החלטה העובדות הצריכות לענין 1. בבקשה שבפני עותר מנהל עזבונה של המנוחה הוראות בכל הנוגע לכספי חשבונה של המנוחה בקופ"ג "גדיש" מס' 1193373. (להלן: "חשבון הגדיש"; "החשבון"). 2. חשבון "הגדיש" נפתח ע"י המנוחה ביום 17.6.98 על גבי בקשת הצטרפות - נספח "א" לבקשה (להלן: "בקשת ההצטרפות") . בסמוך למועד פטירתה הצטבר בו סכום של כ- 454,664.19 ש"ח. 3. בעת פתיחת החשבון נקבה המנוחה מוטבים. 4. המוטבים הלכו לעולמם לפני מות המנוחה והיא לא שינתה את שמות המוטבים בחשבון "הגדיש" לאחר פטירתם. 5. א. נחלקו הצדדים בפני בשאלת הזוכים בכספי חשבון "הגדיש". ב. מנהל העזבון סבור כי בכספי החשבון יש לזכות את יורשיהם של המוטבים ששמם ננקב ע"י המנוחה בבקשת ההצטרפות, הם המשיבים 14 ו- 15 בבקשה. המשיבים 1, 2, 4 בדעה שהזוכים הינם יורשיה של המנוחה, שהם נכללים ביניהם, יחד עם שאר היורשים הנקובים כמשיבים בבקשה. עמדתם של המשיבים האחרים נתבקשה על פי החלטה מיום 31.5.00 אך לא נתקבלה חרף מסירת ההחלטה לידיהם כעולה מאישורי המסירה שצורפו לתיק הבקשה. ד י ו ן 6. סעיף 147 לחוק הירושה , תשכ"ה- 1965 קובע: "סכומים, שיש לשלמם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה , אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון". אין מחלוקת בין הצדדים כי הכספים שנצברו בחשבון "הגדיש", להבדיל מכלל נכסי המנוחה אינם שייכים לעזבונה. 7. א. על הכספים בחשבון "הגדיש" יחולו אם כן הוראות תקנות ההתאגדות של קופת התגמולים - ולעניות דעתי ההוראות הרלבנטיות נכון למועד פטירתה של המנוחה. הטעמים למסקנתי נעוצים הן בנוסחה של בקשת ההצטרפות עליה חתמה המנוחה והן בהלכה הפסוקה. ב. לפני חתימתה על בקשת ההצטרפות מופיעה הצהרת המנוחה בזו הלשון: "לאחר שעיינתי בתקנות חברתכם, אני מבקש בזה להצטרף כעמית לקופת הגמל לתגמולים/ פיצויים המנוהלת ע"י חברתכם (להלן: "הקופה") בהתאם לתקנותיה ובהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ותקנותיה וכל חוק החל על קופת גמל (להלן: "החוק") והנני מסכים בזאת שזכויותי וחובותיי כעמית בקופה יקבעו לפי תקנות חברתכם וההחלטות שיתקבלו על פיהם והוראות החוק כפי שיהיו מעת לעת וכפי שיתייחסו בכל עת לעמית/ שכיר/ עצמאי." (ההדגשה שלי - ש.ש.). בהצהרה זו קיבלה על עצמה המנוחה את כל השינויים שיחולו בתקנות ההתאגדות של הקופה לאחר מועד הצטרפותה. בכך סברה המנוחה וקיבלה על דעת, כל שינוי שיתקבל בתקנות ההתאגדות של הקופה עד לפקיעת מועד חברותה שהוא במקרה שלנו מועד פטירתה. אין ולא יכול להיות ספק כי לשונה של הצהרה זו מייחסת את השינויים "כפי שיהיו מעת לעת" לא רק להוראות החוק אלא גם להוראות תקנות ההתאגדות וככל שיש ליורשי המוטבים זכויות בכספי חשבון "הגדיש" נובעים הם מזכויותיה של המנוחה וממילא כפי שאלה יהיו מעת לעת בהתאם לשינויים בתקנות. ד. מפסה"ד המנחה בסוגיה שלפנינו, ע"א 91/98, שטרווה נ' האפוט' הכללי, מ"ז(1), 625 עולה במפורש כי יש להחיל את הוראות תקנות ההתאגדות כפי שהן, נכון למועד פטירת המנוחה, על השינויים שחלו בהן מאז הצטרפותה של המנוחה לקופה. במקרה שבפנינו תקנות ההתאגדות של הקופה כללו, נכון למועד פטירת המנוחה, את ההוראה הבאה: "28.5.1. לאחר פטירת העמית תשלם הקופה את כספי התגמולים שהצטברו לזכותו בקופה מהפקדותיו, כולל רווחים, למוטבים שמינה .... ואם לא מינה - ישולמו הכספים ליורשי העמית בהתאם לצו ירושה או צו קיום צוואה , בחלקים הזהים לחלקיהם בעזבון ויראו את היורשים כאמור לעיל , כאילו נתמנו למוטבים ע"י העמית...". הוראה זו אכן לא נכללה בתקנות ההתאגדות בעת הצטרפות המנוחה כחברה בקופה, אך אין בכך רבותא לאור מסקנתי לעיל. בפסק דין שטרווה מתייחס ביהמ"ש להוראה דומה שהוכנסה לתקנון קופת התגמולים "עוצמה", לאחר הצטרפות המנוח שם כחבר לקופה, רואה בה תקנה רלבנטית החלה על המקרה שבפניו, דוחה את דרישת יורשי הנהנה/ המוטב לקבל את כספי הקופה ומעבירם לידי מנהל נכסיו העזובים של המנוח עד לקביעת יורשיו. (עמ' 627 אותיות 1-2). וכך אומר ביהמ"ש בלשונו: "מצב הדברים הוא, כי על פי תקנות קופת התגמולים "עוצמה" דהיום (ההדגשה שלי - ש.ש.), קיימת הוראה מפורשת, הקובעת מה ייעשה מקום שהמוטב הלך לעולמו לפני העמית". ודוק! ביהמ"ש קבע את שקבע והחיל את התקנות הרלבנטיות בנוסחן נכון למועד פטירת המנוח בלי שהתייחס כלל לשאלת קיומה או אי קיומה של הצהרה דוגמת זו שהיתה על גבי טופס ההצטרפות של המנוחה, כפי שהיתה במקרה שלנו. 8. הילכת שטרווה התייחסה לשתי קופות תגמולים - "גדיש" ו"עוצמה". בפסה"ד לא נעשתה כל אבחנה בין קופת "תגמולים" לקופת "קיצבה" ואין כל בסיס לטענת ב"כ מנהל העזבון כאילו יש לסייג אותה לקופת קיצבה. זוהי טענה שנטענה בעלמא מבלי שהובאה ראיה כלשהי שיש בכלל ל"גדיש" קופת גמל מסוג קיצבה ור' לענין זה תגובתו של עו"ד ורשה בעמ' 3 לפרוט' יום 7.11.00. 9. אינני סבור שיש במקרה שלפנינו חסר המתמלא ע"י פנייה לחוק חוזה ביטוח שהרי קבעתי כבר שהתקנות הרלבנטיות שתחולנה הן התקנות עם השינוי של ס' 28.5.1. מעבר לכך אין עסקינן בביטוח חיים שהכספים שנצברו בו צריכים להשתלם בקרות מקרה הביטוח - מות המבוטח. עסקינן בקופת תגמולים בה חסכה המנוחה כספים וההתייחסות לכספים צריכה להיעשות על פי הוראות התקנון של הקופה. כך גם בענין שטרווה לא נפנה ביהמ"ש להוראות חוק חוזה ביטוח אלא לתקנון הרלבנטי. 10. זאת ועוד, אין לי אלא לחזור על דברי ביהמ"ש העליון בענין שטרווה המתייחסות גם לאומד דעתה של המנוחה: "נראה לי כי בנסיבות הענין שלפנינו אין לומר, כי קביעת שמו של פלוני כמוטב לגבי זכויותיו של חבר בקופה לתגמולים כוללת גם את יורשיו של אותו פלוני. לו רצה החבר כי יורשיו של המוטב יבואו במקומו, שומה היה עליו להורות כך במפורש, שהרי אין כל מניעה כי הוראת נהנים תכלול את שמו של פלוני בתוספת יורשיו, בהעדר קביעה כזו יש להניח כי החבר התכוון להיטיב עם מי שנקב בשמו זאת ותו לאו. 'הוראת נהנים' כמוה כמתנה שהחבר נותן למי שקבע שיהא הנהנה עם מותו. בהעדר נתונים על כך שהחבר רצה להיטיב גם עם יורשיו של המוטב, יש לומר, כי 'הוראת הנהנים' זיכתה את המוטב באופן אישי ואותו בלבד. יורשיו על פי דין - או על פי צוואה - אינם יכולים לבוא בנעליו". סוף דבר 11. א. בכספי חשבון הגדיש יזכו יורשיה של המנוחה טובה טורנהיים ז"ל על פי צו קיום הצוואה . ב. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. ירושהקופות גמלפוליסה