. במועד שנקבע לדיון, 12/7/99:
א. הוגש בהסכמת הצדדים תצהיר של עדה מטעם התובעת, מזכירת הישוב אשלים.
עפ"י התצהיר, בתמצית: לפני מספר שנים עברו התובעת והמנוח לאשלים ופתחו שם מפעל בשם דסרט קרפט (החברה) שעיקר עיסוקיו עבודות עץ וכן מסעדה תאילדנית אשר היוותה אטרקציה תיירותית באזור.
בנה"ז עבדו שניהם במפעל ובמסעדה.
המנוח התעתד להוריש לתובעת את המסעדה. המנוח אהב את התובעת ורצונו היה לדאוג לכל מחסורה. לאחר פטירתו של המנוח נסגר המפעל, אף המסעדה התאילנדית אינה עובדת. מצבה הכלכלי של התובעת אינו טוב ויש לה חובות לגורמים שונים.
המנוח נשא בכל הוצאות התובעת לרבות מותרות. התובעת נסעה למשפחתה בתאילנד כל פעם למספר שבועות עם המנוח ולבד.


ב. ב"כ התובעת טען:

המכונית שירשה התובעת נמכרה בסך 15,000 ש"ח. טרם הוסדרה קבלת קיצבת שארים מהמל"ל, המתבטאת במאות שקלים בחודש, הענין בטיפול.


ליישוב אשלים מונה כונס נכסים ואף משקם. היישוב עובר תהליך מכירה לפרטים. לתובעת אין אמצעים לרכוש את הבית. מאפשרים לתובעת לגור בבית באופן ארעי עד שתמצא מקום חלופי או עד שימצא קונה. נכון ליום הדיון התובעת חייבת כספים בגין הוצאות החזקת הבית.


אין סיכוי לקבל רשיון עסק למסעדה.


התובעת אינה יכולה לחזור לארץ מוצאה משום שנישאה לזר, היא "שרופה" בארצה.


התובעת אינה יכולה למצוא מקום עבודה משום קשיים שונים חלקם בגלל שאינה דוברת עברית.


יש להתחשב בהסכם הנישואין בו התחייב המנוח לדאוג למחסורה של התובעת. מדובר בסיטואציה נדירה של נשים זרות שהובאו לישראל במסגרת הסכם כזה, ושינו מעמדן באופן לא הפיך.


הסכום הראוי לדמי מזונות הינו סך 950,000 ש"ח סכום סופי מהוון.




ג. מנהל העזבון טען:
לגבי הנכס במגדיאל הסתיימו ההליכים המשפטיים וניתנו פסקי דין לטובת העזבון. באשר לתביעה הנזיקית המתבררת בביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, יש מו"מ לפשרה לגבי גובה פיצוי בסך 250,000 ש"ח.


גובה המזונות הראויים לתובעת סך 6000 ש"ח לחודש הוא גובה השכר הממוצע במשק לחודש וזאת למשך 15 שנים שבד"כ נוהגים לפסוק. בנסיבות מקרה זה של אשה מתאילנד וקשייה האוביקטיביים מבחינת שפה וכוונת המנוח לדאוג לה, ראוי לקבוע תקופה של 20 שנים, דהיינו 72,000 ש"ח לשנה ובסך הכל 1,440,000 ש"ח מהוון בשעור 40%-50%, סכום גלובלי בסך 720,000 ש"ח.


ד. הסכמה:
לאחר מסירת המידע שלעיל והטיעונים הודיעו ב"כ התובעת ומנהל העזבון: "לאור המפורט בתביעה, בכתב ההגנה ובפרטה וכן הטיעונים שהשמענו בביהמ"ש אנו משאירים לשיקול דעת (ביהמ"ש - א.א.ל.) את ההכרעה".וכן: מוסכם שחלקה של האלמנה, משוערך למועד התשלום, ישולם לה בעת חלוקת העזבון ומהכספים הראשונים שיתקבלו".


