צוואה הדדית הדוקטרינה של צוואה משותפת הדדית - היבטים משפטיים הצוואה המשותפת ההדדית (להלן: "צוואה הדדית") נקלטה במשפט ארצנו עוד לפני חקיקת חוק הירושה . ראו: ע"א 155/59 צירינג נ' צירינג פ"ד יד 1543. חוק הירושה מ- 1965 לא קבע כל הסדר בעניין צוואה משותפת הדדית. עיקרו של הטעם, שהצעת חוק הירושה כללה הכרה בהסכמי ירושה , ולהסכמי ירושה אלה ניתן היה ליתן תוכן של צוואות הדדיות. לעניין זה מובהר בהצעת חוק הירושה 1952, בעמ' 97: "לפי הצעתנו יהיו צוואה והסכם ירושה - הצורות היחידות של עסקאות מחמת מיתה. אין החוק.... מונע לתת להסכם ירושה תוכן של צוואות הדדיות, אולם לצוואה משותפת בתור עסקה נוספת בפני עצמה - אין מקום". בהליכי החקיקה של חוק הירושה הושמטו ההסדרים בעניין הסכמי ירושה , וכך נמצאנו חסרים הסדר בעניין הדוקטרינה של צוואה הדדית. פרופסור טדסקי הסיק משתיקת המחוקק, שחוק הירושה קובע הסדר שלילי לעניין צוואה הדדית. ראו: טדסקי "צוואה משותפת" עיוני משפט ו, 662. אלא, שמוסד הצוואה ההדדית היה מושרש בחיינו והפסיקה בישראל לא קיבלה את גישתו של פרופסור טדסקי. בע"א 576/72 שפיר נ' שפיר פ"ד כז (2) 373, פסק השופט קיסטר: "אכן אצלנו המחוקק לא קבע מוסד של צוואות הדדיות, וכן לא קבע צורתן ותוצאתן, וכן קבע במפורש שהסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו של אותו אדם - בטל. אבל, אין מניעה ששני בני - אדם יעשו צוואות האחד לטובת חברו, ובעיקר מקובל הדבר בין בני - זוג. אין פסול בעריכת צוואות כאלה". ובע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי פ"ד מה (2) 221 הוסיף השופט שמגר: "ראינו כי הכלי המשפטי של צוואה הדדית בין בני - זוג הוא מקובל מאד, ואין בו כל פגם, ולעניין זה אין נפקא מינה אם הצוואה ההדדית נערכת במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים בנסיבות העניין". 11. הכרה בדוקטרינה של צוואה הדדית בישראל, ללא עיגון של המוסד בחוק הירושה 1965, יצרו קשיים רבים, באשר חלק מהוראות חוק הירושה לא נועדו ולא מתאימים ליישום, כשדנים אנו במוסד מושרש זה של הצוואה ההדדית. 12. תחילה נדונה בפסיקה השאלה, כיצד מתיישבת הוראת סעיף 35 לחוק הירושה עם מוסד הצוואה ההדדית. הוראת סעיף 35 לחוק הירושה מורה: "הוראת צוואה ... המזכה את מי שערך אותה... או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה". הפסיקה סירבה להחיל את הוראת סעיף 35 לחוק הירושה על צוואות הדדיות. לעניין זה אמר השופט לנדוי בע"א 598/75 רזניק נ' רזניק פ"ד ל (1) 749, 756: "בע"א 576/72 (פרשת שפיר) מסביר השופט קיסטר שבצוואות הדדיות במיוחד יש להגביל את תחולת סעיף 35, מטעמים הנעוצים במהותן של צוואות כאלה". עוד הוסיף השופט שמגר בע"א 133/84 עו"ד רכטמן נ' זוסמן פ"ד לט (4) 769: "ביחסיהם של בני - הזוג בינם לבין עצמם רגילה ומקובלת עריכתה של צוואה לפי עקרון ההיוותרות בחיים. הדבר נעשה בהסכמה הדדית ומבטא את מציאות החיים... טבעי הוא כי בני - זוג נדברים ביניהם על עיקריהן של הצוואות ההדדיות ומוסרים הנחיות בהתאם לעורך - הדין". הפסיקה פירשה את סעיף 35 לחוק הירושה על דרך הצימצום. נפסק כי עריכת הצוואה משמעותה ההכנה הטכנית של המסמך, וזו אינה מתחילה לפני שעורך הדין או אדם אחר המנסח אותה, נכנס לפעולה. כן נקבע ששיחות מקדימות אינן מהוות חלק מעריכת הצוואה , וכן הדבר לגבי עצם הנוכחות בעת עריכת הצוואה . 