תביעה לקבל חצי דירה - ירושה

החלטה 1. מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי אשר הוגשה נגד א' ע', בעלה של המנוחה, בשם עיזבון המנוחה ושתי בנותיה של המנוחה, ד' ק' וש' א'. המנוחה גם השאירה בן, י' ע', אשר לא הצטרף לתביעה הנ"ל. על פי התביעה, דורשים התובעים שייקבע כי חצי מדירת המגורים המשותפת של הנתבע ושל המנוחה, אשר כעת רשומה כל כולה על שמו של הנתבע, שייכת בחציה לעיזבון המנוחה עקב חזקת השיתוף, ולכן היא שייכת חלקית גם לתובעות 2 ו- 3 כיורשות על פי דין של המנוחה. 2. בכתב ההגנה ובדיונים שכבר התקיימו עלו שתי טענות סף נגד התביעה: ראשית, כי עיזבון המנוחה איננו ישות משפטית שיכולה להגיש תביעות ועל כן יש למחוק את התובע מס' 1 מהתביעה. שנית, טרם ניתן צו ירושה לגבי המנוחה, ועל כן אין לתובעות 2 ו- 3 מעמד לתבוע פסק דין הצהרתי לגבי נכס אשר לטענתן אמור להיות כלול בעיזבון. יתירה מזו, לטענת הנתבע קיימת צוואה של המנוחה אשר בה השאירה את מלוא עיזבונה לבנה י' ע', כך שלשתי הבנות אין וגם לא תהיה כל זכות לרשת חלק כלשהו מאמן. לאור טענות אלו, מבקש הנתבע מחיקה על הסף וביטול העיקול הזמני שהוטל על דירת הנתבע בעקבות הגשת התביעה. 3. באשר לבקשה למחיקת העיזבון מרשימת התובעים, צודק הנתבע כי העיזבון אינו ישות משפטית, וזכויות העיזבון מוחזקות בידי היורשים מרגע הפטירה. על כן, אני מורה על מחיקת "העיזבון" כתובע. 4. באשר למעמד התובעות כיורשות, נקבע בהחלטה קודמת מיום 2.7.00 כי אם לא יוגש צו ירושה או צו קיום צוואה או מינוי מנהל עיזבון עד לדיון שנקבע ליום 23.10.00, על מנת שיהיו אז קיימים בעלי דין עם מעמד לתבוע את פסק הדין ההצהרתי המבוקש, תימחק התביעה. 5. בעקבות החלטה זו הגישו התובעות בקשה לצו ירושה . ברם, טרם הצליחו להוציא צו ירושה וזאת כיון שהנתבע הגיש התנגדות לצו בטענה שבצוואת המנוחה הדירה את הבנות מחלק כלשהו בעיזבון, כאמור בסעיף 2 לעיל, והתנגדות זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט וטרם נידונה. יש לציין כי על אף שההתנגדות למתן צו ירושה מבוססת על קיומה של צוואה , והצוואה אף הוגשה לתיק בית המשפט לצורך ההתנגדות הנ"ל, טרם הוגשה בקשה כלשהי לצו קיום לצוואה ; הנתבע אף הודיע לרשם לענייני ירושות כי עקב כך שאינו היורש ע"פ הצוואה , אין לו כל מעמד להגיש בקשה לצו קיום הצוואה . 6. לאור העובדה כי הצוואה לא הוגשה לקיום, טוענות התובעות שיש לתת צו ירושה ולהתעלם מן הצוואה . כמו כן, טוענות התובעות שלנתבע אין כל מעמד להתנגד לצו הירושה על בסיס הצוואה כיון שהוא אישית אינו יורש מאומה על פיה ועל כן - לא רק שאין לו מעמד להגיש בקשה לקיום הצוואה , כפי שהוא עצמו הודיע לרשם כאמור, אלא שאף אינו "מעונין בדבר" לצורך הגשת התנגדות. לחילופין, טוענות התובעות כי גם אם נכיר בעובדה שהמנוחה השאירה צוואה , וגם אם תקוים על ידי בית המשפט, אין היא מחלקת את כלל העיזבון של המנוחה, כיון שהמצווה חילקה בצוואתה רק את הנכסים והזכויות "על שמה", ולטענת התובעות - זכויות שייקבעו על ידי בית המשפט לטובת המנוחה בחצי הדירה הרשומה על שם הבעל, אינן זכויות "על שמה" של המנוחה, ועל כן אינן עוברות על פי הצוואה אלא בירושה על פי דין. לכן טוענות המבקשות שבכל מקרה יזכו למעמד כיורשים, ושיש לתת צו ירושה על פי דין לפחות על הנכסים והזכויות שאין בצוואה התייחסות אליהם. על כן טוענות התובעות כי אין מקום למחיקת התביעה על הסף, וגם אין בשלב זה לבטל את העיקול שהוטל. 