ב"כ התובעת ביקש, בהכרעה, להביא בחשבון את משך הזמן עד שישולם לתובעת הסכום, בהתאם להליכים שנוגעים לאפשרות מימוש העזבון.


דיון



24. המבקש לזכות מזונות מן העזבון צריך לעמוד בנטל שכנוע כפול :

א) להיות בעל שיוך משפחתי (למנוח), בן זוג, ילד, הורה וכו' כאמור בסעיף 56 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").
ב) להיות "זקוק למזונות" בהתאמה לסעיפים 57, 59 וסעיפים אחרים לחוק. רק לאחר שנקבע כי המבקש, אכן זכאי למזונות מן העזבון ניתן לעבור לשלב הבא, דהיינו, קביעת גובה המזונות. ראה ע"א 393/93 פלוני נ' עזבון ישראל לויט ז"ל, דינים עליון, כרך לד, 64.


25. כאשר לפני כתבי הטענות ונספחיהם ולאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים, כאשר לפני פרטים נוספים הנוגעים לעזבון, כפי שיפורט בהמשך, להם נתתי דעתי, מצאתי כי ראוי לפסוק לתובעת מזונות מהעזבון.
התובעת והמנוח, ערב פטירתו, נשואים היו בנישואין אזרחיים. לא הועלתה טענה בדבר תוקפם וכשרותם של נישואי התובעת והמנוח ולכן אינני נדרשת לענין.


אין מחלוקת שהתובעת זכאית למזונות מהעזבון בין אם מהיותה אלמנת המנוח ובין אם כבת זוגתו עפ"י סעיף 57 לחוק:

"(א) הזכות למזונות היא-

(1) לבן-זוגו של המוריש - כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש": (הדגשה שלי א.א.ל.)

...
"(ג) איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה."



לא חל סעיף 57(ב) לחוק:
"(ב) בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו".


זכותה של התובעת למזונות לא נשללה ערב מות המנוח.


26. אשר למידת, שעור, דמי המזונות נמצא בסעיף 59 לחוק, רשימה לא סגורה של אמות מידה וענינים שיש להביאם בחשבון.
"בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:
(1) בשווי העזבון;

(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה .
(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4) ברכושו של הזכאי למזונות;

(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959;

(7) לגבי בן-זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה".


27. סעיף 59 קובע שורה של שיקולים מנחים, אשר בית המשפט בבואו להכריע לענין גובה המזונות, יתחשב בהם. בנקטו לשון "יתחשב" ביקש המחוקק לבטא את חוסר התלות בין סוגי המשאבים הכספיים המנויים בסעיף 59 לבין התוצאה הסופית אליה יגיע בית המשפט, לפי שיקול דעתו, בין באשר להענקת המזונות ובין באשר לשיעורם. הרשימה העולה מסעיף 59 אינה סגורה, זאת ניתן להסיק מלשון הוראות הסעיף, "בין השאר".
רשימת השיקולים ממלאת תפקיד כפול. מחד, שיקולים לעצם קביעת הזכאות למזונות ("קביעת הזכות למזונות"), ומאידך, שיקולים המשמשים אמות מידה, או נקודות ציון, לקביעת גובה המזונות ("ומידתם" כלשון סעיף 59). ראה ע"א 393/93, הנ"ל פלוני נ' עזבון ישראל לויט וע"א 181/78, עינת שלומית דורון נ' עזבון המנוח אליעזר נחום דורון, לב (3) 533.


מוסד המזונות מן העזבון מהווה "מעין חקיקה סוציאלית". בן זוג של מוריש בעל יכולת לא יצטרך להיות נזקק לקופות צדקה של הציבור. ע"א 134/70 שרלוטה לוי נ' עזבון המנוח יוסף לוי, כד (2),720.