13. לאחר מכן נדונה השאלה כיצד מתיישבת הוראת סעיף 27 לחוק הירושה עם מוסד הצוואה ההדדית. הוראת סעיף 27 לחוק הירושה מורה שהתחייבות שלא לשנות צוואה - בטלה, בה בעת שהדוקטרינה של צוואה הדדית מטילה על המצווה חובה שלא לשנות את הצוואה ללא הסכמת הצד השני. הפסיקה קבעה, שהצוואה ההדדית עומדת בתוקפה, גם אם הוראת ההגבלה על חופש ביטול הצוואה , המצויה בצוואה - בטלה. בע"א 290/78 וינשנקר נ' אלדמן, פ"ד לד (1) 122 פסקו השופטים ח' כהן, י' כהן ואשר: "הצוואה הייתה צוואה משותפת... בסעיף ו' לצוואה התחייבו זה כלפי זו שצוואתם זו תעמוד בתוקפה "כל זמן ששנינו ביחד לא נבטל או נשנה אותה". זאת היא התחייבות הנוגדת את הוראת סעיף 27 לחוק הירושה באשר היא מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה, ועל כן התחייבות זו בטלה". ברע"א 702/94 פייט נ' פייט (לא פורסם) פסק השופט אור: "אכן ההוראה בצוואה , על פיה אין המנוח רשאי לבטלה או לשנותה אלא בידיעת או הסכמת המשיבה בכתב, נוגדת את האמור בסעיף 27 לחוק הירושה , ועל כן הוראה זו בטלה. אך ביטולה של הוראה זו אינו מביא לבטלות הצוואה כולה, בהסתמך על האמור בסעיף 38 (ב) לחוק". האם בן הזוג הנותר בחיים יכול להסתמך על בטלות הוראה זו בצוואה , ולמנוע מהנהנה המיועד בצוואות לזכות בירושה , לאחר שצוואת בן הזוג הראשון קוימה ? לעניין זה אמר השופט ברק בע"א 4402/98 מלמד נ' סולומון (טרם פורסם): "בצוואה משותפת והדדית קיים אינטרס הסתמכות עליו ראוי לכאורה להגן. בכך שונה צוואה משותפת והדדית מצוואה רגילה... בצוואה משותפת והדדית עניין לנו בגמירת דעת של שני מצווים, הפועלים במשותף ובאופן הדדי". עוד הוסיף השופט ברק: "יתכן גם שניתן לקבוע בישראל, כי לאור אינטרס ההסתמכות (של המוריש - י.ג.) ביטול הצוואה השניה היא פעולה שלא בתום לב, בניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים". בהקשר זה, ניתן גם להחיל את הקונסטרוקציה של נאמנות משתמעת או נאמנות קונסטרוקטיבית. סוגיה זו טרם הוכרעה בפסיקה. לעניין נאמנות משתמעת, ראו: ע"א 3829/91 ואלס נ' גת פ"ד מח (1) 801, ,812-813. לעניין נאמנות קונסטרוקטיבית לאחר חקיקת חוק הנאמנות, ראו: ע"א 654/82 סוכנות מכוניות נ' חיות לא (3) 805, 807-808. ע"א 371/89 פורד נ' שכטר פ"ד מו (1) 149, 154-155. 14. הוראות סעיף 8 (א) לחוק הירושה גם היא אינה תואמת את הדוקטרינה של צוואות הדדיות. הוראת סעיף 8 (א) לחוק הירושה מורה: "הסכם בדבר ירושתו של אדם - בטלים". במשפט האנגלו - אמריקני, תנאי מוקדם לתחולת הדוקטרינה של צוואות הדדיות היא הוכחת קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים. בתמ"ש 32240/96 בן דרור נ' בן דרור פ"מ תשנ"ח (4) 277 פסקתי, שהסכם ממון בין בני זוג, המסדיר הקניית רכוש לאחר המוות מכוח חוק יחסי ממון בין בני - זוג תשל"ג - 1973 גובר על הוראת ס' 8 לחוק הירושה . פסיקה זו מצטרפת לשורה של פסקי - דין, שנקטו בפרשנות המצמצמת את תחולת סעיף 8 לחוק הירושה . ראו: ע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן, פ"ד כט (2) 757, 762-764. ד"נ 39/80 ברדיגו נ' טקסטיל בע"מ, 214 פ"ד לה (4) 197, 214. ע"א 689/82 וייס נ' מילר פ"ד לט (3) 309, 314-315. במשפט הישראלי הסכם מחייב בין הצדדים - אינו תנאי מוקדם לתוקפן של צוואות הדדיות. צוואהירושהצוואה משותפת - הדדית