ניתן להגיש הודעה לצד שלישי בבית משפט לענייני משפחה

החלטה העובדות הצריכות לעניין 1. התובעים והנתבע הינם אחים, בנים ובת לאמם, אשר הלכה לעולמה. (ולהלן: "המנוחה"). 2. א. לאחר מות האם, פעל הנתבע לקבלת צו קיום לצוואה של המנוחה מיום 5.6.89 לפיה הוא הזוכה היחידי בכל רכושה. ב. צו קיום הצוואה ניתן ביום 25.3.93. ג. לאחר קבלת הצו פעל הנתבע לרישום זכיותיו על פי הצוואה בדירתה של המנוחה ומכר את הדירה לצד ג' בתמורה ל - 57,000 דולר, על פי הסכם מיום 29.8.94. 3. דא עקא שבפס"ד מיום 29.6.97 ביטל ביהמ"ש המחוזי בנצרת את צו קיום הצוואה בעקבות עתירתם של התובעים לביטולו, וביום 19.11.97 ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב צו ירושה לעזבון המנוחה על פיו יורשיה על פי דין הם התובעים והנתבע בחלקים שווים. 4. א. בעקבות ביטול צו קיום הצוואה ומתן צו הירושה פנו התובעים לנתבע בדרישה לשלם לידיהם שני שליש משווי הדירה שנמכרה כאמור. דרישתם זו לא נענתה וביום 9.8.98 הוגשה על ידם תובענה כספית כנגד הנתבע לתשלום סך של 182,282 ש"ח אשר תוקנה בהמשך שכן במקור הוגשה בסדר דין מקוצר, זאת לאור האמור בתקנה 258 ה (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") - תמ"ש 61840/98. 5. א. בהמשך לכתב ההגנה שהגיש הנתבע לתובענה הגיש הוא הודעה לצד שלישי, כנגד העו"ד הנוטריון שערך את הצוואה , בעילה של רשלנות מקצועית. ב. ההודעה הוגשה על דרך של תובענה - תמ"ש 61840-2/98 . 6. להשלמת התמונה יאמר כי לבד מהתובענה הנ"ל, הגישו התובעים תובענה נוספת כנגד הנתבע, בגין אותה עילה, לתשלום ס"ך נוסף של 56,885 ש"ח. 7. שתי התובענות הללו הביאו ל"תפיחתו" של תיק המשפחה שכן הנתבע הגיש בכל תובענה תביעה שכנגד משלו כנגד התובעים ואילו הצד השלישי הגיש מצידו הודעה לצד רביעי כנגד חברת הביטוח איילון בע"מ אשר ביטחה אותו בפוליסה לאחריות מקצועית. 8. כך מצא את עצמו בית המשפט לענייני משפחה נזקק לשני הליכים משפטיים שאין בהם ולעניני המשפחה ולא כלום: תובענה בגין רשלנות מקצועית של הנתבע נגד עו"הד שלו ותובענה של עוה"ד כנגד חברת הביטוח שלו והכל על דרך של הודעה לצד שלישי ורביעי. עניינה של החלטה זו - גורלה של ההודעה לצד שלישי לאור תקנה 222 לתקנות. הטענות המשפטיות 9. א. ב"כ התובעים על ביהמ"ש להשתמש בשיקול דעתו ולהורות שנשוא ההודעה יידון בנפרד מהתובענה, לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה. ב. ב"כ הנתבע שולח ההודעה על ביהמ"ש להשתמש בשיקול דעתו ולהורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה וביחד עימה. ג. ב"כ הצד השלישי מצטרף לטענת ב"כ התובעים ומוסיף וטוען כי יש בכלל למחוק את התובענה שכן אין הצד השלישי בן משפחה כהגדרתו בחוק. ד. בהחלטתי מיום 14.2.99 נעניתי לבקשת ב"כ התובעים וב"כ הנתבע לסכם טענותיהם בעניין זה בכתב. לא עמדתי על קבלת עמדתה של חב' הביטוח (הצד הרביעי) אשר הגישה כתב הגנתה מאוחר יותר לטענות שנטענו בפני, שכן הכרעתי בגורל ההודעה לצד שלישי תשליך כך או כך על גורלה של ההודעה אליה. הודעה לצד שלישי בבימ"ש לענייני משפחה 10. א. את סמכות השיפוט המקורית של ביהמ"ש לענייני משפחה מצאנו בס' 51 (א) (5) + 51 (ג) לחוק ביהמ"ש {נוסח משולב}, תשמ"ד - 1984. על פי סעיפים אלה, ביהמ"ש שלום אשר הוסמך כביהמ"ש לענייני משפחה, כאמור בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (ר' ס' 2 (א) לחוק האמור) ידון "בענייני משפחה", כמשמעותם בחוק זה. ב. ס' 1 לחוק קובע מהם אותם "ענייני משפחה" כשהוא מקפיד לציין כי המדובר בתובענות - בעניינים מסויימים (ס' 1 (3); (4); (5) ); לפי חוקים ו/או דינים מסויימים (ס' 1 (1); (6) ; ו - תובענות אזרחיות בן בני משפחה "שעילתן סכסוך בתוך המשפחה". ג. מלשון ס' 3 + ס' 1 לחוק אנו למדים אם כן שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בתובענות באותם עניינים המוגדרים כענייני משפחה בס' 1. ד. בס' 26 (א) לחוק הוסמך שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדרי הדין והנוהג לפני ביהמ"ש לענייני משפחה. מכוח הוראת חוק זו תוקנו התקנות והוסף חלק ג' 1 פרק כ' 1 שעניינו הסדרת פעולתו של ביהמ"ש לענייני משפחה. ה. תקנה 258 ה (א) קובעת כי: "תובענה, למעט בקשת ביניים, תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט". תקנה 258 ב (ב) קובעת: "הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בענייני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין". בסעיף ההגדרות לתקנות אנו מוצאים "תובענה" - "תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני ביהמ"ש באחת הדרכים שנקבעו לכך". ו. מצירוף תקנה 258 ב (ב) והגדרת "תובענה" למדים אנו שהודעה לצד שלישי בגדר תובענה היא והיא תפתח על דרך של כתב תביעה כמצוות תקנה 258 ה (א). ז. מכוח תקנה 258 ב (א) חלות הוראות פרק י"ז לתקנות גם בבימ"ש לענייני משפחה (תקנות 216-223 ), כאשר תקנה 258 (ח) מלמדת אותנו כי להודעה לצד שלישי יצורף תצהיר לאימות עובדותיה. העולה מהמקובץ נתבע בתובענה בענייני משפחה, בביהמ"ש לענייני משפחה, רשאי להגיש הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216. ההודעה כתובענה, תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט. ח. מטרתה העיקרית של ההודעה לצד שלישי היא לאפשר לכל ההתדיינויות, על כל הסתעפויותיהן, בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, להתקיים ככל האפשר בצוותא חדא. (רע"א 457/83 אוהיו.ב. מדיקאל פרודקטס נ.' קופ"ח לז' (4) 309 ). מתך מטרה זו קבע מחוקק המשנה את המקרים בהם ניתן ליתן הודעה לצד שלישי בתקנה 216 לתקנות: 1. כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו. 2. כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע. 3. כששאלה או פלוגתא בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה, היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע והנתבע ומן הראוי שתפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי. ט. מטרת ההודעה לצד שלישי והמקרים בהם ניתן לתיתה מלמדים אותנו, כי לעולם תהיה התובענה כנגד הצד השלישי בסמכותו העניינית של אותו בימ"ש בו נידונה התובענה המקורית במסגרתה הוגשה ההודעה. השיפוי או ההשתתפות (תקנה 216 (א)), כמו גם זהות הסעד (תקנה 216 (ב)) או זהות הפלוגתא /השאלה (תקנה 216 (ג)), לעולם לא יחרגו מגדר הסמכות העניינית של ביהמ"ש אשר הוקנתה לו בתובענה העיקרית. י. הלכה זו יוצרת בעיה בכל הנוגע לאפשרות של מתן הודעה לצד ג' בביהמ"ש לענייני משפחה. הטעם לכך, נעוץ במבחן הסמכות העניינית של ביהמ"ש למשפחה הדורש "בתובענות אזרחיות יהא נושאן או שוויין אשר יהא" (ס' 1 (2) לחוק), את זהות הצדדים כבני משפחה, דרישה שלא קיימת בערכאות שיפוט אחרות שחוק ביהמ"ש דן בהן. מבחן זה מצמצם לכאורה את האפשרות ליתן הודעה לצד שלישי