כך נמצא אצל המלומד ש. שילה, פירוש לחוק הירושה התשכ"ה - 1965, ( כרך ב' התשנ"ה - 1995) "ביהמ"ש כמייצג חברה הדואגת לרווחתם החומרית של תושביה, יכול לצוות על תשלום מזונות מן העזבון לטובת בני אדם הקרובים מאוד למוריש, אם לפי הערכת ביהמ"ש מצבם הסוציאלי דורש זאת... הזכות למזונות הינה זכות סוציאלית שאיננה קשורה עם הזכות לרשת".


28. ראוי להבהיר, כי מזונות מן העזבון מהווים חריג לכלל על פיו רצון המצווה מכריע. מסעיפים 65 (א) ו- (ב) לחוק, ניתן ללמוד כי הסכם בדבר שלילת זכותו של הזכאי למזונות בטל, זאת אם ההסכם נערך ערב מותו של המוריש, היות ולא קמה עילה לזכאות המזונות מן העזבון. כך גם הוראה בצוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות - בטלה.


"(א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש - בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה".


"אפילו אם הבעל בצוואתו ציווה במפורש את ההיפך, כלומר שלא לתת לאלמנה מזונות מן העיזבון, או אם הוא נתן להבין שהוא אוסר לתת מזונות לאלמנה מן העיזבון, אין בכך כלום. האלמנה רכשה זכות זו עם הנישואין וכבר אז, ולא עם מות הבעל, נוצר חוב זה ורק זמן ביצועו נדחה והיה כרוך במאורע בעתיד, היינו במות הבעל לפניה. לפיכך אין הבעל זכאי לשלול זכות זו מן האלמנה על ידי פעולה חד צדדית שלו. זכותה זו של האלמנה למזונות מן העיזבון נהפכה לחוב נגדו ...." (ההדגשה שלי), ראה אצל ד"ר שרשבסקי, דיני משפחה, מהדורה רביעית עמ' 252-253.


29. מסעיף 65 לחוק, ניתן להסיק כי המחוקק התכוון שלא בכל מקרה שאין מזונות לאישה בחיי בעלה, לא תהיה זכאית להם גם אחרי מותו. נראה כי המחוקק, בהשתמשו במונח "נשללה" סעיף 57 (ב), התכוון שבן זוג לא יהיה זכאי למזונות מהעזבון רק במקרה שהזכות למזונות נשללה באופן שהסכמת בן זוגו לא יכולה להשיב לו את הזכות למזונות על ידי פיוס או ויתור . מקרה בו ניתן להכריז על אישה כי אינה זכאית למזונות מן העזבון, הינו מצב בו הוכרזה האישה "כמורדת גמורה".


דינה של אישה מורדת, שלילת זכותה למזונות, אלא אם כן תרכש מחדש או תשוב על ידי הסכמת הבעל לחידוש האישות. אישה שאינה זכאית למזונות בחיי בעלה, באשר אינה גרה עמו, זכותה קיימת "כזכות רדומה", אשר יכולה להתממש כאשר תחזור לבית בעלה. כל עוד לא הוכרזה כמורדת גמורה זכאית למזונות מן העזבון.


30. מות המוריש אינה מהווה סיבה מוצדקת להעלאת רמת חייה של המבקשת מזונות, לפי סעיף 59 (3) לחוק.
ראה גם ע"א 134/70, שרלוטה לוי נ' עזבון המנוח יוסף לוי, שהוזכר לעיל.


האלמנה זכאית למזונות מן העזבון מנכסי היורשים, כלומר בגבול הנכסים שירשו מהבעל. "אף אחד מהם (היורשים) לא חייב לשלם לאלמנה כל דבר מתוך רכושו הפרטי במקרה שחלקו בעזבון אינו מספיק כדי כיסוי הוצאות מזונותיה... כל יורש חייב רק באותו חלק שנפל לו ואין בידי הנושה לדרוש ממנו שישלם את כל חוב המוריש כשישתמש בצורך זה גם ברכושו הפרטי. שם אצל ד"ר שרשבסקי, דיני משפחה, עמ' 251.