7. להלן קביעותיי בשלב זה: א. כל עוד שלא יזכו התובעות במעמד של יורשי המנוחה, אין להן מעמד לתבוע את הנתבע בגין זכויות כלשהן של המנוחה שעוברות בירושה . התובעות הנ"ל אומנם הגישו בקשה לצו ירושה שיכיר בהן כיורשות, אבל עצם העובדה שקיימת צוואה של המנוחה, גם אם טרם הוגשה לקיום, מונעת מבית המשפט מלתת צו ירושה כולל. לצורך העניין, אין כל משמעות למעמדו של המתנגד: גם אם צודקות התובעות כי הנתבע אינו בעל מעמד להתנגד לצו הירושה כיון שאין הוא "מעונין" בקיומה של הצוואה (כיון שאין הוא יורש מאומה על פי הצוואה הנ"ל), ואפילו אם בכלל לא הייתה מוגשת ההתנגדות, ברגע שעובדת קיומה של צוואה ידועה לרשם או לבית המשפט, אי אפשר להתעלם מעובדה זו ולתת צו ירושה רק בגלל שאף גורם לא הגיש את הצוואה לקיום. הכלל המנחה הוא כי "מצווה לקיים דברי המת" (שמקורו במשפט העברי: ראה, תלמוד בבלי, כתובות דף ס"ט עמוד ב' - דף ע' עמוד א'; ראה, ע"א 1099/90 שילה שרוני ואח' נ' שאול שרוני, פ"ד מז(4) עמ' 785; ע"א 6198/95 שולמית יעק'ב ואח' נ' שרה בראשי, תקדיון עליון, כרך 98(2) עמ' 1771, ס' 10; ע"א 1482/92 אסתר האגר נ' חנה ומנחם האגר, פ"ד מז(2) עמ' 793, ס' 12; וכהנה רבים נוספים), ואם אלה העומדים לרשת על פי הצוואה מעדיפים מכל סיבה שהיא שלא להגיש בקשה לקיומה, שומה על היועץ המשפטי לממשלה לתת את דעתו בנדון ולהחליט האם יש להגיש בקשה ביוזמתו לקיום הצוואה , בהתאם לסמכויותיו לפי סעיף 153 לחוק הירושה , התשכ"ה - 1965. אי לכך, אני מורה למזכירות של בית המשפט להעביר לב"כ היועץ המשפטי לממשלה את הצוואה המקורית על מנת שישקול את צעדיו בהתאם לאמור לעיל. ב. על אף האמור, במידה והצוואה איננה מחלקת את כלל העזבון, ומשאירה נכסים אשר בכל מקרה יעברו על פי דין, כי אז ניתן להוציא צו ירושה חלקי לגבי אותם נכסים. לצורך זה, ניתן כבר בשלב זה לדון בפרשנות הצוואה , על אף שטרם קוימה, על מנת לקבוע האם ישנם נכסים, זכויות וכו' של המנוחה אשר אינם כלולים בצוואה , וזאת כדי שניתן יהיה להחליט האם יש מקום למתן צו ירושה כלשהו. ג. לאור האמור, אני מורה כי ב"כ הצדדים יגישו תוך 15 יום את סיכומיהם בכתב באשר לפרשנות הצוואה . בית המשפט יתייחס לפרשנות הצוואה על מנת שניתן יהיה להחליט האם יש לתת צו ירושה כלשהו בקשר למנוחה, והחלטה זו תקבע האם לתובעות יש מעמד בתביעה לפסק דין הצהרתי. ד. כיון שבשלב זה קיים ספק באשר להיקף הצוואה , וקיימת האפשרות שהתובעות יזכו למעמד כיורשים על פי דין גם אם תקויים הצוואה , הרי שאין בשלב זה למחוק את תביעתן על הסף או לביטול העיקול, עד שלא תינתן החלטה כפי שנקבע בסעיף ג' לעיל. ירושהמחצית דירהמקרקעין