בבית משפט למשפחה אך ורק "לבן משפחה" כהגדרתו בס' 1 (2 ) לחוק בכל הנוגע לתובענות אזרחיות בין בני משפחה כאמור וכמוגדר בסעיף זה. יא. מבחינת המדיניות הרצויה והמטרה העומדת מאחורי הקמת ביהמ"ש לענייני משפחה ניתן ניתן לגרוס כי כך צריכים להיות פני הדברים. די בסכסוך בין בני המשפחה ואין כל צידוק ל"החדיר" אליו סכסוך בין בני המשפחה או מי מהם לבין צד שלישי שאינו בן משפחה כלל. מאידך, ניתן לטעון כי לעיתים יתכן והסכסוך בין בני המשפחה ראוי שיפתר גם עם הצד השלישי, גם על דרך של הודעת צד ג' והראיה ס' 6 (ו) לחוק המאפשר לביהמ"ש למשפחה לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהא צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא וזאת מבלי ש"המצורף" חייב להיות "בן משפחה" כהגדרתו בס' 1 (2) לחוק. יב. אני כשלעצמי נוטה לפרשנות המקלה לפיה ניתן להגיש הודעה לצד שלישי גם למי שאינו בן משפחה, בתובענות הנמצאות בסמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה. טול למשל תובענה למזונות ו/או למדור במסגרתה מגיש הנתבע הודעה לצד שלישי כנגד התובעת והערבים שחתמו על התחייבות לשיפוי /כתב ערבות במקרה של תביעת מזונות או להגדלת מזונות. היעלה על הדעת שהנתבע יוגבל בהגשת הודעתו רק לערב שהוא בן משפחה ולא לערב זר? ודוק! ההודעה/ תובענה לצד ג' של הנתבע כנגד הערב הזר, בגדר תובענה אזרחית היא ולא בגדר תובענה למזונות ולמדור!. ודוגמא נוספת. בתובענה למזונות שמגיש נכד נגד סבו וסבתו מצד אביו לפי ס' 5,4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט - 1959 מגישים הסב והסבתא הודעה לצד שלישי (שהיא תובענה כאמור) נגד הסב והסבתא של הנכד מצד האם. בתובענה זו לא מתקיים מבחן זהות הצדדים כבני משפחה בין הסבא והסבתא מצד האב לאלה מצד האם לפי ס' 1 (2) לחוק. היעלה על הדעת שהודעה זו, שהיא שוב תובענה אזרחית, תמחק בטענה של חוסר סמכות עניינית? יג. הדוגמאות שפרטתי לעיל מחזקות את דעתי שהמבחן לקיום הליכי צד שלישי בבימ"ש לענייני משפחה אינו בזהות הצדדים, נותן ההודעה מחד ומקבלה מאידך, "כבני משפחה" כהגדרתם בס' 1 (2) לחוק, על אף היות ההודעה בגדר תובענה והדרישה למרכיב זה לקיום הסמכות הענינית של ביהמ"ש. יד. המבחן לקיום הליכי צד שלישי בביהמ"ש לענייני משפחה צריך שיהיה אותו מבחן שאמור להנחות את ביהמ"ש בצירוף צדדים לפי ס' 6 (ו ) לחוק, בפרט באותם מקרים הנופלים לגדר תקנה 216 (ג) לתקנות לאמור: הליכי הודעה לצד ג' ראוי שיתקיימו בביהמ"ש לענייני משפחה כאשר הצד השלישי ראוי שיהיה צד לתובענה שכן שאלה או פלוגתא המתעוררת בינו ובין הנתבע היא בעיקרה כזו ששנויה במחלוקת בין התובע והנתבע, אותם בני משפחה ביניהם הוגשה התובענה המקורית ומן הראוי שהשאלה תפתר בניהם ובין הצד השלישי גם כן. כך למשל שאלת חיובו של הסב מצד האב במזונות נכדו ראוי שתתברר ותפתר גם בינו ובין הסב מצד האם שכן שאלה זו של חיוב סב במזונות נכדו השנויה במחלוקת בין הסב/ הנתבע והנכד/ התובע, שנויה בעיקרה במחלוקת גם בין שני הסבים ומן הראוי שתפתר בין הנכד לשניהם יחדיו. טו. אין בדברים אלה כדי למנוע הגשת הודעה לצד ג' במקרים אחרים כמו במקרה עסקינן שהרי נופלת ההודעה שהגיש כאן הנתבע נגד הצד השלישי עו"ד יצחקי בגדר תקנה 216 (א) לתקנה. יחד עם זאת, אין להשוות מקרה זה לבין מקרה בו במסגרת תקנה 216 (א) מוגשת הודעה לצד ג' של אב/נתבע כנגד ערב זר שחתם על ערבות/ כתב שיפוי כאמור