כלל הוא, עפ"י המלומד שרשבסקי, כי "זכות המזונות של האלמנה היא מעין המשך זכות האשה למזונות בחיי הבעל. לכן זכאית האלמנה למזונות באותה הרמה ובאותו ההיקף שהיו לה בימי בעלה" שם בעמ' 254.


עפ"י המלומד שילה, לעומת זאת, "נדמה שלפי חוק הירושה אין ללמוד יתר על המידה מהמצב שהיה קיים בחיים... בדרך כלל מזונות מחיים נפסקים על פי הדין הדתי. חוק הירושה הוא חוק חילוני החל על כל תושבי המדינה ולכן קשה לקשר בין חוקים הדתיים השונים לבין חוק הירושה . לדוגמא, לאלמן זכות למזונות מעזבון אישתו כשאין זכות מקבילה למזונות שחיים בעל יהודי מאישתו". ש. שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 עמ' 22, 23.


זאת ועוד, זכותה של האלמנה למזונות מהעזבון "כוללת מזון ומלבושים, כולל מלבושים מיוחדים לשבתות וחגים, וטיפול בה כשהיא חולה, הכולל רופאים ותרופות. אם אלמנה היתה רגילה בחיי בעלה לעזרה בבית - כגון שיפחה יש לתת שיפחה גם לאחר מות בעלה". זכות נוספת הינה זכות למדור הקיימת במשפט העברי אך חסרה במשפט הישראלי. שם אצל שילה, עמ' 26.


באשר להיקף הזכות למזונות לעזבון "במקרה שאלמנה נישאת לאיש, זכויותיה למזונות באות לקיצן. לצורך מקרה זה יש להבין במילה "תינשא" לאו דווקא נישואין אלא גם אירושין, ולפי רוב הפוסקים אפילו שידוכין".


אף לא ניתן להשוות בין מזונות מהחיים למזונות מהעזבון, משום שבזמן שמזונות מהחיים חלים מכח הדין האישי, הרי שמזונות מן העזבון הינו מוסד מהדין הכללי. אפילו נשללה ממבקש המזונות זכותו בחיי המוריש, אין הדבר מחייב כי יעשה גם במועד מותו של המוריש או לאחריו.


31. מזונות מן העזבון באים במקום הקצבת חלקים בירושה ושריונם (רזרבות), וגם נוסף לחלקים בירושה . היות והדין הישראלי אינו מכיר בשיטת השריון (רזרבות) לטובת יורשים מסוימים כגון בן זוג, ילדים וכו', כפי שהדבר נהוג בשיטות משטר שונות, היה קיים הצורך למוסד שיגן על קרובי המנוח, אפילו אם הם אינם יורשים. מעניקים מזונות גם כתוספת לחלק בירושה של הזכאים המנויים בסעיף 56 לחוק הירושה , אם הירושה אינה נותנת להם חלק ראוי בעזבון, וכלל זה חל בין אם הירושה היא על פי דין ובין שהיא על פי צוואה . ראה במאמר "מזונות מן העזבון", שמחה רוזנטל, הפרקליט ט 171 וגם אצל ש. שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 עמ' 19.


32. מן הכלל אל הפרט:
א. בתובענה נטען לענין שווי העזבון (סעיף 59(1) לחוק), בסעיף 5, כי מדובר בלמעלה מ- 1,200,000 $ (דולר). כ- 5,000,000 ש"ח. הסכום לא הוכחש בכתב ההגנה שהגיש מנהל העזבון.


ב. אשר למה שזכאית התובעת לקבל מהעזבון (סעיף 59(2) לחוק) עפ"י צוואת המנוח ומפורט בסעיף 14 לכתב התביעה: יתרת מזומנים, רכב ותכולת הבתים. הרכב כך מסר ב"כ התובעת בדיון נמכר ב- 15,000 ש"ח ומסכום זה יש לנכות חובות, תכולת הבתים אינה רבה, ומזומנים אין. אין איפוא בחלקה של התובעת בעזבון כדי סיפוק צרכיה.


ג. בענין רמת החיים של המנוח והתובעת ערב מות המנוח (סעיף 59(3) לחוק) לא הכחיש מנהל העזבון, בכתב ההגנה, את שנטען בתביעה, כי המנוח נשא בכל הוצאות המחייה של בנה"ז מכל סוג, של שני בנה"ז, גם נסיעות לחו"ל, אם כי תכיפותן שנויה במחלוקת, לגביהן ישנה גם עדות העדה שבתצהיר.


הוכחשה, מחוסר ידיעה, הכחשה סתמית איפוא, הטענה שבתביעה שרמת החיים של בנה"ז היתה מבוססת על הכנסה ממוצעת של לא פחות מ- 16,000 ש"ח לחודש.
לאור האמור ניתן לקבוע, כי בנה"ז ערב מות המוריש חיו ברמת חיים גבוהה מהממוצע.


יחד עם זאת, ברור שלאחר מות המוריש, אם שני בנה"ז התקיימו והוצאותיהם הגיעו ל- 16,000 ש"ח לחודש, הרי שמשהלך המנוח לעולמו, זקוקה התובעת לסכום מופחת. החישוב אמנם אינו אריתמטי באשר הוצאות שוטפות, קבועות, אינן משתנות בהרבה, אך מדובר בסכום מופחת.


ד. לסכום הנקוב בסעיף 18 לתביעה, המגיע ל- 9,475 ש"ח לחודש לסיפוק צרכי התובעת, לרכיבים שבו, לא הומצאו ראיות, אלא לחלקם, למרות שניתן היה, בנקל, להמציא ראיות ולצרפן, מסומנות יפה (כפי שסומנו ראיות שונות, נספחים לתביעה שצורפו בענינים אחרים).


כך ניתן היה להמציא עותקי חשבונות חשמל, טלפון ואחרים. לא ברור מהו רכיב "אחזקת הבית" (סעיף 18(8) לתביעה). להבדיל מארנונה, מים וביוב, גז, חשמל, טלפון ועוד שפורטו בסעיפים 18(2) - (7).
לא הומצאו ראיות ל"הוצאות רפואיות קבועות" שנתבעו, ל"טיפול שיניים", ל"תרופות ולרופאים", סעיפים 18(9) - (11) לתביעה.


משנמכר הרכב אין עוד הוצאה בגין "אגרת רישוי רכב", ביטוח מקיף וחובה, סעיף 18(13) לתביעה.
לסך 1,100 ש"ח לחודש לנסיעות לא הובאו ראיות.


לרכיבים "מצרכי מזון וחומרי ניקוי", "הלבשה והנעלה", "קוסמטיקה" סעיפים 18 (15) - (17).
לא הובאו ראיות ועל אף שאלו בד"כ נתונים לאומדנא ע"י ביהמ"ש, הרי שהיות ומדובר בסכומים לא מבוטלים סך 3,300 ש"ח לחודש, ראוי היה להכבד ולהמציא הוכחות.


הרכיב "שונות", סעיף 18(20) לתביעה סתמי, ולרכיב שבסעיף 18(19) "החלפת אביזרי חשמל" לא הובאו ראיות. מדוע החלפת אביזרי חשמל דווקא או רק, מדוע 200 ש"ח לחודש.


ה. לא ברור מדוע בחר מנהל העזבון בטיעוניו כאמת מידה לחישוב מזונות התובעת, את השכר הממוצע במשק - 6,000ש"ח לחודש . לא מדובר באבדן השתכרות או ביחסי עבודה. יתכן שניתן ללמוד מטיעון זה שמנהל העזבון רואה בסך 6,000 ש"ח לחודש סכום הדרוש לסיפוק צרכי התובעת לאחר ועקב מות המוריש.