שכן שאלת חיובו של האב במזונות היא שאלה או פלוגתא ששנויה במחלוקת גם בין האב לערב ומן הראוי שתפתר בין שלושתם יחדיו. טז. על אף האמור לעיל אין לעניות דעתי מקום להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי במקרה עסקינן שכן הוגשה היא באחד המקרים המנויים בתקנה 216 - וזו תקנה 216 (א) או (ב). זאת, על אף שברור הוא לדעתי, כי אין כל קשר רעיוני/ משפחתי בין התובענה העיקרית של התובעים נגד הנתבע אחיהם לבין ההודעה לצד ג' שהגיש הנתבע/ האח כנגד הצד השלישי ובוודאי בין הצד השלישי לצד הרביעי חב' הביטוח שביטחה אותו כנגד רשלנות מקצועית. תביעת התובעים מבוססת על מסמכים חתומים ע"י הנתבע ועל שני פסקי דין חלוטים האחד בבימ"ש המחוזי בנצרת אשר ביטל את צו קיום הצוואה והשני בבימ"ש המחוזי בת"א אשר נתן את צו הירושה . והחשוב מכל, אין כל קשר בין הסכסוך הכספי שבין התובעים לנתבע לטענות בדבר רשלנות מקצועית שמעורר הנתבע כנגד הצד השלישי. יז. יחד עם זאת, אין בדעתי לאפשר קיומם של הליכי צד שלישי וצד רביעי במקרה עסקינן בין כתלי בימ"ש זה. את הפתרון מוצא אני בתקנה 222 לתקנות. יח. במסגרת סמכויותיו על פי תקנה 222 רשאי בימ"ש לסרב ליתן הוראות, כאשר סיפוח התובענה (ההודעה ) אינו נוח או אינו רצוי משום שהדיון בה עלול לסבך את הדיון בתובענה העיקרית. במקרה כזה מגיעים הליכי הצד השלישי לסיומם. יחד עם זאת, אין בנקיטת צעד זה ע"י בימ"ש כדי "למחוק" את עניינו של נותן ההודעה לחלוטין שכן רשאי בימ"ש ליתן הוראות שההודעה לצד שלישי תהפוך להליך עצמאי. תקנה 222 סיפא קובעת כי רשאי בימ"ש להורות שנושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או מתן פסק דין בה ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שיימצא לנכון. כהשלמה לכך, באה תקנה 218 ומאפשרת ניתוק הליכי ההודעה מהתובענה והפיכתה להליך עצמאי. במסגרת ההוראות שרשאי בימ"ש זה ליתן מכוח תקנה 222 סיפא יכול הוא לעניות דעתי להורות גם על העברתה של ההודעה לבימ"ש אחר המוסמך עניינית לדון בהודעה. (על השימוש בתקנה 222 + 218 ועל סמכותו של בימ"ש לעשות כן ר' זוסמן, מהדורה חמישית עמ' 693 - 646). רוצה לומר - משראיתי לנכון לנתק את הליכי ההודעה במקרה עסקינן מהתובענה העיקרית דבר ההופך אותה להליך עצמאי, אין כל סיבה שהיא תמשיך ותתקיים בבימ"ש למשפחה משום שעניינה תובענה אזרחית בין אדם לבין עורך דינו בעילה של רשלנות מקצועית ותובענה כזו אינה בשום ופנים ואופן בסמכותו של בימ"ש לענייני משפחה. סוף דבר 1. ההודעה לצד שלישי במקרה עסקינן מנותקת לחלוטין מנושא התובענה ומכוח קל וחומר יפים דברים אלה גם להודעה לצד רביעי. אינני רואה לנכון ליתן הוראות בשלב זה בנוגע לנושא ההודעה ואני מורה כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה ומתן פסק דין בה. כמו כן אני קובע כי נושא ההודעה לא ידון בבימ"ש לענייני משפחה אלא בבימ"ש השלום ואני מורה על העברת ההודעה לצד שלישי וההודעה לצד רביעי כהליך עצמאי לבימ"ש השלום המוסמך בתל-אביב,- יפו. לצורך כך רשאי נותן ההודעה לתקן את ההודעה וכך ינהג גם הצד השלישי בכל הנוגע להודעה לצד רביעי שהגיש. האגרה ששולמה ע"י נותני ההודעות תחשב כאגרה ששולמה גם עבור ההליכים בבימ"ש השלום. 2. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות הליך זה ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ש"ח + מע"מ. הודעה לצד שלישיבית המשפט לענייני משפחה