ו. סעיף 59 (4) לחוק עניינו רכוש הזכאי למזונות. עפ"י ב"כ התובעת והתביעה, לתובעת דירה בירוחם וזכויות בחברה שנאמדות ב - 32,000$ לפני ניכוי חובות. נטען ששווי הדירה מועט ולא ניתן לממשה, שדמי שכירות בגינה 1,200 ש"ח לחודש, שנגבו בעבר, לא ניתן לגבות עוד. הדירה עומדת פנויה כאבן שאין לה הופכין.


טענות אלו, שבסעיף 16 לתביעה, הוכחשו בכתב ההגנה, מחוסר ידיעה.


יש להניח שניתן לעשות בדירה שימוש ולהפיק ממנה תועלת או רווח כלשהו גם אם אינו רב.
ניתן לגור בדירה, אם אין בדעת התובעת לגור בישוב אשלים, אם מחמת שאין לה שם תעסוקה, אם משום שאינה יכולה לרכוש בית או שלא תעבור את ועדת הקבלה .


נטען ששוי החברה, ציוד כ - 32,000 $ אלא שיש חובות להחזיר. שיעורם לא פורט.


ז. אשר לאמור בסעיף 59 (5) - הכנסה מכל מקור, התובעת לא עובדת והכנסה אם תהיה לה תהיה מקצבת שארים, כמה מאות בודדות של שקלים לחודש, כך נטען.
סעיף 59 (6) לא רלוונטי לענייננו גם לא סעיף 59 (7).


ח. מדובר באשה כבת 42 שנים, זרה, שאינה דוברת עברית.


33. באשר לדרכי סיפוק המזונות עפ"י סעיף 61 לחוק:
" (א) ביהמ"ש יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב) ביהמ"ש רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר -

(1) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו.
(2) הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שיעבוד או באופן אחר.
(ג) ביהמ"ש רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד , בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד פעמי".


לכאורה קיימת סתירה בין סעיף זה לסעיף 57 (א) (1) סיפא "רשאי ביהמ"ש לתת מענק חד פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש. (ההדגשה שלי א.א.ל.).
"נראה כי כוונת המחוקק בסעיף 57 (א) (1) היתה למזונות מהעזבון, דהיינו שבית המשפט עומד להחליט האם לתת מענק חד פעמי, עליו לשקול היטב את צרכיהם של הילדים בכל הנוגע למזונות. זכאות הילדים למזונות שוות משקל לזכאות של בן הזוג."ש. שילה, פירוש לחוק הירושה , עמ' 35. המלומד שילה ממשיך וסובר בעמ' 36 שם: "סעיף 61 עוסק בדרכי סיפוק המזונות והתשלום החד פעמי מתייחס לצורך של הזכאי למזונות, לאור נסיבותיו האישיות, לקבל מזונות באופן של תשלום חד פעמי. בית המשפט מתייחס במצב זה לצורך במזונות ובמזונות בלבד ואינו רשאי לשקול שיקולים אחרים חוץ משיקולי מזונות. לעומת זאת המענק המופיע בסעיף 57 (א) (1) מתייחס לתשלום בנוסף על סיפוק המזונות". היינו, יש לקחת בחשבון את צרכי ילדי המוריש שאף הם זכאים למזונות כדי לפטור עצמם ממזונות האלמנה המחסלת אט אט את העיזבון.


34. עוד לפנינו בכלל השיקולים, הנתונים והנסיבות הוראת סעיף 64 לחוק:

"סדר העדיפות בין הזכאים

לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר".


35. ב"כ התובעת ומנהל העזבון הסכימו שביהמ"ש יקבע את סכום המזונות בתשלום חד פעמי, מהוון. המחלוקת היא לגבי גובה הסכום. הוסכם שמועד התשלום החד פעמי יהיה במועד חלוקת העזבון.


בענין זה לפני, מלבד כל שנסקר לעיל, ע"א 7021/93, בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ, דינים עליון ל"ז 45 פס"ד של כב' הנשיא שמגר ושל כב' הש' אור מיום 25/10/94, וכן פס"ד של כב' הש' הד"ר קלינג (מחוזי ת"א) , עליו הוגש הערעור, ת. עזבונות (ת"א) 6267/91, המר' 1859/92 בו נקבע לידועה בציבור תשלום חד פעמי מיום פטירת המנוח וכן סכום חדשי עד כלות כספי העזבון.


36. לנגד עיני בבואי להכריע מלבד כל המפורט לעיל גם נתונים שאינם מופיעים בתיק התובענה העולים מתיק ניהול העזבון, הבקשות והתביעות השונות שם, מידע רב, ת. עזבונות 200/98, שיש להביאו בחשבון.


ניתן להוסיף, מקצת מהנתונים שלפני, כדלקמן: לא הסתייע הסכם פשרה בתביעה הנזיקית המתבררת בביהמ"ש המחוזי בב"ש. סכום חוב העזבון בגין מזונות ילדיו הקטינים של המנוח, שנקבע בפס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, הגיע ל - 700,000 ש"ח, תשלום חד פעמי שהקטינים דורשים שישולם כבר עתה.


בין לבין הוגשה התנגדות למתן צו קיום צוואת המנוח, שבירורה טרם הסתיים, ובימים האחרונים הוגשה תובענה לתשלום מזונות לבן בגיר של המנוח, שבירורה טרם החל.


37. קראתי היטב, בין היתר, את הוראות הסכם הנישואין שנערך בין התובעת למנוח. מצאתי בו התחייבות של המנוח לדאוג לתובעת לצרכיה בחייו. לא מצאתי בו מניעה לקבוע לתובעת מזונות מהעזבון, בוודאי שלא לאור הוראות סעיף 65 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 והפסיקה שהוזכרה לעיל.


38. מצאתי, לאור כל הנתונים שבפני שנסקרו ונדונו, שיש בעזבון ששוויו בסה"כ כ- 1,200,000$, סכום נכבד, גם לאחר ניכוי חובות ותשלומים שמצויינים בפרטה ואף אם תתקבל תביעת הנזיקין במלואה וישולם כל החוב בגין מזונות הילדים הקטינים של המנוח, ובכך יסופקו כל מזונותיהם בתשלום חד פעמי, גם כדי סיפוק מזונות התובעת ובתשלום חד פעמי.


39. אשר לגובה התשלום : לאחר שהבאתי בחשבון את כל הנתונים ונתתי דעתי לב"כ הצדדים מצאתי לראוי לקבוע לתובעת תשלום מזונות בסכום חד פעמי בסך 750,000 ש"ח.


הסכום ישולם במועד חלוקת העזבון כשיעורו אז, היינו צמוד למדד המחירים לצרכן מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בסיס חישוב המדד שיפורסם ב - 15.12.99.
רשאי מנהל העזבון, בהתאם להתקדמות מימוש נכסי העזבון, לאחר קבלת אישור מביהמ"ש, לשלם תשלומים על חשבון סכום זה, בתנאי ההצמדה כאמור, מעת לעת, הכל כמובן מבלי לפגוע בחובתו לניהול תקין של נכסי העזבון עד לסיום חלוקתם לזכאים. דמי המזונות דרושים למחייתה של התובעת והוכח לפני שהיא זקוקה לדמי המזונות כבר עתה, לפחות לחלקם, שאם לא כן תמצא במצוקה קיומית של ממש.


בכל מקרה התשלום או התשלומים, עפ"י פס"ד זה , לא יעלו על מחצית הסכום, לפני תשלום מלוא חוב המזונות לילדיו הקטינים של המנוח, כפי שנפסקו על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים. לאחר או בד בבד עם תשלום מלוא חוב מזונות הילדים הקטינים תשלום המחצית הנוספת של הסכום שנפסק לתובעת.


סיכומו של דבר

40. א. נפסקים מזונות לתובעת מהעזבון בסכום חד פעמי בסך 750,000 ש"ח.
ב. הסכום צמוד למדד המחירים לצרכן עד תשלומו המלא בפועל.
בסיס החישוב המדד שיפורסם ב- 15.12.99.
ג. הסכום ישולם במועד חלוקת העזבון.
ד. על אף האמור בסעיף קטן ג' מנהל העזבון רשאי לשלם לתובעת תשלומים על חשבון הסכום, עד לגובה מחצית הסכום , מעת לעת, לאחר קבלת רשות ביהמ"ש. את המחצית הנוספת רק לאחר תשלום מלוא חוב מזונות הילדים הקטינים של המנוח.


אין צו להוצאות .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק מזונות

  2. מדור שקט

  3. כריכה כנה

  4. שינוי מזונות

  5. פסיקת מזונות

  6. כריכת מזונות

  7. הקטנת מזונות

  8. מזונות ומדור

  9. זנתה תחת בעלה

  10. מזונות זמניים

  11. פסק דין מזונות

  12. מזונות - תום לב

  13. גובה מזונות לילד

  14. שלילת מזונות אישה

  15. כתב תביעה למזונות

  16. מדור מזונות אלמנה

  17. תביעה למזונות מהעזבון

  18. מזונות אישה ומדור

  19. עתירה לאספקת מזון

  20. פקודת מאסר מזונות

  21. מזונות - דין אישי

  22. העברת דיון מזונות

  23. תביעת מזונות אישה

  24. הפחתת סכום מזונות

  25. פינוי מכולת מזון

  26. פטור ממזונות אישה

  27. מעמד אישי - מזונות

  28. בקשה להקטנת מזונות

  29. הפחתת מזונות ילדים

  30. אישה מורדת - פסיקה

  31. הגדלת מזונות ילדים

  32. ערבות לתשלום מזונות

  33. גובה המזונות לילדים

  34. פסיקת מזונות זמניים

  35. מזונות ילד לא יהודי

  36. מזונות זמניים לילדים

  37. מזונות אישה לא עובדת

  38. מזונות לילד בגיל 12

  39. תביעת מזונות של קטינה

  40. הקטנת מזונות מגיל 15

  41. תביעת מזונות אישה מבעל

  42. חוב מזונות בהוצאה לפועל

  43. מזונות ילדים מעל גיל 18

  44. תביעת חוב מזונות לנאמן

  45. תביעת מזונות מסבא וסבתא

  46. מזונות אישה בהוצאה לפועל

  47. החזר הוצאות האם עבור קטין

  48. תביעה למזונות אישה וילדים

  49. תביעת מזונות אישה מחמותה

  50. בקשה לפסיקת מזונות זמניים

  51. ערעור מזונות זמניים לילד

  52. ערעור על דמי מזונות ילדים

  53. טענת "פרעתי" בתביעת מזונות

  54. מזונות ילדים - בית דין רבני

  55. תביעה למזונות של אישה וילדים

  56. מזונות ילדים בבית הדין הרבני

  57. טופס הזמנה לדין בתביעת מזונות

  58. עיקול קצבת נכות לטובת מזונות

  59. גביית מזונות בתיק הוצאה לפועל

  60. מזונות ילדים המתנכרים לאביהם

  61. תביעת מזונות הורים לא נשואים

  62. הורים לא נשואים - מזונות ילדים

  63. ערעור על פסק דין מזונות ילדים

  64. דיני אישה מורדת - שלילת מזונות

  65. טופס הרצאת פרטים בתביעה למזונות

  66. בקשה לחייב לשלם מזונות - בית דין לעבודה

  67. תביעת מזונות ילדים - בית דין רבני

  68. הסכם בין ההורים לגבי מזונות הקטין

  69. העברת הדיון לבית הדין הרבני - מזונות

  70. האם בית המשפט "מתערב" בגובה המזונות ?

  71. הפחתת גמלאות ביטוח לאומי בגין אי תשלום מזונות

  72. טופס הזמנה בתביעה למזונות ולסעדים נוספים

  73. ביטול חיוב מזונות עקב "שינוי מהותי" בנסיבות

  74. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון